בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למאמני הפרמייר-ליג חסר סטייל

מעילים מנופחים, כובעי צמר מגוחכים וחליפות זולות. לפחות בכל הקשור לאופנה, המאמנים באנגליה הם ממש לא בליגה הטובה בעולם

3תגובות

אלכס פרגוסון עטה כובע צמרירי סביב פניו האדמומיות. רפא בניטס עמד באמצע סופת שלגים בחליפה שלא תאמה את מידותיו. אנדרה וילאש-בואש, המתוחכם רוב הזמן, כיסה את  רגליו עם שמיכה בסטייל סבא-על-יד-האח. ויש גם את ארסן ונגר. בקור העז ובשלג הצונח במשחקה האחרון של ארסנל, כיסה עצמו המאמן הצרפתי במה שהפך לרוע המזל למראה המייצג שלו: מעיל פוך רך, תפוח, משונה באורכו ומזכיר במראהו נקניקייה אמנם חימם אותו, אך גם שיווה לו מראה של זחל בשק שינה.

אלו הם הגברים של הפרמייר-ליג, מאמנים המאיישים את הקווים בענף הספורט המסוקר ביותר בעולם, במדינה בה מזג אוויר עגום עלול להוביל להרפתקאות מוזרות בתחום האופנה המשודרגת. אלא שגם בשיאם, מאמני הליגה הם חבורה א-אופנתית במופגן, עם גרדרובה שמזכירה פחות את סיביל רו ויותר את שארית הפליטה באי הבגדים הלא תואמים.

"מועדוני הצמרת נהנים ממעצבים שמרעיפים עליהם בגדים יפיפיים וכל העולם צופה בהם, ועדיין רבים מהמאמנים מצליחים להיראות זולים ומלוכלכים", אומר דן רוקווד, עורך מדור הסטייל במגזין "Men's Health", "הם נראים כמו סוכני ביטוח בינוניים ולא כמו מנהיגים ומולטי-מיליונרים". האוהדים אולי עושים עצמם כלא מבחינים בעובדות כה חסרות ערך, אך הם כן. הברדס רב הרוכסנים של ונגר הפך מושא ללעג ברשתות החברתיות; אחד מדפי הפייסבוק בנושא נקרא "קנו לארסן ונגר מעיל חדש". חלק מהאוהדים השוו אותו לחליפה של קיסר הפינגווינים, משהו שהאיש ממישלן היה לובש, שמיכת טלאים, פריט לבוש מתיאטרון אוונגרד גרמני וארון קבורה מרופד לסלולר. "זה הפך לסמל למחסור בסטייל אצל הקבוצה, ודעיכתו של ונגר לדמות החשופה ללעג", אומר רוג'ר בנט, אחד הבלוגרים של "גברים במכנסיים", פודקסט הכדורגל של האתר Grantland.

אי-פי

יידרשו שנות מחקר רבות כדי להעריך באופן מלא ולפצח את אופנת מאמני הפרמייר-ליג, אך רובם נוטים להימשך לעבר אפשרות אחת מבין השלוש: פלייבוי איטלקי, חבר במפלגה הקומוניסטית המזרח-גרמנית בשנות השבעים או איש מוזנח בחליפה. האלגנטיים ביותר הם לרוב המאמנים הקונטיננטליים, אשר הוסיפו לחליפות המחויטות והעניבות המהודקות לעילא גם צעיפים, כיסים משובצים, מוקסינים של מעצבים ומעילים בגזרה צמודה. ז'וזה מוריניו נהנה מהקרדיט של האיש שהביא את הבשורה האירופית למי שהיתה ארץ שוממה במונחי סטייל.

מרבית המאמנים משתייכים לקטגוריה השנייה, בהנהגת ותיקים דוגמת פרגוסון או הארי רדנאפ. הם לובשים חליפות רשמיות של הקבוצה כילדים שאמא שלהם הכריחה אותם. לדקירות הללו בגופו של הסטייל מצטרפים אביזרים מעוררי מחלוקת דוגמת עניבות לא אופנתיות, נעלי ספורט, סוודרים גמלוניים ומעילים דמויי קופסה. רבים מהמאמנים מתאימים חולצה לבנה לחליפה כהה, ממש כאילו קנו כולם את הבגדים באותה החנות, זו המעניקה הנחות לקברנים. "מאמנים רבים כל כך לובשים חליפות המתאימות ללוויות", אומר לי תומפסון, 38, אוהד של ווסטהאם, "אני לא יודע למותו של מי משחקני קבוצתם הם מצפים".

בתחתית החבית נמצאים אלו שחליפות הטרנינג חסרות השחר ובגדי החימום שלהם יוצרים את מראה המורה לספורט שלימד כדורגל בבתי הספר שלכם במהלך שנות השמונים. הם נראים כמו מי שמצטערים שזה לא הם שמשחקים במקום לעמוד על הקווים. הם אלו ש"הסטייל שכח", אומרת ג'סיקה פאנטר, עורכת מדור האופנה ב-GQ הבריטי. כן, טוני פוליס, אנחנו מדברים עליך.

רויטרס

פוליס, מאמן סטוק סיטי, נחשב בתמימות דעים למתלבש הגרוע ביותר בליגה, על בסיס כובע הבייסבול וחליפת הטרנינג שלו, כשראשי התיבות של שמו מודפסים עליה, למקרה שיאבד אותו או ישכח מי הוא. זו מקבילת הפרמייר-ליג לברדס הנוראי של ביל בליצ'יק, מאמן ניו אינגלנד מה-NFL. "זה נראה כאילו הוא חטף את הדבר הראשון שהפיסיותרפיסט דחף לכיוונו כשעבר במנהרה", אומרת פאנטר.

אך בגדיו של פוליס עושים את העבודה משום שהם משקפים בצורה כה מדויקת את אישיותו כמאמן. על פי דיווח, פעם הגיח מהמלתחות, מגבת מלופפת ברישול סביב ירכו הימנית, וניסה לנגוח באחד משחקניו כששמע אותו מקלל אותו בחדר ההלבשה.

מאמנים רבים מתחרים על תואר הסגן בקטגוריית המתלבש הגרוע, אך המתמודד החזק מכולם הוא כנראה מרטין יול, אדם כבד גוף שמאמן את פולהאם, לעתים בחליפת טרנינג בצבע כחול בהיר. "הוא נראה כמו מי שצריך לאמן את נבחרת הטלת הכידון של רוסיה", אומרת פאנטר. סטיב מארי, אוהד ארסנל, אומר: "הוא נראה כמו מי שצריך להשליך אותך מפאב רע באזור רע".

אי-פי
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

מי הטוב מכולם? המועמד הבכיר הוא רוברטו מנצ'יני, שהודות ליכולת איטלקית מסתורית לקיפול וקשירה, הצליח לייצר שימוש מחדש לצעיף התכלת-לבן של מנצ'סטר סיטי ולהפוך אותו לאביזר אופנה יוקרתי שגם שומר על חום צווארו. על פי גורם בקבוצה שהסכים לדבר רק אם שמו לא יופיע לצד האינפורמציה, הצעיף של מנצ'יני הוא לא זה האקרילי שכולם יכולים להזמין באינטרנט, אלא גרסה מרובעת, רכה ונעדרת ציציות שיוצרה עבורו במיוחד במולדתו.

על אף הופעתו עם שמיכת הירכיים במהלך סופת השלגים, וילאש-בואש הוא הפייבוריט של רבות מהאוהדות בשל מראהו - חליפתו השחורה והדקה, ובתנאי קור גם מעילו הכהה והדק. GQ הבריטי דרג אותו לאחרונה במקום השני ברשימת המתלבשים הבינלאומיים הטובים ביותר, מאחורי המעצב טום פורד. לא כולם מסכימים. "אם תבחן אותו היטב, הוא פותח את הכפתור העליון ומתחת למעיל הוא לובש וסט תרמי", אומר מת'יו האטפילד, אוהד ארסנל, בטון שמגלה באופן ברור מה הוא חושב על גברים שמרגישים צורך ללבוש ביגוד תרמי תחתון. דובר מטעם טוטנהאם אישר כי כן, וילאש-בואש לובש לעתים "שכבת בסיס", כפי שהגדיר זאת.

רויטרס

וילאש-בואש לפחות מסתיר את אמצעי הלבוש ההגנתיים שלו. פרגוסון לובש כמעט תמיד את אותה חליפת חורף - סוודר תפוח מתחת לז'קט המוסתר במעיל ארקטי. ישנה שם גם עניבה איפשהו ומסטיק בלתי נמנע בפיו.

על אף שרבים מהמאמנים נדמים כמי שזרקו עליהם את מה שהיה זרוק על הרצפה באותו הבוקר, תהיה זו טעות שלא להבחין במשמעויות הרחבות יותר. קחו לדוגמה את מעיל הזחל של ונגר. חוסר הסבלנות של האוהדים למוזרות שלו קשורה באופן ישיר לקשייה המקצועיים של ארסנל. איכשהו, אומר בנט, המעילים של השנה נראים ארוכים משנראו בעונה שעברה. "בתכנית שלנו אנחנו צוחקים שזה כמו עץ ענק - בכל שנה הוא מוסיף טבעת חדשה על כל שנה ללא אליפות". בהתייחסו לתקרית הוויראלית במהלכה לא הצליח ונגר לרכוס את רוכסן שנשבר בזמן שקבוצתו הובסה, אומר בנט ש"אין דבר סמלי יותר לקריסתה של קבוצה כמו לראות אדם שנחשב בעבר לגאון ושלא מצליח כעת להשתחרר מהז'קט שלו".

הופעה תואמת מציאות גם במקרה של סם אלרדייס, המכונה על ידי חבריו ''סם הגדול'' (אויביו קוראים לו "סם השמן"). הוא לובש אמנם חליפה, אך כזו של שומר בכניסה למועדון בסיומו של ריב. "הוא צפון-אנגלי כבד גוף שנראה כמו מי שבסעיף 'תחביבים' בראיון עבודה יכתוב 'קטטות בבר'", אומר בנט. אלרדייס זוכה לכבוד, עם זאת, בשל יכולתו לעמוד בגבורה באקלים האנגלי האכזרי לאחר שבעבר אימן משחק בעין הסערה, טיפות גשם זולגות משערו ומכתימות את החליפה שלבש.

בדומה לפיראנות או לתלמידים ב"בעל זבוב", האוהדים האנגלים מזהים במהרה סימנים לחולשה בהתמודדות עם מזג האוויר. מאמר ב"דיילי מייל" העניק נקודות דרוג למאמנים על פי מידת יכולתם להתמודד עם השלג. "מאמנים אמורים לקום מהספסל ולשאוג את ההוראות", אומר דינו סטנדינג ממילוול, שמאמנה קני ג'קט שייך לקבוצה הוותיקה והתועלתנית שמעדיפה חליפות עם כיסוי ראש פרוותי. זה אומר בעיקר - לא למטריה. לא עכשיו, לא לעולם.

כדוגמה מובהקת לאיסור החמור להפר את החוק המדובר, קחו בחשבון את סטיב מקלארן, לשעבר מאמן הנבחרת, שבאופן הרסני אחז במטריית גולף ענקית בצבעי כחול-אדום כדי לגונן על עצמו מפני סופה במהלך משחק נגד קרואטיה ב-2007. אנגליה הפסידה את המשחק, מקלארן איבד את עבודתו. כעת הוא מאמן בהולנד. "המטריה הזאת", אומר סטנדינג, "היתה לגמרי הקש ששבר את גב הגמל".

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#