בצ.ס. לבובסקי מצילים את הכדורגל, ומוקירים את ה-Dude

חוסר שביעות רצון מהכדורגל המודרני ומהפער הנפער בין האוהדים למועדון הוביל להקמת קבוצת האוהדים האיטלקית, לה חזון מהפכני

קלואי ברספורד, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ף ברידג'ס בתפקידו כביג לבבוסקי
ביג לבובסקי

אם פקידת הקבלה במלון חשבה שזה מוזר ששישה אנגלים ביקשו ממנה להזמין עבורם מונית ל"קמפו ספורטיבו סן דונינו" שבפאתי פירנצה, הרי שהנהג שאסף אותם היה מופתע פי כמה. בדרך למגרש הביתי של "צנטרו סטוריקו לבובסקי", מועדון כדורגל חובבני מאזור קאמפי ביזנסיו, הוא התקשר לכמה מחבריו כדי לספר להם על הלקוחות המשונים שלו. הדבר המוזר ביותר היה שהקבוצה הבוגרת כלל לא שיחקה באותו יום – באיצטדיון נערך משחק נוער בין צ.ס. לבובסקי למליסטי טוביאנסה מהעיר פראטו הסמוכה.

סמל צ.ס. לבובסקי
סמל צ.ס. לבובסקי

בהגיענו לשער הכניסה נעלמה הספקנות. המועדון קיבל אזהרה מראש על המסיבה האנגלית הצפויה. באותה שבת שמשית באוקטובר, עם גבעות טוסקנה ברקע, כדורגל מעולם לא נראה כה יפה. ואולם, הסיבה לביקורנו היתה עמוקה יותר מסתם חוויה אסתטית.

משיחות עם אוהדים ואנשי צוות בתום המשחק, התברר במהרה כי לא מדובר בעוד קבוצת פרברים טיפוסית. הפרויקט יוצא הדופן שהוא צ.ס. לבובסקי הושק ב-2010 כקבוצת כדורגל בניהול אוהדים – אך אין בכותרת זאת כדי לגרד את קצה קצהו של האתוס שמאחורי היוזמה.

האולטראס של לבובסקי לא היו מרוצים מהכדורגל המודרני ומהפער שנפער בין האוהדים למועדון. חלקם נמנו בעבר עם אוהדיה השרופים ביותר של פיורנטינה. למעשה, צ.ס. לבובסקי התפתחה מא.ס. לבובסקי, שהיתה ידועה לשמצה בחוסר הצלחתה; בעונה אחת היא ספגה 99 שערים ולעתים תכופות ביקרה בתחתית הטבלה.

החלום להקים מועדון חדש נולד במוחם של שלושה חברים, וב-2010 התגשם. מבנה המועדון ייחודי לאיטליה: כל אוהד בעל מינוי שנתי (במחיר 20 יורו) יכול ליטול חלק בתהליך קבלת ההחלטות.

סרט תיעודי קצר ששודר לאחרונה בטלוויזיה האיטלקית תיאר בצורה מושלמת את העקרונות והרוח שמאחורי המועדון. בסרט נראו אוהדים מבשלים ארוחת ערב ואוכלים אותה יחדיו לפני המשחק, מתחזקים את כר הדשא, ומנהלים תקציב הנע סביב 70 אלף יורו – אשר 70% ממנו מגויסים באירועי צדקה בתקופת הפגרה. הצילומים הרשמיים של הקבוצה תמיד מציגים את האוהדים ברקע, שהרי "האוהדים הם השחקנים והשחקנים הם האוהדים".

הם התעייפו מהמסחור שפשט בכדורגל המודרני ולטענתם הם בעיצומו של "הקרב על השליטה במשחק". לטענתם, במשחק שמתקיים בין נשיאי המועדונים, נותני החסות, התאחדות הכדורגל, השלטון, התקשורת ורשויות החוק, האוהדים תמיד נדחקים למקום האחרון בסדר העדיפויות. אוהדי לבובסקי סבורים כי רבים מחבריהם ליציע הפכו לפסיבים. לפי המודל שלהם, האוהדים הם חלק בלתי נפרד והכרחי מקיום המועדון, שבלעדיו אינו יכול לתפקד.

רומנטי ככל שזה יישמע, הם הצליחו לגרום לזה לעבוד. לבובסקי נוסדה בליגה האחרונה באיטליה, והשלימה שתי עליות בחמש שנים. לצד קבוצת הבוגרים, הוקמו גם קבוצות לנשים, לנערים ולחובבנים, כולן לפי אותו מודל. הקבוצה משחקת בשביל כל אוהד וכל אוהד תורם לקבוצתו; איש אינו יושב בצד, כולם מסייעים בדרכם.

ועדיין, עבודה קשה ומסירות אינן מספיקות למועדון כדורגל מצליח. נכון, מימון הוא המפתח להצלחה ובלבובסקי גאים מאוד בעצמאות הכלכלית שלהם, אבל התרומה העיקרית של האוהדים היא האווירה המיוחדת שהם יוצרים בכל משחק. הם אמנם מעטים יחסית, אך מפצים על כך במגפונים, שלל אבוקות וגרון צרוד. לרשותם עומד מלאי ציוד שקבוצות גדולות בהרבה יקנאו בו.

מציאת איצטדיון ביתי קבוע היא אחד מהמפתחות שלהם להצלחה. סן דונינו הוא המגרש השלישי שבו הם מארחים בחמש השנים האחרונות והשימוש בו עולה להם כ-10,000 יורו לעונה. האיצטדיון, לתפישתם, הוא "גשר בין הרחוב לקבוצה". יש להם כבר תוכניות איך לקרב את סן דונינו לקהילה – הפיכתו למקום בטוח למשחקי ילדים בערבים, למשל.

למרות כל זאת, לבובסקי עלולה לאבד את האיצטדיון לאחר שמועדון מקומי נוסף ביקש לשחק בו. בחמש שנות קיומה הקפידה הקבוצה להתרחק מהתקשורת, שחלילה לא תפגע בטוהר המשחק. עתה, הגישה משתנה והאוהדים מבינים כי הגיעה השעה לקדם את הפרויקט המיוחד שלהם. כל תגובה ציבורית, הבינו, תקדם את האינטרס שלהם.

המטרה ברורה: לצבור עוד ועוד לייקים בפייסבוק כדי להעצים את הנוכחות שלהם ברשתות החברתיות, ולהגיע ל-500 חברי מועדון משלמים. כרגע הם באמצע הדרך. בסוף, הם מקווים שיצליחו לפנות גם לאוהדי כדורגל מחוץ לאיטליה, המתנגדים כמותם לתהליכים שעוברים על הענף בשנים האחרונות, שיהיו מוכנים להשקיע 20 יורו בשנה.

אחרי שראיתי את התשוקה, העבודה הקשה ותחושת הקהילה שמסביב למועדון, תהיה זו אכזבה עצומה אם לבובסקי תאבד פעם נוספת את ביתה, ודאי אם המשמעות תהיה קטיעת חזונם המהפכני.

לכתבה המלאה בגרדיאן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ