אליפות אפריקה |

מאלי נלחמת בשתי חזיתות

העפלת הנבחרת הלאומית לחצי גמר אליפות אפריקה היא בשורה משמחת עבור מדינה שנלחמת בכוחות האופל שמנסים להשתלט עליה

דרבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרבן

סיידו קייטה זכה למחיאות כפיים ולחיבוקים מצד אנשי התקשורת ממאלי כשנכנס ביום ראשון למסיבת העיתונאים אחרי הניצחון על דרום אפריקה. עטוף בדגל גדול של ארצו, החל קייטה לדבר על המשחק, אבל מהר מאוד עבר לעסוק במלחמה במאלי ובמידת השפעתה על הנבחרת. דברים של איחוד, שלום וסובלנות, שיצאו מלבו ונכנסו ללבבות כל הנוכחים.

“הדגל הזה לא מונף עכשיו רק בצפון מאלי (אזור הלחימה בין כוחות המורדים המזוהים עם אל קעידה לבין צבאות מאלי וצרפת) ולא רק בדרום מאלי (אזור בשליטת הממשלה), אלא גם מחוץ למאלי, פה בדרום אפריקה ובמקומות אחרים. זה חשוב, ורק הכדורגל יכול לגרום לכך”, אמר קייטה, “היום אנחנו יכולים לזקוף את ראשינו. אנחנו גאים להיות ממאלי וגאים לא רק בגלל שניצחנו ועלינו לחצי הגמר”.

לפני הטורניר ניסו שחקני נבחרת "הנשרים" ומאמנם הצרפתי פטריס קרטרון להפחית ממשמעות האלימות והמלחמה על הנבחרת. קייטה, לעומת זאת, לא השאיר מקום לספק עד כמה מה שקורה בבית משמעותי וכי הקרב על צפון מאלי, כמו השחרור של טימבוקטו על ידי צבא צרפת יום לפני המשחק, נמצאים בלב הקמפיין של הנבחרת. מדברים על כך בחדר ההלבשה ובאימונים, הודה, ומנסים כל הזמן לברר מה מתרחש במולדת. “המוטיבציה הכי גדולה שלנו היא לשמח את האנשים במאלי שסובלים ולשמח את האוהדים שלנו בבית ופה. למרות שהיה קשה לעלות, אנחנו לא רוצים רק לשחזר את מה שעשינו בשנה שעברה, אנחנו רוצים להביא את הגביע הביתה”, אמר החלוץ מודיבו מאיגה.

קייטה, שחקן ברצלונה לשעבר, מככב גם בכל מה שקשור לכדורגל נטו. הוא כבש את שער השוויון ברבע הגמר כדי לכפות הארכה ופנדלים, בהם השוער סומביילה דיקיטה היה הגיבור כשהציל שניים והעלה את מאלי לחצי הגמר. זו, אגב, היתה הפעם השנייה ברציפות שמאלי משחקת נגד המארחת ברבע הגמר, מפגרת, משווה ומנצחת בבעיטות הכרעה (גאבון לפני שנה). קשה לחשוב על משהו שמעיד יותר על אופי של נבחרת. החגיגות של השחקנים היו גדולות לא רק בגלל חצי הגמר - לפני שנה הם הופיעו בשלב זה וסיימו במקום שלישי - אלא גם בשל המצב בבית והקשר החזק בין השחקנים. גם העיתונאים חגגו כמו משוגעים, בייחוד בחור מגודל בחולצה מעומלנת, שני כיסאות ממני, שהשתולל בפנדלים וכמעט הוציא את נשמתו בצרחות שמחה עם ההעפלה.

כבר בשנה שעברה, כשהמצב במאלי עוד לא הטריד את אירופה, דיבר קייטה על הצורך בפיוס ובשלום בצפון המדינה. בגיל 33, כשהוא בכושר מצוין למרות שעזב את צמרת הכדורגל האירופי, הוא מוביל את הנבחרת להצלחה וממשיך לשאוף כמו כולם ליציבות בארצו השסועה. “זכיתי בכל דבר בכדורגל”, אמר קייטה, שהניף תארים בצרפת ובספרד וזכה עם ברסה בליגת האלופות פעמיים ובאליפות העולם לקבוצות, “אני רוצה רק דבר אחד היום - להביא אושר לבני עמי”. קרטרון המאמן מבין את חשיבות המצב במאלי וגם את חשיבותו העצומה של קייטה לנבחרת, ולא רק בגלל הכדורגל. “מעשית, קייטה הוא האב הרוחני עבור חלק גדול מהשחקנים בנבחרת", אמר המאמן, “הוא אדם יוצא דופן ומיוחד”.

“יום־יומיים לפני הניצחון על דרום אפריקה שחררו את טימבוקטו”, מספר לי ממאדו יטאבארה, אחד העיתונאים ממאלי, “ויש רבים בצפון שסיכנו את חייהם וראו את הנבחרת במשחקים הראשונים עם טלוויזיה מושתקת. המורדים הקיצונים לא מרשים שתהיה בכלל טלוויזיה, ודאי לא לצפות ב‘דברי כפירה’ כמו כדורגל. ביום ראשון, אחרי ששוחררו, ראו בחלק מהמקומות את המשחק נגד דרום אפריקה בלי פחד ובפול ווליום. אתה יכול לתאר לעצמך איזה אושר זה עבור האנשים במאלי. הנבחרת היא עתה סמל לאומי חזק מאוד, אפילו יותר מבעבר”.

הערב באיצטדיון מוזס מבהידה בדרבן ינסו הנשרים לעשות היסטוריה מול ניגריה ולהגיע לגמר לראשונה מאז הופעתם היחידה שם ב־1972, בהפסד לקונגו. וזה כל כך מגיע להם.

צפו בקייטה וחבריו עוברים את דרום אפריקה:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ