40 על 40

יום הולדת לריאן גיגס

כוכב מנצ'סטר יונייטד, אגדת כדורגל שמסרבת להסתיים, חוגג היום 40. "ספורט הארץ" מזכיר 40 רגעים מקריירה יוצאת דופן

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

רוב הופעות הבכורה הן די נשכחות, וכך היתה גם זו של ריאן גיגס במנצ'סטר יונייטד. במשחק ליגה ב־2 במארס 1991 נגד אוורטון, בגיל 17 ו־4 חודשים, נכנס מספר 14 הצנום במקום דניס ארווין. יונייטד הפסידה 2–0 והוא חיכה שלושה חודשים למשחקו הבא, נגד סיטי.

משייכים לגיגס שער ניצחון באותו דרבי, אך כנראה שהיה זה עצמי של קולין הנדרי. בספטמבר 91', זה כבר היה לגמרי שלו: גיגס חטף כדור, עבר את שוער נוריץ' וכבש שער ראשון ביונייטד כדי לחתום ניצחון 0–3.

הוא כבר היה חלק מהקבוצה הבוגרת, אבל המשיך לשחק גם עם הצעירים. ב־1992 לקח גיגס חלק בגמר הגביע האנגלי לנוער מול קריסטל פאלאס וזכה במפעל הנחשב לצדם של דייויד בקהאם, ניקי באט וגארי נוויל.

גיגס חטף את הכדור 30 מטר משער טוטנהאם, עבר אחד, עבר שניים, השאיר מאחור גם את השוער וחתם את הסלאלום הענק בשער מזווית לא קלה. בספטמבר 92', אנגליה כבר השתגעה מהכישרון.


יונייטד היתה מצויה במאבק אליפות משולש ב־1993 כשפיגרה מול סאות'המפטון שבע דקות לסיום. כשקאנטונה ויוז מבשלים, נדרשו לגיגס 60 שניות כדי להפוך הפסד לניצחון.

האליפות הראשונה מאז 1967 כבר היתה בכיס, ואולד טראפורד רעד בערב ההכתרה נגד בלקבורן. בעיטה חופשית מושלמת מ־30 מטר הוסיפה דובדבן ליום מושלם.


שנה וחצי אחרי הגול ההוא מול טוטנהאם, גיגס שוב עשה זאת בלונדון. הפעם הקורבן היתה ק.פ.ר, שראתה את הוולשי משייט לבדו כל הדרך אל הרשת. "הנער גאון!", זעק השדר, "זה יכול היה להיות ג'ורג' בסט".

יונייטד היתה חייבת לנצח את בלקבורן בינואר 95' כדי לשמור על קשר עין עם המוליכה. עשר דקות לסיום, כשהתוצאה מאופסת, ירד גיגס לגליץ' מושלם, חטף כדור מהנינג ברג והגביה נהדר. הראש של אריק קאנטונה עשה את השאר, שלושה ימים לפני הבעיטה המפורסמת של הצרפתי באוהד.

אחרי תקופה מרובת פציעות, הזכיר גיגס בדיוק מה הוא יודע. במשחק בסטמפורד ברידג' באוקטובר 95' הוא קיבל את הכדור על הקו, 40 מטר מהשער, ולא נעצר עד שהשאיר מאחור שני שחקנים ושיגר לרשת, בדרך לניצחון 1–4 מול צ'לסי של עידן אחר.

חודש אחר כך, מול סאות'המפטון, היו על השעון 14 שניות בלבד כשגיגס קיבל את הכדור מקאנטונה וכבש את אחד השערים המהירים. שלוש דקות אחר כך פתח מבערים והשלים צמד. זה שוב נגמר ב־1–4.


ג'וליאן דיקס, מגן אנגלי קשוח, לא ידע מאיפה זה בא לו. גיגס השתעשע אתו באגף, תיעתע פעם אחת ופעם שנייה, לפני שבישל לקאנטונה. ה־0–1 מול ווסטהאם בינואר 96' החל את רצף הניצחונות שהסתיים בקאמבק גדול בליגה על חשבונה של ניוקאסל.

יונייטד התקשתה באפריל 96' בדרבי נגד סיטי, שפעמיים חזרה מפיגור. עד היום לא ברור איך 12 דקות לסיום, בבעיטה מקצה הרחבה לכיוון שמאל, הצליח גיגס למצוא את החיבור הקרוב כדי לקבוע 2–3 אדום.

יונייטד הגיעה למחזור האחרון במידלסברו כשהיא זקוקה לנקודה כדי להבטיח את אליפות 1996. שתי קרנות מרגלי הוולשי הסתיימו בשערים, לפני שסיפק את הקינוח לעונה בשער נהדר מ־20 מטר.

יונייטד הובילה 1–2 נגד יובנטוס הגדולה בספטמבר 97', כשגיגס דהר באגף והבטיח את הניצחון בבעיטה אדירה לרשת. עבור הצעירים של פרגוסון, זה היה ערב מכונן.

קיצוני שמאלי? כן, אבל לא רק. ברבע גמר ליגת האלופות נגד פורטו ב־1997 הציב אותו פרגוסון בקישור, וגיגס בהופעה עצומה סיפק הצצה לגיוון הטמון בראשו וברגליו. זה הסתיים ב־0–4, כשהוא כובש את השלישי.


שוב אולד טראפורד, שוב יובנטוס, ושוב גיגס. בתוספת הזמן הוא הפציץ לרשת העליונה כדי לשלוח את יונייטד עם 1–1 לגומלין בחצי הגמר של 99'.

בטוח שכבר ראיתם את זה הרבה. הכדור התועה שהגיע אליו במחצית המגרש שלו, והמבערים שפתח כדי לקרוע את הגנת ארסנל לגזרים, להכניע את דייויד סימן ולהעניק לעשרת שחקני יונייטד ניצחון 1–2 בחצי גמר הגביע האנגלי ב־99', בדרך לטרבל. בטוח שעוד תראו את זה הרבה. זהו ה־רגע שלו.


במארס 2000, גיגס לקח חלק בהפסד של וולס לפינלנד. מה כל כך מעניין? ובכן, היתה זו הפעם הראשונה שהשתתף במשחק ידידות של נבחרתו, תשע שנים אחרי שהופיע במדיה לראשונה. לפרגוסון הפתרונים.

הוא לרוב זה ששולח את הכדורים לרחבה במקום לחכות בה, אבל כשצריך גיגס יודע גם לנגוח. גארי נוויל הגביה במצב של 2–2 מול קובנטרי, תשע דקות לסיום, וגיגס אילתר עם נגיחה בקשת מ־15 מטר לרשת. באותו יום זכתה יונייטד באליפות של 2001.

כן, גם זה קרה לו. בנובמבר 2001 הורחק גיגס בהפסד של וולס בנורווגיה אחרי כרטיס צהוב בגין ויכוח עם השופט וצהוב על עבירה. זה עדיין האדום היחיד בקריירה שלו.

עונת 2002/03 לא היתה קלה לגיגס, שבאופן חריג אפילו שמע קריאות בוז באולד טראפורד. יובנטוס, שוב היא, העניקה לו את הבמה לספק תזכורת, הפעם בדלה אלפי: השער הראשון היה קל, השני הובקע בפריצה אופיינית שהסתיימה ברשת של בופון.


הסלאלום ההוא נגד ארסנל ב־99' מככב בכל וידאו רלוונטי, כך גם ההחמצה נגדה בגביע ב־2003. קמפבל וסימן כבר נכנעו, הרשת היתה חשופה, ומ־16 מטר בעט גיגס מעל לשער. זה נגמר בהפסד 2–0, ובנעל המפורסמת של פרגוסון לראש של בקהאם.

חודשיים אחר כך, הגיע סוג של תיקון. יונייטד נקלעה לפיגור 2–1 במשחק העונה בהייבורי, כשדקה אחר כך סולשיאר הגביה. גיגס שם את הראש במקום הנכון כדי להשוות.

עבור ג'ון הארטסון, חברו לנבחרת, זו היתה ההופעה הכי גדולה של גיגס בזירה הבינלאומית: הניצחון 1–2 על איטליה במוקדמות יורו 2004. לכמה ערבים באותו טורניר, וולס והכוכב שלה באמת העזו לחלום.

כיצד תתגבר יונייטד על עזיבתו של בקהאם? ובכן, הביטו וראו. המשחק הראשון של עונת 2003/04, דקה 35, וגיגס משגר בעיטה חופשית מדויקת על המילימטר לקורה ולרשת של בולטון. זה נגמר ב־0–4 ובצמד שלו.


מה טוב יותר עבור שחקן יונייטד משער באנפילד? שני שערים באנפילד. גיגס הרשית צמד בתוך 12 דקות בנובמבר 2003, ויונייטד ניצחה את ליוורפול 1–2.

מה־1–2 על פולהאם בפברואר 2007 זוכרים בעיקר את הדהרה של כריסטיאנו רונאלדו לשער הניצחון המאוחר. לזה קדם שער שוויון נדיר של גיגס, בבעיטה מהאוויר עם החלק החיצוני של הנעל.

כשעלה מהספסל במחזור הסיום של עונת 2007/08 בוויגן, ציין גיגס את הופעתו ה־758 ביונייטד והשווה את שיאו של בובי צ'רלטון. כמה הולם שהוא זה שקיבל מסירה מוויין רוני, ובקור רוח מצא את הרשת כדי להבטיח ניצחון 0–2 ואליפות נוספת.


עברו עשרה ימים, והשיא עבר לגיגס במלואו. גם להופעתו ה־759 ביונייטד הוא נכנס כמחליף, בגמר ליגת האלופות מול צ'לסי, כמעט כבש בהארכה והבקיע את הפנדל האחרון של יונייטד בניצחון בדו־קרב.

היתה זו הפתעה גדולה כשגיגס הוצב במרכז השדה במשחק הליגה נגד צ'לסי בינואר 2009. כנראה שגם הכחולים הופתעו. הוא הצטיין, הם הובסו 3–0.

לזכותו של גיגס כבר נזקפו שני בישולים בהופעה קסומה בדרבי של ספטמבר 2009, אבל כשסיטי השוותה ל־3–3 בדקה ה־90 נזקקה יונייטד לדבר נוסף. הוולשי סיפק אותו כעבור שש דקות, עם מסירה שחתכה את ההגנה. מייקל אואן עשה מזה 3–4.


16 שנים עברו מאז שתי זכיותיו בפרס השחקן הצעיר של העונה (1992, 1993) ועד שהוכתר לראשונה לכדורגלן העונה ב־2009. אבל השיא חיכה לו בסוף השנה: כתר ספורטאי השנה של ה־BBC. היו שראו בזה אות סיום. מאז כבר עברו ארבע שנים.

בימים שקדמו לגמר ליגת האלופות של 2011 דיברו כולם על חשיפת הבגידות של גיגס באשתו, לרבות עם גיסתו. זה לא הפריע לו לעשות את שלו ולבשל לרוני.

זה לא היה עוד שער בשלב הבתים בליגת האלופות. כשמצא את הרשת בליסבון בספטמבר 2011, בבעיטה אדירה מ־16 מטר, הפך גיגס לכובש המבוגר בתולדות המפעל, בגיל 37 ו־289 ימים.


המשחק בנוריץ' בפברואר 2012 היה הופעתו ה־900 במדי יונייטד, ואיך היא תסתיים אם לא בשער ניצחון קריטי בדקה ה־90?

לגביע העולם וליורו הוא לא הגיע, אבל גיגס זכה לטעימה בינלאומית משמעותית בקיץ 2012 כששימש קפטן נבחרת בריטניה במשחקים האולימפיים בלונדון. נגד איחוד האמירויות הוא גם הפך לכובש המבוגר בתולדות הטורניר.

יונייטד נזקקה למשהו מיוחד נגד ווסטהאם בינואר האחרון כדי להימנע מהדחה מוקדמת מהגביע. נחשו מי סיפק אותו בדקה ה־91. מסירה עצומה על 50 מטר הסתיימה בשער שוויון של רובין ואן פרסי.

חודש אחר כך היה זה ואן פרסי שמסר, גיגס התייצב ומעשרה מטר בעט לקורה ולרשת של אוורטון. שישה חודשים לתוך העונה שעברה, הוא סוף סוף האריך את רצף הכיבושים שלו בליגה ל־23 עונות.


גם אוהדי ריאל מדריד יודעים. כשגיגס עלה מהספסל בברנבאו בשמינית גמר האלופות בפברואר, הוא התקבל בתשואות ספרדיות. בגומלין, משחקו ה־1,000 בקריירה, הוולשי היה אולי השחקן הטוב במגרש.

נדמה שבערך בכל משחק בו הוא משתתף נקבע שיא. כך היה בחודש שעבר בדונצק, כשהפך לשיאן ההופעות בליגת האלופות. אחרי הופעתו בלוורקוזן השבוע, עומדת הספירה העדכנית על 148.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ