השמועות על מות התפוז הישראלי היו מוקדמות - טיולים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השמועות על מות התפוז הישראלי היו מוקדמות

לכתבה
הפרדס שנטע זלמן מינקוב ב 1904- בקצה הצפוני של רחובות. גם רחל המשוררת עבדה בפרדס בתחילת המאה ה-20 משה גלעד

מראשית הציונות היה התפוז סמל לפריחת ההתיישבות היהודית בארץ, אך צמצום שטח הפרדסים פגע בחשיבותו הכלכלית. האם עוד נותר מה לסחוט מהפרי הזהוב? חקלאים, אמנים ואנשי היי־טק מספרים כיצד העניקו לו משמעות חדשה

21תגובות

משמיעים עכשיו הרבה ברדיו את "מות התפוז", השיר החדש והיפה של רונה קינן. יש לו קצב אופטימי ומלים לא קלות לעיכול: "מות התפוז/ תפוח זהב לשעבר/ רקב עולה מן ההדר/ יש שם משהו זר/ מות התפוז/ היו הספדים נוגעים ללב/ מי החלום היו מרים/ העץ לא לבלב/ מותו של עץ התפוז/ בקיץ שוב מלחמה/ ושוב הדמעות, שוב אין ברירה". קינן אינה הראשונה לקונן על מותו של הסמל הריחני. נחום גוטמן פירסם לפני 60 שנה את הרומן "שביל קליפות התפוזים" (הוצאת יבנה, 1958) ובו הפרק "פרדסים מתים" והשורה "השבילים היו שוממים מאדם. על שערי הפרדסים נתלו השרשראות עם מנעולים סגורים". דוגמה קרובה יותר לשיר של קינן אפשר למצוא אצל אבא שלה. עמוס קינן...

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות