בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוא פשוט שריונר: טיול במרכז הצלת צבי ים במכמורת

איך מרפאים צבי ענק, מתי אפשר לצפות בפרטים בוקעים הדוהרים אל הים, ומה הקשר בין צב-ים ירוק לאבטיחים? טיול לסוף השבוע

5תגובות

שלום סטלונה לא מיהר. הוא בחן את רצועת החוף בין בית ינאי למכמורת, הביט בעומדים סביבו ורק אז החל להתנהל באיטיות ובכבדות לעבר המים. סטלונה, צב ים ירוק וגדול מאוד, גמא את עשרת המטרים האחרונים, הגיע לקו המים והחל לשחות בתנועות רחבות. עכשיו כבר היה בסביבה הטבעית שלו והתנועות נראו בטוחות יותר. על גבו הזדקרה אנטנה באורך כ‑20 סנטימטרים, צמודה למשדר רדיו שהודבק על השריון שלו בעזרת חומר צהוב ובוהק. השילוב בין חיה בעלת שריון עם מראה קדמוני לאנטנה המשוכללת העניק לתמונה כולה מראה קצת חייזרי. כמה שניות לאחר מכן נופף סטלונה לעשרות הסקרנים שהתקבצו על החוף ונעלם במים הכחולים. מאז אפשר לעקוב אחריו באתר אינטרנט מיוחד (www.seaturtle.org/tracking).

בשבועות שחלפו מאז השחרור שחה הצב שלום סטלונה לאורך החוף הישראלי, עצר ברצועת עזה והמשיך מערבה ודרומה לאורך חופי צפון סיני לאזור ימת ברדאוויל. צב ים ירוק עולה לפני המים בתדירות שונה, אך לפחות פעם בעשר שעות. ברגע שהמשדר מזדקר מעל פני המים הוא שולח איתות על מקום הימצאו של הצב. המשדר היקר שנושא סטלונה אמור לספק מידע על מיקומו בשנה וחצי הקרובות. את השם המוצלח והייצוגי העניק לו יניב לוי, מנהל המרכז להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים, כדי להעיד על המעמד הבינלאומי של הצב ועל הקשר האיטלקי של המשדר שהוא נושא.

משה גלעד

לאחר השחרור, בחוף ליד שפך של נחל אלכסנדר, הסביר לוי: "דייגים שלכדו אותו בטעות העבירו את שלום סטלונה למרכז ההצלה לצבי ים. הוא צב בוגר, ששוקל 63 ק"ג ושריונו מגיע לאורך 80 ס"מ. הדייגים יודעים שאסור להשיבו למים ללא בדיקה ולכן התקשרו אלינו בכדי שנוכל לתת את המענה הרפואי. הצב עבר במשך עשרה ימים בדיקות דם, אולטרה סאונד ובדיקות רפואיות מקיפות נוספות שערכו וטרינר רשות הטבע והגנים ד"ר רוני קינג, ביחד עם וטרינר מרכז ההצלה, ד"ר צחי אייזנברג. הבדיקות העידו שהצב בריא ומוכן לשחרור. בניגוד לעשרות צבים אחרים שמטופלים ומשוקמים במרכז הוא צפוי לשמור אתנו על קשר בעתיד".

צב ים ירוק הוא מין נדיר שנמצא בסכנת הכחדה חמורה (ראו מסגרת). מעריכים שכיום נותרו בים התיכון 450 נקבות מטילות בלבד. רק עשר נקבות צב ים ירוק מטילות בכל שנה בחופי ישראל. מפגש עם זכר גדול, שממעט מאוד לעלות לחוף, נדיר עוד יותר. הצמדת המשדר נועדה לעזור לחוקרים לעקוב אחר תנועותיו של סטלונה. את המשדר סיפקה פרופסור פלגרה בנטיוגנה מהתחנה הזואולוגית בנאפולי, איטליה, כחלק מפרויקט של הארגון הבינלאומי IUCN, שהוא חלק מתוכנית בינלאומית לשמירה על הצבים בים תיכון.

אריק מקשיב

במהלך ביקור במרכז להצלת צבי ים בבית הספר מבואות ים במכמורת מסביר לוי: "כל פרט כזה הוא נכס נדיר ויקר. כיום אנחנו מטפלים במרכז בכ‑90 צבי ים, רובם קטנים, כמעט כולם חומים". אנחנו עומדים ליד מכל פלסטיק צהוב מלא במים בו שוהה צב ים חום בשם אריק, שהגיע ערב קודם לכן למרכז ההצלה עם פגיעת ראש חמורה. לוי לוקח בעזרת מזרק דם לבדיקה, ומסביר שרמת הסוכר מעידה על כך שהצב נמצא בלחץ רב. בימים הקרובים ינסו לטפל בפציעה שלו, להרגיע אותו, ואם הכל ילך כשורה ישוחרר בעתיד וישוב לים. סיכוייו להמשיך לחיות לדברי לוי גבוהים.

בין זריקה לבדיקה, תוך שהוא מנסה לשלוף בעזרת פינצטה שברי עצם מרוסקים מהגולגולת שלו, מנסה לוי לעודד את אריק, שנראה כיצור קדמוני מעולם אחר. הוא אומר לו משפטים כמו: "אתה מתוק ואתה תהיה ממש בסדר. אל תדאג נשמה שלי. אין מה להתרגש. הנה אנחנו מטפלים בך. אתה יכול להיות רגוע לחלוטין". הבעת הפנים של אריק לא השתנתה במשך חצי השעה שעמדנו לצדו.

משה גלעד

במשך הסיור במרכז להצלת צבי ים, ביקור מודרך אותו יכול כל אחד לערוך על פי תיאום מראש (טלפון 3639*), מסביר לוי בפירוט מהן האפשרויות לפגוש ולהכיר את אוכלוסיית צבי הים בישראל. עכשיו, מסתבר, היא בדיוק העונה הנכונה לתור אחריהם. עונת ההטלה של הצבים נמשכת מאמצע מאי עד תחילת אוגוסט. במהלך עונה זאת נסרקת כל רצועת החוף של ישראל בעזרת פקחי רשות הטבע. הם מאתרים את הקינים בהם הטילו נקבות הצבים את הביצים ומזעיקים למקום צוות שעבר הכשרה מיוחדת בהעתקת הקינים. לוי מדגיש את חשיבות הדבר: לדבריו כל ניסיון של מטיילים שמצאו קן של ביצי צבי ים להעביר אותו בכוחות עצמם אסור לחלוטין, כי הוא פוגע אנושות בצבים הזעירים שעתידים לבקוע.

לאורך החוף פועלות כיום חמש חוות דגירה אליהם מועברים הקינים. חמש החוות ממוקמות בתוך שמורות טבע והתנאים בהן דומים ככל האפשר לתנאים הטבעיים. הסיבה להעתקת הקינים לדברי לוי פשוטה: רוב החופים בארץ מופרעים על ידי פעילות אנושית. הבעיה העיקרית היא תאורה מלאכותית. כאשר בוקעים הצבים מן הביצים הם צועדים מיד אל מקור האור הראשון שיראו. בטבע זה בוהק גלי הים אבל במציאות הישראלית זאת תאורה מלאכותית לאורך החוף. ההעתקה נועדה למנוע את זה. "היו לנו כבר מקרים בעבר", מסביר לוי, "בהם הצבים הפעוטים שבקעו מן הביצים רצו אל המסעדה הסמוכה לחוף, כי ממנה בקע האור החזק ביותר".

משה גלעד

בימי הבקיעה מזמינים פקחי הרשות את קהל המבקרים להתבונן בתוצאות ­ כלומר בדהרת הצבים הזעירים מן הקן אל הים. פעולה זאת נעשית מיד לאחר הבקיעה (גם כאן הביקור והצפייה הם בתיאום מראש בטלפון 3639*. אנשי רשות הטבע מזעיקים את הנרשמים ברגע האמת ­ כאשר הבקיעה מתרחשת. לדברי לוי, הביקוש להשתתפות גבוה ולא תמיד מצליחים להיענות לכל הבקשות). בחמש השנים האחרונות נצפו בכל שנה 160 הטלות של צב ים חום ובין חמש ל‑25 וחמש הטלות של צב ים ירוק. מאז 2002 פועל במבואות ים גם גרעין רבייה.

הביקור במרכז להצלת צבי ים הוא הזדמנות נדירה להציץ אל מפרץ מכמורת, מפרץ טבעי קטן ואחד החופים היפים בארץ, שבדרך כלל אין גישה אליו, כיוון שהוא בשטחו של בית הספר "מבואות ים". לצד המפרץ יש שרידי יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת, שהגיע לשיא פריחתו בתקופות הפרסית וההלניסטית, לפני יותר מאלפיים שנה. בגבעה הצפונית נחשפו קברים בסגנון פיניקי. מטבעות וכלי חרס מאתונה שנמצאו במקום הם עדות למסחר שפרח בנמל העתיק.

משה גלעד

לפני כמאה שנה פעל במפרץ מעגן משגשג לסחר באבטיחים ובתוצרת חקלאית שהובלה במורד נחל אלכסנדר הסמוך. המקום כונה אז "מינת אל בטיח" (מעגן האבטיחים) או "מינת אבו-זבורה", על שם סוחר האבטיחים הגדול איסקנדר אבו-זבורה שניהל את המעגן. לדברי יניב לוי, צבי הים הירוקים, שאכלו את האבטיחים שהתפזרו במפרץ, נמשכו אל המקום. מסמכים מתקופת הבריטים מעידים שבשנת 1935 ניצודו בין מכמורת לעכו 2000 צבים בשנה. ההכחדה ההמונית הזאת פגעה קשות באוכלוסיית הצבים ומאז היא מנסה להשתקם. כיום עוגנות במקום כמה סירות דיג וסירות של בית הספר מבואות ים.

רפי יעבץ, רכז המגמה לחקלאות ימית בבית הספר מבואות ים, מסביר שתלמידי המגמה מתנדבים במרכז ההצלה לצבי ים כחלק מן הפעילות החינוכית במקום. "תלמידי בית הספר", מסביר יעבץ, "גדלים בסביבה של שימור טבע והצלת חיות. ההתנדבות היא חלק חשוב מן התהליך החינוכי שלהם". במרכז להצלת צבי ים עובדים כיום מלבד לוי ועובד נוסף כ‑50 מתנדבים בכל שבוע. הם מגיעים לתורנות בת כמה שעות, בדרך כלל פעם בשבוע ומסייעים בהאכלת הצבים ובטיפול בהם.

שחרור בפלמחים

בשעה שתיים וחצי בצהריים בוהקת השמש בחוף פלמחים באור חזק במיוחד. כ‑30 פעוטות נרגשים מן הגן של הקיבוץ מתגודדים על קו המים. בזה אחר זה מובלים אל החוף שלושה צבי ים חומים וגדולים. לכל אחד מהם סיפור אישי ייחודי. שלושתם נמצאו פגועים לאורך חופי ישראל, שהו במרכז במבואות ים ומושבים עכשיו לסביבה הטבעית שלהם. בחום הכבד לא קל לשוות לטקס הקצר אופי חגיגי. יניב לוי מסביר לילדי הגן מה הם צבי ים, מה מייחד אותם ומה סיפורם של שלושת כוכבי היום. הפעוטות ניצבים מולו פעורי פה וקשה קצת לדעת אם הם בוהים בדובר, בכלבים שמתרוצצים על החוף או בצבים שהצוות של לוי מוריד בדיוק מן המכונית.

הצבה אודליה שוקלת 44 קילוגרם. היא נמצאה בשפך נחל שורק ושהתה כחמישה חודשים במרכז ההצלה במכמורת. מאז הובאה לריפוי ושיקום הוסיפה חמישה קילוגרם למשקלה. היא נקראת על שמה של חברת קיבוץ פלמחים שמצאה אותה. אודליה המצילה הגיעה לטקס ההשבה לים וחייכה בגאווה כאשר הצבה אודליה שחתה במרץ למעמקים. הפעוטות מחאו כפיים בהתלהבות ודשדשו בחול בחזרה אל הקיבוץ. אחד מהם שאל את המטפלת, "מתי הם יבואו שוב, הצבים?"

***

צבי ים בסכנה

כל שמונת מיני צבי הים ברחבי עולם מוגדרים מינים בסכנת הכחדה. בעלי חיים ייחודיים אלו, השייכים למשפחת הזוחלים, נחשבים ל"עתיקים" ביותר ועל פי ההשערה משוטטים על פני כדור הארץ יותר מ‑200 מיליון שנים. בים התיכון חיים שני מינים עיקריים: צב הים החום וצב הים הירוק, הנדיר יותר. במפרץ אילת ניתן לפגוש שני מינים: צב ים ירוק וצב ים קרני.

לצב הים החום (Caretta caretta) צוואר רחב יחסית ומשקלו עשוי להגיע ל‑90 ק"ג. אורכו כמטר. הוא ניזון מחסרי חוליות שונים ­ רכיכות, סרטנים, דגים ופלנקטון.צב הים הירוק (Chelonia mydas), עשוי להגיע למשקל המרשים של כ‑150 ק"ג, ואורך גופו כ‑1.4 מטר. הוא צמחוני בדרך כלל, אבל אוכל מדי פעם דיונונים ודגים. צבי ים בדרך כלל מאריכים חיים, ועשויים להגיע לגיל 70 שנה ויותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו