ההזדמנות האחרונה של ארסנל

התותחנים עדיין בתמונת האליפות, אך האטיות, חוסר האיזון והתמימות בעוכריהם. הערב מול מנצ'סטר יונייטד הם יכולים לתקן את הרושם

עוזי דן
עוזי דן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

היא אמנם שנייה בטבלה, מארחת היום (21:45, ספורט 1) את מנצ'סטר יונייטד החבולה, יכולה לשוב למקום הראשון וז'וזה מוריניו ממשיך להתעקש כי היא מועמדת לתואר יחד עם מנצ'סטר סיטי, אבל ההרגשה היא שונה. קשה להכחיש שארסנל מאבדת מומנטום, ושהחלק הראשון המצוין של העונה שלה לא ממש ניתן לשחזור. למעשה, למרות מצב סביר־פלוס במירוץ וחרף העובדה שהיא עדיין בעיצומה של העונה הטובה ביותר שלה זה שנים, יותר ויותר אנשים מאמינים כי גם הפעם הקבוצה של ארסן ונגר לא תלך עד הסוף. ויש לכך מספר סיבות.

קצב. ארסנל תמיד נחשבה קבוצה מהירה, אבל בתבוסה 1–5 לליוורפול בשבת האחרונה שוב נחשפה האטיות של התותחנים העונה. אחד הפרשנים באנגליה הגדיר זאת "הולכי רגל" - אולי תיאור מוגזם, אבל גם כזה שממחיש כי ארסנל חסרה את הקצב שכה אפיין אותה. ההתקפה מול ליוורפול היתה תקועה, בעוד שהקישור וההגנה לא עמדו במהירות של האדומים. עם כל הכבוד ליריבה, היא אינה קבוצה מהירה מדי - ואפילו היא גרמה לארסנל להיראות אטית במיוחד.

ונגר מודע לכך, ולא הסתיר זאת לאחר המשחק. "זה היה יום רע, רק האוהדים היו טובים משך 90 דקות", אמר, "כל השערים הובקעו כאילו בהילוך אטי. היינו חשופים, וכל יציאה של ליוורפול למתפרצת היתה קטלנית עבורנו. מלמעלה עד למטה, שיחקנו גרוע הגנתית".

אוזיל מאבד אחיזה בקרקע. הרכש שגמרו עליו את ההלל סובל מהקצב האטי ומהצפיפותצילום: רויטרס

הקשר מיקל ארטטה סיפר כי "מעולם לא ראיתי את ונגר משתולל וכועס כמו אחרי המשחק באנפילד", אבל ארטטה עצמו, אחד הקשרים היותר אטיים בסביבה, היה חלק מהסיבה להתפרצות. ליוורפול ניצלה בבירור את האטיות שלו לעומת קוטיניו או ג'ורדן הנדרסון, וכך עשו גם יריבות נוספות של ארסנל. אמנם יש תירוצים, כמו פציעות של שחקני כנף מהירים כתיאו וולקוט, אך מדובר בקבוצה עם סגל רחב ומנוסה. החיסרון, מן הסתם, מתבטא גם בהגנה: היא אמנם יציבה סך הכל, אבל גם כבדה למדי עם פר מרטסאקר, לורן קוסיילני ונאצ'ו.

סגנון. חוסר האיזון של ארסנל מתבטא יותר מכל במרכז השדה, וכפועל יוצא, בצורת המשחק שלה בקישור. היעדר שחקנים מהירים והצפיפות העצומה שיש לה במרכז - מסוט אוזיל, סנטי קאסורלה, ג'ק ווילשר וארטטה - גורמת לכך שמספר שחקנים קרובים מאוד בתפקידים, גם אם אינם נמצאים בדיוק על אותה משבצת. זה אומר הרבה מהנדסים, אבל מעט פועלים לידם או מאחוריהם. כאשר ארסנל עם הכדור ויוזמת זה אולי עובד, אבל כאשר היא ללא הכדור ונאלצת לרדוף, מדובר בבעיה.

השילוב של שתי הבעיות הללו - קצב אטי וצפיפות - מתבטא יותר מכל אצל מסוט אוזיל. הרכש שגמרו עליו את ההלל, כולל מעל דפים אלו, זוכה לאחרונה להרבה מאוד ביקורת על ידי פרשנים ואוהדים. יש הטוענים כי צריך אפילו להוריד אותו לספסל, אבל הבעיה היא פחות אצלו ויותר בסגנון המשחק. אפשר לראות לא פעם את אוזיל מקבל כדור ומחפש מיד לשחרר אותו קדימה לשחקנים שדוהרים לכיוון הנכון, אבל הם לא ממש נמצאים שם. מה שקורה זה שהוא מתחיל להתמסר במשולשים או להתנהל עם הכדור משך זמן רב מדי עד שייפתחו אפשרויות נוספות. בינתיים, היריבים ממול מוכיחים כי הם מהירים יותר מכפי שהתרגל בגרמניה או בספרד.

ונגר. לפעמים נדמה כי המאמן מאוהב בתדמית הקבוצה הטובה והסימפתיתצילום: רויטרס

תמימות. "היינו קצת נאיביים", אמר ונגר באנדרסטייטמנט אופייני אחרי המשחק מול ליוורפול. ארסנל ממשיכה לשדר נאיביות תמידית, וזו יותר מגישת "העיקר שנשחק יפה". חסר לקבוצה את הקילינג אינסטינקט, ובייחוד חסר לה "גרזן" במרכז - קשר אחורי שיודע להרוס את התקפות היריב וברנש קשוח שמפחיד את שחקני היריבה. בקיצור, סוג של פטריק ויירה. בתשע שנותיו במועדון זכתה ארסנל בשלוש אליפויות, ארבעה גביעים והתמודדה בקביעות בצמרת. בכמעט תשע שנים מאז עזב, הקבוצה לא זכתה בדבר.

כמובן שוויירה כבר לא יחזור, אבל הרושם הוא שוונגר לא באמת מחפש יורש. שחקנים כמו אלכס סונג או אבו דיאבי לא נכנסו לנעליים של הצרפתי, ובוודאי שלא מת'יו פלאמיני, שמשחק כעת בקישור האחורי. "לפעמים נדמה שוונגר מאוהב בתדמית הקבוצה הטובה והסימפתית, אבל גם הוא יודע שבלי קשרים אחוריים טובים אי אפשר להגיע רחוק", טוען העיתונאי האנגלי מרטין ליפטון, "הוא מתעקש בעניין הזה כפי שהתעקש לא להביא שוער ברמה גבוהה, וארסנל משלמת מחיר".

השילוב של נאיביות והיעדר בעל בית בקישור האחורי מורגש היטב נגד הגדולות. בעשרת השבועות האחרונים צברה ארסנל 25 מ־27 נקודות נגד קבוצות קטנות ובינוניות, אבל בארבעה משחקים נגד קבוצות מששת המקומות הראשונים היא צברה רק שתי נקודות מ־12 אפשריות, וחטפה 11 שערים באל איתיחאד ובאנפילד.

לאחר התבוסה בליוורפול. ג'ק ווילשר: "אנחנו צריכים להאמין שאפשר להיות אלופים. זה לא מובן מאליו בארסנל"צילום: אי-אף-פי

אמונה. יש אוהדי ארסנל שדיברו, מדברים וימשיכו לדבר על אליפות - בסופו של דבר זה גם יכול לקרות - אבל ההרגשה הכללית היא שחלק נכבד מהקהל ואפילו בשורות הקבוצה עצמה לא מאמין בכך. קניית אוזיל שיפרה את ההרגשה למספר חודשים, אבל התותחנים חוזרים להיות סוג של אאוטסיידרים במאבק האליפות. זה היה נכון חלקית כשהם היו ראשונים בטבלה, וזה בטח נכון כעת. ווילשר הגדיר זאת כך: "אחת הבעיות שלנו היא שאנחנו צריכים להאמין שאנו יכולים להיות אלופים. זה לא מובן מאליו בארסנל. אם לא נאמין, זה בטח לא יקרה".

כמובן שלתותחנים יש עדיין הרבה יתרונות - סגל רחב, מאמן טוב ומספר שחקנים מעולים. הערב נגד יונייטד באמירויות, לארסנל תהיה אפשרות להוכיח כי היא עדיין נמצאת חזק בתמונה. על הדרך תוכל לשפר את המאזן נגד יונייטד, שכולל עשרה הפסדים ושתי תוצאות תיקו ב־13 המפגשים האחרונים. אולי כך תשיב לעצמה מעט אמונה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ