בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנדון דונובן: התגשמות החלום האמריקאי

הוא שיאן האליפויות, השערים והבישולים ב־MLS, אך החלוץ רוצה שיזכרו אותו קודם כל בזכות איכויותיו האנושיות. הלילה, רגע לפני שהוא פורש בגיל 32 בלבד, ינסה גדול הכדורגלנים בתולדות ארה"ב להותיר חותם אחרון על המגרש ולזכות בתואר נוסף

תגובות
אי־פי

הערב (ראשון) ב־22:00 שעון ישראל (שידור בערוץ ONE) ייפתח גמר ה־MLS בין לוס אנג'לס גלאקסי לניו אינגלנד רבולושן. מצד אחד, קבוצה עשירה ונוצצת שיכולה להפוך לשיאנית הזכיות בליגה ואינה בדיוק אהובה בקרב רוב חובבי הכדורגל באמריקה. מנגד, הקבוצה היחידה מבין מייסדות הליגה לפני 19 עונות שלא זכתה בשום תואר. משאלת הלב של אוהד הכדורגל הניטרלי אמורה להיות ברורה, לכאורה, אבל אלה בארצות הברית חצויים. לסיבה קוראים לנדון דונובן.

זה יהיה המשחק האחרון בקריירה של דונובן, כמעט קונצנזוס כגדול שחקני ה"סוקר" האמריקאים בכל הזמנים. הוא אמנם רק בן 32 וחצי, אבל אחרי 15 שנות משחק — שהחלו דווקא בבאייר לוורקוזן וכללו תקופה ארוכה
ב־MLS, לצד השאלות לבאיירן מינכן ולאוורטון — הודיע באוגוסט שיפרוש בסוף העונה. חלק מהשיקול נבע מכך שמאמן נבחרת ארצות הברית, יורגן קלינסמן, לא לקח אותו לגביע העולם בקיץ האחרון — החלטה מוזרה שגררה ביקורת נוקבת גם מצד המפרגנים למאמן. בכך נמנעה מדונובן הופעה רביעית ברציפות בטורניר.

מאז ההודעה שפורסמה לפני ארבעה חודשים היה ברור שכל משחק בפלייאוף עלול להיות האחרון של הקיצוני/חלוץ, אבל הווינר המשיך להצטיין והוביל את הגלאקסי עד לגמר, לרבות שלושער ב־5–0 בחצי הגמר האזורי נגד ריאל סולט לייק והדחתה של סיאטל, המדורגת ראשונה במערב, בגמר האזורי. הערב, בגמר הליגה שיתקיים בלוס אנג'לס, כבר אין מרווח לתמרון.

"זה היה קצת מוזר, כי עם פלייאוף אתה לא יודע בדיוק מה יקרה ומתי העונה תיגמר, אבל עכשיו זה ברור. זה המשחק האחרון", אמר דונובן, "כל יום קמתי בהתרגשות לקראת האימון, לא רציתי שזה ייגמר. זה היה כיף, ואני עומד להגיע לגמר באותה גישה. אני רוצה שזה יהיה מהנה וכמובן שננצח ונזכה באליפות".

במקביל, השבחים זורמים מכל עבר. "אני חושב שלנדון פורש תוך השארת עובדה ברורה מאוד — הוא השחקן הגדול בהיסטוריה של הכדורגל האמריקאי וגם בן אדם מצוין. זו מורשת אדירה", אמר מאמן הגלאקסי, ברוס ארינה, שגם הדריך את דונובן בנבחרת. גם שחקנים כמו תיירי הנרי ורובי קין, שהוכתר השבוע
 ל־MVP של העונה, מתארים את דונובן כ"שחקן גדול ואדם גדול". עיתונות הכדורגל האמריקאית תוהה מי יהיה הסמל המקומי של הענף לאחר פרישתו.

דונובן מחזיק בשיא הכיבושים ב־MLS בכל הזמנים. בתחום הבישולים הוא השיאן גם בכלל וגם העונה, הרבה לפני הנרי, קין ואובאפמי מרטינס. גם חמש האליפויות בהן זכה מותירות את כל יריביו מאחור. אלא שדונובן עצמו מבקש שיזכרו את הקריירה שלו מסיבות אחרות: אופיו ותכונותיו האישיות. "תמיד ניסיתי להיות חבר טוב לקבוצה ו־ווינר", אמר, "אני לא מושלם, למרות המחמאות שמרעיפים עלי עתה, אבל עשיתי כמיטב יכולתי. אני מודע לכך שהייתי יכול לשחק בקבוצות פחות מצליחות מהגלאקסי, למשל, כך שהיה לי גם הרבה מזל. אני גאה במה שעשיתי".

רויטרס רויטרס

הערב, רגע לפני שזה נגמר, יוכל לעשות עוד קצת. לדונובן יש מאזן נהדר בגמר ה־MLS. עם סן חוזה הבקיע שלושה שערים בשתי הופעות בגמר וזכה באליפות פעמיים. עם הגלאקסי הגיע לארבעה גמרים קודמים וניצח בשלושה, כשב־2011 ו־2012 הוא משמש כקפטן ושוב מבקיע. "אם למישהו מגיע לפרוש בשיא, והלוואי שעם עוד אליפות, הרי זהו לנדון", אמר קין.

ויש גם יריבה, הלוזרית האולטימטיבית של הכדורגל האמריקאי, הקבוצה ממסצ'וסטס שמגיעה לגמר בפעם החמישית אחרי שהפסידה בארבע הקודמות, פעמיים מהן ללוס אנג'לס. ברבולושן בולטים ג'רמיין ג'ונס, קשר הנבחרת יליד גרמניה, והחלוץ צ'רלי דייויס, שכמעט נהרג בתאונת דרכים ב־2009. בפלייאוף הנוכחי מציג דייויס יכולת מצוינת עם ארבעה שערים בארבעה משחקים.

ג'יי היפס, מאמן ניו אינגלנד, שיחק בקבוצה בכל ארבעת ההפסדים בגמר, בין 2002 ל־2007. הוא יודע שהסיכויים נגדו, אך טוען שאת הרבולושן לא מעניינים דונובן, קין, שמות גדולים או משחק חוץ. "אם אתה מתמקד בשם זה או אחר, מישהו אחר ינצח אותך. זה משחק של קבוצה נגד קבוצה", אמר. לרוב זה נכון, אבל לא משנה מה יקרה במגרש, היום הזה יהיה שייך ליליד קליפורניה ולאחד האנשים שעשה יותר מכולם למען הכדורגל בארצות הברית, פשוט ביכולתו ובאופיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#