מסע נטול קסם ורווי כסף

מעט אחרי תחילת ההכנות לעונה החדשה, יוצאים המועדונים האירופיים לסדרת משחקי הכנה חובקי עולם. יש גם כדורגל, אך בעיקר עסקים

שאול אדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שאול אדר

זוהי עונת השנה בה עיתונאי כדורגל מפרסמים צילומים של עקרבים מטוגנים מרחובות בנגקוק, תמונה של מאות מעריצים נמוכי קומה שארסן ונגר מתנשא מעליהם באינדונזיה וחיות פרא מדרום אפריקה. אלו החודשים בהם כדורגלנים מצייצים צילומים של המראות ונחיתות וחברים עם זרי פרחים סביב צווארם. אלו הימים בהם מנצ'סטר יונייטד יוצאת למסע המשחקים הארוך בתולדותיה: כ־40 אלף ק"מ, כמעט היקף כדור הארץ. את המרחק הזה היא תעבור בקרוב ל־50 שעות באוויר בין תאילנד, אוסטרליה, יפן והונג קונג, בליווי של כמעט 200 אנשי צוות.

יונייטד לא לבד. ארסנל באינדונזיה, מנצ'סטר סיטי בדרום אפריקה, ליוורפול תצא בשבוע הבא למסע באינדונזיה, אוסטרליה ותאילנד, ובעקבותיה צ'לסי. אינדונזיה, מלזיה, תאילנד, סין, וייטנאם ואוסטרליה הפכו בשנים האחרונות ליעד קבוע של קבוצות הצמרת האנגליות והאירופיות. גם חובבי כדורגל בארצות הברית ובדרום אפריקה זוכים בקביעות בהזדמנות לצפות מקרוב בכוכבים במסגרת ההכנות הראשוניות לפתיחת העונה. המגמה הגיעה לשיא קומי כמעט כשצ'לסי ומנצ'סטר סיטי שיחקו זו נגד זו בניו יורק ובסנט לואיס עם סיום העונה האחרונה. צמד המשחקים הזה, אחרי עונה מפרכת של צ'לסי, הוכיח שלא מדובר רק בהכנה לעונה הקרבה אלא במהלך עסקי של ממש.

“הטיימס” העריך שיונייטד תרוויח כמיליון ליש”ט מכל אחד מחמשת המשחקים שתערוך במסע האסייתי־אוסטרלי. "המסעות האלו הם מקור הכנסה אדיר עבור יונייטד", נכתב בעיתון, "המועדון קידם את המותג סביב העולם והעניק הזדמנות ליותר מ־695 מיליון אוהדים ברחבי תבל לראות את הקבוצה מקרוב". היתרונות ברורים: קבוצה כמו יונייטד מרוויחה סכום נאה ממסע כזה דרך תשלומים ומכירת מוצרים, מחזקת את הקשר עם האוהדים בטריטוריות המרוחקות, מגייסת קהלים חדשים ומעמיקה את מעמדה כקבוצה גלובלית. התוצאה היא עוד חוזה מיליארדים עם חברה בינלאומית עבור חסות כזו או אחרת. 52 מיליון ליש”ט לשנה תקבל יונייטד משברולט החל בעונה הבאה עבור פרסום על חולצתה. סכום כזה ניתן להצדיק רק באמצעות מותג בינלאומי ענק. רווחי יונייטד מפעילות עסקית כזו צפויים להיות בשנתיים הקרובות כחצי מכלל המחזור של המועדון.

ריאן גיגס חותם לאוהד מקומי בבנגקוקצילום: אי–פי

"זה הזכיר לי משחקים של הארלם גלובטרוטרס באנגליה בילדותי", מספר אנתוני קלאביין, עיתונאי מ“הסנדיי מירור” שהצטרף למסעות של קבוצות אנגליות בארצות הברית, "לא ידעתי הרבה על כדורסל, אבל זה היה אקזוטי ומלהיב". היום המקבילה היא משחקי ה־NBA וה־NFL שנערכים בלונדון. הם נועדו להרחיב את נישת שתי הליגות באירופה, אם כי האמריקאים לפחות עורכים משחקי ליגה בבירת אנגליה, להבדיל ממשחקי הידידות מול קבוצות מקומיות ונבחרות מאולתרות שיתקיימו בשבועות הקרובים.

"הייתי עם יונייטד, סיטי וטוטנהאם, וכולן משכו קהל עצום בארצות הברית", מספר קלאביין, "ברור שיש מניע כספי והם מרחיבים את קהל האוהדים, אבל במשחקים בהם הייתי האיצטדיונים היו מלאים. המשחקים עצמם ברמה סבירה. הייתי בטורניר בו הקבוצות האנגליות שיחקו מול ריאל מדריד ומילאן. זה היה קיץ בו מונו מאמנים חדשים וכולם ניסו להרשים מבחינה מקצועית. המסעות האלו טובים למורל הקבוצתי. זה סוג של חופשה עם כמה משחקי כדורגל באמצע, ונראה שהם נהנים. הקהל בארצות הברית והתקשורת האנגלית לא מציקים להם, מלבד מפגשים מאורגנים, והם זוכים לטייל מבלי שאיש מטריד אותם. התחרות האמיתית היא בשוק הגלובלי, שם אין פשרות וכל מותג נלחם. הצטרפתי למנצ'סטר סיטי בארצות הברית ושם היה ברור שהם מנסים לבנות את, סלח לי על הביטוי, המותג העולמי. הם הלכו לבית ספר בשכונת עוני בניו יורק במטרה להראות שהם מעניקים לקהילה וגם כדי לזכות בפרסום".

המסעות חוצי היבשות האלו עומדים בסתירה לטרוניה הקבועה של קבוצות הצמרת על עומס משחקים. בשלהי העונה שעברה היה נדמה ששחקני צ'לסי בקושי עומדים בעומס ובימי אלכס פרגוסון כמעט כל מחזור של משחקי נבחרות היווה עילה למתקפה על מוסדות הכדורגל השוחקים את שחקני מנצ’סטר יונייטד. מחליפו, דייויד מויס, חווה בימים אלו ממש את היקף האהדה לה זוכה קבוצתו ברחבי העולם וסיפר על "ביטלמניה" של ממש בתאילנד. "כמות האנשים בשדה התעופה וההתלהבות לא ייאמנו", אמר מויס, "זה היה כמו הביטלס, משהו יוצא דופן לגמרי. יש אוהדים בכל מקום. זה מראה את העוצמה של יונייטד. אני לא יודע אם אתרגל לזה אי פעם". התלונות יגיעו מאוחר יותר.

קבלת פנים חמה ליונייטד בתאילנד:

קלאביין אינו משתכנע. "אני לא קונה את הטיעון שיש יותר מדי משחקים. כשחקן, אם הייתי נוסע לאמריקה, זוכה לפינוקים במשך שבועיים, מבלה עם החברים שלי ומשחק כמה משחקים - המקצוע שלהם, אגב - לא הייתי מתלונן. גם כעיתונאי אני לא מתלונן על המסעות. יש לנו גישה נוחה לשחקנים, אנחנו רואים את העולם ללא הלחץ של העונה וכולם רגועים ומשתפים פעולה".

נשארת השאלה עד כמה המשחקים האלו מלמדים משהו. האם אפשר להסיק משהו מניצחון של צ'לסי בתאילנד או מההפסד של יונייטד 1-0 אתמול לקבוצת כוכבים תאילנדית. ספק רב, אך לפעמים ניתן לזהות במשחקים האלו סימנים לבאות. במסע האמריקאי של צ’לסי בקיץ 2007 תפס אברהם גרנט, אז דירקטור כדורגל, מקום על הספסל מאחורי ז'וזה מוריניו. משמעותו של הצעד ההפגנתי התבררה מעט מאוחר יותר. לפעמים מסעות כאלו הופכים לסיוט מתמשך. בקיץ 2009 קיימה מילאן עשרה משחקי ידידות באיטליה, ארצות הברית, גרמניה ופורטוגל. היא ניצחה רק באחד, מול וארזה, בנוסף לניצחון בפנדלים על יובנטוס. את העונה סיימה במקום השלישי. ספק אם משחקי הקיץ עזרו לקבוצה או למותג שהוא מילאן.

אוהדים מקומיים ממתינים לצ'לסי בשדה התעופה בבנגקוקצילום: אי–פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ