בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתרי טיול מיסטיים ליום הקצר בשנה

שלוש טבעות ענק בדרום הגולן, מקדשי רמת סהרונים ליד מכתש רמון וקיר אבנים מסתורי בנגב. אתרים עתיקים בעלי משמעות קוסמולוגית ששווים ביקור

2תגובות

הקור במדבר מקפיא. עד 21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה, השמש זורחת בכל יום קצת יותר מאוחר. כאשר ממתינים ברעדה ליד מדורה קטנה לזריחת השמש, קל להבין את חרדותיהם של בני תרבויות קדומות, שחששו מכך שהעולם עומד להגיע לסופו וחשיכה גדולה עומדת להשתלט עלינו. כמה שעות אחר כך, כאשר השמש כבר בוהקת במרומי השמים, העולם נראה מקום קצת יותר אופטימי.

בדיוק דקה אחת לפני השעה 12:00 בצהריים, ביום בהיר במיוחד בתחילת דצמבר, אני עומד לצד יגאל גרנות וחיים ברגר משדה בוקר על אחת השלוחות הגבוהות ביותר של הר כרכום בנגב. השמש נמוכה יחסית, בכיוון דרום.

גרנות וברגר מצביעים נרגשים על חלון או חור מלבני במרומי המצוק שמעבר לוואדי, במרחק כמה מאות מטרים מאתנו. גובהו של הפתח הזה במצוק כשני מטרים וכאשר קרני השמש חודרות דרכו בחצות היום, מקיפה אותו הילה צהובה ובוהקת. גרנות מכנה את התופעה "חלון האש" או "חלון האלוהים". את הטיול שלנו במרומי הר כרכום הוא מכנה בהומור אופייני "מפגש עם אלוהים". ברגר מצמיד לתופעה הבוהקת את הכינוי המחייב "הסנה הבוער". שניהם, בדואט משעשע, חכם ובעיקר נלהב, מבהירים שבצהרי היום הקצר ביותר בשנה, ההילה הצהובה-זהובה שמקיפה את החלון בסלע מושלמת ומרשימה פי כמה.

משה גלעד

בעונות אחרות בשנה, כך הם אומרים, כאשר השמש נוגהת בזווית אחרת, גבוהה יותר, התופעה נעלמת לחלוטין וההילה לא נראית. זה לדעתם ההסבר לכך שהתופעה אינה מוכרת ואינה מוזכרת במחקרים מדעיים. השמחה והגאווה על הגילוי ניכרות בכל מלה שלהם.

רוב המחקרים על הר כרכום הם פרי עבודתו של פרופ' עמנואל ענתי. אלא שענתי, שמתגורר באיטליה, מגיע לחקור ולחפור בהר כרכום בסוכות (ספטמבר) או בפסח (אפריל) ולכן לא זכה לדברי גרנות וברגר לחזות בפלא הקורן מבעד לחלון.

קשה מאוד להגיע אל החלון עצמו, שנמצא על צלע המצוק התלול, אבל גרנות וברגר מסבירים כי בדיקה מקרוב של הפתח מראה שציפוי הסלע החיצוני (הפטינה) של החלון גורדה או קולפה כבר בתקופה קדומה, לפני אלפי שנים. זה ההסבר לכך שדווקא כאן בוהקת השמש ויוצרת הילה בצבע שונה. הסבר זה גם מציב את הזוהר באתר בהר כרכום כיותר מתופעת טבע. אם בני אדם אכן טרחו ליצור את החלון הזה בסלע המבודד, פירושו שהיה להם עניין לציין בעזרתו את היום הקצר ביותר בשנה - בו זוהרת הילה מושלמת.

לאן מצביעה המנורה

כאשר שואלים מי עשה זאת ומתי, פוסעים אל הסבך המרתק שעוסק במהותו של ההר ובתפקיד שמילא בעבור בני התרבויות הקדומות. ענתי התפרסם בעיקר בזכות טענתו, שהועלתה כבר לפני שנים רבות, שהר כרכום הוא הר סיני. חוקרים אחרים אמנם מפקפקים בטענה הזאת, אבל כולם מסכימים שההר שימש כמקום קדוש וכאתר פולחן לתושבי המדבר הזה כבר לפני כ-4,000 שנה. עשרות אלפי ציורי הסלע שפזורים בו ומתקני פולחן עתיקים שנמצאו בסביבה מוכיחים זאת מעבר לכל ספק. האם הפולחן באתר שימש גם לצורך "סימון" שיאו של החורף? גרנות וברגר סבורים שכן.

רגע לאחר שאנחנו צופים בהשתאות בהילה הצהובה שזוהרת מהחלון בסלע, ומנסים להבין אם מדובר במראה יפה או בעדות היסטורית, מנופף לעברי גרנות, המשמש מורה דרך ואקולוג במדרשת בן גוריון בשדה בוקר, באצבעו ומזהיר אותי בפעם הרביעית או החמישית באותו בוקר: "אל תעז לכתוב שמדובר בתיאוריה. אלה רעיונות בלבד. מותר לנו להציע רעיונות, גם אם יש כאלה שיאמרו שהם או אנחנו מטורפים".

גם ברגר, בעל תואר דוקטור במדעי הסביבה, העוסק בהדרכה במדבר ונחשב מומחה לזאבים, אינו מומחה לתרבויות עתיקות. הוא פשוט מאוהב בהר כרכום ונסיעה שנמשכת הלוך ושוב כשש שעות בדרכי עפר מטלטלות כדי לראות בוהק צהוב בחלון שבסלע אינה מרתיעה אותו כלל.

משה גלעד

בהמשך הסיור בהר מצביעים גרנות וברגר על כמה ציורי סלע ש"מבשרים" או "מאמתים" את הרעיונות שלהם. הבולט שבהם הוא ציור סלע קדום ובו רואים מעין מנורה ובה שישה קנים. הציור מכוון כך שהוא מצביע למעשה על "חלון האש". האם זאת מפה קדומה שנועדה לכוון את המאמינים? גרנות שוב מנופף לעברי באצבע מזהירה.

מאמץ בנייה אדיר

בניסיון להבין את משמעותם של מקומות או מבנים שהוקמו על פי רוחות השמים, מפנים אותי גרנות וברגר לפרופ' סטיב רוזן מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. רוזן, מומחה בעל שם עולמי לתרבויות מדבר קדומות, מסביר את המאפיינים של מבנים בעלי משמעות אסטרונומית, כלומר כאלה שנוצרו בידי אדם מתוך התחשבות בכיווני השמים ובתאריכים משמעותיים כמו היום הקצר או הארוך ביותר בשנה.

לדבריו של רוזן, אלה מבנים שיש בהם כוונה וכיווניות, מקומות שבהם התקיים פולחן סביב תופעות אסטרונומיות וגיאוגרפיות. במקומות אלה רואים קשר לתופעות טבע ולהרים מיוחדים. אבל רוזן אינו סבור שהם שימשו לוח שנה או כדי לנבא תופעות אסטרונומיות. תושבי המדבר ידעו מתי יגיע היום הקצר ביותר בשנה. הם לא היו זקוקים למבנה מיוחד שינבא את המועד.

"המבנים האלה קשורים לפולחן קדום ולטקסים שתושבי האזור קיימו", מסביר רוזן. "שקיעת השמש ביום הארוך ביותר בשנה או ביום הקצר ביותר היתה חלק מן הטקס הפולחני. קביעת כיוונים היא דבר ידוע בתקופות קדומות והאתר המפורסם ביותר בעולם בהקשר זה הוא סטונהג' בדרום אנגליה".

רוזן מעדיף שלא להתייחס בפירוט להר כרכום, אבל מציג כדוגמה מרתקת את מקדשי רמת סהרונים בנגב, ליד מכתש רמון, שאותם חקר בהרחבה. מתחם רמת סהרונים ובו ארבעה מקדשים בני כ-7,000 שנה שימש אתר קבורה ומחקרים מצביעים על כך שהתקיים בו טקס שקיעת השמש ביום הארוך ביותר בשנה (21 ביוני).

חידה ארכיאולוגית

אחד הקירות המסיביים במתחם בנוי בדיוק בכיוון השקיעה ביום זה. כל אחת מאבני הקיר שוקלת כחצי טונה ורוזן מבהיר שהדבר מעיד על כך שהושקע במקום מאמץ בנייה אדיר. מאמץ זה בתקופה שבה מדובר (התקופה הניאוליתית המאוחרת בנגב) מעיד לדבריו על מהפכה בארגון החברתי, ביכולת לארגן עבודה ולבנות מרכז פולחני. יש באתר כיווניות מובהקת - לעבר שקיעת השמש ביום הארוך בשנה. עונת הקיץ, מסביר רוזן, היא באזור זה עונת המוות והמערב, שאליו פונה הקיר, הוא ארץ המוות.

מבנה נוסף בעל משמעות קוסמולוגית נמצא לא רחוק מהר כרכום וממקדשי רמת סהרונים וזוכה לכינוי קו K. המסתורין שאופף אותו רב לפחות כמו זה שעוטף את שני האתרים הראשונים שהוזכרו כאן. קו K הוא קיר אבנים נמוך, בגובה כחצי מטר ובאורך 4.8 קילומטר. הקיר, או גל האבנים הזה, נמתח כקו ישר ומחבר בין הר רמון להר רומם.

אף שהועלו בעבר השערות קלושות שהקיר שימש כהגנה בפני שבטי המדבר או כמחסום בפני הצאן, התיאוריה המקובלת היום היא שקו K הוקם כחלק מפולחן קדום, ייתכן שפולחן מתים. גרנות, שקו K המסתורי הוא אחד האתרים החביבים עליו בנגב, מצביע על כך שהקו בנוי כך שביום הארוך ביותר בשנה הוא פונה בדיוק לכיוון השמש השוקעת. גם בסביבתו של הקו נמצאו גלי אבנים שמעידים כנראה על קיומם של קברים רבים.

כדי למצוא את המבנה הקוסמולוגי המפורסם ביותר באזורנו יש להרחיק מן הנגב עד לגולן. אתר רוג'ום אל-הירי, המכונה גם גלגל רפאים, זכה כבר לסיקור נרחב ולמחקרים לא מעטים. למרות זאת, הוא עדיין נחשב לאחת החידות הארכיאולוגיות המסקרנות ביותר באזור.

האתר נמצא בדרום הגולן, לא רחוק ממושב יונתן. הוא בנוי משלוש טבעות ענק עשויות עשרות אלפי אבנים. קוטרו של המעגל החיצוני - 156 מטר. במרכז המעגל הפנימי ניצב גל אבנים ענק שקוטרו כ-20 מטר ותחתיו התגלה תא קבורה שכנראה היתוסף בתקופה מאוחרת יותר. החוקרים מעריכים שגיל האתר כ-4,000 שנה ואחד הנתונים המעניינים ביותר בנוגע אליו הוא שבבוקר היום הארוך ביותר בשנה זורחת השמש במרכזו של אחד משערי המבנה. יש אמנם שער נוסף אבל כיום הוא אינו מתאים לזריחת השמש ביום הקצר בשנה. החוקרים גילו גם שבימי השוויון עבר אור השמש הזורחת ברווח שבין שני סלעים בקצה המזרחי של המתחם.

אחת החוויות המתסכלות ביותר בעת ביקור ברוג'ום אל-הירי היא שכאשר עומדים לצד האתר או אפילו במרכזו רואים רק המון גלי אבנים. תצלומי אוויר מבהירים מיד עד כמה מדובר במקום מרשים וגדול, אבל אנחנו, שמשקיפים על העולם מגובה נמוך כל כך, מתקשים להבחין בצורות הגיאומטריות או בכיוונים המדויקים.

ביום רביעי, 21 בדצמבר, יתחילו הימים להתארך. הלילות יהיו קצרים יותר וגם הקור יעיק קצת פחות על אלה שיושבים ליד מדורה ומנסים להבין איפה בדיוק כוכב הצפון. כדי לחשב את מיקומם המדויק של גרמי השמים, כך הבהירו לי בטיול להר כרכום, אין עוד צורך במבני ענק מאבן או בחלונות במצוק הסלע. בכל מכשיר טלפון חכם יש עכשיו אפליקציה ששמה "Sky View" ומאפשרת לדעת בדיוק את שמו של כל כוכב בשמים ואת הרגע המדויק שבו עומדת לזרוח השמש. *

איך להגיע?

 הר כרכום: אזור ההר סגור במשך השבוע למבקרים והרוצים לסייר בסביבתו יכולים לעשות זאת רק בשבת וברכב בעל עבירות טובה. ההגעה מכביש 10 סגורה בימים אלה ואפשר לנסוע רק מנחל צחור ופארן (ממזרח). כדאי להגיע בביקור מודרך ומתואם. ד"ר חיים ברגר מדריך סיור מיוחד בהר כרכום ביום הקצר ביותר בשנה. מידע בחברת טיולי ג'יפים "כרכום", אתר: www.negevjeep.co.il.

 מקדשי רמת סהרונים: יש לנסוע צפונה בציר הנפט שמתפצל מכביש 40. כאשר ציר הנפט חוצה את נחל רמון יש לפנות מזרחה לכיוון חניון סהרונים. המקדשים נמצאים מצפון לחניון.

 קו K: נוסעים בכביש 40 דרומה. בצומת הרוחות פונים מערבה לכביש 171. ממשיכים עד הפנייה ימינה לכיוון חניון הלילה של בורות לוץ ומיד לאחר שיורדים מהכביש פונים שמאלה בדרך עפר, שמטפסת אל הר רומם.

 רוג'ום אל-הירי: נוסעים בכביש 87 ובכביש 808 עד מושב יונתן. משם ממשיכים בדרך עפר שמובילה דרומה לרוג'ום. האתר נמצא על שביל הגולן ומסומן בסימון שבילים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו