בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיול לשבת: שמורת עין אפק

בשמורת עין אפק עוד נראים נופי בצה שכמעט לא נותר להם זכר, ג'מוסים וצמחים נדירים. שבוע המינים בסכנת הכחדה הוא זמן טוב לבקר בה

4תגובות

שמורת עין אפק היא בועה קטנה, שמעוררת במבקר רצון עז לסוכך ולהגן עליה רגע לפני שהיא נמחצת. עבודות בנייה גדולות מתחוללות עכשיו סביב השמורה. בולדוזרים ענקיים מרחיבים את כביש 79 שמחבר את נצרת עם הקריות, סוללים מסילת רכבת חדשה מעכו לכרמיאל ובונים כמה גשרים שישרתו את כביש עוקף הקריות החדש, שמתוכנן להיפתח בעוד כשנה. מצדה האחד של השמורה משתרע בית עלמין גדול. במרחק כמה מאות מטרים מתנשאים בתי השיכונים של קריית ביאליק ובשטחים הסמוכים לשמורה מתוכננת לקום שכונה חדשה.

שמורת עין אפק הקטנה נמעכת ונבלעת בין כל אלה. דווקא משום כך ההפתעה וההנאה מן הטיול בתחומה גדולות יותר, ויחד אתן מתעצמים החששות והדאגה לשלומה. השבוע, כאשר ברשות הטבע והגנים מציינים את שבוע המינים בסכנת הכחדה (ראו בהמשך) יש כמה סיבות טובות נוספות לבקר בה.

משה גלעד

הנתון המדאיג הוא ששמורת עין אפק הקטנה היא הגדולה בשמורות בתי הגידול הלחים בישראל. למעשה, השמורה נפרשת על פני חלקו העליון של נחל נעמן ומקורותיו. היא משמרת את נופי הביצה שכיסו פעם את איזור הקריות מדרום לעכו והיום כמעט לא נותר מהם זכר. יש בה לא מעט הפתעות, מעיינות פלגי מים, בריכות שמלאות כל השנה ובריכות חורף עונתיות, תל ארכיאולוגי שמזוהה עם אפק המקראית, טחנת קמח מן התקופה הצלבנית, קטעי ביצה ואחו ירוק שכמה ג'מוסים רועים בו ובוהים בתנופת הבנייה הנמרצת שמתחוללת סביבם בעיניים תוהות.

הגר סבטי, רכזת ההדרכה בשמורה, עומדת לצדי על גג טחנת הקמח ומצביעה על האיומים שמקיפים את השמורה. יתכן שזה נובע גם ממזג האוויר, מן העננים הכבדים שמתקרבים אלינו במהירות ומן הרוח העזה שנושבת, אבל התחושה על גג מבנה האבן הגבוה היא של מוצב במצור, הנמצא תחת מתקפה. זה לא בדיוק הבופור, אבל קל להבין שהנוף הירוק והשקט שמקיף אותנו מטעה. הבולדוזרים והעננים מסתערים. מיד לאחר שאנחנו יורדים מן הגג ההרגשה משתפרת, כיוון שהצמחייה העבותה סוגרת עלינו, מסתירה את הסביבה והאיומים החיצוניים נעלמים.

משה גלעד

אפשר לשוטט כאן כמה שעות מבלי לזכור כלל את השיכונים הסמוכים של קריית ביאליק ואת הפקקים על כביש 4 בדרך לעכו. סבטי מובילה אותי לאורך סוללה שמפרידה בין בריכת הסכר לבריכת המצודה, צפונית לטחנת הקמח. היא מצביעה על כמה צבים שמסודרים בטור ארוך על ענף, ואחר כך על נוטריה שצוללת ברגע שתשומת הלב מפריעה לה. הניסיונות שלנו לפתות את השפמנונים לעלות לפני המים נכשלים לחלוטין. כמה דקות לאחר מכן אנחנו מטפסים אל תצפית נוספת, ממנה רואים טוב יותר שבעה ג'מוסים (תאו הנהרות) שחורים וגדולים שרועים באחו. הם הובאו לכאן לפני 20 שנה משמורת החולה, כדי לשחזר את פעילותם באיזור, שהופסקה בתחילת המאה ה-20, עם ייבוש הביצות.

מעיינות מתייבשים

המשך מסלול ההליכה מוביל לגשר עץ צר, שחוצה את מה שמכונה כאן "האגם הגדול". תענוג עצום בהליכה לאורך שביל העץ הזה, שלמרבה השמחה לא הצמידו לו עדיין מעקה והוא מעניק לצועדים הרגשה של הרפתקה קטנה בחיק הטבע. הגשר פשוט, מתוכנן היטב, בנתיב מעט מפותל החושף את הצועדים לנופים חדשים ויפים של הביצה והצמחייה שמקיפה אותה.

עין אפק היא עדות ברורה לכך שכבר עשינו בארץ בכלל ובאיזור הזה בפרט אינספור טעויות. הגדולה שבהן היא כנראה שאיבת יתר מן המעיינות. עשרות שנים של שאיבת יתר הצליחו לייבש ולהמליח את מי התהום של אגן הנעמן. כדי לשמר את הבריכות היפות בשמורה מספקים להן כיום מים בצינורות. פותחים ברז והבריכה מתמלאת. באין פיתרון טוב יותר גם זאת דרך לשמר את הטבע.

משה גלעד

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

עוד הצעות לטיולים>>>

ג'יזל חזן, מנהלת שמורת עין אפק בעשר השנים האחרונות, מסבירה לי איך זכתה השמורה הקטנה הזאת למעמד המיוחד שיש לה היום: "לפני שמונה שנים פרחה באחת הבריכות שלנו נימפיאה כחולה אחרונה. אחת ויחידה. זה צמח יפה ונדיר, על סף הכחדה בישראל. הצוות שעובד כאן החליט להציל אותו. הוצאנו את הפקעת, ניקינו אותה מן הזחלים שפגעו בה וגידלנו אותה זמן מה באמבטיה. הנימפיאה התאוששה ופרחה. זאת היתה תחושה פנטסטית. אספנו את הזרעים בבד תחרה של שמלת כלה. גידלנו אותם והצלחנו להנביט כמויות יפות ולהשיב אותם לבריכה. ההצלחה הזאת נתנה לנו ביטחון שאנחנו יכולים לשמור על צמחים נדירים ולהגן עליהם מפני הכחדה. אחר כך, חדורי מוטיבציה, הקמנו כאן גן מקלט לצמחים. התחלנו לאסוף צמחים שהיו בסכנה לאורך נחל הנעמן, כעשרה קילומטרים שרצופים בבעיות אקולוגיות, הבאנו אותם לשמורה ושתלנו אותם באיזור קטן שמיועד לכך."

משה גלעד

גן המקלט הסמוך לכניסה לשמורת עין אפק מתוכנן כך שידמה את ארבעת בתי הגידול לאורכו של נחל נעמן, בין השמורה לחוף עכו. חזן גאה בכך שכיום יש בגן 19 מיני צמחים בסכנת הכחדה שנכללים ב"רשימה האדומה" (ראו מסגרת) והובאו לכאן מאפיק הנעמן. שלושה מינים נוספים הובאו מאיזורים מרוחקים יותר. שיטוט בין הצמחים האלה, שלצד כל אחד מהם ניצב שלט ירוק וקטן המעיד על מידת הנדירות שלו, מבליט בעיקר את בורותו של הכותב. אני מודה שעד לביקור בעין אפק לא שמעתי מעולם על צמחים עם שמות מופלאים כמו סם הכלב המזרחי, נעצוצית סבוכה, חלבלוב קטן פרי או לוטוס קרח.

על השלט של כל אחד מאלה מופיעה נקודה אדומה, שמעידה על כך שהוא צמח נדיר בסכנת הכחדה. לצדם פורחות עכשיו רקפות רבות, שהן אמנם צמח מוגן, אך לא בסכנה. באיזור אחר של השמורה ניצבים עצי זית עתיקים ואלון התבור שהועתקו לכאן כאשר החלו עבודות הסלילה לאורך כביש 79. השמורה תשמש להם אכסניה קבועה ומגוננת בשנים הבאות. לצדם פועלת גם משתלת שטח זמנית לצמחים שהועברו מנתיב הסלילה של מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל.

משה גלעד

הכוונה היא להשיב צמחים אלה - רקפות, עיריות ואחרים, לתוואי הרכבת לאחר שיושלמו שם העבודות. כך נהפכה שמורת עין אפק מחיק טבע יפה לאתר שיש לו חשיבות גדולה בהגנה על הצמחייה באזור כולו. "הסכנה הגדולה שמרחפת מעל הצמחים באזור", מסבירה חזן, "היא הרס בתי הגידול שלהם. הפיתוח המסיבי שנעשה סביבנו הוא האיום העיקרי עליהם והשמורה מספקת להם הגנה, זמנית או קבועה".

כאשר אני תוהה כהדיוט למה חשוב להגן בתשוקה כזאת על סם הכלב המזרחי, מסבירה חזן בהתרגשות גדולה את החשיבות של שימור מערכות אקולוגיות על כל מרכיביהן, גם כאלה שאינם נראים לנו חיוניים. "זאת רשת עדינה שעלולה להיקרע תחתינו. כל מין שאנחנו מאבדים פוגע בנו והגנה על המגוון הביולוגי, על המערכת השלמה, היא בעלת חשיבות עצומה. החובה שלנו היא להשאיר לדורות הבאים כמה שיותר מינים וגן המקלט, העתקת העצים והמשתלה הזמנית מסייעים בכך". *

איך להגיע?

הנוסעים בכביש 4 צפונה מאיזור הקריות לכיוון עכו פונים ימינה (מזרחה) בקרית ביאליק, כ-100 מטרים צפונה מהמפגש של כביש 4 עם כביש 79. בפניה ימינה יש שלט לכיוון שמורת עין אפק. נוסעים בכביש הפנימי כשני קילומטר. מימין בית העלמין ומולו, משמאל, כניסה משולטת לשמורה. הכניסה בתשלום.

צבעונים, אחינו צבעונים

אולי זה בגלל השיר העתיק ששרנו פעם, אולי בגלל הצבע המרהיב, אולי בגלל העובדה שבילדותנו ראינו רבים מהם והיום הם כבר פרח יקר מציאות, שכמעט לא זוכים לראותו כך סתם בחיק הטבע. מכל הסיבות האלה צבעונים כתומים ומרהיבים ממלאים את הלב בשמחה גדולה, אושר פטריוטי גואה וחיוך של ילדים שזורח על פנינו. הם פורחים בימים אלה בכמה מקומות בארץ ואת הריכוז היפה והגדול ביותר זכינו לראות בשבת האחרונה בכרמל.

משה גלעד

קל להגיע אל הצבעונים האלה: נוסעים בכביש 4 צפונה מצומת פרדיס עד לחניון שנושא את שמו של המנהיג הטורקי אטא-טורק. פונים ימינה (מזרחה) לכיוון מרכז מיר"ב. נוסעים כקילומטר בכביש זה עד שער המרכז ובדיוק לפניו פונים שמאלה (צפונה) בכביש צר. לאחר כ-200 מטר הכביש פונה בחדות שמאלה ומתחיל לטפס לכרמל. כאן חונים. דרך עפר צרה מובילה עוד כ-50 מטר מזרחה ושם יש ריכוז ענק של צבעונים.

צמחים בסכנת הכחדה

רשות הטבע והגנים הכריזה על השבוע הקרוב (9-17 במארס) כ"שבוע שמירת טבע ומורשת ראשון בישראל". הנושא המרכזי של השבוע הוא "צמחים בסכנת הכחדה". המטרה היא לערוך לציבור הרחב היכרות עם הנושא ולעודד הצלה של צמחים. ד"ר דידי קפלן, אקולוג מחוז הצפון ברשות הטבע והגנים, מסביר שבישראל סומנו כ-400 מינים כצמחים בסכנת הכחדה.

רשימה זאת פורסמה ב"ספר האדום" (מאת שמידע, פרגמן ופולק, הוצאת רשות הטבע). הספר מביא את כל המידע אודות המינים הללו. מתוך הרשימה סומנו כ-40 צמחים שהוגדרו כ"אדומים-אנדמיים בישראל" (כל המינים הבלעדיים לישראל העוברים את סף המספר האדום). בחירה זו מדגישה, לדברי קפלן, את האחריות של מדינת ישראל ברמה הגלובלית למניעת הכחדה של הצמחים הייחודיים רק לה. בשלב ראשון, הוחלט לבחור אתר אחד ("מוקד") בכל אחד משלושת בתי הגידול הרגישים ביותר בארץ, שבהם מתרכזים מינים אדומים רבים. בתי גידול אלה הם: חמרה-כורכר במישור החוף, בתי גידול לחים ואדמות כבדות. בכל מוקד כזה ייעשה מאמץ שימור באתר עצמו.

משה גלעד

לדברי קפלן, פיתוח מסיבי הוא הסיבה המרכזית להכחדת מיני צמחים בישראל. בתי הגידול שלהם נעלמים, בייחוד כאשר אלה אזורי כורכר וחמרה, שחלקים גדולים מהם כוסו כבר בבטון. "אנחנו מצווים לשמור על המגוון הביולוגי", מסביר קפלן את חשיבות הפעילות הזאת, "כל מין הוא פלא וכשומרי טבע וכבני אדם חובתנו לשמר אותם".

במסגרת השבוע יתקיימו בשמורות פעילויות לכל המשפחה. ביום שישי ייפתחו 22 גנים לאומיים לכניסה חופשית, ללא תשלום. מידע באתר הרשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו