הגיע הזמן של מיצ'ו להיות מישהו

מיגל פרס קואסטה העדיף את הסמל והנאמנות על פני כסף גדול. כעת, בגיל 26, כשהוא מבקיע בלי הפסקה בסוואנסי ומקבל זימון לנבחרת ספרד, גם אלכס פרגוסון יודע מי זה "מיצ'ו"

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

השער מול מנצ'סטר יונייטד ביום ראשון היה רק עוד אחד מני רבים של מיצ'ו מאז הגיע לסוואנסי והפך ללהיט של הפרמייר-ליג, אבל הוא גם היה סמלי. הכיבוש ה-14 בליגה העונה העלה אותו לראש טבלת המבקיעים לפני רובין ואן פרסי, ואנחנו כבר באמצע העונה. אתמול הגיעה מתנת חג מולד משמחת במיוחד: זימון למשחק הידידות של נבחרת ספרד, אלופת אירופה והעולם, מול נגד אורגוואי בתחילת פברואר. השחקן בן ה-26, שעד לפני שנה וחצי שיחק רק בליגות נמוכות, השלים את הפריצה שלו.

השם המלא הוא מיגל פרס קואסטה, אבל כולם מכירים אותו כ-מיצ'ו. הוא מהווה דוגמה לשחקן שהקשר עם האוהדים חשוב לו יותר ממעבר לקבוצה גדולה, כזה שהמקום והשקט הנפשי משמעותיים עבורו יותר מכסף. אולי זו הסיבה לכך שרק בגיל 26 הוא הפך לשם מוכר בכדורגל העולמי. אלכס פרגוסון, למשל, כבר הודה כי עד העונה כלל לא שמע על מיצ'ו.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

את הכישרון שלו דווקא זיהו כבר בגיל צעיר. למעשה, כשעלה בגיל 17 לבוגרים של ריאל אוביידו ¬ הקבוצה אותה הוא אוהד מילדות ¬ התעניינו באקדמיה של ריאל מדריד בשני שחקנים צעירים מהמועדון, שירד אז לליגה הרביעית בגלל חובות. הראשון היה חואן מאטה בן ה-15. השני, מיצ'ו, סרב להצעה של הבלאנקוס והעדיף את העלייה לבוגרים בקבוצתו האהודה. בליגה הרביעית.

מיצ'ו חוגג עוד שער. הכשרון היה חייב להוביל אותו רחוקצילום: אי–פי

ארבע שנים הוא שיחק בבית, בליגה הרביעית ובליגה השלישית, לפני שעבר לסלטה ויגו בליגה השנייה ¬ שם שיחק שנתיים. ספורטינג גיחון מהליגה הבכירה חפצה בשירותיו והציעה לו חוזה מפתה, אבל גיחון היא היריבה המרה של אוביידו השכנה. משחקי הדרבי האסטויאני הם מלחמת עולם. אוהדי אוביידו לא האמינו שאהובם יעבור לגיחון, וגם מסיבת עיתונאים שארגנה היריבה כדי לשכנע אותו לא עזרה. "אני אוהד של ריאל אוביידו בכל לבי ולכן לא אוכל לשחק עבור גיחון", הכריז מיצ'ו, ושוב הוכיח כי הסמל חשוב לו יותר מכסף או קידום מקצועי.

בסופו של דבר, הכישרון של מיצ'ו ¬ קשר התקפי או חלוץ נסוג ¬ היה חייב להוביל אותו רחוק יותר. זה התחיל בראיו ויאקאנו מהליגה הבכירה. המאמן חוזה ראמון סאנדובל הביא אותו בהעברה חופשית, ומיצ'ו גמל לו במהירות: 15 שערים מעמדת הקשר, יותר מכל שחקן אחר בלה-ליגה בעמדה שלו, לרבות צמד בברנבאו לרשת של איקר קאסיאס. "יש לך ביצים, אדון!", היה שואג מיצ'ו לעבר סנדובאל בחדר ההלבשה אחרי כל משחק בו הבקיע. המאמן היה בין אלו שקראו לוויסנטה דל בוסקה לצרף את מיצ'ו לסגל הנבחרת ליורו.

"אמרו שאני משוגע, שרק אוהדי אוביידו או ראיו מעריכים אותו, אבל עובדה שהוא מצליח באנגליה ושלבסוף זומן לנבחרת", אמר אתמול סאנדובל בגאווה גלויה, "הוא בחור מוכשר ובן אדם נהדר. אחרי האימון הראשון שלו בסוואנסי הוא סימס לי 'אני מתגעגע אליך'".

האיש שלא פספס את הכישרון של מיצ'ו ואת חיבתו לקבוצות קטנות הוא מיכאל לאודרופ, אחד שמכיר קצת את הכדורגל הספרדי. במחיר מציאה של שני מיליון ליש"ט הוא הביא את מיצ'ו לוולס, כמחליפו של גילפי סיגורדסון ¬ ופגע בול. הספרדי אמנם קיבל את החולצה מספר 9, אבל הוא לא משחק רק בחוד, אלא גם כקשר התקפי מאחורי החלוץ. לאודרופ, כמו רבים אחרים, חושב שמיצ'ו מזכיר את האיש אותו הוא מקדים בטבלת מלך השערים. "הוא מזכיר מאוד את ואן פרסי", טוען מנג'ר סוונסי, "הם דומים פיסית, שניהם גבוהים ושמאליים. הם אינם מהירים מאוד, אבל יודעים בדיוק מתי להתחיל לרוץ ואיך להבקיע. זה טבעי שליונייטד יש מלך שערים, אך זה מדהים שלקבוצה כמו סוואנסי יש אחד כזה".

לאודרופ אמר כי רכש את מיצ'ו לא רק בגלל הכישרון והיכולת, אלא גם בגלל האופי. "יש לו מנטליות של שחקן שרגיל לקבוצות קטנות שנלחמות, וזה מתאים לנו מאוד. יש לו גם הגנה ¬ כשאנחנו תוקפים הוא חלוץ ראשון או שני, אך כשאנחנו מגינים הוא הופך לקשר שלישי או רביעי. הוא מושלם עבורנו".

לאודרופ. מיצ'ו טוען שהמאמן הוא בכלל השחקן הטוב בקבוצהצילום: רויטרס

כמו במקומות אחרים, מיצ'ו הפך מהר מאוד לאהוב האוהדים (והאוהדות) בסוואנסי, שם נחטפות חולצותיו. "זו קבוצה קטנה שמשחקת כדורגל אטרקטיבי", הוא אומר, "האוהדים נהדרים. זה מקום שמעניק חום". משעריו הרבים הוא לא מתרגש ("אני מנסה לעשות את הכי טוב בשביל הקבוצה"), וגם להתעניינות מצד ליוורפול, יונייטד וקבוצות נוספות הוא מתייחס באדישות. מלאודרופ, לעומת זאת, הוא מתפעל. "זה מדהים להיות שחקן שלו, הוא היה אחד מגיבורי ילדותי. גם כיום הוא משחק נהדר. למעשה, הוא השחקן הטוב ביותר בסוואנסי".

כבר במשחקו הראשון באנגליה, נגד ק.פ.ר, מיצ'ו הבקיע צמד יפהפה. כעת גם פרגוסון ורוב עולם הכדורגל כבר מכיר אותו היטב. גם חלומו לשחק בנבחרת עומד להפוך למציאות, אך אם שואלים את מיצ'ו ¬ שכמובן קנה מניות במיזם להצלת אוביידו ¬ החלום הכי גדול שלו הוא לסיים את הקריירה במדי קבוצת נעוריו, כשהיא בליגה הראשונה. ככה זה כשאתה שחקן נשמה אמיתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ