טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבק דרכים: טיול בדרך נחל שקמה

שדות ירוקים ופריחה עשירה לצד תלים עתיקים ומבצר מימי רחבעם המלך. החורף הוא העונה הטובה ביותר לבקר בנתיבי צפון מערב הנגב

2תגובות

בעזרת דרך נחל שקמה בצפון מערב הנגב, עשוי האזור שבין קיבוץ דביר לקיבוץ זיקים, או בין כביש 40 לחוף הים, לזכות למקום הראוי לו על מפת טיולי השבת. הדרך מאפשרת להכיר מרחב גדול, ייחודי, שעד כה כמעט שלא נמנה על הרשימה האקסקלוסיבית של "דרכי הנוף היפות ביותר".

הכירו את מדור טיולים החדש של הארץ עם כל המידע למטיילים ולנוסעים

הסיבות די ברורות - אין כאן מפלי מים מרשימים או יער עבות. אין כאן שום דבר דרמטי, רק נוף מעוגל ורך, אבל לקראת סוף החורף, כשהכלניות פורחות, אין מקום יפה יותר בישראל. הדרך סלולה היטב לרוב אורכה ומתאימה לכל מכונית. אפילו בימים בוציים וחורפיים במיוחד, נותרה היא במצב טוב. אורכה כ-60 קילומטר. לא כל הקטעים שלה מסומנים כראוי, ופרויקט השילוט שלה מתעכב מסיבות לא ברורות (כלומר, בגלל כסף) כבר כמה שנים, אבל הדרך נמצאת שם וכדאי להכיר אותה ולהוסיף אותה לרשימת הטיולים שאתם הכי אוהבים לעשות, בייחוד בחודשים פברואר ומארס.

אפשר רק לקוות שאם רבים יגיעו לכאן זה יעודד את הרשויות להשלים את הסלילה, הסימון וההתאמה של הדרך לשמש כנתיב תיירות נוח. ניסינו להגיע פעם לשמורת פורה, הקצה המזרחי של דרך השקמה, מחוץ לעונת הפריחה. זה היה די מדכדך. מה שהעיק עלינו בעיקר היה הזיכרון - איך נראה המקום הזה, שגבעות מעוגלות ויפות וערוצי נחלים קטנים משתלבים בו, בשיא תפארתו.

עכשיו שיא התפארת. בימים אלה פורחות בכל אזור נחל שקמה מיליוני כלניות אדומות. לידן פורחים פרחים עם שמות מוזרים כמו שמשון הדור או לשון הפר הסמורה, אבל הכלניות הן עיקר השמחה כאן. כדי להדגיש את היופי שלהן, השדות ירוקים בימים אלה בצבעים רעננים, שמזכירים את אירלנד יותר מאשר את צפון הנגב. הפלא הזה נמשך רק תקופה קצרה מאוד, והוא יפה הרבה יותר מהמדרונות הצפופים והמעט מושלגים של החרמון.

באופן לא מפתיע לא השתרך תור בכניסה לדרך השקמה ביום שבו חצינו אותה. אלישע מזרחי, מנהל איזור צפון הנגב בקק"ל, שלוקח אותי במכוניתו לאורך דרך נחל שקמה, אומר כמה פעמים במהלך הנסיעה שפריחה כזאת לא היתה כאן כבר הרבה שנים. הכלניות מכסות את האפרים הירוקים מאופק לאופק. מזרחי אמור לדעת. הוא כבר לא מעט שנים בתפקיד הזה וראה לא מעט פריחות של כלניות לאורך נחל שקמה. חוות דעתו המקצועית היא, שאם ירד עוד גשם או שניים, הפריחה המופלאה הזאת תימשך לפחות עד אמצע מארס, אולי יותר.

השם המקצועי שמצמידים לאזור הוא "מרחב מוטה שימור". הכוונה היא שאף שחלקים גדולים מהאזור הם שטחים חקלאיים ולא סומנו או הוכרזו כשמורת טבע, יש כיום הסכמה בין קק"ל, רשות הטבע והגנים והחקלאים שחיים באיזור לשמר את הנוף ללא פיתוח חריג, שעלול לפגוע בו. האיזון העדין הזה, הסכמה שלא קל להשיג ושאינה מובנת מאליה, מאפשר לנוסעים לאורך דרך נחל שקמה ליהנות עכשיו מכמה עולמות: ערוצי הנחל פורחים, השטחים החקלאיים שמקיפים אותם ירוקים ומלאים בשיבולי חיטה והעצים נראים מדושני עונג עם כל המים שקיבלו. הדרך יוצרת מסדרון אקולוגי רציף, כמעט נטול הפרעות או חסימות עד מאגר שקמה, ליד קיבוץ זיקים ולחוף הים.

שמורת פורה

הקצה המזרחי של דרך נחל שקמה נקרא שמורת פורה. ההגעה אליו פשוטה מאוד: יורדים מכביש 40 לכיוון מערב לפי השילוט, בין צומת פלוגות (קרית גת) לבית קמה. נחל פורה הוא יובל של נחל שקמה. השם הערבי, שממנו נלקח השם פורה, הוא ח'רבת אלפורה, על שמם של בתים חרבים בקצה המערבי של השמורה. ייחודו של המקום טמון בכך שאינו מכוסה באדמת לס, כמו רוב האזור, אלא בסלעים חשופים.

משה גלעד

הנתיב שבו נוסעים לכל אורך דרך נחל שקמה מסומן כחול. שביל הליכה לא ארוך שחוצה את השמורה מסומן שחור. לאחר שנוסעים בשמורת פורה כקילומטר בכיוון מערב מגיעים לסוללת עפר שמשמשת כסכר. מאחוריה נקווה לעתים "אגם" קטן. חובבי הליכה יכולים לצעוד מכאן בשביל מסומן ירוק כשני קילומטר עד גשר הרכבת הטורקי. הנוסעים בדרך נחל שקמה פונים דרומה יותר (עם הסימון הכחול), עושים עיקוף די גדול ומגיעים אל הגשר הטורקי בהמשך הדרך מערבה.

הגשר, שהיה פעם פאר הנדסי, לא במצב הכי טוב שלו. מזג האוויר, השטפונות ובוזזי אבנים לבנייה לא השאירו ממנו הרבה. ב-1916 ראו בו הטורקים את אחת התקוות לבלימת כניסתו של הצבא הבריטי לארץ. הגשר היה חלק מפרויקט ענק של סלילת מסילה לבאר שבע ובהמשך לסיני כדי להעביר אספקה לצבא העות'מני הנלחם שם. המסילה נותרה בשימוש עד 1927. הגשר, כנראה בגלל גניבת אבנים, קרס בשיטפון ב-1970.

תל נגילה

המשך הדרך מערבה מוביל לתל נגילה, ממזרח לאפיק נחל שקמה. בראש התל ניצב עץ אשל בודד, שאותו רואים ממרחק גדול. כאשר מעפילים לראש התל, צופים בדרך כלל למרחב עצום, אלא שביום ביקורי הנוכחי שררה באזור כולו ראות ירודה מאוד, ואבק מילא את האוויר. מן התל קל להבחין, גם בראות גרועה, בתלים קדומים נוספים - חסי וקשת מצפון ומלחה ממערב. התלים האלה, כולם לאורך נחל שקמה, מעידים על יישובים שעשו שימוש במי המעיינות והבארות שפיכו כאן בעבר.

משה גלעד

בתל התגלו שרידי יישוב בן יותר מ-5,000 שנה, חאן גדול מימי הביניים ושריד יישוב בדואי. מזרחי מספר למרגלות התל שהסכנה הגדולה ביותר שמאיימת על עץ האשל היפה שבראשו נובעת מחפירות של מחפשי אוצרות. אגדה בדואית טוענת שהצבא הטורקי קבר כאן אוצר מטבעות. לדבריו, פעולות הצלה שנעשו בשנים האחרונות חיזקו את שורשיו של העץ ואם מחפשי האוצרות יניחו לו, הוא ימשיך לפאר את התל.

רוחמה

דרך מסומנת אדום פונה ליד תל נגילה מדרך נחל שקמה דרומה ומובילה לאחר נסיעה של כקילומטר וחצי לשמורת בתרונות רוחמה וממנה לקיבוץ רוחמה. גבעות רוחמה הן שריד של רכס הכורכר המזרחי ביותר במישורי הנגב המערבי. הבתרונות נוצרים כאשר מי הסחף ממוטטים את אדמת הלס שבשולי הערוצים וגורפים את העפר. המראה יפה במיוחד, כיוון שבעונה הזאת נוצר כאן שילוב צבעים בין החום והכתמתם של אדמת הלס לירוק העז של הצמחייה.

משה גלעד

רותי גולץ, דור שני ברוחמה, מובילה בין השרידים של אתר הראשונים בקצה הדרומי של הקיבוץ. האתר כולל בית בטון ששימש גם כעמדת שמירה ובאר אבן גדולה. לדברי גולץ, שמשקיעה מאמץ גדול בשימור האתר, חשוב לספר את המורשת המקומית, שאפילו חלק מתושבי הקיבוץ אינם מכירים. "זה האתר ההיסטורי החשוב ביותר בפארק שקמה", היא מסבירה, "ואנחנו יכולים להפוך אותו לאתר תיירות". בין 1912 ל-1917 פעלה במקום חווה של יהודים מרוסיה. הבאר באתר הראשונים ברוחמה היא שריד לאותה התיישבות. ראשוני קיבוץ רוחמה עלו לקרקע ב-1944.

מרוחמה אפשר לשוב צפונה ומערבה לדרך נחל שקמה או לצאת לכביש הגישה של הקיבוץ וממנו לכביש 334 המכונה "דרך ארץ הבתרונות" ולנסוע כקילומטר מערבה כדי לבקר בחרבת גממה (גמאם, בערבית - מים רבים). במאה השישית היה כאן ישוב ביזנטי ומנזר ולאחר מכן, עד 1948, ניצב במקום כפר ערבי בשם זה.

תל חסי וחורבת מרשן

כחמישה קילומטר מצפון לרוחמה עובר אפיק נחל שקמה ליד תל חסי - המקום שנהוג לראות בו את ערש לידתה של הארכיאולוגיה הישראלית. כאן החל ב-1890 החוקר הבריטי פלינדרס פיטרי בחפירה ארכיאולוגית שיטתית מודרנית, שנחשבת לראשונה מסוגה בישראל. פיטרי הנהיג אז את קביעת הזמן של כל שכבה על פי כלי החרס שהתגלו בה. בראש התל התגלה מבצר מהתקופה הישראלית ויש המניחים שהמלך רחבעם הוא שבנה אותו. המשך הנסיעה מערבה כשישה קילומטר מובילה לחורבת מרשן (שני קילומטר מדרום מזרח לקיבוץ ברור חיל).

אור הנר

משה גלעד

לאחר שחוצים את ברור חיל מסתיים, למעשה, הנתיב המסודר שנסלל עד כה עבור דרך נחל שקמה. למרות זאת, כדאי מאוד להמשיך את המעקב אחר הנחל בדרכו מערבה. התחנה הבולטת הבאה, כארבעה קילומטר ממערב לברור חיל, הוא הקיבוץ אור הנר. בסביבתו יש פריחה נפלאה של כלניות (שלטים של מארגני פסטיבל "דרום אדום" מוליכים אליה), אבל גם הביקור בקיבוץ עצמו מעניין.

במהלך השנים האחרונות נוצרו באור הנר עבודות קיר גדולות. היוזמה כולה של חבר הקיבוץ מוסו צפניוק שהביא לפני ארבע שנים לארץ שני אמנים מארגנטינה - דניאלה אלמיידה וחוסה קורה. השניים יצרו במהלך שלושה שבועות אינטנסיביים ציורי קיר חרוטים (Murales). אפשר לראות את הציורים במהלך סיורים מודרכים שצפניוק הנמרץ עורך באור הנר או פשוט להגיע לחדר האוכל של הקיבוץ ולצאת ממנו לטיול קצר בשבילי המשק. עבודות הקיר גדולות ובולטות וקל למצוא אותן. (לפרטים: www.arteria.co.il)

מאגר שקמה

משה גלעד

בעולם טוב יותר, מאגר שקמה היה שיאו של המסלול הזה. למרבה הצער, המצב אינו אידיאלי כלל. קטע הדרך מאור הנר מערבה עדיין אינו מוסדר. קל לנסוע קרוב לאפיק הנחל על כביש 34 לצומת יד מרדכי ומשם להמשיך עוד קצת צפונה, עד צומת הכניסה לקיבוצים כרמיה וזיקים (3411). בדיוק מדרום לכניסה לקיבוץ זיקים וכמה מאות מטרים לפני שפך נחל שקמה אל הים אפשר להגיע בקלות למאגר שקמה שהקימה מקורות בסוף שנות ה-50 כדי לאסוף את המים שזרמו בנחל.

קק"ל מספרים שיש אמנם תוכניות רבות לפיתוח המאגר כדי להפכו למקום שנעים לבלות בו, אבל בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כריית חול שנעשתה במקום, נגרמו למאגר נזקים. החפירות במקום מונעות מהמאגר להתמלא, והמראה היפה להפליא של מאגר גדול ומלא, שעצים עומדים בו במים ומים גולשים מעל הסכר שלו, מראה שאפשר היה ליהנות ממנו בשנים גשומות בעבר, נעלם. למרות זאת, יש במקום פריחה יפה ואם אכן יושקע בו בעתיד המאמץ והטיפול הדרוש הוא יוכל לשמש נקודת סיום נהדרת לנסיעה לאורך דרך נחל שקמה.

הכירו את מדור טיולים החדש של הארץ עם כל המידע למטיילים ולנוסעים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(article) : true