נרגענו? עכשיו אפשר להודות: ליגת האומות היא מפעל מגוחך, מטופש ולא מעניין את הקהל

הפורמט לא ברור, השחקנים מותשים וברחבי אירופה האוהדים הצביעו ברגליים: החלק הראשון של ליגת האומות הסתיים, והותיר אחריו עיוותים ספורטיביים וקהל מבולבל. בסופו של דבר, גם על זהות העולות ליורו זה לא ישפיע במיוחד. אז למה זה טוב? עוזי דן מנתח

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אריאל הרוש במשחק נגד סקוטלנד, מחזור אחרון של ליגת האומות
הרוש ספג שלוש פעמים, ישראל סיימה במקום השני בדרג ג' אך אולי תעפיל לפלייאוף דרג ב'. איפה ההיגיון?צילום: Scott Heppell/אי־פי
עוזי דן
עוזי דן

יש שרואים את ליגת האומות, ששלב הבתים שלה הסתיים אתמול (שלישי) בלילה, כהצלחה. עם כל הכבוד לתרומה של ליגת האומות להייפ סביב הנבחרת בישראל, ויש כזו, לא כל כך ברור מדוע היא מוגדרת כזו. מעבר לשיטה המסורבלת עד מאוד - ועכשיו רק מתחיל הסרבול האמיתי כי אי אפשר לדעת מי מאלו שסיימו בראש הבתים בדרג א', ב', ואפילו ג' ישחקו בפיינל פור בעוד 16 חודשים - יש כל מיני טענות שליגת האומות פתרה בעיות מסוימות. זה הזמן לפרק את הטענות הללו שחלקן לא ממש נכונות ואחרות לא מביאות בחשבון את השיטה עד הסוף.

הטענה העיקרית היא שיהיו פחות משחקי ידידות ויותר משחקים רשמיים. זה נכון ממש כפי שיש גביע הטוטו לפני העונה ולא "סתם" משחקי הכנה כמו שנהוג נגיד בספורט האמריקאי. כי מה לעשות, ליגת האומות היא המפעל השלישי בחשיבותו, ובדומה לגביע הטוטו המקומי, לכל דרג יש את גביע הטוטו שלו: אחד לליגת העל, אחר לליגה הלאומית. הדרגים לא מתערבבים. לעניין הערבוב עוד נגיע בהמשך, אבל כמו שגביע הטוטו הומצא כדי שיהיו משחקים להמר עליהם עם עניין כלשהו, הווה אומר עוד כסף, גם כאן יש עניין כלכלי. בדרג א' מקבלים הרבה יותר כסף מאשר בדרג ד'. בסופו של דבר, איכשהו מגיעים לכך שגם פה הגדולות מקבלות יותר. נבחרות הצמרת ישחקו יותר מול נבחרות ברמתן, בעוד שהסיכוי של ישראל למשוך לכאן נבחרת עילית אירופית למשחק ידידות קטן משמעותית.

אנדי רוברטסון, אמש. האוהדים פשוט לא באים לאיצטדיוןצילום: LEE SMITH/רויטרס

מה שכן קרה פה הוא שיש יותר עומס על הנבחרות ועל השחקנים: בעבר במהלך 14 חודשי מוקדמות, שהחלו בספטמבר ונגמרו בנובמבר שלאחריו, שיחקה נבחרת אירופית בין שמונה ל-10 משחקי מוקדמות, ועוד משחקי ידידות לפי בחירתה - שניים עד ארבעה בדרך כלל. כלומר, בין 10 ל-14 משחקים. במצב הנוכחי כל נבחרת מחויבת ל-14 משחקים לכל הפחות בפרק הזמן הזה: שמונה או 10 במוקדמות היורו, ועוד שישה בליגת האומות. יש לציין שמי שמשובצת בליגת האומות לבית של שלוש נבחרות, חייבת להשלים משחקי ידידות במחזורים הפנויים שלה. כך למשל הורתה אופ"א לישראל לשחק נגד גואטמלה. בסיכומו של עניין, נבחרת מסוימת עשויה לשחק מספר כפול של משחקים רשמיים בשיטה החדשה - 16 במקום שמונה.

ה־6-0 בסך הכל החליף כתובת
טענה מרכזית נוספת היא בנוגע לשיטת המוקדמות המסורתית לעלייה ליורו ולמונדיאל באירופה, שבה יש משחקים רבים בין נבחרות גדולות לקטנות עם פערי איכות רציניים. הדבר יוצר לכאורה חוסר עניין. אמנם בליגת האומות משחקות נבחרות באותה רמה, אבל המפעל יחזור בעוד 16 חודשים ומוקדמות היורו יתחילו תיכף במתכונתן הרגילה: בתים של חמש ושש נבחרות המורכבים משישה דרגים. שוב נקבל את ספרד נגד סן מרינו או את צרפת נגד אנדורה, 83.3 אחוז מהעולות יבואו בשיטה הישנה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

הצד השני של הטיעון הזה הוא שנבחרות משחקות בדרג שמתאים ליכולתן, ומפני שהרמה שווה נוצר יותר עניין. אלא שתוצאות ליגת האומות מוכיחות בדיוק את ההיפך. 0-6 זו תוצאה מוכרת ממפגשים בין דרגים גבוהים לנמוכים במוקדמות, אבל ראו איזה פלא - בליגת האומות פירקה שווייץ במשחק הפתיחה את איסלנד 0-6, שתיהן נמצאות בדרג הראשון. גם ספרד השיגה 0-6, על חשבונה של סגנית אלופת העולם קרואטיה, וכמובן ששתיהן בדרג הראשון. מה זה אומר? או שלא לקחו את המפעל ברצינות או שזה הכדורגל. התשובה, לעניות דעתי, היא הראשונה.

ספרד מביסה 0-6 את קרואטיה במסגרת ליגת האומות. רמה שווה אינה בהכרח יוצרת תחרותיותצילום: Alberto Saiz/אי־פי

אפשר למצוא סימוכין ברורים לחוסר ההצלחה של המפעל אצל האוהדים. על הקהל אי אפשר לעבוד. נגד סקוטלנד הגיעו לאיצטדיון בחיפה כעשרת אלפים צופים, רבים מהם מוזמנים, שמילאו כשליש מהאיצטדיון. במשחקים נגד נבחרות דומות במוקדמות היורו, וויילס או בוסניה למשל, היה האיצטדיון מלא. אפילו נגד אנדורה הזערורית טרחו 22 אלף צופים לבוא לטדי. מספרי הצופים הללו נכונים לכל אירופה: קפריסין למשל הביאה למשחקה הראשון בליגת האומות בבית נגד סלובניה 1,115 צופים. לשם השוואה, במשחקה הראשון במוקדמות יורו 2016 נגד ישראל - לא נבחרת טובה מסלובניה - היה האיצטדיון בניקוסיה כמעט מלא ב-20 אלף צופים.

אפשר להמשיך ולתת דוגמאות מרחבי אירופה, בייחוד מדרגי הביניים ומהדרגים הנמוכים. את גרמניה נגד צרפת יבואו לראות הרבה אנשים בין אם מדובר במשחק ידידות, במשחק רשמי בטורניר איזוטרי או במשחק קובע במפעל בכיר. אבל כאשר למשחק קובע בהאמפדן פארק באים כ-20 אלף צופים בלבד - זה אומר דרשני. כשמחשבים את אחוזי הצפייה ביחס לגודל האוכלוסיה, הליגה הסקוטית היא הנצפית ביותר באירופה. למשחק חסר חשיבות נגד גיברלטר במוקדמות היורו - ניצחון בטוח באמצע הקמפיין - הגיעו בזמנו 35 אלף צופים.

אם שואלים את כותב שורות אלה, יש לשנות את כל שיטת מוקדמות היורו והמונדיאל. מי שמשבח את שיטת הפלייאוף לדרגים הנמוכים עושה עוול, כי כאמור רוב רובן של הנבחרות במילא יעפילו בשיטה הישנה והלא טובה, וזו החדשה היא בעייתית ומעוותת. אפשר ליצור מעין טורניר הזדמנות אחרונה כמו שיש בכדורסל, אפשר להחליט שנבחרת או שתיים מדרג נמוך יקבלו צ'ופר (ככה הגיעה נבחרת הרשות הפלסטינית לאליפות אסיה ב-2015), אבל מה שקרה פה הוא מיש-מש מגוחך.

מעבר לפיינל פור של הזוכות בבתים של דרג א', שייערך ביוני הקרוב בפורטוגל ויהיה על גביע האומות עצמו - תואר משני אבל עדיין תואר - יתקיימו במארס 2020 משחקי הפלייאוף של ארבעת הדרגים השונים. אי אפשר לקרוא להם פיינל פור כי הם לא יהיו במקום אחד נייטרלי: שתי הנבחרות עם המאזן הטוב ביותר יארחו את חצאי הגמר, ואחת מהן תארח את הגמר. זאת מתוך חשש שגמר שייערך במגרש נייטרלי לא יביא קהל. וכן, גם לדרג א' יהיה עוד פלייאוף במארס 2020.

הרצון לתת ארבעה כרטיסים אחרונים ליורו נכון בפני עצמו אבל הדרך מטופשת. בואו ניקח דוגמא תיאורטית שסיכוייה טובים להתגשם: במקרה שרוב רובן של נבחרות דרג א' יעלה ליורו דרך המוקדמות, יוקפצו נבחרות מדרג ב' כדי להשלים את הרביעייה (אך רק כאלה שלא סיימו בראש בית של דרג ב' כדי לא לפגוע בהישג שלהן). מה קיבלנו? ניקח לדוגמה את איסלנד שהציגה יכולת מבזה בדרג א' של ליגת האומות: סיימה את הבית שלה (מול נבחרות ברמה שלה, זוכרים?) עם מאזן של אפס נקודות בארבעה משחקים והפרש שערים 13-1. נניח שהיא תהיה הנבחרת היחידה מדרג א' שלא תצליח לעלות ליורו דרך המוקדמות. היא תשחק בפלייאוף נגד נבחרות שאפילו לא סיימו במקום הראשון בדרג ב' ולא עלו ליורו. כלומר תקבל צ'אנס לעלות ליורו נגד נבחרות שחלשות ממנה בהרבה, וזאת למרות שנכשלה לחלוטין בדרג א' של ליגת האומות ונכשלה במוקדמות. זה לא הגיוני בעליל.

זה נכון גם לדרגים נמוכים יותר: הסיכוי שנבחרות מדרג ג' ישלימו את הפלייאוף של דרג ב' גדול גם כן, בהנחה שבמוקדמות היורו (הצפויות, לא?) לא יהיו הפתעות גדולות. זה לא כל כך דמיוני שישראל, אם לא תעלה ליורו, תשחק בסופו של דבר בפלייאוף של דרג ב'. נוסף על כך, ישראל הייתה בבית של שלוש נבחרות ולא של ארבע, ובסופו של דבר אף אחת מהבית הישראלי לא ירדה אבל שתי נבחרות מתוך ארבע בבית 2 נשרו לדרג ד'.

ועוד לא דיברנו על כך שליגת האומות היא טורניר של פעם בשנתיים, כך שבמהדורה הבאה ב-2020/21, לפני גביע העולם ב-2022, אין תסריט שבו פיפ"א תאפשר לטורניר הזה להוות סוג של מוקדמות למונדיאל. התוצאה הצפויה היא משחקים שהם לא ידידות ולא באמת מעניינים, על עליות וירידות ליגה, שיוצרים פגרות נבחרות מיותרות. גרמניה למשל ירדה ליגה עתה, ותיאורטית היא יכולה לרדת עוד שנתיים דרג נוסף ולהגיע למשחקי דרג ג' בליגת האומות בסוף 2022 כשהיא אלופת אירופה ואלופת העולם (2020, 2022). הגיוני זה לא.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"