דלה עלי? כשחגגו שערים כמו שצריך הוא עוד היה ילד

ריקוד הרובוט של קראוץ', העריסה של בבטו ורוז'ה מילה במונדיאל 90': עוד לפני שקשר טוטנהאם שיגע את עולם הכדורגל, כובשים כבר חשבו איך אפשר להעצים את השער עם חגיגה בלתי נשכחת

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בבטו
עוזי דן
עוזי דן

חגיגות השער של דלה עלי המחישו שוב כי כיום שחקנים צריכים להתבלט בצורה מיוחדת גם לאחר כיבוש שער. כי "סתם" חגיגה כבר לא מספיק טובה. הם שלחו אותנו להיזכר בכמה דרכים מיוחדות של ציון שערים, שלחלקן כמובן קמו מחקים ויורשים.

ריקוד העריסה של בבטו - חלוץ ברזיל כבש שער יקר ברבע גמר גביע העולם נגד הולנד ב-1994 ורץ לקווים, רק כדי לנענע את ידיו בתנועת עריסה, לציון לידת בנו השלישי מתיאוס ימים ספורים קודם לכן (אותו מתיאוס הוא היום קשר התקפי בוויטוריה גימראייש בפורטוגל, אגב). רומאריו ומאזיניו הצטרפו מיד לנענוע התינוקות הדמיוניים.

הסלפי של טוטי - המלך של רומא אולי כבר היה מבוגר וכבר התקרב לפרישה, אבל הראה שהוא מודרני ועדכני מתמיד. שער דרמטי שלו בדרבי ד'לה קפיטלה, נגד לאציו, שלח אותו לתפוס סמארטפון ולצלם את עצמו על רקע אוהדי רומא המאושרים.

הדייגים האיסלנדים - קבוצת סטיארנן האיסלנדית ידועה בחגיגות שערים קבוצתיות ייחודיות. המקורית מכולן היתה השלכת חכה דמיונית על ידי אחד מהשחקנים, "תפיסת" המבקיע ו"משיכתו בחכה" תוך שזה מפרפר כדג עד שהוא מגיע לחבריו שמושים אותו מהמים.

ריקוד הרובוט של פטר קראוץ' - החלוץ הגבוה והגמלוני ביצע את ריקוד הרובוט לראשונה אחרי שער שהבקיע במדי נבחרת אנגליה במשחק הכנה לגביע העולם ב-2006. זו היתה פרודיה על ריקוד דומה שראה במסיבה בביתו של דייויד בקהאם, אך בגלל גובהו והצורה בה ביצע אותו הריקוד שלו הפך לסמל. לאחר כמה פעמים אמנם נשבע כי לא יבצע אותו שוב, אלא אם אנגליה תזכה בגביע העולם או שהוא יבקיע בגמר ליגת האלופות. בפועל, הוא חרג מההבטחה פה ושם.

הגב של סמואל אטו - השאלה לגבי תאריך הולדתו האמיתי של החלוץ הגדול מקמרון, כמו לגבי לא מעט שחקנים אפריקאים, נותרה פתוחה. כאשר שיחק בצ'לסי בעונת 2013/4 והמנג'ר שלו ז'וזה מוריניו דיבר על כך שאטו כנראה מבוגר יותר (ולמרות זאת משחק היטב), הגיב אטו בשער הבא שכבש כשהוא תופס את גבו והולך כאיש זקן אל דגל הקרן.

הסלטה לאחור - אובאפמי מרטינס הניגרי היה הראשון שחגג כך באופן קבוע עם סלטה לאחור, לפעמים שתיים. שחקנים אחרים שיפרו זאת, לומאנה לואה לואה עשה לא פחות מחמש סלטות רצופות והחלוץ הניגרי יוליוס אגהאואה הגיע אף לשבע סלטות ברציפות, אחרי שכבש בגביע העולם ב-2002 נגד שוודיה.

המסיכה - לא מעט שחקנים, בייחוד דרום אמריקאים, חגגו שערים כאשר שלפו מסיכות מהכיס או מהגרב ולבשו אותן. הדוגמה הידועה ביותר היא אולי של איבן קאביאדס מאקוודור שעשה זאת לאחר שער בגביע העולם נגד קוסטה ריקה בגרמניה ב-2006. יונאס גוטיירס, הקשר הארגנטינאי שבילה חלק גדול מהקריירה בניוקאסל, חגג בה עם מסיכה של ספיידרמן. אפילו במ.ס אשדוד שלף מאוריסיו קורדיירו הברזילאי מסיכה של קפטן אמריקה. גם פייר אמריק אובמיאנג עשה זאת בדורטמונד יותר מפעם אחת - וגם נענש.

הגוף של באלוטלי - גם כריסטיאנו רונאלדו עשה זאת פה ושם, אבל הזכויות שמורות לחלוץ האיטלקי שנהג להוריד חולצה לאחר שערים - למרות שהדבר מחייב את השופט להוציא לו צהוב. באלוטלי חשף את פלג גופו העליון והראה לעולם עד כמה הוא שרירי, חזק וכו' בפוזה של תחרויות מר עולם.

הנוקאאוט של וויין רוני - שבוע לאחר שצולם בקרב איגרוף ביתי סופג נוקאאוט מפיל ברדסלי, אקס מנצ'סטר יונייטד, ידע וויין רוני לתעל את העניין לחגיגת שער מיוחדת. הוא כבש במדי יונייטד נגד טוטנהאם וחגג בנפילה, סטייל ספיגת נוקאאוט.

הריקוד של רוז'ה מילה - יש ריקודים ויש ריקודים. מה שעשה החלוץ הקמרוני המזדקן במונדיאל של 1990 באיטליה הפך לקאלט. הוא רץ לאחר שערו הראשון נגד רומניה לדגל הקרן והחל לרקוד בתנועות אגן מוחצנות. חבריו הגיעו והצטרפו אליו, וכך היה גם בכל ארבעת שעריו באותו מונדיאל.

הנונשלנטיות של קאנטונה - זו כביכול אנטי חגיגה, אלא שהיא מרשימה לא פחות מריקודים והשתוללויות אחרות. כובש השער לא שמח כלפי חוץ, לא רץ לחברים, לא חוגג. הוא נעמד במקום, מרים ידיים כאומר "ברור שהבקעתי את השער הגדול הזה, אני הרי ענק", ומטריף את האוהדים עוד יותר. לא היה מרשים יותר בעניין הזה מאריק קאנטונה, למשל אחרי השער האדיר שלו בצ'יפ לחיבור מול סנדרלנד ב-1996.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ