לרומא הזאת אף דרך לא הובילה

לכאורה, הכדורגל האנרגטי וההתקפי עד של זדנק זמאן כלל אינו מתאים לפרנצ'סקו טוטי בן ה-36. הביצועים והתוצאות אומרים אחרת

שאול אדר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שאול אדר

ביום ראשון החלו הרשתות החברתיות של חובבי כדורגל לגעוש. פתאום החלו מומחים ואוהדים להמליץ על צפייה במשחק בין רומא לפיורנטינה, ובעיקר בתצוגה של פרנצ'סקו טוטי. הסמל הרומאי, פעם רגצו דל ד'אורו, נער הזהב של הכדורגל האיטלקי, הבקיע שני שערים נהדרים ובישל שער נוסף בתצוגה שהראתה שהרגליים אולי כבדות יותר בגיל 36, אך המגע והבנת המשחק לא חלפו. רומא ניצחה 2-4 ועלתה למקום הרביעי.

מעטים ציפו שהג'יאלורוסי יתמודדו בצמרת העונה. מעטים עוד יותר סברו שטוטי המזדקן ימצא את מקומו בקבוצה של זדנק זמאן, המאמן החדש-ישן של רומא. השניים שיתפו פעולה בסוף שנות התשעים, אז צמח טוטי למעמד של קדוש רומאי ושחקן מפתח איטלקי, אבל שיטת המשחק של זמאן אינה ארץ לאנשים זקנים, לכאורה. לפני מספר שנים הסביר הצ'כי את עקרונות הכדורגל שלו: "כשאנחנו בהתקפה, כל שלושת החלוצים צריכים להיות ברחבה בזמן ששניים משלושת הקשרים תוקפים גם הם. כך אתה דוחק את היריב לאחור. אז אתה מכניס את הכדור לרחבה, ומפני שיש לך שם יותר שחקנים, גובר הסיכוי שתבקיע. זה לא מדע טילים, זוהי מתמטיקה פשוטה".

ממסי עד לונה צ'מטאיי

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

השיטה מתבססת על מערך 3-3-4 אנרגטי, מהיר והתקפי ביותר. הקבוצות של זמאן בן ה-63 מתאמנות יותר מקבוצות אחרות, ואז רצות על המגרש יותר ובקצב מהיר יותר. הבסיס לשיטה הוא סינכרוניזציה. "שחקנים לא מוסרים לחבריהם לקבוצה, הם מוסרים למקום בו הם יודעים שחבריהם לקבוצה יהיו, כי כולם בתנועה", הגדיר זאת העיתונאי גבריאלה מרקוטי. כשמדברים או מתיימרים לדבר על כדורגל אטרקטיבי, מתכוונים לכדורגל כזה. ביום טוב התוצאה מאלפת. ביום רע התבוסה בלתי נמנעת.

רומא חוגגת את הכדורגל של זמאןצילום: אי–פי

לכן מפתיע למצוא את טוטי מככב בשיטה כזו. הוא מעולם לא היה השחקן המהיר או המתאמן החרוץ ביותר. בשבת כבש את שערו ה-221 בליגה וכנראה שבהמשך העונה יתקדם למקום השני ברשימת המבקיעים בסרייה A בכל הזמנים, אבל מה לו בגילו ולכדורגל הרקטי הזה? "אציב אותו במקום בו הצבתי אותו בעבר ¬ באגף", הצהיר זמאן בראשית העונה, "הוא מבוגר יותר, הוא שונה... הוא יתרום בדרכים שונות".

וטוטי תורם בהבנה נדירה של המשחק הזמאני. הוא לא רודף אחרי הכדור, אלא מוצא את חבריו לקבוצה ואת המקום בו הכדור צריך להיות. ממקומו באגף הוא כבר אינו הציר המרכזי, והחירות גורמת לו הנאה. רומא הבקיעה בכל משחק ליגה ובסך הכל 38 שערים, יותר מכל קבוצה אחרת. מנגד, רק שתי קבוצות תחתית ספגו יותר ממנה (26). זו עדות לכך שהכדורגל של זמאן לא השתנה עם השנים, וגם לא האיש.

את הפריצה הגדולה הוא עשה ב-1991 עם פוג'יה, אז זעזע את הליגה ההגנתית באופיה עם 3-3-4 משוחרר עם שלישיית חוד שכללה את רוברטו ראמבאודי, ג'וזפה סיניורי ופרנצ'סקו באיאנו וכבשה 58 שערים. בהמשך קודם לעיר הבירה כשאימן את לאציו ואחריה רומא. אלא שלכדורגל הסוחף נלווה מחיר כבד. הקבוצות של זמאן ממעטות לזכות בתארים והוא נוטה להסתבך עם כוכבים ומנהלים. הוא דיבר על קבוצות שמשתמשות בסמים ועל רשת של טובות וסידורים בליגה. במשך כעשור אימן בקבוצות קטנות. בעונה שעברה זכה באליפות ליגת המשנה עם פסקארה, וברומא החליטו להמר.

הקבוצה, שנמצאת בבעלות תאגיד אמריקאי, הכריזה שמטרותיה הן כדורגל אטרקטיבי ובנייה לטווח הארוך. לואיס אנריקה, המאמן הקודם, נועד להצעיד את הקבוצה בתלם הזה, אך פרש בשל לחץ ושחיקה. זמאן, חרוש קמטים, מריבות ושבחים, קיבל הזדמנות נוספת. לדבריו, כנראה גם אחרונה בקבוצה גדולה. "רומא סוף סוף מאוחדת", טוען טוטי, "עכשיו אנחנו עושים את מה שהמאמן מבקש ואפשר לראות את ההבדל. כשאנו משחקים כך, זו המהות של רומא מנצחת. כולנו משחקים באותו כיוון עכשיו".

אם ישנה תמונה אחת שמדגימה את המהות הרומאית השנה, היא האופן בו לעתים פותחת הקבוצה את משחקיה. שמונה שחקנים עומדים על קו האמצע ויוצאים להתקפה שמזכירה יותר פוטבול. התקפה כזו דורשת מהירות, תיאום, גישה מופקרת ובעיקר מאמן יוצא דופן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ