בברצלונה עוד יתגעגעו לוויקטור ואלדס

כנראה שלאיש שעומד כבר למעלה מעשור בין הקורות של הקבוצה הטובה בעולם נמאס לשמוע על חסרונותיו לעומת גדולתם של חבריו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אחת השאלות המסקרנות בכדורגל העולמי לאחרונה היא מדוע הודיע ויקטור ואלדס כי לא ימשיך בברצלונה בסיום חוזהו בקיץ 2014. אחרי הכל, מה רע להיות השוער של הקבוצה הטובה בעולם ולזכות בתארים בלי הפסקה? וגם אם כבר החליט לעזוב, מדוע להתחייב על עזיבה כל כך הרבה זמן לפני?

גם בספרד לא באמת מצליחים להיכנס לראש של ואלדס. הרי אפילו אם מה שמפריע לו זו העובדה שהוא נחשב מספר 2 נצחי לאיקר קסיאס בנבחרת, עזיבת ברצלונה לא תפתור זאת. אלא שלדעת הפרשנים יש סיבה אחרת להודעתו - והיא קשורה אך ורק לברסה.

יכולתו של ואלדס נתונה לוויכוח. חמש פעמים, כולל ארבע עונות תחת פפ גווארדיולה, הוא זכה בפרס הסאמורה - שוער העונה בספרד. חוזה לואיס צ'ילאברט, שוער ענק בעברו, טען כי ואלדס הוא הטוב בעולם בתפקידו. "כשברסה צריכה שקט, הוא משדר ומעביר בדיוק את זה. יש לו יכולת עצירה והתנהלות מצוינת ברחבה”. מנגד, יש גם מבקרים. דייגו מראדונה אמר בעבר כי "ואלדס שוער רע, הוא פשוט משחק בקבוצה בה השחקנים לפניו גורמים אפילו לו להיראות טוב”.

האמת, כנראה, נמצאת איפשהו באמצע, עם נטייה לכיוון צ’ילאברט. ואלדס אינו הטוב בעולם, גם לא הטוב בספרד, אבל לא בכדי הוא נחשב שוער ברמה עולמית וכמובן עומד בין הקורות של הקבוצה הטובה בתבל. הוא גם מאייש את התפקיד תקופה ארוכה. ואלדס אמנם רק בן 31, אבל כבר למעלה מעשור - החל מאמצע עונת 2002/03 - הוא השוער הראשון של ברצלונה. הוא אפילו עקף את שיאיו של אנדוני סוביסארטה בשער הקבוצה. ואלדס כבר הופיע ב־488 משחקים, במהלכם זכה בין היתר בחמש אליפויות ושלושה גביעי ליגת אלופות. חשיבותו אינה שווה לזו של מסי ואינייסטה, אך הוא מהווה חלק מרכזי ביותר בקבוצה.

ואלדס חוסה בצלו של המועדון. אולי הוא פשוט רוצה להראות שהוא יכול להצליח גם מחוץ לקאמפ נואו צילום: אי–פי

הודעתו של ואלדס הפתיעה במיוחד דווקא לאור העובדה ששחקנים כמסי, צ'אבי וקרלס פויול - שני האחרונים ותיקים ומקומיים כמוהו - האריכו את חוזיהם. בעיתונות הקטאלנית היו לא מעט שתיארו את הצעד שלו כ“לא מכובד”. מילא לא לחדש את החוזה, אבל להודיע על עזיבה? "סוג של בגידה", נכתב בעיתון “ספורט”, בייחוד על רקע העובדה שבמועדון רצו שימשיך.

אבל אולי לוואלדס נמאס. לא מהתהילה, התארים וההילה סביב ברסה, אלא מדברים אחרים. אולי הוא פשוט רוצה להראות שהוא יכול להצליח גם מחוץ לחממה בקאמפ נואו, המקום בו גדל. מצד אחד, הזכייה הנשנית בסאמורה וההצטיינות בתקופת גווארדיולה מעידה על יכולתו, אבל יש גם היבטים נוספים.

העובדה שברסה מחזיקה בכדור לפעמים כמעט 80% מהזמן לא מאפשרת ליריבה הזדמנויות רבות. כשאלה מגיעות, זה יוצר מצבים של אחד על אחד - כמו שהיה ניתן לראות בהפסדים של ברסה לצ'לסי בחצי גמר הצ’מפיונס בשנה שעברה ולסלטיק העונה. בשלוש העונות הקודמות נבעטו במשחק של ברסה שלושה כדורים למסגרת בממוצע. זה מראה משהו על כמות העבודה של ואלדס ואולי גם מעלה שאלות בנוגע ליכולתו בקבוצה בה יסכנו את שערו פי כמה, אבל בהחלט יכול להיות שזה מה שהוא רוצה - להראות כי הוא מסוגל.

שיקול נוסף ולא פחות משמעותי בהחלטתו היה כנראה העיסוק בשגיאותיו. "מצד אחד הוא שוער מצוין, אבל גם אין ספק שהוא נוטה ליותר טעויות משוערים גדולים אחרים", אומרת אינה קורדולה מ”אל מונדו דפורטיבו”, “בקלאסיקו לפני שנתיים הוא העניק מתנה לאנחל די מאריה, בעונת 2006/07 הוא היה אשם בשער קריטי שספגה הקבוצה מול ליוורפול. במשחק המפורסם נגד אתלטיקו ב־2009 הוא היה אשם ישיר בשער של דייגו פורלאן מ־30 מטר, שהחל מהפך שהביא להפסד”.

כל שוער, גדול ככל שיהיה, עושה טעויות. זה אחד החסרונות המרכזיים של התפקיד. אתה יכול להיות ענק 90 דקות, לעשות טעות אחת קטנה וכולם יזכרו מי אשם בהפסד. ועדיין, שורה של מאמנים - חלקם גדולים באמת - נתנו לוואלדס את המפתחות לשער ברצלונה במשך למעלה מעשור. זו הסיבה לכך שקצת קשה לפקפק בו. זה קטנוני לדלות טעות כזו או אחרת מתוך כמעט 500 משחקים, ו־ואלדס ודאי לא צריך להתנצל על גדולתה של הקבוצה. בטח כששיחק במדיה עוד בזמנים שאולגר פתח כבלם וגאברי או מיכאל רייזיחר איישו את עמדת המגן הימני.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

ואלדס סיפר בעבר שבתחילת דרכו בכדורגל הוא כלל לא רצה לשחק כשוער. "העובדה שכולם חוגגים יחד כיבוש שער ורק השוער לא מצטרף תמיד הפריעה לי", אמר. אלא שכישרונו הטבעי בין הקורות בלט, הוא התקדם באקדמיה וכבר בסביבות יום הולדתו ה־20 הפך לשוער הראשון של האימפריה מקטאלוניה. על פי התכנון החדש, הוא ימשיך להיות כזה במשך שנה וחצי לפני שיחפש לעצמו פרק ב’. לא ברור מי יהיה מחליפו - יש שמועות עקשניות על פפ ריינה מליוורפול - אבל אל תתפלאו אם דווקא אחרי שוואלדס יעזוב יתחילו להתגעגע אליו. בינתיים, הערב (21:45, עדכונים חיים באתר "ספורט הארץ") בסן סירו מול אל שראווי, פאציני ורוביניו ממילאן, הוא ימשיך להיות הגיבור האנונימי עבור ברצלונה, בפעם ה־489.

צפו במיטב ההצלות של ולאדס:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ