דברים שאפשר לזהות בביס הראשון

תגובת ליוורפול לעונש שספג סוארס עקב הנשיכה חשפה שוב את המציאות של מועדון ואוהדים הלכודים בתחושה שכל העולם נגדם

שאול אדר צרוב
שאול אדר
לונדון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שאול אדר צרוב
שאול אדר
לונדון

ביום ראשון הגיב ברנדן רודג'רס לתקרית בה נשך לואיס סוארס את ברניסלאב איוונוביץ', באומרו שאין דבר גדול יותר מהמועדון. המנג'ר האדום צדק וטעה לחלוטין. אמנם אין שחקן שגדול יותר מליוורפול, אבל יש דבר גדול בהרבה מהמועדון, כזה שהולך ומשתלט עליו, מסיט אותו מדרכו.

ליוורפול הפכה למועדון שמכור לזעם, טינה, תסביך גדלות ותחושת רדיפה. דבריו הכמעט מתבקשים של רודג'רס הביאו להתפרצות זעם טיפוסית בקרב אוהדים. בפורומים ובטוויטר הפך המנג'ר לאיש הרע של התקרית, ואילו סוארס נחלץ כמעט ללא פגע מביקורת האוהדים. היו שדרשו לראות את זרועו של איוונוביץ' לפני שימתחו ביקורת על מעשי החלוץ. אנטוני טיסדייל, אוהד ליוורפול, עיתונאי, עורך ובעל בלוג, התייחס לנושא באופן אמיץ וכתב: "כמה אדומים ביקרו את החלוץ האורוגוואי, אבל אחרים, רבים אחרים, התייחסו לנושא בקלילות והפנו את זעמם לעבר המנג'ר, רשת סקיי, (והאג'נדה לכאורה שיש לה), פרשני סקיי, העיתונות, ההתאחדות, אוהדי צ'לסי, אוהדי ליוורפול, איוונוביץ'... העיסוק שיקף את מצב הרוח שהפך לברירת המחדל של החצי האדום של אומת הסקאוזרים בשנים האחרונות: כעס".

טיסדייל הוא אוהד ליוורפול וזכה לאישור כשרות מצד טוני אוואנס, עורך הכדורגל של "הטיימס" ואחד הקולות החשובים בין אוהדי הקבוצה. לא מדובר בשונא ליוורפול ובאויב הסקאוזרים, אלא במי שהעז לומר את מה שיודע כל מי שמכיר ועוקב אחרי הקבוצה. מעקב אחרי תקרית סוארס הקודמת - אז הטיח בפטריס אברה עלבונות על רקע גזעני, זכה לתמיכת המנג'ר קני דלגליש ושחקני הקבוצה ומאוחר יותר סרב ללחוץ את ידו של מגן מנצ'סטר יונייטד - מגלה שכמה לקחים הופקו, אבל הגישה נותרה כשהיתה. ליוורפול כקורבן של העולם.

הגישה נותרה כשהיתה, ליוורפול כקורבן של העולםצילום: אי-פי

בעונה בה פוטר קצין העיתונות של המועדון בשל איומים על דמות פיקטיבית בטוויטר, המועדון לפחות לא חזר על אסון יחסי הציבור מפרשת אברה, קנס את סוארס והביע התנצלות מיד אחרי המשחק. ועדיין, עם פרסום העונש – הרחקה לעשרה משחקים – חזרו הקולות המוכרים. המועדון הביע זעזוע מהעונש והשוער פפה ריינה האשים את ההתאחדות בצביעות וביחס שונה לאנגלים ולזרים. אחרים התעסקו באברה וביד הפלסטיק ממנה כרסם בחגיגות האליפות של יונייטד, ושלפו תקדימים מהעבר בניסיון להוכיח שהעונש מופרז. האוהדים ברחבי עולם הסייבר הליוורפולי הגיבו כצפוי.

ישנם חשבונות טוויטר שקוצרים את התגובות המופרכות ביותר מפורומי אוהדי ליוורפול, אבל מעבר להגחכה, הפורומים האלו מייצגים בעיה מהותית. גישת "אנחנו סקאוזרים ולא אנגלים" הפכה לדגל. מנטליות העולם כולו נגדנו, שכמעט כל מנג'ר משתמש בה בכדי ליצור לכידות ולעורר מוטיבציה, הפכה לאידאולוגיה. טיפשותו של סוארס אינה הבעיה העיקרית של ליוורפול, אך חושפת את הדרך בה מתקשרת הקבוצה עם עולם הכדורגל. ההתקרבנות הנצחית לא יכולה להוביל להישגים.

טיסדייל טוען שהכעס מכלה את ליוורפול מאז המאבקים הגדולים נגד היקס וג'ילט, הבעלים האמריקאים הנכלוליים שכמעט הרסו את המועדון. האוהדים התאחדו, הפגינו, מחו, צעדו, ולבסוף גירשו אותם מהעיר. זהו הסבר מדויק, אבל חלקי. האוהדים אמנם גילו את הכוח ונעזרו ברשתות החברתיות בכדי להתאחד, אך הגורם בלב הבעיה הוא זה שאסור להזכיר.

סוארס (מימין) ואיוונוביץ’. היו שדרשו לראות את זרועו של איוונוביץ' לפני שימתחו ביקורת צילום: אי־אף־פי

ישנה מהות אחת גדולה מקבוצת הכדורגל היושבת באנפילד. אסון הילסבורו מטיל צל ענק על החיים בליוורפול. המאבק לאמת ולצדק היה מהמוצדקים ומהחשובים בתולדות הכדורגל האנגלי וגם הדמוקרטיה הבריטית. בשנה שעברה נחשפה הדרך בה הוכתמה עיר שלמה והאמת הוסתרה. אוהדי ליוורפול לא היו אשמים באסון ואילו המשטרה וגורמים אחרים שכן נשאו באחריות פעלו בכדי להסתיר את מחדליהם ולהפליל את האוהדים. "הם התעסקו עם העיר הלא נכונה", הפכה לסיסמת קרב של אנשי ליוורפול.

הבעיה מתחילה כשהקריאות לצדק הופכות למרדף אכזרי אחרי כל מי שמפקפק במנהגי האבלות של המועדון; כשההזדהות המתבקשת עם הקורבנות והדרישה לחשיפת האמת הופכות לעיוורון ולשריקות בוז בעת נגינת ההמנון הבריטי בחצי הגמר בוומבלי; כשההצלחה במאבק לחשיפת האמת הופכת לתאוות נקם. ליוורפול איבדה כמעט לגמרי את היכולת לבקר את עצמה, לנתח את כישלונותיה ולבחון את מהלכיה מבלי להתייחס לעברה, להקשר לאסון ולדרכה. זה הגיע לשיא בכהונת דלגליש ולמרות שיפור מועט, הארגון עדיין סובל מיחס רגשני לנושאים מהותיים.

"כרגע", כתב טיסדייל, "לאהוד את ליוורפול דומה לכניסה לגוב אריות של חוסר אמון, כשמלה אחת לא נכונה יכולה להוביל לענישה חמורה". באופן אירוני, זו התחושה של סוארס כרגע - ההרגשה שכל עבירה שלו מובילה לענישה בלתי פרופורציונלית וליחס מפלה. הפער בין תקציבי ליוורפול לאלו של צ'לסי והקבוצות ממנצ'סטר ואי הבהירות בנוגע להתאמת רודג'רס לתפקיד, ביחד עם ערפל השליליות האופף את המועדון, הופכים את פרשת סוארס למשבר ענק. זו השעה למנהיג שיציל את ליוורפול מעצמה. כרגע, לא נראה אחד כזה באופק.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"