במנילה, אחרי החומוס, גילו בן זוגי והמלצר הסורי שנלחמו משני צדי החרמון

למה אנחנו מוותרות על שם המשפחה שלנו? בגלל הלואו-קוסט ■ הסגנון הזה לא יוצר ילדים מדהימים וקסומים, אלא מפלצות ■ תל אביב כבר לא עיר בלי הפסקה. היא עיר מתה | התגובות הכי טובות שפורסמו השבוע באתר הארץ

לוגו הארץ 2019
הטוקבקים של השבוע
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוגו הארץ 2019
הטוקבקים של השבוע

תגובה לכתבה של הניו יורק טיימס "הנשים הסוריות יצאו לעתים נדירות מהבית. עד שהגיעה המלחמה והגברים נעלמו"

בשנת 1986 הייתי במנילה שבפיליפינים והתחשק לי פתאום חומוס טוב

נכנסתי עם בן זוגי למסעדה. היתה מוזיקה מזרח תיכונית ואחלה אוכל, וכאשר הגיע זמן התשלום, הוצאנו צ'ק-מטיילים (אמצעי תשלום לתיירים שהיה נהוג בימי קדם) יחד עם הדרכון כפי שצריך. למראה הדרכון הישראלי, המלצר החוויר, וגם אנחנו החוורנו מעט... התברר שהמסעדה היתה בבעלות סורית וכל צוות המסעדה היה סורי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ