פלקאו, למי אתה שייך?

סוכן, סוכנות או חברה – אופ"א נלחמה בגורמים שאינם מועדונים ומחזיקים בבעלות על שחקני כדורגל, ומציבים "סכנות לכדורגל וליושרתו"

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
עוזי דן

בעוד חצי שנה אמור המסע של מישל פלאטיני לניקוי הכדורגל בהיבט הכלכלי לעלות מדרגה כאשר הפייר-פליי הכלכלי של אופ"א ייכנס לתוקף, גם אם עדיין לא ממש ברור איך ייאכף. במקביל, עומד על הפרק נושא נוסף שנמצא במחלוקת לוהטת ורוויית יצרים. כסף, הרבה כסף, עומד כמובן במוקד העניינים.

בסוף השבוע התקיימה בדובאי הוועידה הבינלאומית השנתית לכדורגל. השתתפו בה כל המי ומי בענף, ביניהם עסקנים, סוכנים, מאמנים כמו מוריניו וקאפלו וכוכבים דוגמת כריסטיאנו רונאלדו. במוקד הדיונים עמד מה שקרוי "בעלות של גורם שלישי על שחקנים". במקומות רבים, כדורגלן אינו שייך לקבוצתו אלא - חלקית לפחות - לסוכן או לגורם שאינו מועדון. בפועל, מדובר בזכויות המעבר שלו מקבוצה לקבוצה, מה שמכונה בישראל "כרטיס שחקן". פלאטיני הטהרן מתנגד נחרצות לבעלות כזו. מנגד, סוכנים ולא רק הם טוענים שאיסור על כך יהווה מכת מוות לקבוצות קטנות ובינוניות, שזקוקות למקורות כלכליים חיצוניים כדי לגייס שחקנים טובים.

בנובמבר קרא פאנל מומחים של פיפ"א לחרם עולמי על בעלות צד שלישי על כדורגלן. ועדת הכדורגל של פיפ"א, בראשות פלאטיני, דרשה לחוקק תקנה מנדטורית לפיה "תיאסר לחלוטין כל בעלות של גורם שלישי על שחקן". הצעה כזו אמורה להיות מנוסחת לקראת הישיבה הבאה של הוועדה, בתחילת 2013.

מעשית, בעלות של גורם שלישי מאפשרת לסוכן, לסוכנות השחקנים ובמקרים מסוימים לחברה לקנות חלק מהזכויות על השחקן ולעשות סוג של אקזיט כאשר יימכר בסכום גבוה. סוכנים כבר חגגו על האפשרות הזו. בדרום אמריקה נמכרות זכויות של שחקנים צעירים תדירות, גם כדי לממן אימונים. במדינות כמו פורטוגל מדובר בשגרה: סוכנים מסייעים לקבוצות קטנות לקנות דרום אמריקאים, מחזיקים בבעלות חלקית עליהם ואחר כך מרוויחים ממכירתם. גם פורטוגלים רבים כמו דקו, מוטיניו, בוסינגווה ובבה שייכים או השתייכו חלקית לחברות.

זה כמובן מה שקרה בעסקת ההעברה המפורסמת של קרלוס טבס וחאווייר מסצ'ראנו ב-2006 מקורינתיאנס לווסטהאם. כרטיסם היה שייך לחברת MSI שהקים איש העסקים הבריטי-איראני קיה גורביצ'אן, שקורא לעצמו סוכן, אבל מעולם לא היה סוכן מורשה. בעקבות המסחרה, ההתאחדות האנגלית והפרמייר-ליג אסרו על בעלות צד שלישי, כפי שפלאטיני רוצה לעשות ברמה העולמית. פרשת טבס עלתה לווסטהאם בקנס שהגיע ל-7.5 מיליון ליש"ט.

פלאטיני טען בדובאי כי בעלות צד שלישי מובילה למהלכים פליליים כמו הלבנת כסף בכדורגל. זה בדיוק מה שחשב שופט בברזיל כאשר הורה על מעצרם וחקירתם של גורביצ'אן, בוריס ברזובסקי (שנטען כי היו לו אחוזים ב-MSI) וארבעה מאנשי קורינתיאנס. "יש הטוענים כי מדובר אף בסוג של שיעבוד שמונע משחקן את החופש לבצע בחירות קריטיות בנוגע לעתידו ולקריירה שלו", אמר פלאטיני, "אני לא הייתי הולך כל כך רחוק, אבל אני באמת ובתמים מאמין שהשיטה הנוכחית מציבה סכנות לכדורגל על ידי יצירת יחסים בלתי תקינים בין סוכנים, ספקולטורים כלכליים ומועדונים, שבסופו של דבר משפיעים על ההגינות ובמקביל מובילים לעבירות כמו הלבנת כסף, שרק פוגעות ביושרת המשחק. אנגליה וצרפת אסרו על כך ואני בעד שכל אירופה תעשה כך".

ניסיונותיו של פלאטיני נתקלים בהתנגדות עזה מצד קואליציה רחבה של גורמים. הסוכנים טענו בין השאר, איך לא, שהתקשורת אשמה, שמוציאים להם שם רע בעיתונות ושהטלת חרם על בעלות של גורם שלישי רק תוביל להגדלת הפערים בין קבוצות עשירות לקטנות, בדיוק ההפך מהמקווה.

"אם יוטל חרם כזה, אני לא חושב שהתחרות תתקיים באותה רמה", הזהיר ז'ורז' מנדס, הסוכן הבכיר בעולם, שבין השאר מייצג את כריסטיאנו רונאלדו ורדאמל פלקאו, "למועדונים צריכה להיות הזכות להשתמש בכלים שונים וחוקיים כדי להגשים את מטרותיהם. אני מכיר את זה היטב מארצי, את הסיפורים ואת ההיסטוריה של מועדונים חסרי יכולת כלכלית להתחרות בגדולים. בהעדר מכניזם שיעזור לקבוצות קטנות לקנות שחקנים באופן חוקי, הן לא יוכלו להתחרות ולהתקיים. מדובר בסוף הדרך שלהן".

יש סוכנים אחראיים יותר, שמחזיקים בדעה שונה. יו"ר איגוד הסוכנים האירופאים, רוב יאנסן, מבין את ההתנגדות לבעלות צד שלישי ומסכים איתה חלקית, אבל טוען כי פלאטיני הולך צעד אחד רחוק מדי. "הם מנסים לשבור משהו שלא בדקו עד הסוף", אמר יאנסן, "אם למועדון יש שליטה על הגורם השלישי ויכולת להחליט מה ייעשה, אין שום דבר פסול בכך. אם תשלול לגמרי את השיטה, זה יגרום להרס הכדורגל בפורטוגל, ספרד, הולנד, בלגיה ומדינות דומות. זה יהרוס ליגות שלמות".

דוגמת פלקאו ממחישה את הטוב והרע בשיטה. הקולומביאני נרכש על ידי פורטו תמורת כארבעה מיליון יורו, כאשר 1.5 מיליון מהם מגיעים מחברה הולנדית. החברה גזרה קופון יפה כשנמכר לאתלטיקו מדריד בסכום גבוה פי עשרה. אתלטיקו מחזיקה עתה בכל זכויות החוזה שלו, אבל כדי לרכוש את פלקאו היא נזקקה לגורם נוסף, שקיבל את זכויות הפרסום של השחקן. "אני מסכים לחלוטין כי אסור ששחקן יהיה שייך למישהו מבחוץ ולא למועדון, אבל זה נורמלי לחלוטין להיעזר בגורם שלישי כחברת השקעות או בנק", מצהיר מיגל אנחל גיל, יו"ר אתלטיקו, "אין לי תקציב כמו לגדולות, ובכל זאת זכיתי בליגה האירופית והבאתי את פלקאו בזכות השיטה הזאת".

בשורה התחתונה, פלאטיני צודק. השיטה הזו פותחת פתח לנוכלות, לתחמון וגם למקרים שלפעמים גובלים בפלילים. מנגד, כרגיל עם הרעיונות הטובים של נשיא אופ"א, קשה מאוד ליישם אותם מבלי לשפוך את התינוק עם המים ואת המשחק עם השלטת הצדק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ