בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיול: בדרך לתבור עוצרים בכפר קמא

בכפר קמא הצ'רקסי מנסים להיפתח למבקרים אחרי 150 שנה ובלב המוזיאון ההיסטורי בכפר תבור צץ במפתיע ספא

3תגובות

זוהר תחואחא, מנהל המוזיאון הצ'רקסי בכפר קמא, הוא גבר צעיר ורזה. כאשר אני שואל מתי הוא לובש את הצ'רקסקה, הבגד המסורתי, הוא צוחק ואומר שזה דורש כמה ימי הכנות. כיוון שהגעתי לכפר קמא ביום חם במיוחד נדמה לי שהוא מתכוון לכך שמדובר בבגד עשוי צמר, עם כובע פרווה גדול, אבל רגע לאחר מכן הוא מתווה בידיו תנועה שמחקה מראה של שעון חול צר מותניים ומסביר שכדי לרכוס כראוי את החגורה הוא צריך לעשות דיאטה חמורה. "התלבושת המסורתית שלנו מתאימה לגבר שהיקף מותניו 50 סנטימטר. אין לי סיכוי ללבוש אותה היום. גבר צ'רקסי צריך להיראות קצת אחרת".

השיחה הקצרה הזאת מבהירה כמה מעט אני יודע על התרבות והמסורת הצ'רקסית. למרות שחלפתי על פני הכניסה לכפר קמא בגליל התחתון עשרות פעמים מעולם לא נכנסתי. תחואחא מודע לבעיה ומסביר שהבורות הזאת אופיינית. "הכפר הוקם כאן לפני 150 שנה, אבל מעטים מודעים בכלל לקיומו ועוד פחות מזה לייחוד שלנו. התרבות הצ'רקסית אינה זוכה לתשומת הלב שהיא ראויה לה, וחלק גדול מן 'האשמה' הזאת מוטל על כתפינו. אנחנו נוטים להסתגרות ועכשיו אנחנו מנסים לתקן".

כפר קמא הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסים בישראל. השני הוא ריחניה בגליל העליון, בו פועל מוזיאון מורשת נוסף. בכפר קמא חיים כשלושת אלפי תושבים צ'רקסים. בריחניה כאלף.

משה גלעד

סיור קצר בכפר, עוד לפני ההגעה למוזיאון, נוטע במבקר את התחושה שאכן מדובר במקום בעל אופי שונה, שלא קל להבין אותו. "אנשים רואים את צריח המסגד הגבוה שלנו וחושבים שזה עוד כפר מוסלמי, עם מסגד במרכז. הם לא טורחים להתעמק" מסביר תחואחא. בתי כפר קמא, בייחוד במרכז, עתיקים, בנויים אבן בזלת שחורה, וצנועים. אין כאן כמעט בנייה ראוותנית של בתי מידות גדולים. יש גדרות אבן גבוהות ובעיקר בולטת העובדה שהרחובות מבהיקים בניקיונם. "אם אחד התושבים יראה אותי חלילה עובר ליד פיסת נייר שמוטלת על המדרכה מבלי להרים אותה ייצא לי שם רע בכפר. זה דבר לא מקובל כאן. יגידו שיצאתי לתרבות רעה" מסביר תחואחא.

הסיור בכפר ובמוזיאון כמעט חסר ערך ללא הדרכה. אחד מעובדי המוזיאון מלווה כל מבקר, מספר מעט רקע על התרבות הצ'רקסית, על המנהגים המסורתיים ועל הפריטים שרואים בתצוגה. רק כך הם זוכים למשמעות. תחואחא מסביר תחילה שהצ'רקסים, שקוראים לעצמם "אדיגים" (משמעות השם ¬ איש שלם ואציל), הם לא עדה אלא עם קווקזי, שמורכב מתריסר שבטים לוחמים שמתגוררים כיום בצפון הקווקז, בטורקיה ובמזרח התיכון. רוב בני כפר קמא הם משבט שפסור. בריחניה גרים בעיקר בני שבט אבזח.

הצ'רקסים נחשבים מהעמים העתיקים בעולם, עם תרבות ומסורת עשירות ומוניטין של לוחמים מצטיינים. בתחילת המאה ה 19 נרצחו במלחמה כמיליון וחצי מבני העם ו 90% מהנותרים הוגלו. "אני דור חמישי בישראל, אבל אני בגלות, כמו יהודי בפולין" אומר תחואחא. לדבריו קל להיטמע בישראל, הפיתוי גדול אבל ההסתגרות של הצ'רקסים מגינה עליהם מפני האפשרות הזאת. בירדן ובסוריה אבדה כמעט המסורת התרבותית. בישראל מקפידים הצ'רקסים להגן עליה ולשמר אותה.

כל תושבי הכפר מדברים צ'רקסית ועברית. רבים מדברים גם ערבית, שפת הדת, ואנגלית. יותר מ 90% מבני הכפר חוזרים לגור בו לאחר לימודיהם. כמעט כל הנישואין מתקיימים בין בני העם ¬ משימה לא קלה כאשר מדובר בקהילה שמונה רק 4,000 נפשות בישראל.

אחר כך מפליג תחואחא בשבחי יופיה ועצמאותה של האשה הצ'רקסית, ומאשר שמנהג החטיפה לפני הנישואין, אחד הפרטים המעטים שהישראלים יודעים על התרבות הצ'רקסית, עדיין מתקיים. "יש לנו מסורת עתיקה וחזקה ואנחנו משמרים אותה באדיקות. חטיפת נערה לפני הנישואין היא חלק מהמסורת הזאת וכיום זה טקס סמלי, שמאפשר לנשים להינשא למי שהן רוצות גם אם המשפחה מתנגדת. בכלל, יש לנו בנושא הזה מנהגים שנשמעים לכם קצת מוזרים. אני, למשל, לא הוזמנתי ולא באתי לחתונות של האחיות שלי. ככה זה. לי זה נראה טבעי, לישראלים זה נשמע מטורף".

המוזיאון הצ'רקסי פועל בשנתיים האחרונות ב"בית שאמי", בניין גדול בן שתי קומות, עם חצר פנימית יפה ואכסדראות, בנוי כולו אבני בזלת שחורות, שחלונותיו כחולים והוא מכוסה בגג רעפים אדום. המבנה, בן יותר ממאה שנה, שימש בעבר כטחנת קמח נודעת וחאן אירוח. יש בו מרצפות מעוטרות, תקרה מצוירת ונוף יפה להר התבור הסמוך. התצוגה במוזיאון כוללת תלבושות מסורתיות של לוחמים ובדי רקמה של נשים, כלי נשק רבים, כלי נגינה ייחודיים, כלי מטבח, כלים חקלאיים ופריטי ריהוט. בסיומו של ביקור במוזאון המורשת הצ'רקסית אפשר להבין טוב יותר את המנהגים, אבל התחושה של מסתורין שאופף את הכפר לא נעלמה. ההרגשה היא שתחת פני השטח יש תרבות שלמה שעדיין לא ששה להתגלות.

כפר תבור

הנסיעה מכפר קמא לכפר תבור נמשכת פחות מחמש דקות ומובילה לעולם שונה לחלוטין. בכפר תבור, מושבה לא גדולה שחיים בה בערך 2,500 תושבים, פועלים עכשיו לפחות ארבעה מוזיאונים, אולי יותר. יש מוזיאון המרציפן וחוות היין ומוזיאון לכלים חקלאיים וחוות דבורים עם דבש (בשדמות דבורה הסמוכה), אבל החום ובחילה קלה פסלו את הביקור במוסדות האלה על הסף. הבחירה נפלה על מוזיאון המושבה, בעיקר מן הסיבה הפשוטה שהוא נראה כהמשך הגיוני של המוזיאון הצ'רקסי. מדובר הרי בדיוק באותה תקופת התיישבות. פחות מ 30 שנה מבדילות בין הקמתו של כפר קמא לבין שנת 1901 בה הקימו 28 משפחות מהעלייה הראשונה, בקשיים גדולים ובחום בלתי נסבל, את כפר תבור.

משה גלעד

האיש החביב בכניסה למוזיאון המושבה התנצל בפני שבגלל תקלה טכנית המזגנים לא עובדים באותו בוקר וסירב לגבות דמי כניסה. הוא הסכים אתי בחיוך שגם מקימי המושבה לא נהנו כנראה ממיזוג אוויר.

מוזיאון המושבה מורכב מכמה אגפים, שלא קל לחבר ביניהם. במרכזו מבנה חדש וגדול, ובו תצוגה מודרנית המתעדת את ההיסטוריה של המושבה. זה מסודר ויפה אבל לא מעניין במיוחד. החצר הגדולה מסקרנת יותר ומוצגים בה הטרקטור ההכרחי ובית של חקלאים מתחילת המאה העשרים.

ואז, בלי הכנה מוקדמת מגיעה ההפתעה ¬ בלב המוזיאון, בחצר המושבה, במבנה עתיק בן מאה שנה, פועל המוסד "ספא בחצר", שמגדיר עצמו כ"מחווה לגוף ולנשמה". באתר האינטרנט שלו כתוב ש"מיקומו הייחודי משרה אוירה פסטורלית, רוגע ושלווה". עלי, באמצע החצר הלוהטת, זה דווקא השרה גיחוך. לרגע אפילו חלפה במוחי המחשבה שאולי יש צדק בכך שהאיכרים הוותיקים של כפר תבור, אחרי מאה שנים רוויות תלאות, רוצים להתפנק קצת בספא, לנוח, לשים קרם נעים על הידיים המיובלות. איך אפשר לחבר בין ספא מסחרי, שמעניק טיפולי מסז', להיסטוריה של מקימי המושבה? רק לאנשי כפר תבור פתרונים.

אחרי זה כבר לא התפלאתי כאשר בחצר הסמוכה, בה שומרו היטב כמה מבתי המושבה העתיקים, מצאתי שבבית אבן יפה ששימש עשרות שנים כבית הרב בן ציון לוין (מתלמידי הרב קוק) פועלת היום חנות שנושאת את השם "גבישי קסם" ומוכרים בה אבני קריסטל ומינרלים. זה הרגע בו צצו בעקשנות שורותיו של חיים חפר בשיר של "התרנגולים": "כך נראה הרחוב במסחה, יא חביבי, כן ככה זה, עוד מעט נשתגע".

פסגת התבור

כדי להירגע מכל זה החלטתי לעלות לאחד המקומות האהובים עלי בארץ ¬ פסגת הר התבור. הדרך הקצרה מכפר תבור אל ההר חוצה את הכפר הבדואי שיבלי. פעם פעל בו מרכז גדול לשימור המורשת הבדואית, אבל השבוע, למרות שחציתי את הכפר כמה פעמים, לא הצלחתי למצוא אותו. הצעירה היפה בחנות המכולת במרכז הכפר השיבה לשאלתי בקצרה: "בעל הבית מת והמורשת הבדואית נגמרה". הדרך המפותלת שמוליכה אל פסגת התבור נפלאה. מכל עיקול רואים מרחבים צהובים-ירוקים של עמק יזרעאל והגליל התחתון. המנזר בראש ההר מוקף בגן יפה, שמשרה שלווה אמיתית. אין עדין ספא במנזר וגם בית הקפה הקטן מימין לשער, שלצידו תלוי השלט ¬ "השירות לצליינים בלבד" היה סגור.

כנסיית ההשתנות בראש ההר היא מבנה אבן לבן שתיכנן ב 1924 הנזיר הפרנסיסקני והאדריכל האיטלקי הגאון אנטוניו ברלוצ'י. אחר כך בנה ברלוצ'י, בין היתר, את כנסיית הר האושר (הביאטיטיוד) לזכר הדרשה על ההר מעל הכנרת, ואת כנסיית דומינוס פלוויט בהר הזיתים. כל אחד מן המבנים האלה הוא יצירת מופת, שכדאי לצאת למענו מן הבית גם ביום חם.

שביל עפר ארוך מעניק להליכה אל הכנסייה בתבור את הזמן הדרוש כדי לקלוט את יופיה. שיחי הרדוף נחלים, שפרחיהם הוורודים בוהקים עכשיו בעוצמה, מבליטים עד כמה היא סימטרית, נקייה, זוהרת. שתי מרפסות התצפית שצמודות לכנסייה מאפשרות בדרך כלל לראות את מרחבי הגליל והעמקים, אלא שאובך כבד מנע את העונג הזה כמעט לחלוטין. הנזיר, לובש גלימה ארוכה, שישב בפתח הכנסייה, אמר שדווקא לא כל כך חם. "הנה, תראה, רוח קלה נושבת והעולם יפה".

מידע שימושי

כפר קמא: נוסעים בכביש 65 עד כפר תבור, פונים מזרחה (ימינה) ונוסעים בכביש 767 עד הכניסה לכפר קמא. המוזיאון למורשת הצ'רקסית נמצא במרכז הכפר. המוזיאון פתוח בכל יום. טלפון: .5857640 050 אתר: www.circassianmuseum.co.il
כפר תבור: על כביש 65 ממזרח להר תבור, בין עפולה לטבריה. מוזיאון המושבה פתוח כל ימות השבוע בשעות 09:00 14:00. בשבת: 10:00 15:00. ביוני ובספטמבר סגור בשבת. טלפון: 6765844 04. אתר: tavor-museum.org.il¬www.kfar
מוזיאון המרציפן בכפר תבור: שדרות קק"ל. טלפון:6772111 www.shakedtavor.co.il .04
מרכז המבקרים "דבורת התבור". טלפון 6769598 hatavor.co.il .04-www.dvorat
המנזר בראש הר תבור פתוח בימי חול משעה 8:00 עד 11:45 ומשעה 14:00 עד 17:00. בימי שבת ובחגים פתוח לביקורים עד 11:30.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו