תגובה לכתבה של אורי משגב "מופע ה-20 לזכר מאיר אריאל מזכיר פעם נוספת כמה גדול הגעגוע"

למה לא ביקשת את השיר שלך, שאל מאיר אריאל. בפעם הבאה, הבטחתי, בפעם הבאה

חלפו עשרים שנה והנה נשארת מאחור או שאולי אנחנו. בכיתי כשמתת. הייתי צריכה לבקש ממך את השיר ההוא בהופעה ההיא. אף פעם לא שרת אותו בהופעות. פעם אחת שרת אותו בשבילי. זה היה בהופעה בירושלים. באיזה פאב. ישבתי על הבר, חיכיתי שיתחיל. פתאום מישהו נוגע לי בכתף. אני מסתובבת. ומאיר אריאל - זה אתה, כן? - אומר לי שלום, מה שלומך. ושואל אותי מה השיר הזה שתמיד ביקשתי. ואני קולטת שזה סופר מביך להיות הזאתי בקהל שהזמר מזהה. "איך לפעמים", אמרתי. ואתה שרת לי אותו. הקול שלך נשבר באמצע. שיר קשה, לא סתם אתה לא שר - שרת - אותו בהופעות. אחר כך התנצלת. אני התנצלתי חזרה. נשמע כמעט כמו שורה משיר כאב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ