בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה בלמים ואנטוניו קונטה אחד הופכים את צ'לסי לדבר הכי חם באירופה

המאמן האיטלקי שינה את שיטת המשחק של צ'לסי, ומאז הכחולים לא מפסיקים לנצח והפכו למועמדים הבולטים לאליפות אנגליה

תגובות
אנטוניו קונטה
Peter Nicholls/רויטרס

מאמן צ'לסי, אנטוניו קונטה, אמנם לא המציא את שיטת שלושת הבלמים, אבל הוא מזוהה איתה מאוד. אחרי הכל, הוא זה שכשהגיע ליובנטוס שינה את שיטת משחקה, החל לשחק במערך 2-3-5, והוביל אותה לשלוש אליפויות רצופות; והוא זה שהצליח מאוד עם השיטה הזאת גם בנבחרת איטליה. חלק מהפריחה של שיטת שלושת הבלמים בשנים האחרונות ברחבי תבל נובעת, אם כן, גם מההצלחה של קונטה.

רוצים לקבל כל טור וכתבה של עוזי דן ישירות למייל, מיד עם פרסומם? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף

בדרך כלל, כשאומרים "שלושה בלמים" חושבים על מערך הגנתי, כזה שבו החוליה האחורית הופכת למורכבת מחמישה שחקנים. מערך כזה אכן קיים - ברזיל שזכתה בגביע העולם 2002 תחת סקולארי שיחקה כך - אך בכדורגל המודרני המושג "שלושה בלמים" דווקא לא מורה על כדורגל הגנתי אלא על שימוש בשלושה שחקנים בלבד בחוליית ההגנה, כשכולם משחקים כבלמים ולמעשה אין מגנים "קלאסיים".

מערך הקבוצה בחוליות האחרות חשוב, כמובן, גם כן. 1-6-3, כמו ששיחק חוס הידינק בנבחרת אוסטרליה למשל, הוא צפוף והגנתי. 1-3-3-3 או 3-1-3-3, כפי שמשחק מרסלו ביילסה, עם לחץ אדיר, קיצונים וארבעה שחקנים התקפיים לפחות, הוא מערך סופר התקפי. הרבה מאוד מאמנים משחקים כך היום, לפעמים כשיטה, לפעמים רק במשחקים מסוימים או בדקות מסוימות (ברק בכר עם הפועל באר שבע, למשל).

כשהגיע קונטה לצ'לסי, נדמה היה כי יאמץ באופן מיידי את ה-2-5-3 שהוא מכיר כל כך טוב. זה דווקא לא קרה - האיטלקי ניסה להתרגל לליגה החדשה, לשחק בצורה קלאסית עם ארבעה מאחור, חלוץ בודד וכל מיני וריאציות בקישור. זה התחיל עם שלושה ניצחונות, אבל המשיך עם נקודה מתשע אפשריות בשלושת המשחקים הבאים, כולל הפסד באנפילד ותבוסה לארסנל.

בתחילת המחצית השנייה באותו משחק נגד התותחנים, קונטה עבר לשחק עם שלושה בלמים. צ'לסי נראתה הרבה יותר טוב, קונטה הבין שגם בפרמייר-ליג הוא צריך לשחק עם שלושה בלמים. הוא עשה זאת, וההצלחה מיידית ומרשימה במיוחד. מאז המעבר ניצחה צ'לסי ב-13 משחקי ליגה ברציפות, השוותה את השיא של ארסנל לניצחונות רצופים בעונה אחת, ויכולה לשבור אותו - אם תעשה זאת גם הערב, במשחק החוץ הקשה מול טוטנהאם בווייט הארט ליין.

צ'לסי של קונטה עברה לשחק בעצם בשיטה של 3-4-3, מערך התקפי יותר מה-2-5-3 הקלאסי וקשה יותר לביצוע על ידי שחקני הקישור - אבל לקונטה יש שחקנים שמתאימים לכך: מרכקס אלונסו משמאל, ויקטור מוזס מימין, נמניה מאטיץ', אנגולו קאנטה הבלתי נלאה וכמובן ססק פאברגאס, שפורח מאז שחזר מפציעה.

הקישור הזה לוחץ על כל המגרש, יוצר מצבים בהתקפה ועושה הגנה. מאחוריו יש שלושה בלמים שלמדו לשחק יחד וקשה מאוד לעבור אותם. עוד לא מדובר בג'יורג'יו קייליני, אנדראה ברזאלי ולאונרדו בונוצ'י של יובה ואיטליה, אבל דויד לואיז, גארי קייהיל וססאר אספיליקואטה - כמו גם טיבו קורטואה, שאחרי תקופה בינונית חוזר העונה להיות מהטובים בעולם בין הקורות - עושים עבודה מצוינת.

הרבה גבות הורמו כאשר החזיר קונטה את דויד לואיז מסן ז'רמן לצ'לסי. הברזילאי המתולתל, שלעד ייזכרו לו את ה-1-7 בחצי גמר המונדיאל, נחשב שחקן גמור ואוברייטד. "הוא יכול להיות קשר הגנתי סביר, לא בלם", טענו רבים, אבל קונטה - שמבין בבלמים יותר מכולם - פגע בול.

דויד לואיז אולי לא מבריק כשהוא אחד מצמד (תלוי כמובן מי השותף - חלק מהסיבות ל"מיינרזאו" היתה ההיעדרות של תיאגו סילבה באותו משחק), אבל במערך שלושה בלמים הוא מעולה; גארי קייהיל מוכיח את עצמו ואספיליקואטה נכנס מצוין לתפקיד הבלם השלישי.

עד הצמד שקיבלה מול סטוק בניצחון 2-4 בשבת האחרונה, צ'לסי ספגה פעמיים בלבד ב-12 המשחקים שקדמו לו. לא לחינם היא בעלת ההגנה הטובה בליגה, ובהפרש ניכר; אבל 3-4-3 הוא גם מערך התקפי מאוד, ומלבד ליוורפול צ'לסי אכן גם כבשה יותר מכל קבוצה אחרת.

דייגו קוסטה שמשחק בשפיץ מקבל יותר עזרה, ולא במקרה הוא מלך השערים של הפרמייר-ליג עם 14 שערים. לצידו בהתקפה משחקים פדרו משמאל ואדן הזאר מימין: האחד קיצוני טבעי שבזכות השינוי בשיטה מזכיר את ימיו הגדולים בקאמפ נואו, השני כישרון עצום שמסוגל לעשות כל דבר על המגרש, וכמו לפני שנתיים נותן עונה גדולה (תשעה שערים עד כה).

עם זאת, הגדולה של קונטה - שכמו פפ גווארדיולה הגיע לראשונה לפרמייר־ליג, אבל במקום לבכות על השוני הוא מסתגל אליו ומראה תוצאות - מתבטאת לא רק בכך ששינה סגנון, אלא בכך שעשה זאת פחות או יותר עם הסגל הקיים. נכון, ארבעה שחקנים נקנו ובלא מעט כסף; אבל דויד לואיז וגם מרקוס אלונסו נחשבו כהימורים ורכישתם ספגה הרבה ביקורת. קאנטה הוא כמובן באנקר לאחר העונה הנפלאה בלסטר, ואילו מיצי באטושאי שיחק העונה רק 77 דקות ליגה במצטבר, ולא נכנס לאף משחק לפני הדקה ה-71.

החוכמה של קונטה היתה להחזיר לחיים שחקנים שעברו עונה גרועה בשנה שעברה - כוכבים כמו דייגו קוסטה, אדן הזאר וססק פאברגאס - וכל אחד ואחד מהם, כמו גם פדרו ואפילו וויליאן שמתאושש מטרגדיה משפחתית, חזר למצות את הפוטנציאל שלו. דויד לואיז ומרקוס אלונסו הוכחו כבינגו, ו־ויקטור מוזס, שהיה מושאל בשלוש השנים האחרונות ושיחק בליוורפול, סטוק ו-ווסטהאם, הפך לשחקן הרכב וגורם משמעותי.

"אני לא בא מהבית עם שלושה בלמים. ניסינו כל מיני שיטות ומערכים ואני חושב שמצאנו את השיטה שאנחנו צריכים לשחק בה", אמר קונטה על ה-3-4-3. העובדה שהוא רעב להצלחה, וורקהוליק, דורש מהשחקנים שלו כושר גופני עילאי - לא סתם הוא קרע אותם באימוני טרום העונה, והם מכסים שטחים יותר מקבוצות אחרות ובדרך כלל רצים יותר - ובנוסף איש חם ואמוציונלי שיצר קשר טוב עם השחקנים, עושה גם היא את שלה.

העובדה שלצ'לסי אין את אירופה על הראש, והיא יכולה להתרכז בליגה, יחד עם השינוי המוצלח של סגנון המשחק, גרמו לכחולים להפוך לדבר הכי חם העונה באנגליה, ואולי באירופה. האיטלקי, שהתקבל בספקנות אצל אוהדי הקבוצה בקיץ, הפך לגיבור נאמני סטמפורד ברידג'. צ'לסי משחקת נהדר, אולי הכי טוב מאז הקדנציה הראשונה של ז'וזה מוריניו; השיטה של קונטה מוכיחה את עצמה; ולא בכדי הבלוז הם המועמדים הבולטים לזכייה באליפות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#