השתיקה של פיראוס: אלופת אירופה הפכה לנבחרת חלשה והיא לא רואה את האור

ב-2004 יוון הדהימה כשזכתה באליפות אירופה. המשבר הכלכלי שהיכה במדינה פגע קשות בליגה שמתקשה למשוך אוהדים וחסויות כבעבר, והחליש גם את הנבחרת, שמועדת מול נמושות אירופה. הערב (21:45), היא תנסה לראות מה נשאר ממנה במשחק מול איטליה

עוזי דן
עוזי דן
הערב ב-21:45: איטליה - יוון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחקני יוון מניפים את גביע אירופה ב-2004. אין זכר לנבחרת הזו
שחקני יוון מניפים את גביע אירופה ב-2004. אין זכר לנבחרת הזוצילום: REUTERS
עוזי דן
עוזי דן
הערב ב-21:45: איטליה - יוון

אין שיר כדורגל ש"נדבק" לראשי יותר מאשר מה שהפך להמנון של אוהדי יוון ביורו 2004, שיר אהדה יווני ידוע שלאחר האליפות בפורטוגל הפך לקלאסיקה על זמנית. Σηκωσε το τιμημενο ! Δεν μπορω Δεν μπορω να περιμενω – בתעתיק עברי "סיקוסה טו טימימנו! דן בורו דן בורו נה פרימנו!" ובתרגום חופשי: "תביאו כבר את הגביע הביתה, אנחנו לא יכולים לחכות".

האוהדים היוונים, ויצא לי להיות איתם בכל משחקי הנוק-אאוט, שרו אותו מהרגע שהדהימו ועלו משלב הבתים. סיפור האגדה של הנבחרת ההיא - ששיחקה הגנתי ומכוער, אבל מיקסמה את היכולות שלה – נגמר ב-4 ביולי 2004 עם זכייה היסטורית וסנסציונית באליפות אירופה. במשך שנים השיר "סיקוסטו" לא יצא מראשי, בהשפעה של האוהדים היוונים, מהחמים והטובים בעולם.

השער של אנגלוס חרסטיאס שניצח את פורטוגל של לואיס פיגו וכריסטיאנו רונאלדו הצעיר באיצטדיון האור בליסבון היה השיא של יוון בכדורגל. "זו היתה המתנה הכי יפה שאלוהים נתן לנו מעולם. יכולנו לתת לעם היווני יותר שמחה ברגע הזה מכל רגע אחר. לנצח זו תהיה גאוותנו", אמר הקפטן תיאודוראס זאגוראקיס.

למרות שהיתה אלופת אירופה, יוון לא עלתה למונדיאל שהגיע שנתיים לאחר מכן. אבל תחת אוטו ריהאגל, המאמן שהוביל אותה לזכייה ביורו, היא כן עלתה למונדיאל בדרום אפריקה, השני שלה בהיסטוריה והשיגה ניצחון ראשון אי פעם במונדיאל, על ניגריה, במה שיהיה משחקו האחרון של הגרמני.

פרננדו סנטוס הפורטוגלי, לימים אלוף אירופה עם פורטוגל, היה האיש שהחליף את הקיסר הגרמני האגדי. הוא המשיך את הכדורגל ההגנתי והיעיל וגם את ההצלחות. לא רק עליה ליורו 2012 אלא הגעה לרבע הגמר שם הפסידה רק לגרמניה. שנתיים אחר כך גם העפילה למונדיאל ושם, לראשונה, עברו את שלב הבתים והפסידו בשמינית הגמר רק בפנדלים.

אוטו ריהאגל, הקיסר הגרמני. רק פרננדו סנטוס התקרב אליו
אוטו ריהאגל, הקיסר הגרמני. רק פרננדו סנטוס התקרב אליוצילום: REUTERS

אבל אז החלה ההידרדרות של הכדורגל היווני בכלל ושל הנבחרת בפרט. קלאודיו ראניירי, מחליפו של סנטוס, החזיק מעמד ארבעה משחקים ופוטר בבושת פנים אחרי הפסד משפיל לאיי פארו. מחליפיו המקומיים עזבו בזה אחר זה לאחר שנכשלו גם הם. יוון הצליחה לעשות משהו שאף נבחרת דרג 1 לא עשתה מעולם - לסיים שישית ואחרונה בבית בו היתה ראש בית של שש נבחרות, ועוד בבית שנחשב קל למדי ומנה את צפון אירלנד, הונגריה, רומניה, פינלנד ואיי פארו. היא רשמה ניצחון בודד בעשרת משחקי הקמפיין של מוקדמות יורו 2016.

מיכאל סקיבה הגרמני מונה בתום הכישלון ועשה קמפיין מוקדמות מונדיאל לא רע. יוון אמנם לא עלתה אבל הפסידה לקרואטיה החזקה בפלייאוף, אבל המשבר המתמשך בכדורגל היווני - בליגה ובקבוצות - לא יכול לפסוח על הנבחרת.

ריבאלדו במדי אולימפיאקוס. יוון כבר לא יכולה למשוך זרים מהרמה הגבוהה
ריבאלדו במדי אולימפיאקוס. יוון כבר לא יכולה למשוך זרים מהרמה הגבוההצילום: AP

יוון של טורניר המוקדמות הנוכחי נראית נורא ומשיגה תוצאות דומות לשנים האחרונות והיא לא ניצחה בששת משחקיה האחרונים. בביתה היא הובסה על ידי איטליה, הפסידה לארמניה וסיימה בתיקו עם ליכטנשטיין. בחוץ הפסידה לפינלנד בסדרת תוצאות שמתחרה ואף גרועה מתקופת ראניירי. המאמן שהחל את הקמפיין, אנגלוס אנאסטסיאדיס, שאימן בין השאר בפאו"ק ובפנאתינייקוס, פוטר בקיץ לאחר ההפסד הביתי לארמניה. מי שהובא לפני חודשיים הוא ג'ון ואנ'ט שחיפ, שחקן העבר של אייאקס שהיה עוזר של מארקו ואן באסטן באייאקס ובנבחרת ובעשור האחרון אימן ברחבי העולם. בינתיים, עם הפסד בפינלנד ותיקו ביתי נגד ליכטנשטיין גם הוא לא עוזר, ומדובר במאמן השישי של הנבחרת בחמש השנים האחרונות מאז עזיבת סנטוס.

היוונים לא הפסיקו לאהוב את המשחק היפה, אבל המשבר הכלכלי החמור שפגע במדינה בתחילת העשור, השפיע באופן גורף גם על הכדורגל. רק אולימפיאקוס נשארה עם הראש מעל המים. היא אלופה כמעט בכל שנה ומשתתפת קבועה בליגת האלופות. הכסף הגדול של אופ"א יוצר הבדל ברור בינה לעומת יתר הקבוצות שנפגעו מהמשבר הכלכלי.

ניניס במדי נבחרת יוון. שחקן הפועל אשקלון כיום
ניניס במדי נבחרת יוון. שחקן הפועל אשקלון כיוםצילום: Petros Giannakouris / AP

זה נכון בהכנסות – כשחלק מאוהדי הכדורגל מתקשים בהשגת מצרכים בסיסיים - והליגה ידעה צניחה של כמעט 50% במספר הצופים. וכך ב-2010 ממוצע הקהל במשחק ליגה ביוון היה מעל 7,500 כשהשיאנית דאז היתה פנאתינייקוס (בעונה נדירה בה עברה את אולימפיאקוס) עם יותר מ-27.5 אלף צופים בממוצע למשחק. ב-2018 הממוצע בליגה היה כ-3,900 צופים למשחק כשאולימפיאקוס, השיאנית, מביאה רק 14 אלף צופים.

הכסף מגיע לא רק ממכירת כרטיסים. התמלוגים מזכויות השידור נחתכו בעקבות המשבר הכלכלי במדינה. בעלי בית עשירים כבר לא היו כל כך עשירים ולא יכלו להשקיע בכדורגל. חגורת הצנע שנכרכה סביב יוון על ידי האיחוד האירופי פגעה גם בכדורגל. וכשהקבוצות לא פוגעות בסוף זה מחלחל גם לנבחרת.

אוהדים יוונים חוגגים את הזכייה ב-2004. "מתנה מאלוהים לעם", אמר שחקן הנבחרת
אוהדים יוונים חוגגים את הזכייה ב-2004. "מתנה מאלוהים לעם", אמר שחקן הנבחרתצילום: AP

אם כל זה לא מספיק, האלימות, שתמיד היה לה מקום בכדורגל היווני, הרימה ראש והראתה את פניה המכוערות. התנגשויות אוהדים עם כוחות המשטרה, פלישה למגרשים לפני, אחרי ובמהלך משחקים, קטטות המוניות, מלחמות חוליגנים, זריקת חזיזים ואבוקות על שחקנים ואי קבלת החלטות שופטים עד לרמה של איום על חייהם - כל הדברים הללו גאו יחד. זה הניס את האוהד הממוצע מהמגרש, פגע בליגה וכבר שלוש פעמים בשנים האחרונות, התערב שר הספורט/הממשלה – למרות שכביכול זה אסור לפי תקנות פיפ"א – והליגה נעצרה לפרק זמן כזה או אחר.

הצטברות הדברים מביאה לכך שלא מעט שחקנים יוונים (חצי מהסגל הנוכחי שזומן לקראת המשחקים מול איטליה ובוסניה) משחקים מחוץ לארצם, בקבוצות בינוניות כמו ווילם טווי ההולנדית, אלאניהספור הטורקית, או טולוז שמתחת לקו האדום בצרפת, לא בטוח שברמה גבוהה בהרבה מיוון. זה פוגע ברמה הכללית של השחקן היווני. שני הבולטים – הבלמים קוסטס מאנולס מנאפולי וסוקרטיס פפאסתתופולוס מארסנל, שניהם לא בסגל הנוכחי – כבר מבוגרים. שלא לדבר על סוטיריס ניניס, שנחשב לפני כמה שנים הדבר הגדול הבא של יוון ומשחק היום בליגה השנייה בישראל.

גם זרים איכותיים לא רוצים לבוא למקום בו מוסר התשלומים בעייתי, הרמה יורדת ויש אלימות. הפגיעה ברמת הליגה והקבוצות משליכה בסופו של דבר על הנבחרת. אפילו אולימפיאקוס העשירה שבדרך כלל מבטיחה בתים באלופות ובשורותיה שיחקו שמות כריבאלדו, ג'ובאני, כריסטיאן קרמבו או אריק אבידל לדוגמא מציגה זרים אנונימיים.

העונה צומצמה הליגה היוונית ל-14 קבוצות במטרה לנסות לשפר משהו, ספק אם זה יעזור. שישה מחזורים לתוך העונה ועדיין לא לכל הקבוצות יש חוזה טלוויזיה. הנבחרת הפכה ממקור גאווה לאומי למושא ללעג וקלס והעניין בה כמעט לא קיים. אם אפשר להסביר 3,400 צופים נגד ליכטנשטיין החלשה בחוסר האטרקטיביות של היריבה, גם במשחק הבית נגד איטליה שהתקיים באצטדיון בן 70 אלף מקומות, הגיעו 19 אלף אוהדים בלבד.

היום (שבת, 21:45) תתארח יוון באולימפיקו למשחק מול איטליה ובשלישי תארח את בוסניה. אפילו אם תנצח את שני המשחקים – תרחיש לא סביר - היא כמעט לבטח לא תהיה ביורו. היוונים יסתפקו בהרבה פחות כשהם יודעים שמה שנהרס קשה לבנות מחדש וימשיכו להתגעגע לימים קסומים שהיו לא כל כך מזמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ