זרים לכדורגל: 24 שעות בממלכה המאוכזבת

1. גבירותיי ורבותיי, זהו הקו של אשטון אנדר ליין. אנא התרחקו מהדלתות. התחנה הבאה: איתיחאד קמפוס". כאשר במערכת הכריזה של קרון רכבת התחתית במנצ'סטר מתרחש דיסוננס אתני בין מבטא בריטי כבד לחברת תעופה ערבית, מעניין לתהות על מה האוהדים של הסיטי - עם התה והחלב וה-"excuse me" המפונפן - חושבים כשהם שומעים את זה, כשהם בעצם חיים ונושמים איתיחאד. האם הם יודעים מה זה? האם זה משנה להם? עד כמה הזהות הלאומית משחקת פה תפקיד, האם מפריע להם שפרט לשוער, אין שחקן אנגלי, או אפילו בריטי, בהרכב? חצי שעה אחר כך, בתוך האצטדיון, הכרוז המקומי חורק שיניו כדי לדייק בשמם של שחקנים מחוף השנהב, ספרד, בלגיה, ארגנטינה, ברזיל וסרביה, כולם בקבוצה שלהם.