אורי לוי
אורי לוי

צרחה חדה נשמעה, וכולם השתתקו. כולם. שחקנים, מאמנים ואוהדים הפנימו שזה בדיוק אחד מאותם רגעים על המגרש, שההשפעה שלהם גדולה הרבה מעבר לתחומי המשחק. רגעים עם השלכות הרות גורל על ערים, מדינות, אנשים. הרגע הזה התרחש בחודש שעבר, כאשר עומאר עבד אל-רחמן, המוכר יותר כ"עמורי", קרע את הרצועה הצולבת בברך. חמש דקות מפתיחת משחקה של קבוצתו אל-הילאל ריאד נגד יריבתה העירונית אל-שבאב, הותיר עמורי את המזרח התיכון בתדהמה.

הדמעות של הקשר מאיחוד האמירויות - היה אמור להוביל את נבחרתו בגביע אסיה בינואר, אותו היא מארחת ברגע השיא של הכדורגל המקומי מאז מונדיאל 1990 - לא הותירו מקום לספק. זה היה החשש של כל אוהד כדורגל באסיה, בבחינת "אם השחקן המלהיב ביבשת לא יהיה באליפות, אז אין משחק".

אבל עוד לפני שנוגעים בחומרת הפציעה, משהו לא טוב עבר על עמורי. לפני שנתיים הוא נבחר לשחקן השנה באסיה, וכבר ארבע שנים שהוא נמצא בין שלושת השחקנים הטובים ביבשת. לכן הוא נחשב עד לא מזמן לנסיך של הכדורגל הערבי, התקווה של איחוד האמירויות. יש אפילו מי שיטען שעמורי הוא השחקן הכי טוב בעולם מחוץ לאירופה. אבל עמורי הלך לאיבוד, ובגיל 27 אינו עוד הנער עם האפרו שכולם התאהבו בו.

יהלום עם אפרו
עומאר עבד אל-רחמן אל-ראקי אל-עמודי נולד בריאד, סעודיה, למשפחה של מהגרים תימנים ממחוז חדרמאות (חצר-מוות), שברחה מהמדינה במלחמת האזרחים בסוף שנות השמונים. עד היום, סעודיה אינה נחשבת ליעד מומלץ להגירה. החוקים נוקשים, ועבור מי שמגיע ממדינה כמו תימן, אין כמעט אופציות, תעסוקתיות או אזרחיות, בטח כחסר מעמד.

האב, אחמד, שהיה כדורגלן חובב בתימן, התפרנס כפועל בניין, והמשפחה, שתי בנות וארבעה בנים, בילתה את רוב זמנה במגרש המשחקים. באחד הימים התמסרו עמורי ושניים מאחיו, אחמד ומוחמד, בסמוך לאיצטדיון המלך פאהד - מגרשה של אל-הילאל. סקאוט של מועדון הפאר המקומי הבחין בהם, ומיד התהפנט. הכישרון של עמורי תפס את עינו, וכך בשנת 2000 זומן היהלום התימני למבחנים במדי הקבוצה אותה אהד.

הסעודים התרשמו מאוד והציעו לילד אזרחות כדי שיוכל להירשם כשחקן מן המניין. בשני אחיו הם לא היו מעוניינים. האב אחמד הטיל וטו על המהלך ואמר לראשי המועדון: "אזרחות לכל המשפחה או שאנחנו לא איתכם". באל-הילאל סירבו, ומי שקפצה על המציאה היתה אל-עין, קבוצה בכירה באיחוד האמירויות, שהציעה חוזי עתק לכל אחד משלושת האחים, בית יוקרה באבו-דאבי, מכוניות, גמלים, וחשוב מכל - אזרחות לכל המשפחה.

עבד אל-רחמן על הברכיים, נגד אוסטרליה בשנה שעברה. טרגדיה ערבית אמיתיתצילום: Rick Rycroft / AP

באל-עין מצא עמורי בית חם והשתלב היטב במחלקת הנוער. במועדון ובהתאחדות הלאומית הבינו איזה יהלום יש להם ביד, וטיפחו אותו בזהירות רבה, יחד עם עוד מספר צעירים מבטיחים שצצו, במה שהסתמן כ"דור הזהב" לו חיכו באמירויות כמעט 30 שנה. בגיל 18 חתם על חוזה שמן בשווי מיליוני דולרים והפך לשחקן מפתח עבור אל-עין. עם עמורי כשחקן מוביל זכתה "א-זעים" (הבוס) באליפויות ובגביעים. ואז הגיעה אולימפיאדת 2012.

בהנהגת הכוכב הוותיק איסמעיל מטאר, עמורי ושני צעירים נוספים - עלי מבחוט ואחמד ח'ליל - היוו את השלד של איחוד האמירויות. היא אמנם השיגה רק נקודה אחת בבית שכלל את אורוגוואי, בריטניה וסנגל, אבל החותם שהותירה, ברמת הכישרון והפוטנציאל, היה עצום. לואיס סוארס וראיין גיגס, שהשתתפו בטורניר כחריגי גיל, ביקשו מעמורי להחליף חולצות אחרי המשחקים ביניהם, והעולם התאהב בנער התימני הצנום (1.73 מטר ו-68 ק"ג). "הילד עם האפרו פשוט הדהים אותי", אמר הכוכב הוולשי אחרי המשחק בין הבריטים לאיחוד האמירויות. היעד הבא היה ברור - אירופה.

הכוכב הכי גדול מחוץ לאירופה
ההצלחה באולימפיאדה היכתה גלים. ארסנל, דורטמונד, גלאטסראי ואפילו ברצלונה התעניינו בכוכב המתולתל מאיחוד האמירויות, אך השייח' של אל-עין, מוחמד בן זאייד לא היה מוכן לשמוע. "כסף זו לא הבעיה. אני לא מוכן למכור את עמורי", אמר אז. אלא שבקיץ 2013 הגיע הטלפון שהוא היה חייב לענות לו. חלדון אל-מובארק, הבוס מאבו דאבי של מנצ'סטר סיטי, הזמין את עמורי למבחנים. כל הצדדים הביעו נכונות, אך לפי הדיווחים נפלה העסקה בגלל ענייני רישיון עבודה באנגליה.

עמורי התאכזב, אך חזר לאל-עין וחתם עם השייח' על חוזה מוגזם למדי במונחים מזרח תיכוניים - כ-5.5 מיליון דולר לעונה. 42 בישולים בשנתיים, בקבוצה ובנבחרת, הפכו אותו לקשר הטוב ביבשת, ובגביע אסיה 2015 הוא הנהיג את איחוד האמירויות למקום הרביעי, תוך תצוגות תכלית בקישור. זכור במיוחד פנדל פאננקה שהבקיע, שהוביל לניצחון על יפן ברבע הגמר.

מכאן, רף הציפיות רק עלה. "הוא חייב לצאת לאירופה", סברו אז פרשנים ואוהדים בכל העולם הערבי. רבים מהם חששו שבדומה למטאר, ששיחק עמו באולימפיאדה כחריג גיל ולא מימש את הכישרון הגדול בחו"ל בגלל הכסף והתנאים בבית, גם עמורי ייתקע במזרח התיכון ולא ימצה את הפוטנציאל. שייח' בן זאייד לא היה מוכן לשמוע. "לעמורי יש שתי מטרות-על. לזכות עם אל-עין בליגת האלופות, ולקחת את הנבחרת למונדיאל", ענה למבקרים.

עמורי, אז בן 24, הסתנוור. הוא הפך לכוכב ענק, הרוויח סכומים אדירים והפך להיות אייקון תרבותי ואופנתי בכל העולם הערבי. בקמפיין מוקדמות גביע העולם 2018 הוא היה הכל עבור הנבחרת. במסגרת שלב הבתים השני הגיע באופן נדיר לא-ראם ליד ירושלים, ולפני המשחק נגד פלסטין רץ מסביב למגרש וחילק חולצות שלו. איצטדיון פייסל חוסייני המונה 12,500 מקומות התמלא בקרוב ל-20 אלף איש, שבאו לראות בעיקר אותו וקראו "עמורי, עמורי".

במידה רבה עמורי מיצב עצמו אז ככוכב הגדול של הכדורגל הערבי, יותר ממוחמד סלאח וריאד מאחרז, אף שבאותו זמן הראשון כיכב באיטליה, והשני לקח אליפות באנגליה.

מסי הערבי, גם בהפסדים
ההייפ המטורף סביבו הביא לשדרוג נוסף בתנאיו של עמורי, שגם כך היו על סף הסוריאליסטים. בעודו רק בן 25, חתם על חוזה בשווי 7.75 מיליון יורו לשלוש שנים באל-עין, לצד חוזה חדש בנייקי, עבורה שימש כפרזנטור הרשמי בעולם הערבי. התנועה מהאגף לאמצע, ראיית המשחק והסגנון הקליל הדביקו לו את הכינוי "מסי הערבי". מי שכינה אותו כך שכח שגם למסי ישנם צדדים פחות מוצלחים.

מסי בנבחרת ארגנטינה. הדמיון לא נותר רק בגבולות סגנון המשחק צילום: Dylan Martinez/רויטרס

עמורי ואל-עין העפילו בשנת 2016 לגמר ליגת האלופות של אסיה, ובדרך לגמר הוא כבש שלושה שערים ובישל שישה. זו היתה ההזדמנות הראשונה של עמורי לפרוע את החוב הראשון שלו לשייח' בן זאייד. אחרי הפסד לג'אונבוק במשחק הראשון בקוריאה 2-1, התמרק האיצטדיון באל-עין לקראת הגומלין. הכל היה מוכן לתואר הגדול הראשון של הקוסם משכונות העוני של ריאד.

עמורי היה לחוץ, סבל משמירה קשוחה מאוד, ובכל פעם שקיבל את הכדור, כחמישה-שישה שחקנים היו עליו. ג'אונבוק עלתה ליתרון בניגוד למהלך המשחק והלחץ רק גבר. אל-עין המשיכה לתקוף והשיגה את השוויון. אז עמורי התעורר והתחיל לשחק. תוך כמה דקות מסירה שלו הפכה לפנדל, ממש על סף השריקה למחצית. מסיבה ששמורה רק לשחקן עצמו ולמאמנו דאז, הקרואטי זלאטקו דאליץ', הוא השאיר את הבעיטה לדוגלאס הברזילאי. זה שלח את הכדור לשמיים. עמורי עוד ניסה בבעיטה חופשית מסוכנת שפספסה את המסגרת, אבל התוצאה בסיום היתה 1-1, וג'אונבוק הוכתרה כאלופת אסיה.

כמו מסי עם ארגנטינה בגמר מונדיאל 2014, ככה עמורי "נחנק" כשכולם ציפו ממנו להנהיג. כמו מסי, בסיום המשחק קיבל עמורי את תואר ה-MVP למרות שהפסיד. וכמו מסי, גם הוא בכה, וקיבל את הפרס האינדיבידואלי בפנים חתומות. באותו ערב משהו השתנה.

הכסף משחית
למרות שהיה דומיננטי בקמפיין מוקדמות המונדיאל וסיפק תשעה בישולים ושלושה שערים, איחוד האמירויות הפסידה ליפן בבית ואז לסעודיה בחוץ, והחלום לשחזר את 1990 נגוז. המאמן מהדי עלי התפטר, סכסוכים התגלעו בין השחקנים, ונראה היה שדור הזהב מתפרק לו.

כך יצא שתוך כמה חודשים עמורי כבר לא היה הצעיר האולטימטיבי. הוא אמנם נבחר לשחקן השנה באסיה, אבל כבר היה בן 26, עם משכורת ענקית, אפס אתגרים אמיתיים באיחוד האמירויות, ושני כישלונות עצומים הרשומים על שמו. הוא עדיין שיחק טוב, אבל מיעט לחייך. נראה היה שהתזמון הנכון לעבור לאירופה - חלף.

ניס הצרפתית גיששה, אך שוב אותם "שדים רדפו אותו". השייח' והמשפחה אמרו לו שזה יהיה קשה, שלא ירוויח את אותם סכומים כמו בבית, והמשא ומתן נפל על השכר. אל-עין עברה עונה רעה, ורק במזל העפילה לליגת האלופות.

בדצמבר 2017, עמורי הטיל פצצה. אחרי שנים שלא התראיין בנושא, הוא הודה: "אני חייב לשחק באירופה, והחוזה שלי עם אל-עין נגמר תוך שישה חודשים, אז אני יכול ללכת בקרוב. מוחמד סלאח הצליח להעלות את שם מצרים בעולם הכדורגל ובכלל, והוביל אותם למונדיאל בפעם הראשונה מזה 28 שנה. המטרה שלי היא להיות כמוהו".

באותה עונה החזיר עמורי את האליפות לאל-עין, והיה נראה שהוא נחוש לעזוב בקיץ. בפגרה נסע לאירופה לבחון את ההצעות. לצד דיווחים על פנרבחצ'ה, ההצעות הקונקרטיות היחידות הגיעו מוויאדוליד ומלגאנס, וממש לא בסכומים אליהם התרגל. אחרי חודש של שמועות, היה ברור שעמורי כבר לא ישחק העונה באירופה. כתחליף, אל-הילאל הסעודית, הקבוצה בה עשה את צעדיו הראשונים שפנטזה במשך שנים על יליד העיר וגיבור האוהדים, הציעה לו להגיע בהשאלה לשנה. שייח' זאייד הסכים, ולעמורי לא נותרו יותר מדי ברירות. שינוי אווירה היה חובה, הסכומים היו אותם סכומים, אז הוא נסע לריאד. ואז, הכל קרס.

החלום נקרע
קבלת הפנים באל-הילאל היתה יפה ומרגשת, אבל זה לא היה זה. חמישה משחקים, שער אחד, בישול אחד, סופר-קאפ סעודי אחד, צעקה אחת שפילחה את האוויר ורצועה קרועה אחת. זה ההספק של עמורי באל-הילאל מאז חתם שם באוגוסט.

בדיקת CT שנערכה לו קבעה כי הוא זקוק לניתוח וזמן חזרתו למגרשים לא ידוע. בגביע אסיה, איחוד האמירויות תשחק בלעדיו. עמורי יכול עוד להשתקם ולחזור וללהטט במגרשים, אבל הפציעה הזו - טרגדיה ערבית אמיתית - סימלה יותר מהכל את התנפצות חלומותיו. לא רק החלום על אירופה, אלא גם החלום להוביל את איחוד האמירויות להישג משמעותי, להחזיר למדינה שקלטה אותו בגיל צעיר וסיפקה לכל משפחתו את החיים אשר הם חיים כיום.

עמורי היה אמן מרהיב ש"צייר רק על פתקונים קטנים". כזה שהיו לו מעריצים ומאמינים, אך מעולם לא לקח את הכישרון שלו כדי לצייר על קנבס גדול באמת. לעתים, כשנחה עליו המוזה, עשה יצירות בגודל בינוני, אבל כל עבודה גדולה באמת, שדרשה ממנו לצאת מאזור הנוחות שלו, משום מה לא הצליח לסיים.

במשך שנים הרוויח מיליונים, דאג למשפחתו לדורות והעדיף את התנאים הנוחים על פני האתגר המקצועי. ייתכן שהעצות מהשייח' ומהמשפחה הן שגרמו לו להישאר, כי חששו שייכשל באירופה, יפסיד כסף וכך גם הם. אולי פשוט לא רצה לחיות באירופה הקרירה, ופשוט העדיף את המפרץ, ואת הפלייסטיישן עם האחים שלו בין האימונים. ואולי זה שילוב של הכל ביחד. בינתיים הוא יראה את גביע אסיה מהיציע, והמחשבה 'מה היה קורה אילו' תעבור בראשו ובמוחם של עוד מאות מיליונים.

אורי לוי הוא מייסד BabaGol ומומחה לכדורגל מזרח תיכוני

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"