לדף הבית של הארץ
איור של דוכיפתת מיינה ודרוריםאיור של דוכיפתת מיינה ודרורים

להתראות דוכיפת,
שלום מיינה:האם הציפורים הארץ־ישראליות
עומדות להיעלם מהנוף?

הנחליאלי, החוגלה, העפרוני והפשוש — ישראל חווה אובדן אדיר של מינים, והציפורים שהיו חלק בלתי נפרד מהטבע סביבנו הולכות ונעלמות. האם עוד אפשר להפוך את המגמה או שנגזר עלינו להסתפק בדררות, עורבים וצוצלות?

"לפני כמה ימים יצאתי, כבכל שבת בבוקר, לתצפית באזור מגוריי בשפלת יהודה. לפתע ראיתי כמה חרגולנים זמיריים, ודווקא הציפור הקטנה והלא מאוד מרשימה הזאת יצרה אצלי געגוע עמוק לתחילת הדרך, כשהשירה הנפלאה שלה היתה שכיחה כאן. היום כבר לא שומעים אותה. אינני תמים, אני לא חושב שהכתיבה שלי תשיב את שירת החרגולן, אבל חשוב לי לספר עליו כדי להזכיר לעצמי ולכל מי שמעוניין לשמוע, שזה קרה במשמרת שלנו. קרוב ל–40 שנה אני צופה בציפורים. לצד רבים בישראל, גם אני פועל ונאבק לשמר את מגוון הציפורים הייחודי של מדינתנו ואת אזורי המחיה החשובים לקיומן. וכמו רבים אחרים, גם אני חש עד כמה המשימה נהיית קשה ומאתגרת משנה לשנה".