העבר המכוער והמסריח של הסופרקלאסיקו

סתימת האף ההפגנתית היא לא המורשת היחידה שתרם אנחל "המכוער" לברונה, גדול שחקני ריבר פלייט, לדרבי מול בוקה ג'וניורס

עידו גבעון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו גבעון

בשבת שעברה ציינה קהילת אוהדי ריבר פלייט את "יום אוהדי ריבר". התאריך הנבחר, 28 בספטמבר, אינו מקרי. בתאריך זה, לפני 95 שנים, נולד גדול הסמלים של המועדון בכל הזמנים, אנחל "המכוער" לברונה (Labruna).

לברונה הוא דוגמה מעולה לשחקני העילית של דור העבר, כאלה שאין תיעוד מצולם למעשיהם ואין סימוכין לרמתם, במיוחד בהשוואה לדורות שבאו אחריהם. אולם, במדינות כמו ארגנטינה, בהן סמלים של קבוצות זוכים לכבוד מלכים גם בימינו, דואגים להנציח את מורשתו של "המכוער".

וכך, לקראת יום השנה ה־30 למותו הרימו אוהדי ריבר פרויקט להנצחתו. אוהדים תרמו מפתחות ישנים וכלים מארד ויצרו פסל, כשני מטרים וחצי גובהו, שיוצג בשבועות הקרובים במוזיאון של המועדון. אורחים מכובדים, שחקני עבר ובני משפחתו של לברונה הוזמנו לחשיפה סמלית של ראש הפסל, אך ימים ספורים לפני האירוע הוא נדחה. במועדון עלו קולות שטענו כי הדחייה מהווה חלק מתעמולת הבחירות של הנשיא דניאל פסארלה, שצבר מתנגדים רבים מאז מינויו ב־2009 ומתמודד על קדנציה נוספת. בעקבות דחיית הטקס מחו רבים מאוהדי ומעובדי ריבר בטענה שפסארלה מבזה את הנצחת כוכב העבר.

לברונה סותם את האף בימיו כמאמן

"ביום שתהיה אובססיבי לגבי ניצחון על בוקה, רק אז תוכל להבריק בגאווה עם החולצה של ריבר"

לברונה היה בן לשען עני בבואנוס איירס. כמעט כמו קריקטורה לדמות הדרום אמריקאי שגדל בשכונות עוני, מספרים כי אמו היתה מכינה לו בסתר כדורים מסמרטוטים כדי שאביו לא יתעצבן שהוא "מבזבז את זמנו" במשחק. לבסוף, בהיותו בן 10 היה זה דווקא האב ששילם עבור הצטרפותו לחוג כדורגל תמורת שעון. לאחר מספר חודשים הוזמן אנחל להתאמן בקבוצות הילדים של ריבר. את הופעת הבכורה בבוגרים רשם ב־1939, בגיל 20.

מאז אותו יום שיחק לברונה 20 שנים רצופות באחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל. בריבר של אותם ימים, לצד שחקנים כמו חואן קרלוס מוניוס, חוסה מנואל מורנו, אדולפו פדרנרה ופליקס לוסטאו, היה לברונה חלק מהקבוצה שכונתה "המכונה" (La Maquina) וזכתה בתשע אליפויות, לצד ארבע סגנויות. באותם זמנים, יש לזכור, העונות בארגנטינה היו ארוכות ובכל שנה היתה אלופה אחת בלבד. רבים מייחסים לקבוצה ההיא זכויות יוצרים על כדורגל שוטף, שכלל הרבה חילופי מקום ולחץ על כל המגרש. רבים בדרום אמריקה סבורים כי קבוצה זו היא מהאבות המייסדים של הטוטאל פוטבול. מאז שנות השבעים מכנים שם את נבחרת הולנד "המכונה הכתומה".

"כשזה נוגע לכסף, תמיד הייתי חצי טיפש. הייתי בריבר כל החיים, למרות שהייתי יכול להרוויח את כל הקופה כשהניחו לי שני מיליון פסוס בפתח הדלת ב־1950 מקולומביה וב־1954 מאיטליה. סרבתי. כלכלית הייתי פשוט כושל"

ב־1959 הועזב לברונה בטונים צורמים, בעקבות סכסוך עם הנשיא. השחקן לקח קשה את ההחלטה: "כשעזבתי את ריבר האמנתי שנגמר העולם. עד כדי כך שרציתי לירות בעצמי. עשיתי סיבובים ברחובות לילות שלמים ולא יכולתי לישון. לא רציתי לחזור הביתה". הוא עוד עבר במספר קבוצות באורוגוואי, צ'ילה וארגנטינה עד שפרש ב־1960. אחר כך עבר לאמן. לברונה העיד כי "בכל קבוצה בה אימנתי ושיחקתי, ברגע שחזרתי מהמגרש לחדר ההלבשה, דבר ראשון שאלתי מה עשתה ריבר".

לפעמים הוא לא היה צריך לשאול. בקריירה הבאה שלו אימן לברונה לסירוגין בריבר ובקבוצות בינוניות ואף הוביל את דפנסורס לאליפות הליגה השנייה. ב־1971 הגיע לפסגה זמנית כמאמן כשזכה עם רוסאריו סנטרל באליפות הראשונה בתולדותיה.

“עם ראמון דיאס אני הולך להתקדם לאט לאט. הוא לא יהיה היורש של לוקה ולא של אלונסו. הילד הזה יהיה היורש של לברונה. ראיתם איזה סיומת יש לו?”

ב־1975, שוב כמאמן קבוצתו האהובה, היה לברונה האיש שהוביל את ריבר לאליפות ראשונה לאחר 18 שנים של יובש. חמש אליפויות בשש שנים ביססו את מעמדו גם כאחד המאמנים המצליחים בתולדות ריבר ובסך הכל כאחד האנשים שעיצבו את המורשת המפוארת של אחד המועדונים המעוטרים בתולדות הכדורגל הארגנטיני. באותן שנים הוא העלה מקבוצת הנוער חלוץ צעיר, ראמון דיאס, וקידם אותו לרמה הגבוהה ביותר. לימים, הפך דיאס גם למאמן המצליח בתולדות ריבר. רבים רואים בו ממשיך דרכו של לברונה. גם הלילה יעמוד דיאס על הקווים בסופרקלאסיקו.

"איך אני יכול לא לאהוב את בוקה, אם הם נתנו לי מה לאכול כל החיים?"

אנחל לברונה (שני מימין) וחבריו ל”מכונה” צילום: פטריסיו לורנטה / קלארין

לא, בוקה לא שמה אוכל על שולחנו של לברונה. היא שמה את עצמה על השולחן, והוא זלל אותה כשהבקיע נגדה שוב ושוב. מלך שערי ריבר בכל הזמנים (315 שערים ב־533 משחקים רשמיים) מצא את הרשת של בוקה 16 פעמים. עד היום הוא בראש טבלת הכובשים של הסופרקלאסיקו בכל הזמנים.

בכלל, כמצופה מהסמל של ריבר, היו לו יחסים מיוחדים מאוד עם היריבה הנצחית. לא פעם התבטא נגד צורת המשחק של בוקה ונדמה שבכל פעם מחדש הביא את עצמו לשיא בסופרקלאסיקו. העדויות מספרות שכאשר היה עולה לכר הדשא בבומבונרה, היה סותם את אפו בהפגנתיות כלפי הקהל, כמי שסולד מהריח שעולה מהאיצטדיון ומהשכונה בה הוא שוכן. התנועה הפכה במרוצת השנים למפורסמת. עד היום, באירועים מיוחדים נוהגים שחקנים להראות את שנאתם לבוקה בעזרת אותה התנועה.

"ריבר היא תמיד חדשות. לא בגלל שאנחנו מחצית האומה ועוד אחד. אלא בגלל שאנחנו האומה פחות אחדים"

ציטוט זה נתן לריבר את אחד מכינוייה המפורסמים (el pais menos algunos), בהתייחס לאימרה של בוקה כי היא גדולה יותר וזוכה לתמיכה של יותר מחצי מהארגנטינאים. הלילה (00:15, ספורט 2), מאה שנים לאחר הסופרקלאסיקו הראשון, תארח ריבר את בוקה במטרה לרשום עוד פרק באחת משושלות הספורט המרתקות בהיסטוריה של הכדורגל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ