בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד נקודה במפה

בין ראש הנקרה לחיפה, לצד בנימין נתניהו. כתב התיירות האמריקאי הוותיק פיטר גרינברג, שבא לצלם סרט טלוויזיה בישראל, מספר למה הוא משוכנע שהתחום שלו עומד בפני שגשוג גדול

תגובות

"בכל יום מישהו אומר שיש לי את הג'וב הכי טוב בעולם". פיטר גרינברג מחייך חיוך רחב ומתרווח על הכורסה, מחכה רגע לפני המשך הסיפור. "אחר כך, כאשר שומעים שבמשך השנה האחרונה נעדרתי מהבית 280 ימים, קצת מתלבטים. אם אני מסביר בכמה עבודה קשה כל זה כרוך, אף אחד כבר לא רוצה להתחלף אתי".

גרינברג, עורך תחום הנסיעות ברשת סי-בי-אס האמריקאית, הוא אחד מכתבי התיירות והנסיעות הוותיקים והבולטים בעולם. הוא זכה בפרסי אמי ולעתים קרובות מונים אותו כאחת משלוש הדמויות המשפיעות ביותר על הנסיעות באמריקה. שני האחרים הם סגן הנשיא לשעבר אל גור וריצ'רד ברנסון מחברת וירג'ין.

גרינברג, ניו-יורקי בן 63 שמצהיר שהוא מבקר בישראל בקביעות ב-40 השנים האחרונות, נשען על הכריות בקומה ה-14 של מלון קרלטון בתל אביב. מבעד לחלונות הגדולים נראים החוף והים התיכון נקיים ויפים. מכאן, הג'וב שלו נראה לא רע בכלל. כדי להמחיש את האינטנסיביות שבה כרוכה עבודתו הוא מפרט את לוח הזמנים שלו בחודש הקרוב: במשך שבוע ישהה בישראל כדי לצלם לרשת הטלוויזיה הציבורית פי-בי-אס תוכנית בת שעה.

אבי אוחיון / לע"ם חדשות

התוכנית, כחלק מסדרה שנקראת "הסיור המלכותי" (The Royal Tour), היא ביקור מקיף בישראל בחברתו ובהדרכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יום לפני פגישתנו כבר סייר גרינברג עם נתניהו בראש הנקרה ובחיפה. הסיורים הבאים ידלגו בין תחנות רבות אחרות בישראל. עשרה ימים במקום אחד הם, לדברי גרינברג, פרק זמן ארוך מאוד. הוא עושה זאת רק לעתים רחוקות. לאחר ביקורו בארץ יטוס גרינברג ליממה אחת ללוס אנג'לס ומשם ימשיך לארבעה ימים באוסטרליה. אחר כך יכבס את הבגדים בבית בניו יורק וייצא לוויסקונסין ומשם לקולורדו ולסן דייגו.

הנוסחה המנצחת

"ב-3 ביולי יש לי משמרת ככבאי בניו יורק, ועל זה אני לא מוותר", הוא מסכם את החודש העמוס. מלבד תפקידו בסי-בי-אס הוא מפיק תכנית רדיו שבועית בת שלוש שעות שמשודרת בכל פעם מיעד אחר. הוא כותב ועורך מדריכים להוצאת מישלן, משתתף קבוע בכמה מגזינים שעוסקים בנסיעות ובאתרי אינטרנט רבים. כמו כן הוא נחשב בין אורחיה הקבועים של אופרה וינפרי ומדלג גם לתוכניות האירוח של קונאן אובריאן ולארי קינג.

לישראל בא בראש צוות המונה 20 אנשים. הוא מקבל 750 מיילים ביום ומשתדל לענות על כולם. לפנייתי ענה כמה שעות לאחר שנשלחה והסכים בשמחה להיפגש. "הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות למדורי נסיעות בעיתונות או לתוכניות נסיעות בטלוויזיה הוא שיביטו בהם כמדורי פרסום לאתרים", הוא מסביר. "היתה תקופה שבה מדורי הנסיעות ותוכניות התיירות נראו כמו דפי פרסום גרועים ליעדי נסיעות חלומיים, עם חופים לבנים ונערות בביקיני.

משה גלעד

"אני מקווה מאוד שהימים האלה חלפו. באותה תקופה הרבה אנשים קראו עיתונים ומעטים נסעו. כיום יש המונים שנוסעים והם רוצים מידע אמיתי ומדויק בנוגע ליעדים והאפשרויות. עיתונאים שמדווחים על נסיעות עוסקים בעצם בחדשות. אנחנו מוכרחים לומר את האמת ולא לנסות למכור לקוראים ולצופים איזה יעד חלומי, חצי דמיוני. אני לא עוסק בקידום מכירות של אתרים או בתי מלון. מי שעושה זאת מאבד את האמינות שלו ואת הקהל שקורא אותו או צופה בו בטלוויזיה. הקהל יודע שכאשר אני אומר ‘סעו לשם' או חשוב יותר ‘אל תסעו לשם' זה אמין לחלוטין".

עכשיו מספר גרינברג על אחד הפרויקטים הכי חביבים עליו. לפני ארבע שנים פירסם בארצות הברית ספר בשם "אל תסעו לשם - המקומות שאתם מוכרחים להחמיץ". יש בו מבחר מגוון של ערים שלא כדאי להגיע אליהן בגלל האלימות, ארצות מוכות מחלות, בתי מלון שסירחון נודף מן החדרים שלהם, דרכים מסוכנות וחופי ים מזוהמים. הספר, קצת במפתיע, זכה להצלחה גדולה. גרינברג מסביר "ספגתי בגללו המון אש. אנשים התעצבנו. אבל העובדה שהספר מכר מצוין מוכיחה שהקהל מאמין לי".

כאשר אני שואל אותו על עתיד התחום הוא מסביר בביטחון מוחלט שתחום עיתונות הנסיעות עומד בפני שגשוג גדול. "אתה תראה שהחשיבות של כתיבה על נסיעות עומדת לנסוק. זה הכרח של אנשים שנוסעים יותר ויותר. הם מוכרחים לקבל עוד מידע אמין על המקומות והדרכים שבהן ייסעו. חוץ מזה, הרי כל אחד יודע שהתיירות והנסיעות הן אחד התחומים הגדולים בעולם כיום. מחקרים מראים שאחד מכל שבעה אנשים בעולם עוסק במשהו שקשור, ישירות או בעקיפין, לתיירות. ההשפעה של זה על הכלכלה העולמית אדירה. הבעיה היחידה היא שלא כולם מבינים שלא מדובר בתמונות חוף יפות, אלא בחדשות לכל דבר".

הבחירה ביעד הנסיעה הבאה היא לדברי גרינברג משימה לא קלה. יש המון אפשרויות, יש 196 מדינות בעולם והתחרות קשה. אין מדינה בעולם שלא רוצה להגדיל את מספר התיירים שמגיעים אליה, אבל לדברי גרינברג כדאי להסתכל במדינה המובילה בתחום זה - צרפת. למה אנשים נוסעים אליה? כי הם חובבי אמנות, כי הם אוהבים אוכל טוב ועוד המון סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא שהדימוי של צרפת מצוין והדימוי הזה אומר לאנשים שכדאי להם לבוא ולבקר בצרפת לפחות פעם אחת בחייהם. הדימוי הזה נוצר בתקשורת.

"אני לא שר התיירות של שום מדינה. התפקיד שלי להראות את האפשרויות בכל יעד באופן רציני. אם זה גורם למישהו לרצות לנסוע לשם - מצוין, אבל זאת לא בעיה שלי. היום לא נוסעים למקום אלא לחוויה. התוכניות שלי מראות לאנשים מה יוכלו לחוות ואז יחליטו אם הם רוצים לנסוע. אלה לא בהכרח מקומות ‘יפים' במיוחד. גם באמריקה יש לא מעט מקומות שמפחידים אותי, אבל אני נוסע אליהם בשמחה".

כאשר אני שואל אותו על הדרך שבה כדאי לבחור יעד לנסיעה הוא שולף את הנוסחה המנצחת לדבריו ומכתיר אותה בראשי התיבות - BKFC המשמעות "לפני שקנטקי פרייד צ'יקן הגיעו לשם" (הצליל באנגלית משחק על הצירוף - BC לפני ישו, כלומר לפני הספירה הנוצרית). לדבריו, כדאי לנסוע למקומות שבהם התשתית עדיין לא מאוד מפותחת. מקומות שסבלו, שהיו בהם מלחמות או רעידות אדמה או אסונות טבע. אלה, לדבריו, המקומות שבהם הכי שמחים לראות תיירים. סלובניה ומונטנגרו הן לדעתו דוגמאות אירופיות מעניינות וטובות. האיים בדרום האוקיינוס השקט הן דוגמאות רחוקות יותר. מונגוליה היא דוגמה טובה באסיה ומדגסקר מול חופי אפריקה היא לדבריו דוגמה מצוינת, שקשה להתעלות עליה.

"יש היום המון מקומות שסובלים מעודף פיתוח. אלה מקומות שבהם יש השפעה שלילית על הסביבה ועל הטבע. זה פוגע בתיירות כי הנוסעים היום נבונים יותר. הם שואלים שאלות. הילדים שלהם שואלים שאלות ואחר כך הם מצביעים עם הארנק".

בננות בקיבוץ

את ישראל הוא מכיר טוב יותר ממקומות אחרים. הוא מודה שהמעורבות הרגשית שלו כאן גבוהה יותר, אבל אין לזה לדבריו קשר לעבודה. "אני לא מציע לאיש לחשוב שבאתי לכאן כדי להכין תשדיר שירות למדינה או משדר פרסומת". אחר כך הוא מספר שהיה כאן ב-1973, בזמן מלחמת יום כיפור, ומאז בא לעוד הרבה ביקורים. "ריאיינתי את בגין, הייתי בקמפ דייוויד, טסתי עם חיל האוויר הישראלי, חלק גדול מהקריירה העיתונאית שלי קשור לכאן, אז ברור שאני מתרגש כאן קצת יותר מאשר במקומות אחרים. אבל דברים

המשך בעמ' 9

דומים אני יכול להגיד על מצרים. הייתי בקהיר ב-1981 כאשר סאדאת נרצח וזאת מדינה שקרובה ללבי".

לגרינברג יש ביקורת בנוגע לדימוי של ישראל כיעד תיירות. "באים לכאן יהודים שמבקרים חברים או קרובי משפחה, צליינים וחובבי ארכיאולוגיה. את כל השאר אתם צריכים עוד לשכנע שכדאי לבוא לישראל וזה קהל די גדול. הפוטנציאל עצום. אין טעם לפנות שוב לקהל שכבר שכנעתם. עכשיו צריך לפנות לקהל שונה, אחר, שעדיין לא מכיר את ישראל או בוחר בה כיעד לנסיעה והתחרות בתחום הזה גדולה".

התוכנית "הסיור המלכותי" היא הפקה יקרה. עלות כל פרק קצת פחות ממיליון דולר. עד כה צולמו פרקים דומים בכמה מדינות: בירדן בחברת המלך עבדאללה, בניו זילנד עם ראש הממשלה הלן קלארק, בפרו עם הנשיא אלחנדרו טולדו ובג'מייקה עם ראש הממשלה פ-ג' פטרסון. הנתונים מן העבר נראים מבטיחים וגרינברג כמובן גאה בהם. בירדן מצביעים על עלייה של יותר מעשרה אחוזים במספר התיירים לאחר שידור התוכנית בארצות הברית. נתונים חיוביים, קצת יותר נמוכים, דווחו גם בפרו ובניו זילנד. לדברי גרינברג הרצון לצלם פרק כזה בישראל היה הדדי והיוזמה באה משני הצדדים - מן ההפקה וממשרד ראש הממשלה.

כמה פעמים במשך השיחה הדגיש את עצמאות המערכת שלו. לדבריו אין לאנשי ראש הממשלה שום זכויות עריכה. אתרי הצילום נבחרו במשותף כדי לייצג את הנוף והפוטנציאל התיירותי של ישראל. "זה לא קידום מכירות", הוא מדגיש. "זה תוכן נקי, חדשותי. ראש הממשלה ואני נשוחח בזמן הסיור שהוא עורך לי בישראל על כל הנושאים, גם כאלה שאולי פחות נעימים או מזמינים תיירים, כמו הבעיה הפלסטינית, השטחים הכבושים, הדמוגרפיה הישראלית. כל הנושאים האלה נמצאים על השולחן ואני מבטיח לך שנשוחח עליהם במשך הסיורים שלנו, בדיוק כמו שבמקסיקו דיברנו על בעיית הסמים ובירדן על הבעיה הפלסטינית. זה לא הפוקוס של התוכנית אבל זה חלק ממנה".

התוכנית עם נתניהו תשודר בארצות הברית בנובמבר ותעניק לדברי גרינברג מבט אנושי ואמיתי על המדינה. כשהוא נשאל על רשמיו מיום הצילומים הראשון הוא נראה מרוצה. "ביקרנו בראש הנקרה ובחיפה. גם בשבילי זה היה ביקור ראשון במקומות האלה. אמריקאים לא מכירים כלום מלבד ירושלים ותל אביב. נתניהו מדריך מצוין. הוא יודע לספר סיפור ומכיר היטב את ההיסטוריה. יש לתוכנית כזאת גם פן אישי. זה לא מדריך נסיעות יבש. נתניהו סיפר לי אתמול איך שחה בים ליד ראש הנקרה כאשר היה חייל ואיך קטף בננות בקיבוץ. הוא אפילו נכנס למטע והדגים לי כמה זה קשה לקטוף בננות ואמר ששנא את העבודה הזאת. אלה בדיוק הדברים שעושים תוכנית טובה. כאשר שידרנו את הפרק על ראש ממשלת ג'מייקה אמרו רבים שזאת היתה הפעם הראשונה שראו אותו ללא עניבה. זה יסביר לך את הערך של התוכנית".

יום לאחר שיחתנו התברר שצופי התוכנית יזכו לראות את ראש ממשלת ישראל מחליק על הדשא, נפגע ברגלו ומגובס. כזה דבר עוד לא היה לגרינברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו