בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין גוש עציון לקוסטה ריקה

שאול גולדשטיין, המנכ"ל החדש של רשות הטבע והגנים ויו"ר מועצת גוש עציון לשעבר, דוחה את הטענה כי המינוי שלו פוליטי ומבטיח לשתף פעולה גם עם ירדן ומצרים

18תגובות

שאול גולדשטיין ציפה לשאלה האחרונה בראיון. הוא ידע שהיא תבוא. רגע לאחר ששאלתי האם המינוי שלו למנכ"ל החדש של רשות הטבע והגנים היה מינוי פוליטי והאם הוא קשור לעובדה שהוא אדם חובש כיפה, תושב גוש עציון, ענה גולדשטיין במהירות: "יש לזה שתי תשובות ברורות. הראשונה היא שזה לא מינוי פוליטי כי התמודדתי במכרז. השתתפו בו עוד 80 מועמדים ואני נבחרתי בתום תהליך ארוך ומורכב. הגשתי מועמדות, עברתי ועדת איתור, מכון השמה, מבחנים פסיכולוגיים שחלק מן המועמדים האחרים בכלל לא הסכימו לעבור. אחר כך אמרו לי שיצאתי מקום ראשון במבחנים. המינוי אושר פה אחד, כולל תמיכה חשובה של ארגוני הסביבה. זה לא רציני אחרי כל זה לבוא ולזרוק מלים כמו ‘מינוי פוליטי'. תבדקו אותי בעוד שנה, שנתיים. הנה, אני מצהיר עכשיו - הכל ברשות הטבע והגנים שקוף, אין מינויים של מקורבים, אין חלוקת ג'ובים, שום דבר".

את התשובה השנייה עונה גולדשטיין קצת יותר לאט. לפעמים הוא נוטה לבלוע מלים באופן שמעט מקשה על ההבנה אבל הפעם הוא מדבר ברור: "אני גאה להיות ציוני וחלק מהמגזר הדתי לאומי. יש קווי דמיון ברורים וחדים בין הערכים שגדלתי עליהם לבין הערכים שמצאתי ברשות הטבע והגנים. אני מצהיר בבירור שאני אוהב את המדינה עד כלות, אני מצהיר על אהבת האדם והארץ בכל המקומות. מה פוליטי בזה? ואני מרשה לעצמי עוד התייחסות אחת לנושא הזה - צריכה להיות הבעת שביעות רצון, שמשום מה נעדרת, מן העובדה שהקהל שאני בא מתוכו, שמכונה כאן לפעמים ‘מתנחלים', יוצא מן הבועה שלו ומשתלב בכל העשייה הציבורית במדינת ישראל. אני בהחלט רואה את עצמי כחלק מן המגמה הזאת. השתלבות מוחלטת ומודעת ואוהבת בחברה הישראלית ולא הסתגרות בישוב אחד או בקבוצה קטנה".

הראיון עם שאול גולדשטיין נערך בערב ירושלמי קר וגשום במשרדי רשות הטבע והגנים בגבעת שאול. כמה רגעים לאחר הזמן שנקבע יוצא גולדשטיין מישיבת הנהלה ממושכת, מתנצל שטרם הספיק להתפלל מנחה ופורש לכמה דקות. אחר כך הוא חוזר, נינוח יותר ומציע לי לחלוק אתו קערה של פלחי גזר. הוא מכהן בתפקיד החדש רק כעשרה ימים אבל לבוש כבר במדי רשות הטבע - מכנסי חאקי בהירים וחולצה ירוקה ועליה סמל הרשות - ראש יעל בצדודית.

כבר עכשיו, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, מפגין גולדשטיין הזדהות גדולה עם הגוף שהוא עומד בראשו. כמעט במשך כל השיחה הוא מדבר על רשות הטבע והגנים בגוף ראשון. שוב ושוב הוא נותן דוגמאות שמערבות אותו אישית. מספר על טיולים שערך בעבר, פעולות שעשה בתפקידים קודמים, קושר את עצמו לתפקיד, מדבר בחום ובמחויבות ולא בוחל בביטויים כמו "אני משוגע על הארץ הזאת", שחוזר כמה פעמים בשיחה.

אילייה מלניקוב

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

צב קריאה

גולדשטיין כיהן עד לאחרונה כראש מועצת גוש עציון והוא חושב לרגע לפני שהוא עונה על השאלה האם התפקיד החדש דומה לכהונה הקודמת שלו. "זה תפקיד שמרתק אותי. אתגר גדול. כבר עשיתי כמה קפיצות בחיים. עשר שנים הייתי מהנדס פיתוח בחיל האוויר. עשר שנים בניתי בתים. 13 שנים הייתי במועצת גוש עציון ואין לכאורה קשר בין התחומים. יש לי צורך פנימי לשנות כיוון, אבל הפעם דווקא יש הרבה תחומים משיקים.

"כראש מועצת גוש עציון עמדתי למשל בראש ועדת היגוי של הגן הלאומי הרודיון - מאפס פיתוח לפני שמונה שנים עד למצב כיום, שמושקעים בו 16 מיליון שקל. ניהלתי אישית את פרטי הפרטים של הפעילות באתר ההרודיון. אין סעיף שם שאיני מכיר על בוריו. נאלצתי אז לעשות זאת כי רשות הטבע לא פעלה בשעתו בעצמה. כלומר, התחום מוכר לי. דמיון נוסף הוא העיסוק בחינוך - כך היה במועצה וכך כאן. כשנכנסתי לרט"ג (רשות הטבע והגנים) הבנתי עד כמה זה ארגון אדיר עם מיומנויות מקצועיות גבוהות. עיקר הצורך ברט"ג הוא ביכולות ניהול, ואת זה אני מקווה שיש לי".

תחום הטבע מעניין אותך באופן אישי או שזה תפקיד ניהול מקצועי?

משה גלעד

"מי שמכיר אותי יודע היטב שהתחום הזה נמצא בנפש שלי עשרות שנים. קשה קצת להאמין בזה היום, אבל במשך שנים ישב לי בראש שארצה לכהן כמנכ"ל רשות הטבע. קשה להסביר עד כמה אני מחובר לערכים של התחומים שבהם מטפלת רשות הטבע והגנים. בדיוק היום לפני שנה נסעתי עם אחי לטיול טרקים בשמורות הטבע בקוסטה ריקה וחשבתי על ההשוואה עם שמורות טבע בישראל. עשינו שם טיולי לילה כדי לראות צבי ים, הלכנו יומיים בג'ונגל וחווינו טבע עצום. כמה שנים קודם לכן נסעתי לדרום אפריקה כדי לראות שיקום של שמורת טבע שסבלה משריפה גדולה. המשפחה שלי נוסעת בכל שנה לטיולים ארוכים. כך זה מאז שאבא שלי חינך אותנו לאהוב לינת שטח. טיולי הליכה הם חלק ממסורת משפחתית אצלנו ובעיני, הקשר העכשווי לרשות הטבע הוא חלק מזה. אני מכיר את הנגב על בוריו, מכיר את כל המדינה, אין כמעט מקום שתבחר שלא ביקרתי בו".

במה תתמקד רשות הטבע והגנים בשנים הקרובות?

"זה קצת יומרני אולי לומר את זה כבר עכשיו, כמה ימים אחרי שנכנסתי לתפקיד, אבל התמונה די פשוטה. הרשות הוקמה על פי חוק - שמירת הטבע ושמירת חיות הבר. אנחנו צריכים קודם כל לקיים את שני החוקים

האלה. החוק הוא נר לרגלי. זה כולל שמורות טבע, שמירה על מינים, ושימור מורשת. חלק חשוב מהמטרות של הרשות הן גם ‘להאהיב' את הטבע, לגרום לציבור לאהוב את ארץ ישראל על כל רבדיה".

רגע לאחר מכן, כפי שקורה כמה פעמים במהלך השיחה, עובר גולדשטיין לדבר על חינוך ומשהו מתעורר בקול שלו. "בנשמה שלי הכל מתחיל בחינוך אבל אנחנו לא משרד החינוך. אני צריך לעסוק בחינוך כי הוא כלי אדיר לחבר בין האדם לסובב אותו. הדבר השני החשוב בעיני הוא המחקר. שמירת הטבע חייבת להיות מבוססת על מחקר תיאורטי ויישומי. מחקר שמבוסס על איסוף נתונים אמיתיים. אני רוצה שיהיו לנו תיקי אתר מעודכנים, שלפיהם נדע בדיוק בכל יום איזה מינים יש שם, איפה הסכנות, האיומים, הפתרונות. איסוף החומר והנתונים יובילו לאתר אינטרנט שיכיל ספריית ידע של הטבע. יש לנו כמות ידע עצומה בארגון וזאת דרך להביא את כל זה לידי ביטוי. לאלה צריך כמובן להוסיף מרכיבים כמו העצמת הפקח ועוד".

מה מצב הטבע בישראל?

"הטבע בישראל מאוד יפה. אני מאוד אוהב אותו. אבל אני מרגיש שהוא מאוד מאוים. יש כוחות גדולים שמאיימים עליו - כוחות הפיתוח והיזמות כמעט בלתי ניתנים לעצירה. תפקידנו ברשות הטבע להגיד למקבלי ההחלטות מה הפגיעה שטמונה בכל פיתוח ומה האלטרנטיבות שייצרו מצב טוב יותר. כשנולדתי היו בארץ שני מיליון תושבים. היום אני בן יותר מ-50 ויש כאן שמונה מיליון. כל בנייה ופיתוח הם הרי נוגדי טבע, אבל חשוב לזכור שגם הילודה היא חלק מהטבע. צריך לדעת מתי להגיד כן ליוזמות פיתוח ולזהות היטב הצעות פיתוח שתפקידנו לעצור ולחסום.

"האיום השני על הטבע בישראל, אחרי הפיתוח, הוא חוסר אכיפה. זה בכל תחום ואצלנו זה מקבל ביטוי חמור - יש השתלטות פראית על שטחים, ציד, כרייה, פלישות לאתרים ועוד. כל אלה נובעים מחוסר אכיפה".

נזר הבריאה

כאשר אני שואל את גולדשטיין לגבי יחסה העתידי של הרשות לגופים שפעילותם משיקה לשלה, הוא מבקש להפריד בין הגופים השונים. ביחס לצבא הוא אומר "בצה"ל יש היום פתיחות ועירנות גדולים מבעבר לנושאים סביבתיים, אבל יש עדיין לא מעט בעיות. אין לנו, למשל, כמעט שום אמירה מולם בנושא שטחי אש, וברמת הגולן זה גורם לבעיות ולשריפות. זאת דוגמה טובה לנושא שאני מתכוון לתקן. שלשום נתקלתי בדוגמה אחרת. בסיור בשבטה ראינו טראסות נבטיות שהצבא פגע בהן. זה מצער אבל זה חלק מהפעילות שלהם וקשה למנוע את זה. צריך לצמצם את זה במידת האפשר".

על החברה להגנת הטבע הוא אומר "ברור שהם גוף ‘ירוק' שעושה עבודה חשובה מאוד וצריך לשתף אתם פעולה, אבל חשוב לזכור שהם שונים מאתנו. זה ארגון שיכול להציג אמירות סביבתיות בלי להתייחס לפיתוח. אנחנו, כגוף ממשלתי, חייבים להתייחס לזה ולהציג אלטרנטיבות. לנו יש גם יחידת אכיפה ולהם אין וזה לא תמיד מעורר אהדה. לפעמים הם עושים את העבודה הסביבתית ואנחנו פשוט צריכים לעמוד מהצד ולתת להם להשיג הישגים. אין לי בעיה עם זה".

ואילו על קק"ל הוא מעיר: "השריפה בכרמל מוכיחה שעלולות להיווצר בעיות בשיתוף הפעולה בין שני הגופים. השריפה הוכיחה שחייבים לשים גבולות ולהגדיר מי מטפל במה. זה היה קיים בעבר וקצת התערער. היום יש חלוקה גיאוגרפית. יכול להיות שצריך לעשות חלוקה נושאית. למשל, הם אחראים על היער ואנחנו על כל השאר, או שאנחנו אחראים רק על שמורות הטבע והם על השאר. אני לא רוצה לקבוע אלא לשבת אתם ביחד ולהחליט מה הטוב ביותר כדי שתהיה אחריות לגוף אחד".

ומה לגבי רשות העתיקות? "אלה אנשים קרובים אלי ונעבוד מצוין ביחד. אנחנו מנהלים את כל אתרי העתיקות. החיבור בין שמורות הטבע לגנים הלאומיים שנוצר ב-1998 נותן כלי אדיר. בסופו של דבר גם בשמורת דן וגם במצדה יש ערכים מיוחדים שקשורים לארץ ישראל. בחוק ההקמה שלנו מופיעה המלה ‘מורשת'. חשוב שנזכור שהקרקע מצמיחה את הצמח והיא גם נותנת את הבסיס לכל מה שקרה כאן בארץ ישראל".

אתה מודע לביקורת הרבה כלפי הרשות, לכך שרבים מכנים אותה "רשעות שמורות הטבע"?

"כן. שמעתי את זה. זה לא נעים ולא מועיל וצריך לחשוב איך אנחנו מתחברים טוב יותר לקהילה ונותנים לה מענה. הבעיה היא שהרשות מופקדת על החוק. ולא כל הציבור בעד החוק. למשל, אהבתי בעבר לטייל בלילות. אחר כך הבנתי שטיול בלילה פוגע ומפריע לבעלי החיים. ברגע שבא פקח ומסלק מטיילים, ברור שהם לא אוהבים את זה. אפשר גם לתת דוגמה אחרת, ועדת תכנון רוצה להקים מלון, כמטייל אני אוהב בתי מלון שממוקמים בטבע, אבל אם המלון הזה ייפגע בערך טבע חשוב הרשות חייבת לאסור את הקמתו. הרשות חייבת מדי פעם להגיד לא".

הרשות בשנים האחרונות אמרה יותר מדי כן?

"אני לא רוצה לייצג את עמדת העבר. אני אציע לנסח תמ"א (תכנית מתאר ארצית) חדשה במקום תמ"א 8 (תוכנית המתאר של המשרד להגנת הסביבה שעוסקת בגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף). בהצעה יהיו ארבע דרגות לפיתוח טבע. יהיו מקומות שבהם אסור לפתח לחלוטין בגלל פגיעה בערכי טבע נדירים. שכבה שנייה זה פיתוח דליל. שכבה שלישית - פיתוח רב יותר ובשכבה הרביעית אפשר לבנות ללא הגבלה. הדיונים יהיו רק לגבי השכבות השנייה והשלישית וזה יקל על כולם".

תשלום בכניסה לשמורות?

"הלוואי שאפשר היה להכניס את כולם בחינם, אבל מישהו צריך לשלם בעבור זה. ההכנסה השנתית היא 140 מיליון שקל. אם האוצר רוצה לתת לנו את הסכום הזה - נפטור את הציבור מתשלום. המדינה תחליט מי מממן את זה. ההנחיה שקיבלתי מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן היא לא להעמיס עוד על הציבור מתוך ראייה חברתית".

האם אתה אדם שעולה על בריקדות למען נושאים שחשובים לך?

"הדוגמה שאתן לך היא מגדר ההפרדה. בתפקיד הקודם שלי כראש מועצת גוש עציון הייתי מעורב בהקמתה ומאוד התנגדתי לה. הבנתי שיש דברים שהם מעל לכוחותי. ניסיתי לעשות את המיטב שהיה בסמכותי. לא מנעתי את הקמת הגדר, אבל פעלתי לכך שהיא תיבנה באזור שלי באופן שונה, שתיראה אחרת, לא כחומה מכוערת אלא כקיר אבן אסתטי יותר. הצמחייה לאורך החומה היתה דרישה שלי. גם אם אני עושה משהו שאיני מסכים אתו אני עושה הכי טוב שאני יכול ויודע. אם ישראל צריכה עוד שכונות, עוד יישובים תומכי גבול, נמצא את הדרך הכי נכונה לעשות את זה עם מינימום פגיעה בטבע. לא צריך לעצור את ההתיישבות בארץ ישראל בגלל הטבע. האדם הוא נזר הבריאה. הטבע לא צריך להיכבש על ידו אבל הוא צריך לשמש אותו. הוא לשירות האדם אבל הוא צריך להישאר טבע. האדם צריך להשתמש בטבע בצורה הנכונה שלו, בלי לעוות אותו".

איך תפעל בנושא הפרטת הגנים הלאומיים?

"ב'עיר דוד' (גן לאומי בעיר העתיקה בירושלים, שמנוהל בידי עמותת אלע"ד) עושים עבודה יוצאת מן הכלל טובה. צריך לפרגן למה שהם עושים. אבל האישור לזה ניתן להם, ברוך השם, לפני הכהונה שלי כמנכ"ל ואני מניח שבג"צ, שהנושא עומד לפניו, יאשר את ההסכם עם ‘עיר דוד'. אני יכול רק לומר שרט"ג לא צריכה עזרה בתפעול גנים. אנחנו יודעים לעשות את זה מצוין. אם הממשלה תחליט לשנות את החוק ותאפשר הפרטה נפעל לפי החוק החדש".

יש הבדל בשמירת טבע בין שני צדי הקו הירוק?

"אין שום הבדל. זה בדיוק אותו דבר. ארץ ישראל כולה צריכה שמירת טבע. המדינאים יחליטו איפה יעבור הגבול. כיום יש ברשות הטבע מחוז יו"ש. הסמכויות שלו פחותות ושונות מן הסמכויות של המחוזות האחרים ואת זה אני מתכוון לשנות. אני אעשה את כל המאמצים כדי שהסמכויות של הרשות ביו"ש יהיו דומות לאלה שבשאר הארץ. בייחוד בנושאי אכיפה. אין לנו היום סמכות חוקית ביו"ש. חיות הבר מוכחדות ביו"ש כי צדים אותן. ליד הבית שלי בגוש עציון היו פעם איילים והיום אין. לטבע אין גבולות ואני מתכוון לפעול גם בשיתוף עם מדינות אחרות - קודם כל עם ירדן וגם עם מדינות אחרות כמצרים כדי להגן על הטבע".

מה תיחשב בעיניך הצלחה?

"אם עם ישראל יאהב קצת יותר את ארץ ישראל על כל נופיה, הטבע שלה, המורשת שלה; אם אהבת הטיולים, הליכה ברגל ושינה בקמפינגים תתעצם; אם שמירת הטבע תנבע מאהבה ולא מיראה, כיוון שזאת הארץ שלנו וצריך לשמור עליה; אם הצלחתי בכל אלה עשיתי עבודה נכונה וטובה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו