בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתברר שכסף זה לא הכל בחיים, אפילו הרבה מאוד ממנו

הנטייה של כוכבים גדולים לעבור לליגות חלשות יותר בשלהי הקריירה אינה חדשה, אבל לא תמיד מדובר בהסתגלות קלילה - גם אם מנהל הבנק מרוצה במיוחד. וויין רוני מוזמן לשאול את פירלו, למפארד ואגדות כדורגל נוספות

תגובות
וויין רוני במדי אוורטון. "ייתכן שרוני זקוק ל-MLS יותר ממה שהיא זקוקה לו", אמר רובי פאולר
ROLAND HARRISON/אי־אף־פי

כנראה שוויין רוני לא יסיים את הקריירה שלו באוורטון. האנגלי בן ה-32 נמצא במשא ומתן מתקדם עם די.סי יונייטד מה-MLS. בהנחה שאכן יחתום, רוני יעשה את הדרך שעשו סופרסטארים רבים בשלהי הקריירה - ולאחרונה גם בעיצומה - ויעבור לכסף הגדול של הליגות העשירות בארה"ב, סין, המפרץ הפרסי ואפילו יפן ואוסטרליה. רבים עשו זאת, וכנראה גם ימשיכו לעשות. הכסף מפתה מאוד, בייחוד לאור הידיעה שתכף כבר לא תוכל להשתכר סכומים כאלה. על הנייר גם קל להצליח; השחקן אמנם כבר אינו מה שהיה, אלא שכעת הוא גם לא בפרמייר-ליג או בסרייה A. כמה קשה זה כבר יכול להיות?

ובכן, הרבה פעמים זה קשה יותר ממה שניתן לצפות. ברור שיש כאלו שמצליחים: דייויד בקהאם עשה חיל בלוס אנג'לס גלאקסי, אשלי קול עדיין בורג חשוב באותה קבוצה. דידייה דרוגבה סיפק מספרים יפים בטורונטו, תיירי הנרי כיכב בניו יורק רד בולס ודויד וייה עדיין מבקיע עבורה. אבל מעבר לעובדה שבקהאם או הנרי, למשל, גם חזרו בפגרה האמריקאית לשחק באירופה, הרי שיש אחרים שמתקשים. לצד וייה, למשל, שיחקו בניו יורק סיטי פרנק למפארד וגאון הכדורגל אנדראה פירלו, שני שחקנים ברמה עולמית גבוהה שפשוט היו רעים וספגו לא מעט ביקורת. לא חסרים גם כאלו, מלותר מתיאוס בראשית המילניום ועד סטיבן ג'רארד לא מזמן.

רובי פאולר, שסיים את הקריירה עם שנתיים בליגה האוסטרלית וחצי עונה בתאילנד, קרא לרוני לבחון את האופציות שלו והזהיר אותו מהקשיים הצפויים לו במידה שיגיע לארה"ב. "עשיתי דרך דומה", כתב השבוע ל"דיילי מירור", "אמנם שיחקתי בליגה האוסטרלית, אבל הרמה אז (2009, ע"ד) היתה דומה מאוד לליגה האמריקאית כיום. נהניתי מהשהות בצפון קווינסלנד ובפרת', אבל זה קשה מאוד מבחינת הכדורגל. בלי להפגין חוסר כבוד לחברים לשעבר, הרמה היא שונה מכפי שהתרגלת והמנטליות אחרת לחלוטין. אתה יורד ברמה, אבל עדיין מקצוען ורוצה להמשיך להיות כזה. מצד שני, אין מה לעשות - שחקן יכול להיות טוב רק כמו הקבוצה שלו. אחרי כל כך הרבה שנים בטופ עם מנצ'סטר יונייטד, לרוני יהיה קשה".

פאולר מחמיא לרוני, שכבר מזמן לא מזכיר את יכולתו ביונייטד. כפי שכתב השבוע סיי בראון באתר "פורבס", "יכול להיות שרוני צריך את ה-MLS יותר מאשר שהיא צריכה את רוני". הרמה בארה"ב אולי לא מזכירה את הפרמייר-ליג, אבל בכלל לא מדובר בליגה רעה. "כל מי שחושב שאם הוא עובר לארה"ב מצפים לו חיים קלים, ייכנס לסוג של הלם", אמר ג'רארד, "כן, רמת הכדורגל פחות טובה, אבל מבחינת הכושר הגופני או התחרותיות, אין הבדל גדול. כאשר אתה בא ככוכב גדול וידוע, גם מסמנים אותך כמטרה".

אגדות כדורגל ששיחקו ב-MLS - דלג

אם עוד אפשר להבין כי קשה מבחינת כושר גופני בארה"ב או אוסטרליה - שם שחקנים כמו פאולר לא כיכבו, שלא לדבר על כישלונות כמו אמיל הסקי או וויליאם גאלאס - מה ניתן להגיד על כישלונות בליגות שמציגות רמה נמוכה יותר? הרי גם כוכבים שלא הצליחו במפרץ הפרסי או בסין לא חסר, וזה בלשון המעטה.

סין משופעת בכאלו, והדוגמא הבולטת היא קרלוס טבס. לא רק שהארגנטינאי נקנה על ידי שנחאי שנואה בסכום של 84 מיליון יורו בסוף 2016, אלא גם הפך בזמנו לשחקן שמרוויח יותר מכל אחד אחר - לא פחות מ-820 אלף דולר בשבוע. לאור הרזומה הכל כך מרשים שלו, בצירוף טיבן הירוד של ההגנות בסין, טבס היה אמור לעשות שמות בליגה. אלא שבסיכום עונה אחת גרועה הוא הבקיע ארבעה שערים ב-20 משחקים. רק לשם סיבור האוזן, מאז חזר לבוקה ג'וניורס - בפעם השלישית - הוא כבש שלושה שערים בחמש הופעות בליגה קצת יותר איכותית.

טבס - דלג

המחשבה הראשונית היא שטבס הלך לסין כדי להבטיח את עתיד נכדיו, ידע שהסכומים האסטרונומיים ייכנסו לחשבון הבנק בכל מקרה ופשוט התעצל. זה חלק מהסיפור, אבל במקרה שלו - וכנראה במקרים של לא מעט כוכבים נוספים שלא בדיוק עושים חיל בסין (ג'רביניו, ג'ון אובי מיקל, אקסל ויטסל או ראמירס) - מדובר בשילוב של נסיבות. "כמובן שטבס הלך גם בשביל הכסף, אבל הוא היה מתוסכל בגלל הרמה המאוד נמוכה וסבל מהבדלי התרבות, שעבורו לא היו ניתנים לגישור", אומר עיתונאי מארגנטינה, "הוא הרי שחקן מלא תשוקה למשחק, שצריך תחרותיות. הוא מודע לעובדה שדיברו על כך שהוא עצל וכביכול 'יצא לפנסיה', וזו בדיוק הסיבה שהוא ויתר על הרבה כסף כדי לחזור לבוקה, לשחק בליגה תחרותית וליהנות מהקהל במקום שהוא מכיר". אין ספק שהסתגלות מנטלית היא חלק מהעניין, ומדובר בעניין לא פשוט במזרח הרחוק.

גם במפרץ הפרסי, אחד המקומות הראשונים אליו הגיעו כוכבים מאירופה כדי להרוויח סכומים גבוהים לפני הפרישה, יש לעיתים בעיות הסתגלות. גם מההיבט המנטלי, גם מההיבט המקצועי וגם בכל הקשור לתנאי מזג האוויר. בעוד שווסלי סניידר עושה חיל בקטאר וגם צ'אבי די מצליח, ראול לא הצטיין בזמנו. ולהבדיל מארה"ב, אוסטרליה או סין, בליגות של המפרץ יש בעיה נוספת - מיעוט צופים. באיחוד האמירויות ובוודאי בליגה הקטארית העשירה יש משכורות גבוהות ומביאים כוכבים, אבל את הקהל זה לא מעניין. סניידר וצ'אבי נפגשו בתחילת השנה במשחק ליגה, אבל שני השמות הכי גדולים שיש בקטאר כיום - שהתמודדו זה מול זה בגמר גביע העולם ובשלבים מכריעים בליגת האלופות - לא משכו יותר מ-500 איש לאיצטדיון המפואר. אז גם אם כל שאר התנאים מצוינים, אפילו הרמה ובטח שהכסף, חייבים להניח שלכוכבים ששיחקו במעמדים הגדולים ביותר קשה מאוד להתרגל לכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#