בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה אכפת לצפר

הם מתרגשים למראה דאה שחורת כתף, ומודאגים מהירידה במספר העופות הנודדים. צפרים נודעים מרחבי העולם יתארחו בפסטיבל הצפרות הבינלאומי, שייפתח מחר באגם החולה

11תגובות

"אני אתן לך סקופ", אומר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, כאשר השיחה בינינו מתקרבת לסיומה. "השבוע ראינו לראשונה דאה שחורת כתף מקננת בישראל". הדאה שחורת הכתף, עוף לבן עם עיניים אדומות יוקדות ורגליים צהובות, מקננת בדרך כלל בדרום כדור הארץ, אבל לפתע, כנראה בהשפעת שינויי האקלים, הופיעה בישראל והחלה לקנן כאן.

ההתלהבות, המעורבות והעניין שבהם מדבר אלון מידבקים. עד לפני דקה לא ידעתי בכלל על קיומה של הציפור הזאת, אבל עכשיו אני מחפש תמונות שלה באינטרנט, מנסה להבין מה גרם לה לבחור דווקא בישראל כמקום קינון ושוקל אם כדאי לנסוע באמצע היום לאגם החולה כדי לנסות ולראות אותה במו עיני. צפרות, כך מסכימים כל המרואיינים לכתבה הזאת, היא עניין מידבק, ממכר אפילו, שלאחר שנלכדים בו קשה להשתחרר.

כ-100 מיליון צפרים משוטטים ברחבי העולם כשמשקפת תלויה על צווארם ומנסים להוסיף עוד ציפור נדירה לרשימה שהם מנהלים. מספר הציפורים הנודדות מצטמצם בהתמדה, וחוקרים רבים רואים בכך מגמה מדאיגה. מספרם של הצפרים, לעומת זאת, עולה במהירות. בארצות הברית לבדה מונים כיום כ-20 מיליון בני אדם שמצהירים שצפרות היא התחביב האהוב עליהם, ולדברי העוסקים בתחום מספרם עוד ינסוק בשנים הקרובות, כאשר ה"בייבי בומרס" ייצאו לגמלאות ויחפשו תעסוקה.

מחר ייפתח באגם החולה פסטיבל הצפרות הבינלאומי ששמו "חורף של ציפורים". אירועי הפסטיבל יימשכו כמה שבועות ובמרכזם עומד השנה נושא הנדידה. דן אלון מסביר שהכנס המדעי שיעמוד במרכז האירוע יתמקד באתרי העצירה של הציפורים הנודדות. לדבריו אלה אתרי מפתח או "נקודות חמות" על מסלולי הנדידה וחוקרים רבים מקדישים עכשיו מאמץ להבנת החשיבות העצומה שיש לאתרים אלה שבהם מתרכזות בעונות השיא, בתחילת החורף ובתחילת הקיץ, מאות מיליוני ציפורים.

באתרי העצירה הן נחות, אוכלות ומתכוננות להמשך המסע המפרך שלהן, שנמשך על פני אלפי קילומטרים - מצפון אירופה או מצפון אמריקה לחלקו הדרומי של כדור הארץ. אגם החולה בצפון ישראל הוא, לדברי אלון, אחד האתרים החשובים בעולם בתחום זה. במהלך תקופה קצרה חונות בו מיליוני ציפורים, יש שאומרים אפילו מאות מיליונים. אלון זהיר במספרים שהוא מונה. לדבריו יש נתונים מדויקים לגבי חלק מן העופות הנודדים - 90 אלף עגורים פוקדים את אזור החולה, 60 אלף שקנאים, 600 אלף חסידות. לגבי ציפורים קטנות יותר המספרים פחות מדויקים, אבל מגיעים למיליונים רבים.

"יש לנו כאן באמת מקום ייחודי", מסביר אלון. "אין בעולם כולו מקבילה לאגם החולה בכמות ובמגוון של הציפורים שפוקדות אותנו". צפרים מצביעים על כמה נתיבי נדידה מרכזיים בעולם - העופות שנודדים מצפון אמריקה לדרומה חונים בפנמה ובקוסטה ריקה. העופות שנודדים ממערב אירופה לאפריקה חונים בדרום ספרד. העופות שנודדים ממזרח אירופה, מהארצות הבלטיות ואפילו מסקנדינביה חונים בישראל. הנתונים מצביעים על כך שמספר הציפורים שחונות בישראל גדול פי כמה ממספר העופות שחונים בספרד. תחנות "תדלוק" קטנות יותר יש גם בקפריסין ובמלטה בלב הים התיכון.

נדידה בירידה

על החשיבות של אגם החולה כתחנת נדידה ועל העניין שמעורר הכנס בקהילת הצפרים בעולם תעיד העובדה שכמה מבכירי העוסקים בתחום זה מגיעים בימים אלה לארץ כדי להשתתף באירועי "חורף של ציפורים". הדמות הבולטת ביותר מבין המשתתפים הוא מרקו למברטיני, העומד בראש ארגון Birdlife, ארגון גג בינלאומי שמאגד יותר מ-100 ארגוני שימור ברחבי העולם. מטרת הארגונים לשמר את הציפורים בעולם, את בתי המחייה שלהן ואת המגוון הביולוגי, כלומר למנוע הכחדה של מינים.

בשיחת טלפון ממקום מושבו בלונדון מסביר למברטיני שהוא מודאג מאוד מן המתחולל בשנים האחרונות בתחום הגירת הציפורים ורואה לכן חשיבות גדולה בקיומו של הכנס בעמק החולה. "במשך כמה שנים אנחנו מבחינים במגמת ירידה כלל עולמית בכמות הציפורים הנודדות. יש מינים שבהם הירידה מהירה מאוד ואפשר להבחין בבירור שגם במינים נפוצים, שאינם בסכנת הכחדה, יש ירידה במספרי הנודדות".

למברטיני מסביר שהנושא מורכב, כיוון שהציפורים הנודדות חוצות מספר גדול של ארצות, בתנאים קשים, במאמץ מפרך. "אנחנו משווים את התנאים בכל התחנות שלהן ומנסים להבין איפה נקודות התורפה. היכן הן סובלות מפגיעה קשה. חלק מן השינויים נובע משינוי תנאי האקלים על פני כדור הארץ, שינויים אחרים נובעים מצמצום משמעותי בבתי המחייה, פיתוח יתר, צפיפות, חקלאות בעייתית ופגיעה בתזונה של הציפורים הנודדות".

יוסי אשבול

ארגון הגג שבראשו עומד למברטיני מרכז את המידע שמגיע מן הארצות השונות ומעודד מחקרים מדעיים. הוא מקפיד להדגיש כמה פעמים שהכוח נתון בידי הארגונים הארציים ושארגון הגג יכול לתת את התמונה הגדולה, אבל מתקשה לפתור בעיות מקומיות. הארגונים הארציים משתפים לדבריו פעולה ביניהם, גם כאשר למדינות אין יחסי ידידות חמים, וזה בעיניו אחד מתפקידיו של הארגון הבינלאומי - לאפשר לממשלות לשתף דרכו פעולה עם מדינות לא ידידותיות.

בישראל רואה למברטיני מדינה בעלת חשיבות גדולה במיוחד. "זאת מדינה קטנה ששוכנת בנקודה אסטרטגית, בעלת חשיבות עליונה לנדידת ציפורים. בעונות המעבר מתרכזת בישראל כמות אדירה של ציפורים וזה צוואר בקבוק משמעותי. למעשה אתם יושבים בלב האוטוסטרדה של הנדידה ולכן יש לנו ב-Birdlife עניין מיוחד לעודד אתכם לשמר את המסלולים".

למברטיני מצביע על ישראל כעל אחת המצטיינות בעולם בטיפוח צפרות כענף תיירות. בפעילות שנעשית בישראל אפשר לראות לדבריו מודל להפקת רווח כלכלי משמירת טבע, דבר שאינו מובן כלל בארצות רבות. הוא מודע היטב לבעיות שיש בישראל כפיתוח יתר, צפיפות ומפגש רווי קונפליקטים בין חקלאות לשמירת טבע, אבל לדבריו יש בישראל גם מודעות ורצון לטיפול בנושאים האלה מתוך הבנה שטמון כאן פוטנציאל תיירותי גדול.

"צפרות היא היום נישה חשובה בתיירות. זאת עדיין נישה צרה אבל זאת דרך מצוינת לפתח תיירות לאזורים שאין בהם אטרקציות גדולות אחרות. אנשים אוהבים לראות בעלי חיים בחיק הטבע. אנחנו אמנם עדיין לא מתחרים בתיירות הספארי באפריקה, אבל מאות אלפים כבר נוסעים בכל שנה לטיולי צפרות".

כאשר אני מבקש ממנו להסביר מה הקסם של צפרות ומדוע אנשים נמשכים לכך, הוא מונה במהירות: "הסיבה הראשונה היא שהציפורים יפות. הן בעלי חיים לא גדולים שיודעים לעוף וזה מעורר את הדמיון האנושי, הן מוסיקליות, יש להן צבעים מרהיבים וכבר אלפי שנים שהן מעניקות השראה לבני אדם. מעבר לכך יש עוד סיבות - פרוזאיות יותר: הציפורים נפוצות מאוד, קל לראות אותן בכל מקום וזה מעניק לצפרים, גם מתחילים, סיפוק רב. קל להתחיל לעסוק בצפרות - צריך רק משקפת וכיסא מתקפל.

"אפשר לעסוק בצפרות בעיר או מחוצה לה, באזורים טרופיים או בקוטב ויש עוד היבט חשוב אחד - התחרותיות. צפרים הם במקרים רבים אנשים תחרותיים. הם מנהלים רישום מדויק של הציפורים שבהן צפו, מציגים טבלאות ומנסים לצבור לאוסף שלהם ציפורים נדירות או יפות במיוחד. השילוב בין הנאה מהטבע לתחרותיות הוא כנראה לב העניין", מסכם למברטיני.

הפגנת אומץ

פיט דאן, אחד הצפרים הנודעים בעולם, שפירסם כמה ספרים בנושא זה וכמה מדריכים שמיועדים להקל על צפרים מתחילים להשתלב בתחום, מגיע גם הוא לכנס בעמק החולה. בשיחה ממשרדו בניו ג'רסי, שם הוא מנהל ארגון מקומי של צפרים, מסביר דאן שגם כיום, אחרי עשרות שנים של עיסוק אינטנסיבי בתחום, הוא עדיין יוצא בכל בוקר, קצת לפני הזריחה, לראות ציפורים. "כשהייתי בן שבע עשיתי זאת כדי להתחמק ממבוגרים. בכל מקום אמרו לי מה לעשות ונתנו לי הוראות. כאשר ברחתי מהחצר האחורית עם משקפת זכיתי בחופש שלי. כך זה עד היום".

דאן מתגורר בקייפ מיי ולדבריו זאת נקודת נדידה חשובה מאוד בצפון אמריקה, דומה מבחינות רבות לאילת. "תקופת הנדידה", מסביר דאן, "היא התקופה המסוכנת ביותר בחייה של הציפור. זאת ההרפתקה הגדולה שלה. היא עוזבת מקום בטוח כדי לצאת למסע מסוכן למקום אחר, בתקווה ששם תמצא יותר אוכל. כמו במקרים רבים, גם כאן אני מקרין על הציפור הזאת את החלומות שלי. אני אמנם צפר ותיק, אבל הרי אין לי מושג אם היא מפגינה אומץ לב ביציאה למסע הזה. ובכל זאת, בכל בוקר, כאשר אני רואה ציפורים מגיעות תשושות לחוף בתום מסע מעל האוקיינוס, אני חושב על כך שהן אמיצות מאוד. זה מראה שמרגש אותי בכל פעם מחדש. אחרי שחשים את זה כבר אין טעם לשאול למה אני עוסק בתחום המוזר הזה".

משה גלעד

עולם הצפרות השתנה לדברי דאן לחלוטין בשנים האחרונות. "פעם התאמצנו כדי לאסוף מידע ונתונים. היום, בזכות האינטרנט, יש עודף עצום של מידע ונתוני צפייה בציפורים. הבעיה העיקרית שלנו כיום היא למצוא את הזמן הדרוש לניתוח והבנה של הנתונים שנאספו". מהפכה נוספת שהתחוללה בתחום הצפרות קשורה בצילום. "צפרים הם בעצם ציידים בלי רובים ועכשיו לכל אחד מאתנו יש מצלמות, חלקן משוכללות מאוד, שמאפשרות לנו ‘לצוד' את הציפורים שראינו".

בכל יום פוגש דאן אנשים שמגיעים לצפרות דרך הצילום. "במקרים רבים הם שולחים אלי צילום של ציפור ומבקשים שאזהה אותה בעבורם. אני מסביר שהפעם הראשונה בחינם - מזהה בעבורם את הציפור ומנחה אותם איזה מגדיר או מדריך לציפורים כדאי להם לקנות בחנות הספרים הסמוכה למקום מגוריהם. יותר מזה הם לא צריכים".

בישראל פעילים כיום לדברי דן אלון כאלף צפרים. צפרות, מסביר אלון, היא אחד מתחומי המדע היחידים שנשען כיום באופן עקבי ובולט על חובבים, שמשמשים בעבורו כמקור הידע. כל טיול של צפר חובב נהפך במהרה למקור מידע. כמה מן הפרויקטים הגדולים ביותר בעולם הצפרות - כמו למשל עדכון אטלס הקינון העולמי - נשענים על מידע שנאסף בידי חובבים. כל המידע הזה מועלה היום במהירות לאתרי שיתוף קבצים ברשת ומשם נשלף בידי חוקרים שזקוקים לו.

מצב המחקר האקדמי בתחומי הצפרות בישראל בינוני, לדברי אלון. "אנחנו עושים המון רעש, אבל אין למעשה הרבה מחקרים שעוסקים בנושא הזה ובייחוד לא בהגירת ציפורים. מחקרים שנוהלו בשנים האחרונות עסקו בעגורים ובשקנאים והתמקדו בפתרונות הבעיה החקלאית - כלומר איך למנוע מן העופות לגרום נזק לחקלאים".

האופטימיות והתקווה של אלון נובעות עכשיו מחבילת השקעות שאושרה בידי כמה משרדי ממשלה ואמורה להעביר בשנים הקרובות 40 מיליון שקל להקמה ולשדרוג של אתרי צפרות בישראל. בשלב הראשון יוקם מחדש מרכז הצפרות במעגן מיכאל, לאחר מכן יגיע תורם של מרכזים דומים גם בשדה בוקר ובעמק בית שאן. בסופו של התהליך ישודרג גם מכרז הצפרות באזור הערבה ובאילת. "ראיתי איך התחולל המהפך המחשבתי באגמון החולה", מסכם אלון בביטחון, "שם חשבו פעם לבנות בית מלון ולבסוף שוכנעו שטבע משומר יעזור יותר לכלכלת האזור. זה יכול וצריך לקרות בעוד מקומות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו