ירדן לבשה חג, הישראלים הצטרפו לחגיגה

בלי כסף, אבל עם הרבה תמיכה, הגיעה נבחרת ירדן לפלייאוף על המקום במונדיאל. עוזי דן הצטרף לישראלים אוהדי אורוגוואי בעמאן

עוזי דן
עמאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
עמאן

הירדנים. "זהו משחק הכדורגל החשוב בהיסטוריה של ירדן, אירוע הספורט החשוב בתולדות הממלכה ההאשמית", פסקו בתקשורת הירדנית בימים שלפני הפלייאוף נגד אורוגוואי. "דוד נגד גוליית", קבע הנסיך עלי בן חוסיין, יו"ר ההתאחדות הירדנית וסגן נשיא פיפ"א, אחד האנשים היותר משפיעים בכדורגל העולמי בעשור־שניים הבאים.

ואכן, אי אפשר להחמיץ שמשהו גדול קורה בעמאן. בשלטים ובתמונות מופיעות לא רק דמויותיהם של המלך עבדאללה, אבותיו או משפחת המלוכה לדורותיה - כולל תוספת טרייה, בנו הבכור של המלך - אלא גם כדורגלנים וססמאות עידוד לנבחרת; הקיבולת באיצטדיון הלאומי אמנם מסתכמת ב־25 אלף צופים, אבל בשעות הקודמות למשחק נדמה כי חצי כרך - בן 2.5 מיליון תושבים - נוהר לעברו ברכבים, בכלים דו גלגליים ובייחוד ברגל. דגלים מכל המינים והסוגים, זמבורות וצפצופים, והרגשה שאולי אולי, אפשר להמשיך את החלום. ילדים, זקנים, נשים וטף רוצים מונדיאל.

ממעבר הגבול ועד נהג המונית, ממקומיים שעובדים בשגרירות ישראל ועד בעצם כל אחד, מדברים רק על המשחק. הנהירה מישראל רק גורמת לגאווה ולשביעות רצון. קבלת הפנים ידידותית במיוחד. לכל מי שיגיד שהירדנים אינם שוחרי שלום, פשוט יש אינטרס כלשהו.

הפלסטינאים. העובדה שעמאר דיב, הכוכב הבלתי מעורער של הכדורגל הירדני ומי שהוביל את הנבחרת לפלייאוף, כלל לא זומן לצמד המשחקים המכריע, עוררה תיאוריות קונספירציה אצל השכנים. "זה בגלל שהוא ממוצא פלסטיני. השלטונות לא רוצים שההצלחה תיקשר יותר מדי לשחקנים ממוצא פלסטיני, זה יכול לעורר תסיסה", הסביר מחמוד, שמספר כי הוריו ברחו משכם במלחמת ששת הימים.

האוהדים הירדנים ממלאים את האיצטדיון. אי אפשר היה להחמיץ שמשהו גדול קורה בעמאןצילום: אי–פי

דיב עבר לאחרונה פציעה ולא שיחק. זו ככל הנראה הסיבה לכך שנשאר מחוץ לסגל של המאמן חוסאם חסאן, שחקן העבר המצרי האגדי שאחיו התאום איברהים משמש כעוזרו. אבל זה, כמו גם העובדה שניתן למצוא בסגל הנבחרת יותר משליש שחקנים ממוצא פלסטיני, לא מרגיע את מחמוד וחסידי הקונספירציה.

שמונה פלסטינאים פותחים בהרכב ירדן או יושבים על הספסל, ביניהם חאתם עקל, שיאן ההופעות הוותיק. טוואר בוואב, פלסטינאי־לבנוני שגדל בירדן, כונה פעם "זידאן הירדני". הוא הגיע לריאל מדריד ב' ואפילו קיבל חוזה מקצועני, לפני שעבר לברצלונה ושיחק רק בברסה ב'. היום הוא מופיע בליגה הרומנית.

הדרבי הגדול בירדן הוא בין אל פייסלי, המזוהה עם פלסטינאים, לאל וואחדת, שמזוהה עם ההאשמים והבדואים. אומרים שזה הדרבי החם במזרח התיכון ושזורם בו הרבה דם רע, כי זה המקום היחיד בו פוליטיקה יוצאת החוצה. "אבל בנבחרת אנחנו יחד, כמו שחקני ברסה וריאל בספרד", אומר עדנן אדוס, משחקני ירדן.

אז רגע. האם הפלסטינאים, שהם רוב תושבי ירדן, אוהדים את הנבחרת המקומית, או שאהדתם נתונה בכלל לנבחרת הרשות? "זה לא שיש משחק בין פלסטין לירדן על עלייה למונדיאל", אומר עיתונאי מקומי. אחר, גם הוא נצר לפליטי 67', טוען: "אנחנו פלסטינאים, אבל כשירדן משחקת נגד אורוגוואי אז כן, רוצים שהירדנים יצליחו".

הישראלים. מיד כשנודע זהות יריבתה של ירדן בפלייאוף, החל הבאז בקהילה הלא גדולה אך מאוד מזדהה של יוצאי אורוגוואי בישראל. אוהדי הסלסטה בארץ הקודש, ומדובר באלפים, הצהירו שייסעו מזרחה לעודד את נבחרתם. כמה חברות תיירות ארגנו, ומאות אוהדי אורוגוואי ישראלים הסתערו על היציע שנשמר לאורחים. למעשה, מתוך כ־1,200 אוהדי אורוגוואי, יותר ממחצית הגיעו מישראל. באורוגוואי עצמה מתפעלים כבר כמה ימים מהאוהדים הישראלים, שזכו לכתבות בתקשורת. "אנחנו פטריוטים ישראלים, אבל אוהדים את אורוגוואי", היה המוטו החוזר.

10 מתוך 10 |
צילום: ניר קידר
1 מתוך 10 |
צילום: ניר קידר
2 מתוך 10 |
צילום: ניר קידר

האורו־ישראלים היו נרגשים מההזדמנות לראות בגודל טבעי את קבאני וסוארס, פורלאן וטבארס. "לתמוך בסלסטה ולראות אותה עולה למונדיאל, 60 ק"מ מירושלים, זה חלום", סיכם אוהד בשם אורי. לישראלים של הסלסטה אין מה להתבייש בעידוד הערב, אבל שירת "סוי סלסטה" (אני תכלת) נבלעה ב"יאללה יאללה, יאללה יאללה", "יאללה אורדון" ושירים שמהללים את "האמיצים" ושחקניה.

גם עיתונאים ישראלים לא מעטים הגיעו, הפעם עם האוהדים ובדרכים שונות ומשונות. הירדנים נבהלו ממספר דו־ספרתי של עיתונאים ישראלים שהתעניינו בקרדיטציות למשחק והמציאו תקנות שחלקן עוברות על חוקי פיפ"א (100 דולר לבקשה, איסוף ההיתר 72 שעות לפני המשחק). עיתונאי ישראלי אחד לפחות שלח מכתב תלונה לפיפ"א. גם הוא, כאחרים, ישב עם האוהדים הישראלים של אורוגוואי. הח"מ, בגלל בעיות בגבול, מזל, חזות אורוגוואית כנראה ובייחוד נהג מונית בשם ראז'י, נכנס לתא העיתונות, מפוצץ בפי שלושה אנשים מקיבולתו. ועדיין, דבר לא פגע באווירה ידידותית במיוחד. גם לא ההפסד.

המשחק. אולי זה נבע מהיעדרו של "הלווייתן", השוער עמאר שאפיה, בגלל צהובים, אולי בשל חסרונו של עמאר דיב ואולי פשוט הבדלי הרמות דיברו. הירדנים נורא רצו, אבל אורוגוואי שיחקה פשוט, השיגה את המטרה והפכה את הגומלין לפרוטוקול. לואיס סוארס לא נשך, כבקשת שלט בקהל, אך אדינסון קבאני בישל שני שערים וחצי והיווה סכנה מתמדת לפני שקינח בגולאסו אדיר שקבע 0-5. מקסי פריירה, ניקולס לודיירו, כריסטיאן סטואני המבטיח וכריסטיאן רודריגס התחלקו בשאר השלל. בגול של קבאני בתוספת הזמן, אפילו האיצטדיון הלאומי בעמאן נהיה שקט.

סוארס (מימין), פריירה וקבאני חוגגים, הערב בעמאןצילום: אי–פי

העתיד. בירדן טוענים שהם המדינה שמשקיעה הכי פחות כסף בספורט, למעט הרשות הפלסטינית. "לא נותנים מספיק לספורט, בייחוד לכדורגל", מתלונן הנסיך עלי. הסכומים שמעביר משרד הספורט לא הספיקו למסעות הנבחרת, ולשם גיוס הכספים נפתח קמפיין טלפוני בטלוויזיה בין האוהדים. חלק מהפסדי החוץ בקמפיין נבעו מעייפות ומטיסות מטלטלות. לטיסה לגומלין באורוגוואי גייס הנסיך את שייח' מוחמד ראשיד אל מקטום, ראש ממשלת איחוד האמירויות והאיש ששולט במנצ'סטר סיטי, שהעמיד לרשות הנבחרת מטוס פרטי מפואר.

הערב הודיע המלך על תרומה מיוחדת לנבחרת, אבל זאת בוודאי לא הסיבה היחידה שכאשר הגיע במחצית, הוא התקבל בהתרגשות ובקריאות "בדם ואש נפדה אותך, בנו של חוסיין". אז כסף אין ואורוגוואי תעלה, אך בינתיים השכנים הכי נחמדים שלנו - אלה שהיו נמושות בכדורגל העולמי, גם האסייתי - הם המדינה היחידה באזור שהתקרבה לברזיל. יותר מהשכנים החזקים ממערב, שמחזיקים מעצמם בכל מיני דברים בלי הצדקה, אפילו בכדורגל.

המשחק הנוסף. כמו במשחק של ירדן ואורוגוואי, גם במפגש בין מקסיקו לניו זילנד היתה פייבוריטית ברורה, שגם ניצחה את המשחק, ללא קושי של ממש. מקסיקו שלטה במשחק שנערך במקסיקו סיטי כבר מהדקות הראשונות, ועלתה ליתרון ראשון בדקה ה-32 מרגליו של איגלאר. 100 אלף הצופים המקסיקאים קפצו שוב שמונה דקות לאחר מכן, כשחימנס הגיע ראשון לריבאונד מכדור קרן ודחק אותו פנימה. 

המארחים המשיכו את המחיצת השנייה היכן שסיימו את הראשונה, כשבדקה ה-48 פרלאטה המשיך את כדור הרוחב של מארקס פנימה, 0-3 מקסיקו. פרלאטה גם השלים צמד בדקה ה-80, אחרי שנגח פנימה כדור קרן. מארקס כבש את החמישי של מקסיקו בדקה ה-84, לפני שכריס ג'יימס כבש שער ניחומים עבור ניו זילנד, 1-5 למקסיקאים בסיום.

המקסיקאים חוגגים, הלילה במקסיקו סיטיצילום: אי–פי
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ