ליגת האלופות |

התשוקה של מרקו רויס, הפילוסופיה של דורטמונד

הקשר הצעיר מאוהב: בקבוצה, בעיר, אפילו במריו גצה. הערב מול מלאגה הוא מתכוון לעשות צעד נוסף לקראת חלומו הגדול - גמר ליגת האלופות בוומבלי

דונלד מקריי, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דונלד מקריי, גרדיאן

מרקו רויס הלך לאטו אל החדר, על פניו חיוך שטותי. הוא נראה כאילו התגלגל בארבע אחר הצהריים מהמיטה, מעביר יד בשערו הבלונדיני הפרוע, ומושך בכתפיו בביישנות כשמזכירים לו את שני שעריו האחרונים ב-1-4 של גרמניה על קזחסטאן, מוקדם יותר השבוע. את שני השערים הנוספים לזכות הנבחרת – שהגדילה את יתרונה בפסגת בית ג' לשמונה נקודות – כבשו מריו גצה ואילקאיי גונדוגאן, חבריו לחוד של רויס לדורטמונד, נתון שהשכיח את העובדה שיואכים לב בחר לעלות למשחק ללא חלוץ טבעי.

הדחף, המהירות והטכניקה של רויס, שכרת ברית מפוארת עם גצה, הם רק תוספת צבעונית למיומנות כיבוש השערים שלו, אם זה במגרש הפתוח או בסיטואציות שנראות אבודות מראש. רויס מתפתח, יטענו רבים, כשחקן הטוב ביותר בחבורה המוכשרת שלובשת את המדים הגרמניים, חבורה שבהחלט מסוגלת לזכות בשנה הבאה בגביע העולם בברזיל. השבוע, שעה שבאיירן מינכן ודורטמונד יתמודדו ברבע גמר ליגת האלופות, רויס ועמיתיו יעשירו עוד קצת קופת הניסיון שלהם.

הוא משליך מספר ענבים אל פיו ולוגם לגימה ראשונה מיני רבות ממיץ הפירות המונח לפניו, בעוד הוא ממשיך בחינניות בשיחה. בזמן שהוא שולח מבט לכיוון זיגנאל אידונה פארק, האיצטדיון שהוא כה אוהב, רויס מאמין שהן קבוצתו והן נבחרתו נמצאות על ספו של הישג משמעותי. הוא מהנהן בראשו למשמע דבריהם של רוברטו מנצ'יני וז'וזה מוריניו, שטענו שדורטמונד עשויה להפתיע רבים ולזכות העונה בליגת האלופות. כזכור, היא הקדימה את ריאל מדריד ומנצ'סטר בבית הקשה ביותר בשלב המוקדם ורויס, מצדו, אופטימי כתמיד: "כן, כמובן שאנחנו מועמדים לזכייה", הוא אומר תוך כדי השמדת ענב נוסף, "אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה בהתחשב בתוצאות הטובות שלנו עד כה. מלאגה אמנם בתקופה טובה והדברים הקטנים הם אלה שיכריעו, אבל ההרגשה היא חיובית".

"לאורך כל העונה בצ'מפיונס היינו ראויים לנצח כיוון שכפינו את המשחק שלנו על היריבות. כמובן שקבוצה כמו ריאל מדריד, עם כל הכוכבים שלה, היה קשה לנצח, אבל הסגנון שלנו מהווה אתגר לכל קבוצה – אפילו לריאל", הוא מוסיף.

רויס משבח את הדרך המשכנעת בה מנג'ר דורטמונד, יורגן קלופ, שינה את פני המועדון מאז הגיע אליו ממיינץ בשנת 2008. למרב התשואות זוכה שיטת הלחץ שהנחיל לשחקניו. דורטמונד הפכה לאשפית בכל הנוגע לזכייה בכדור, רגע אחרי שאיבדה אותו, וביציאה למתפרצות תכליתיות, המבוססות על תנועה בלתי פוסקת ומסירות מדויקות. פפ גווארדיולה אמר זה מכבר שלדעתו הצהובים-שחורים מפגינים את הכדורגל המהנה ביותר ביבשת – וכשהדברים מגיעים מפיו של מאמן באיירן מינכן הבא, יש להקשיב להם בתשומת לב מיוחדת.

למרות המחמאות, 20 נקודות מפרידות בין המועדונים בבונדסליגה והבווארים – בצוותא עם ברצלונה – הם הפייבוריטים המובילים לזכייה בליגת האלופות. רויס משיב ב"כן" מלא צער על השאלה האם צפה בברצלונה מפרקת את מילאן 0-4 בגומלין שמינית הגמר. "היה אפשר לראות שמילאן ממש הרגיזו אותם. זו האמת הפשוטה. הם גרמו לברצלונה לא מעט בעיות, אבל אז החלו כל הדיבורים על המשבר של ברסה – שזה מגוחך. ברצלונה היו במיטבם במשחק השני; כמובן שיש להם את לאו מסי, שמספיקה פעולה אחת מבריקה שלו כדי להכריע משחק, אבל זה היה מעודד לראות את מילאן מתסכלת אותם. אפשר לנצח את ברצלונה".

בתחילת העונה הצהיר קלופ שדורטמונד מסוגלת לזכות בתואר, אך מאז הוא הודה שהאמביציה הזו פגעה בהם בליגה המקומית. רויס דווקא תולה את חוסר הריכוז בכישלון בבונסדליגה: "עשינו טעויות כבודדים ושילמנו עליהן מחיר כקבוצה. הרמה בגרמניה נמצאת בעלייה וכמעט כל קבוצה קטנה לכאורה היא מסוכנת. טעויות קטנות מתרחשות כיוון שאנחנו לא תמיד מרוכזים. בליגת האלופות זה שונה. מצד שני, אנחנו קבוצה מאוד צעירה ואף נשתפר בהמשך".

מנגד, הקבוצות האנגליות מדשדשות. "אני לא יודע איך זה קרה, אני די מופתע", הוא מחליף לפתע את שפתו לאנגלית ומנענע את ראשו. כאשר הוא מתייחס למירוץ התובעני אחר אליפות הפרמייר-ליג הוא שב לגרמנית: "מנצ'סטר סיטי זכו בתואר ושיחקו חלש למדי בליגת האלופות. הליגה האנגלית מאוד קשה ואני מופתע ששום מועדון ממנה לא הצליח העונה באירופה".

זה נראה משונה פחות כשנזכרים במצבה הבריא של הליגה הגרמנית, בה חוקי בעלות מחמירים מחייבים את שיתופם של האוהדים בקבלת ההחלטות, הכרטיסים זולים והשערים מרובים. נראה גם שעבור מועדונים מסוימים, ודורטמונד ביניהם, קיימת תחושה חדה יותר של הזדהות. זיגנאל אידונה פארק מתמלא מדי משחק ב-80 אלף אוהדים, מהנאמנים ביותר ביבשת, המריעים לחבורה של שחקנים גרמנים צעירים – ורויס בראשם, שמודה על הזכות לככב במדי הקבוצה של העיר בה גדל.

בניגוד למנצ'סטר סיטי, היכן שג'ון הארט הוא האנגלי היחיד בהרכב, לא פחות משבעה גרמנים מופיעים ב-11 של קלופ. רויס מהסס כשהוא נדרש לנושא. "לסיטי יש סגל חזק, בדומה לקבוצות רב-לאומיות רבות אחרות. מצד שני, אין ספק שהסוד להצלחה הוא הרוח הקבוצתית והחיבור בין השחקנים. לשמחתי, לנו יש את זה". כנער נמנה רויס על 24 אלף האוהדים שמרכיבים את החומה הצהובה ביציע הדרומי של האיצטדיון. הוא התחנך באקדמיה של המועדון ולדבריו היה הולך למשחק עם חברו לקבוצה קווין גרוסקרוץ.

אבל דורטמונד גם הכאיבה לו. בגיל 15 החליטו מאמניו שהוא לא קורץ מהחומר שמתאים לרמות הגבוהות. "היה מאוד קשה בשבילי לעזוב", הוא נזכר, "כשאתה משחק בקבוצה אחת כל קריירת הנוער אתה גם רוצה להתקדם בה – במיוחד אם אתה אוהד. לא הייתי מאושר מהמצב שלי בקבוצת הנוער ואבא שלי ואני החלטנו לעבור, וזו לא היתה החלטה קלה".

האם בחזרתו לקבוצה הבוגרת העביר מסר בנוגע להנחת היסוד בגרמניה, לפיה באיירן מינכן מחתימה את בכירי השחקנים המקומיים? "המממ...", הוא חוכך בדעתו ומחייך, "קשה לומר שהיה כאן מסר. פשוט חשתי שזו המקום הכי נכון עבורי, עם השחקנים הנכונים ועם מאמן מעולה. הרגשתי שאזכה כאן לתמיכה וליציבות להם אני זקוק".

רויס, 23, מבוגר בשלוש שנים מגצה, המשחק בדורטמונד מאז היה בן תשע. יחד עמו הוא נחשב לצעיר הגרמני המבטיח ביותר בסגל של לב והשניים פיתחו ביניהם הבנה עיוורת, הן בקבוצה והן בנבחרת. פרנץ בקנבאואר, אחד שראה כמה משחקי כדורגל בימיו, הכתיר אותם לצמד הקשרים הטוב בעולם. "ההבנה ביני לבין מריו משונה אפילו לי", רויס מספר, "אנחנו יודעים איפה למצוא אחד את השני אפילו בלי להסתכל. אני יודע לאן לרוץ ולהיכן למסור, אבל כמובן שעדיין יש מקום לשיפור".

חולפות מספר שניות ולפתע הוא משחרר שאגה. "הי, היי!", הוא קורא לעבר גצה, שבדיוק נכנס לחדר. השניים מתחבקים ורויס מיד מזכיר את חיבתו לטניס שולחן ושאכזבתו היחידה היא שחברו הטוב תמיד גובר עליו. היריבות ביניהם כנראה תגבר כאשר המועדונים בעשירים באירופה יכנסו לתמונה. בשבוע שעבר נפוצו שמועות על מעבר אפשרי של גצה למנצ'סטר יונייטד בעוד כל חודש צצה רכילות חדשה בנוגע לרויס. עכשיו זו מנצ'סטר סיטי, לפני מספר ימים היתה זו צ'לסי, שלכאורה "מתכננת להציע" 35 מיליון ליש"ט עבור הקשר הצעיר. "גם צ'לסי?", הוא מופתע, "באמת? התקשורת לרוב טועה, אין טעם להתעכב על כך".

צפו בהכנות לקראת רבע גמר ליגת האלופות: מלאגה נגד בורסיה דורטמונד

האם מעבר לאנגליה כלל עומד על הפרק? "לעולם אל תאמר לעולם לא, אבל אני נמצא תחת חוזה של חמש שנים בקבוצה אותה אני אוהב. יש לי תכניות לזכות כאן בתארים נוספים. אני אוהב את העיר הזאת, כולם כאן כה נלהבים מכדורגל".

עם כל הכבוד לשמועות ולספקולציות, לרויס ולצהובים-שחורים שלו יש מטרה אנגלית מוחשית יותר. גמר ליגת האלופות בוומבלי. "עדיין לא שיחקתי בלונדון", הוא מחייך רק למשמע הזכרת האיצטדיון המפורסם, "זו תהיה דרך לא רעה עבורי להתחיל לשחק באנגליה – גמר ליגת האלופות". הוא עוצר רגע ומחליף לאנגלית, בפעם האחרונה: "אני מקווה, אני מאוד מקווה שזה יקרה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ