האיש שהדביק את העולם אל האלבומים

אומברטו פאניני, שמת השבוע, הגיע בשנת 1963 לעסק משפחתי שייצר קלפים של כדורגלנים איטלקים, והפך אותם לתופעה בינלאומית

עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עוזי דן

כל מי שגדל בשנות השבעים והלאה והתעניין בכדורגל אסף באיזשהו שלב של ילדותו קלפי כדורגל, אולי אחד הדברים הכי משמחים שקרו בשולי המשחק היפה ותרבותו. "בזכות האלבום של (מונדיאל) 82' התאהבתי בכדורגל", אמר לי השבוע ידיד, שהיה אז בן פחות משמונה, "אני זוכר כמה זמן פיללתי לרגע שאשיג קלף של דייגו. בסוף לא סיימתי את האלבום כי לא הצלחתי להשיג את בלוחין". לרבים מאתנו יש סיפורים ורגעים כאלו, מעבר לעובדה שמהאלבומים הללו גם למדנו לא מעט.

נכון, במאה ה־21 זה הפך לתעשייה שמגלגלת הרבה מאוד כסף על גבם של ההורים. במקרה למדתי לזוועתי בשבת בבוקר שלאלבום "סופרגול" של העונה הנוכחית בכדורגל הישראלי התווספו "אורחים". מעבר לשחקני ליגת העל, כולל האלבום את שחקני ברצלונה. במקרה, שעות ספורות אחר כך, נודע שאומברטו פאניני הלך לעולמו בגיל 83.

בלעדיו, איש מאתנו לא היה אוסף קלפים/מדבקות כאלו. מה שהיה עסק משפחתי של כמה אחים באיטליה, בראשות ג'וזפה פאניני, הפך בידי אומברטו ללהיט בינלאומי. הוא הוציא את אלבומי פאניני מגבולות איטליה והכדורגל האיטלקי לאירופה, לכדורגל העולמי ומאוחר יותר לשלל ענפים בכל רחבי תבל. אומברטו פאניני עשה למען המשחק לא פחות מכדורגלנים אגדיים באמת.

ישראל באלבום הבינ"ל הראשון, מונדיאל 1970צילום: מתוך אלבומי המונדיאל

היום, חברת פאניני היא אימפריה שמוציאה לאור ספרים בנושאים שונים, חוברות מגוונות, קומיקס, מגזינים וכמובן אלבומי וקלפי אספנות. למרות זאת, היא עדיין יושבת במודנה, העיר היפה שבה מתגוררת המשפחה ושבה הקימו את העסק שניים מאחיו של פאניני - בניטו וג'וזפה, שהיה אספן בנשמתו. השניים ניהלו ב־1960 סוכנות קטנה להפצת עיתונים בעיר, הידועה בין מעלותיה בהיותה "בירת המנועים". ממודנה הגיע אנצו פרארי האגדי, בה יוסדה חברת פרארי, ובקרבתה שוכנים רוב מפעלי חברות מכוניות המירוץ האיטלקיות. גם לוצ'יאנו פבארוטי בא ממודנה, אבל נחזור למשפחת פאניני.

ג'וזפה קנה באותה שנה מה שמכונה "figurines" - סטיקרים שניתן להדביק עם דבק, משהו שנחשב חדשני - ממפעל במילאנו שייצר ולא הצליח למכור אותם. הוא עלה על רעיון שיווקי והכניס את המדבקות לשקיות. שקית המכילה זוג מדבקות נמכרה תמורת עשר לירטות בקיוסקים. ההצלחה היתה גדולה ומיידית. 3 מיליון מדבקות נמכרו, בעיר שמנתה אז כ־130 אלף תושבים. ההצלחה הביאה את ג'וזפה ובניטו לייסד מפעל וחברת מדבקות משלהם ב־1961. שמה: פאניני.

אלבום המוטוGP. פאניני הפכה לאימפריה שמוציאה לאור ספרים, חוברות מגוונות, קומיקס ומגזיניםצילום: Thomas Duchnicki

החוברת הראשונה, של עונת 1961/62 בליגה האיטלקית, היתה הצלחה מסחררת. 15 מיליון קלפים נמכרו ב־1961, 29 מיליון בשנה הבאה. ב־1963 הצטרפו לעסק המשפחתי שני האחים האחרים, אומברטו ופרנקו קוזימו. אומברטו, שניסה את מזלו בעסקים ביבשת אמריקה, בייחוד בוונצואלה, חזר הביתה לאחר שג'וזפה - במה שהפך למשפט אייקוני בהיסטוריה המשפחתית ובכל מודנה - אמר לו "אמריקה זה פה". אומברטו היה בעל הקשרים הבינלאומיים, ואחרי כעשור של התעסקות בכדורגל המקומי יזם אלבום רב־לשוני שהופץ באירופה לקראת גביע העולם 1970.

איש, אולי חוץ מאומברטו, לא חזה את ההצלחה האדירה. יחד עם עוד המצאה של הפאנינים, או לפחות שימוש בה בקלפים - קילוף והדבקה ללא צורך בדבק, מה שנראה היום מובן מאליו - הפכו מאז האלבומים הללו לנחלת כל ילד אוהד כדורגל ברוב אירופה ובחלק ממדינות המערב, לרבות ישראל. בשוק האספנות, "פאניני" הוא שם נרדף לקלאסיקה. אלבומים ישנים של גביע העולם ומאוחר יותר יורו ועוד התגלו כבעלי פופולריות עצומה. אלבומים מלאים למחצה שווים אלפי דולרים. אלבום ריק יכול להכניס אפילו יותר, כ־4,000 דולר. אלבום מלא במצב טוב מוערך ב־6,500 דולר וצפונה. זה כבר לא רק כדורגל. בשנים האחרונות מוציאה פאניני חוברות NBA ואפילו NHL.

קרל ריפקן באלבום מ-1992צילום: Kevin O'Connor

אומברטו פאניני, כאחיו, הפך לדמות אגדתית ונערצת במודנה. הם הקימו ב־1986 מוזיאון שמנציח את מפעל חייהם ובו כל אלבום שיצא. כמה שנים אחר כך תרמו אותו לטובת העיירה. "אומברטו היה מגבירי העיר, שאהבה והוקירה אותו מאוד", מספר ספי הנדלר מאוניברסיטת ת"א, היסטוריון אמנות ומומחה לאיטליה שביקר במוזיאון ומספר כי הוא מרגש מאוד.

האלבום של אליפות אירופה האחרונה. איש לא חזה את ההצלחה האדירהצילום: Simon Q

משפחת פאניני לא התרכזה כל כולה בכדורגל; היא דוגמה לשילוב של המשחק בתרבות. ג'וזפה הקים במודנה את "Raccolte Fotografiche Modenesi", שמונה כ־300 אלף תמונות ומספר דומה של גלויות המתארות את ההיסטוריה של העיר. חברת פאניני, כאמור, מפרסמת ספרים, מגזינים, קומיקס ועוד. הנדלר מספר: "כהיסטוריון של אמנות, תמיד הערצתי את בית ההוצאה לאור 'פרנקו קוזימו פאניני', שהוציא לאור כמה וכמה ספרים חשובים מחקרית ומוקפדים אסתטית. כשביקרתי במודנה הבנתי שזו אותה משפחה וזהו למעשה אחד מהאחים, שמטפל בהוצאה לאור 'האמנותית'. זה אחד מהמקרים הכי מוצלחים של אהבה לאמנות שלא כולאת את עצמה בהגדרה של גבוה או נמוך, פסל של ברניני או כדורגלן. הם עשו הכל, ובאותו טוב טעם וכבוד לדימוי ולמלה. לכן הביקור במוזיאון שלהם במודנה כה מרגש".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ