בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנפצים את חלון ההעברות: המיתוסים השקריים מאחורי העברות השחקנים

מכירת חולצות לא יכולה לכסות לבדה העברות, בעיות עם פקסים כבר מזמן לא אחראיות לאיחורים בהחתמות וגם קבוצות משתמשות בסוכנים, לא רק שחקנים. שלושה מיתוסים נפוצים על העברות שחקנים, ולמה הם מוטעים

תגובות
פול פוגבה וזלאטן איברהימוביץ'
Scott Heppell/רויטרס

ישנם כמה מיתוסים נפוצים על איך שתעשיית הכדורגל עובדת, בייחוד כשמדובר בתחום הפיננסי. זאת, בעיקר, תודות לחוסר השקיפות המכוונת - בטח בכל הנוגע לדמי העברה ומשכורות - שעומד בניגוד בוטה למה שקורה ב-NBA וב-NFL, בהן עלויות שחקנים מדווחות באופן פומבי וכל עסקה נבחנת לאור איך תשפיע על תקרת השכר של הקבוצות. משום שמועדוני הכדורגל נמצאים בבעלות פרטית ולא חלים עליהם הסטנדרטים הרגילים של דיווח לציבור, האוהדים מקבלים את רוב האינפורמציה שלהם לגבי עלויות שחקנים ומשכורות מכלי התקשורת.

אבל מדוע עלויות השחקנים חשובות בכלל? אחרי הכל, זה לא הכסף שלנו. אבל גם בלי להתווכח עם הקביעה הזו - הגידול העצום בהכנסות משידורי הטלוויזיה מהפרמייר ליג, למשל, מגיע מדמי המנוי שמשלמים הצופים הבריטים ל-SKY ו-BT - לפי תקנות אופ"א ותקנות מקומיות של הליגות, לקבוצות אסור להוציא יותר ממה שהן מרוויחות. תקנות אלו מביאות, למעשה, ליצירת תקרת שכר אינדיבידואלית אצל כל קבוצה. הבנה של הדרך בה קבוצות מחשבות את עלויות השחקנים מסייעת לנו להבין איך הן באמת מעריכות את שוויים של שחקנים מסוימים, איך הן מוציאות את כספן, אילו שחקנים מספקים תמורה לכסף ואילו לא.

באופן מסורתי, כדי לדווח על עסקה מסוימת עיתונאי חייב שיהיו לו מקורות שהיו בסוד העסקה. משמעותה של הדרישה הזאת היא שמעל 99% הכותבים על כדורגל יישארו לגמרי בחושך. עבור מתי המעט שהצליחו לטפח מקורות במקומות הנכונים, המספרים שהם מקבלים משתנים בהתאם לשאלה באיזה צד של השולחן יושב המקור.

אם עיתונאי מנסה ליירט את דמי ההעברה בעסקה מסוימת, מקור במועדון הקונה עשוי לציין רק את הסכום הבסיסי, בעוד מקור במועדון המוכר יציין את הסכום כשלוקחים בחשבון את כל הבונוסים המבוססים על ביצועי השחקן. בהתאם, כשמנסים למצוא מהו שכרו של שחקן, סביר שמקור במועדון ידווח על שכר הבסיס, בעוד סוכנו של השחקן יכלול בסכום גם בונוסים ואת זכויות השימוש המסחרי בשמו של השחקן. כמו כן, במעבר של שחקן מליגה אחת לאחרת, סביר שלעיתונאים המקומיים בכל ליגה יהיו קשרים טובים יותר עם המועדון המקומי, הקונה או המוכר, והסכום ישתנה בהתאם.

בעוד אלה שמדווחים על עסקאות בכדורגל עושים עבודה טובה בהפניית הזרקור אל האזור הזה - בלעדיהם היינו נשארים לגמרי בחושך - ישנם כמה פערים שאנחנו, כאוהדים, מילאנו באופן קולקטיבי עם מיתוסים לא מדויקים על איך שהתעשייה עובדת. לאור העובדה שאנחנו מתקרבים לסוף חלון ההעברות, החלטנו לנפץ כמה מהמיתוסים הללו.

מכירת חולצות לא מכסה קנייה של כוכבים
אף מועדון מעולם לא החזיר את ההוצאה על מעבר של שחקן עם הכסף שנכנס ממכירת החולצה עם המספר שלו.

למעשה, אדידס, נייקי, פומה וחברות ביגוד הספורט האחרות מקבלות 90%-85% מהרווחים ממכירת החולצות, וזה הסטנדרט בתעשייה. ישנם מקרים מסוימים בהם האחוזים שונים - מועדון כמו באיירן מינכן, ששייך בחלקו לאדידס, עשוי לקבל אחוז גבוה יותר ממכירת החולצות; ובאופן כללי, כשמגיעים למספר מסוים (גבוה מאוד) של חולצות שנמכרו, עשוי האחוז לגדול מעט לטובת הקבוצה. אבל אלו הם מקרים יוצאים מן הכלל. 

בואו ניקח לדוגמה את המקרה של זלאטן איברהימוביץ', שעבר למנצ'סטר יונייטד. השמועות דיברו על כך שיונייטד הרוויחה 50 מיליון פאונד ממכירת החולצה של יונייטד, סכום שמכסה לחלוטין את שכרו. ובכן, זה פשוט לא נכון. למעשה, יונייטד אפילו לא קיבלה את ה-15%-10% הסטנדרטיים, בגלל הסכם הענק הייחודי שיש לה עם אדידס לפיו היא מקבלת בכל מקרה 75 מיליון פאונד לשנה, למשך עשר שנים. יונייטד תתחיל לקבל אחוזים ממכירת החולצות של איברהימוביץ' רק אחרי שמספר מסוים של חולצות יימכר.

קצת פחות משלוש מיליון חולצות יונייטד נמכרו בעונה שעברה. לצורך העניין, נניח שאיברהימוביץ' יביא למכירת 300 אלף חולצות נוספות. גידול של 10% הוא הנחה אופטימית מאוד, בייחוד בהתחשב בעובדה שאיברהימוביץ' קשור בחוזה עם נייקי ולא ישתתף בפעילויות קידום של אדידס. בנוסף, בעוד סביר שאוהדים רבים של יונייטד יבחרו לרכוש חולצה של איברהימוביץ' במקום, נניח, חולצה של כריס סמולינג - רבים מהאוהדים האלה היו קונים חולצה של יונייטד בכל מקרה.

בואו נניח גם שיונייטד מקבלת תמלוגים אחרי ששלוש מיליון חולצות נמכרות, ושהמועדון מקבל 15% מכל חולצה שנמכרת. בהנחה שמחיר חולצה הוא 70 פאונד, מדובר על 21 מיליון פאונד שנוספים ממכירה של עוד 300 אלף חולצות. חלקה של מנצ'סטר יונייטד יהיה, אם כן, קצת יותר מ-3 מיליון יורו. 3 מיליון יורו הוא כמובן לא סכום שאפשר לזלזל בו, אבל הוא נמוך מ-20% ממה שאיברהימוביץ' יעלה לקבוצה העונה.

גם בתסריט האופטימי ביותר, אם כן, מכירת החולצות של איברהימוביץ' לא מכסה את העלות שלו. ובפשטות, יש סיבה לכך שאדידס הרוויחה בששת החודשים האחרונים יותר ממה שמנצ'סטר יונייטד, אחת הקבוצות שמרוויחות הכי הרבה בכדורגל העולמי, הרוויחה ב-138 שנות קיומה.

מכשירי פקס לא מעכבים העברות
כל המועדונים חייבים למנות עובדים שלהן להיות "מנהלי TMS", שאחראים לוודא שההעברות מוזנות באופן הנכון במערכת ההעברות (Transfer Matching System). האחריות להכשרת מנהלי TMS מוטלת על ההתאחדות הלאומית, אבל למעשה היא מתבצעת ברוב המקרים ברמת המועדון, כשבמועדונים גדולים יש לעיתים קרובות כמה עובדים שהוכשרו לתפקיד. 

האחראים על מערכת ה-TMS בפיפ"א מודים שרמת ההכשרה והניסיון משתנה מעט בין מועדון למועדון ובין הליגות השונות, כך שלעיתים, כשעובד אינו מיומן מספיק או שלתפקיד נבחר העובד הלא מתאים, טעויות יכולות לקרות - כפי שאכן קרה לא מזמן עם ההעברה הכושלת של שוער מנצ'סטר יונייטד דוד דה חאה לריאל מדריד.

ובכל מקרה, שום פקס אינו מעורב בתהליך.

לא רק שחקנים משתמשים בסוכנים
מועדונים מעסיקים לעיתים קרובות סוכנים שיעזרו להם למצוא קונים ולהגדיל את הרווח על שחקנים שהם מעוניינים למכור. צמד הסוכנים קיה ג'ורבצ'יאן וג'וליאנו ברטולוצ'י הם דוגמא מוכרת לסוכנים שעובדים עבור מועדונים. בשנה האחרונה הם עזרו לצ'לסי ולטוטנהאם למכור את רמירז ואת פאוליניו לקבוצות סיניות. גם מנצ'סטר יונייטד השתמשה בסוכנים כדי למכור את רובין ואן פרסי ואת נאני לפנרבחצ'ה.

יש לציין, עם זאת, שג'ורבציאן וברטולוצ'י הם גם סוכניהם של רמירז ופאוליניו, ושיונייטד שכרה את שירותיו של סוכנו של ואן פרסי עבור עסקת פנרבחצ'ה. במקרים בהם המועדונים מבקשים מסוכני השחקנים לייצג גם אותם, הסוכן חייב תמיד לוודא שהשחקן מביין את ניגוד העניינים הברור, להמליץ שהשחקן ישיג ייעוץ נפרד ולקבל את הסכמתו של השחקן בכתב. כשהסוכן של השחקן עובד עבור המועדון, תהיה זו האחריות של המועדון לשלם לסוכן על עבודתו, ולא של השחקן.

(לכתבה המלאה בגרדיאן)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#