במנילה, אחרי החומוס, גילו בן זוגי והמלצר הסורי שנלחמו משני צדי החרמון
למה אנחנו מוותרות על שם המשפחה שלנו? בגלל הלואו-קוסט ■ הסגנון הזה לא יוצר ילדים מדהימים וקסומים, אלא מפלצות ■ תל אביב כבר לא עיר בלי הפסקה. היא עיר מתה | התגובות הכי טובות שפורסמו השבוע באתר הארץ
תגובה לכתבה של הניו יורק טיימס "הנשים הסוריות יצאו לעתים נדירות מהבית. עד שהגיעה המלחמה והגברים נעלמו"
בשנת 1986 הייתי במנילה שבפיליפינים והתחשק לי פתאום חומוס טוב
נכנסתי עם בן זוגי למסעדה. היתה מוזיקה מזרח תיכונית ואחלה אוכל, וכאשר הגיע זמן התשלום, הוצאנו צ'ק-מטיילים (אמצעי תשלום לתיירים שהיה נהוג בימי קדם) יחד עם הדרכון כפי שצריך. למראה הדרכון הישראלי, המלצר החוויר, וגם אנחנו החוורנו מעט... התברר שהמסעדה היתה בבעלות סורית וכל צוות המסעדה היה סורי.