בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיול: פנינה ממלוכית בין דמשק לקהיר

קבר רבן גמליאל שייך לעיר החכמים שפרחה כאן אחרי חורבן ירושלים, הגשר הממלוכי שייך לשגשוג במאות ה 13 16, וחוף פלמחים נקרא פעם יבנה-ים

3תגובות

"מסע בזמן" הוא שמו של ספר חדש שיצא בימים אלה לאור. הספר האלבומי והיפה מאת יעקב שקולניק ובעריכה המדעית של עמית דגן (הוצאת "מפה") מציע טיולים אל העבר, מנסה לחדש בתחום שנדמה שכבר ניסו בו הכל. הרעיון שעומד מאחוריו הוא שלמרות ההרגל שלנו לנסוע למקום מסוים, לאתר, אפשר להציע לנו לנסוע לתקופה אחת מני רבות בעברה של הארץ החמה הזאת, שאין-ספור שכבות היסטוריות מרבדות ומכסות אותה.

כל אחד מפרקי הספר מוקדש לתקופה אחרת, מבהיר את ייחודה ומציע מסלולי טיול ואתרים בהם אפשר לערוך היכרות עם התקופה האמורה. כך הגעתי ליבנה. יבנה, איך נאמר את זה בעדינות, היא לא בדיוק אתר תיירות. לפני עשרות שנים, כאשר הכביש לדרום הארץ חצה אותה, נהגנו לעצור שם בשעת לילה מאוחרת כדי לאכול משהו. מאז לא ביקרתי ביבנה, עד לשבוע האחרון, בו גיליתי שהיא מופיעה בספר האמור כתחנה חשובה בהיכרות עם התקופה הממלוכית של ארץ ישראל.

חמישה אתרים מופיעים ב"מסע בזמן" כנציגי התקופה הממלוכית, המכונה גם התקופה המוסלמית המאוחרת, המתפרשת מסוף המאה ה 13 ועד תחילת המאה ה 16. הגן הלאומי מבצר נמרוד ברמת הגולן, ח'אן גוב יוסף ליד עמיעד מצפון לכנרת, חלק מן הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, גשר אבן ליד אילת - ויבנה, ששכנה על הדרך הראשית שהובילה את הממלוכים מקהיר לדמשק. ההפתעה מכך שיבנה, לא אייקון היסטורי בולט בתודעה הציבורית, היא בעלת עבר מפואר כתחנה חשובה על דרך שחוצה את ארץ ישראל, הביאה אותי לנסוע עם שקולניק, מחבר הספר, לביקור ביישוב.

משה גלעד

קבר רבן גמליאל

במרכז יבנה יש גן גדול שנקרא גן הסנהדרין. בלב הגן ניצב מבנה אבן עתיק ומרשים, עם שלוש קשתות אבן מעוטרות וכיפות לבנות גדולות. שלט מאיר עיניים מסביר שזהו קברו של רבן גמליאל ובמקום פועל בית כנסת. שני מתפללים, ילד ומבוגר, ישבו לצד הקבר וקראו פרקי תהילים. זה קצת מבלבל, כי באנו בגלל הממלוכים שהיו כאן לפני 700 שנה, אבל רבן גמליאל, מגדולי התנאים, בן משפחתו של הלל הזקן וסבו של עורך המשנה, רבי יהודה הנשיא, חי ופעל ביבנה בסוף המאה הראשונה לספירה, כלומר לפני כמעט אלפיים שנה.

יבנה הייתה אז עיר חשובה. יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל עברו אליה מירושלים לאחר חורבן בית שני וחידשו בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים. המבנה הנוכחי, הבנוי אבני כורכר צהבהבות, אכן נבנה בתקופה הממלוכית, במאה ה 13, בימי השולטן אל-אשרף. הערבים ייחסו את הקבר לנבי אבו הורירה, מחבריו הקרובים של הנביא מוחמד, והיהודים הצביעו עליו כבר לפני עשרות שנים כקברו של רבן גמליאל. השכבות האלה נחות אחת על האחרת באין מפריע. פעם היה כאן קבר מוסלמי, כיום פועל כאן בית כנסת. בלב בית הכנסת וסמוך לקבר רבן גמליאל חקוקה בקיר כתובת בערבית שמהללת את המבנה וזה כנראה עזר, כי הוא ניצב כאן כבר 700 שנים, יציב וחסון ומקבל את אלה שחיים בסביבתו ובאים להתפלל בו.

עד 1948 התגוררו בכפר הערבי יבנא כששת אלפי תושבים, שנטשו אותו עם תחילתו של מבצע "ברק", כחודש לאחר הכרזת המדינה. כיום חיים בעיר יבנה כ 30 אלף תושבים. שני חתולים לבנים נכנסו ויצאו ממבנה הקבר מבלי שאיש התעניין בהם. האשה שישבה בחדר הכניסה הזמינה אותנו להתכבד בעוגיות שנותרו מטקס ברית המילה שנערך במקום בשעה מוקדמת יותר והסבירה שאפשר לערוך כאן גם חתונה, בר מצווה וכל דבר, כי המקום אהוב מאוד ומביא לדבריה הרבה מזל טוב. על הקיר ליד מקום מושבה של האשה כתוב הציטוט ממסכת סוטה: "משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות".

תל יבנה

במרחק הליכה קצר מגן הסנהדרין מזרחה עולים לתל שקוצים מכסים אותו בתקופה זאת ומסתירים את עתיקותיו. הנוף שרואים בשעת אחר הצהריים מראש התל רחב, יפה, ומקיף חלק גדול משפלת החוף הדרומית. כאשר מטפסים בשביל עפר אל ראשו של התל מתגלה השריד שנותר מן הצריח של המסגד הממלוכי הגדול שניצב בשעתו בלב העיירה. גם כאן צמודות השכבות הישראליות עד שקשה קצת להפריד ביניהן. אפשר לראות סביב את שרידי הכפר יבנא, את חורבות המבצר הצלבני איבלין, חולייה בשרשרת המבצרים שנבנתה בימי הביניים ברחבי הארץ, משהו משרידי הכנסייה הצלבנית שנבנתה 200 שנים לפני המסגד ומעליה את חורבות המסגד הגדול והצריח המזדקר מעליו.

משה גלעד

על קיר הצריח נטועה כתובת ערבית עתיקה, שמסבירה שהמסגד נבנה בתחילת המאה ה 14 בפקודת האמיר, א-סייפי בשתאק א-נאצרי. מבט מקיף על הסביבה מבהיר את חשיבותה של יבנה כצומת דרכים. מדרום-מערב רואים היטב את הארובות של אשדוד ואשקלון, ממזרח את רחובות ונס ציונה ומצפון את ראשון לציון ותל אביב. הממלוכים, מסביר לי שקולניק, התעניינו בארץ בעיקר כאוטוסטרדה ¬ דרך שעוברים בה הכי מהר בין קהיר לדמשק. יבנה, תחנת ריענון באמצע הדרך הזאת, מילאה תפקיד מרכזי בנתיב הזה.

גשר על נחל שורק

בחורף אפשר להבין טוב יותר את הצורך בגשר הזה. עכשיו, בשיא הקיץ, נחל שורק יבש לחלוטין, אבל אפשר להתרשם מן המבנה המפואר של הגשר ומהפריחה האדירה של הבוגנווילאה שמעטרת אותו. הגשר הממלוכי, בעל שלוש קשתות גדולות, נבנה במאה ה 13 בתוואי הדרך שהוליכה מקהיר לדמשק. אם לשפוט על פי מבנהו המסיבי נערכו הבונים לשיטפונות אדירים בנחל שורק. ביולי החם קשה אפילו לדמיין את זה. קשה גם להבין את אדריכלי הנוף העכשוויים של יבנה, שעשו, כך נדמה, כל שביכולתם להסתיר את האוצר הזה שנפל בחלקם.

הגשר ניצב כחלק מן הטיילת שנמתחת לאורך נחל שורק, אבל מי שעולה וצועד עליו לא חש כלל שעלה לגשר עתיק, בן 700 שנה, שהיסטוריה שלמה מקופלת בין אבניו. על הגשר הציבו ספסלים מודרניים, רצפתו נסללה באספלט חדש, לצדו הציבו גדר מתכת מכוערת ולא ראיתי אפילו שלט קטן שיעיד על כך שמדובר באתר היסטורי חשוב, שבכל מקום אחר בעולם היו קדים בפניו קידה עמוקה של כבוד והערכה.

יבנה ים

נסיעה לא ארוכה צפונה ומערבה מיבנה מובילה אל אחד החופים היפים בארץ, אתר יבנה-ים המוכר יותר כחוף פלמחים. מצד שמאל של כביש 4311, כשני קילומטרים ממזרח לקיבוץ פלמחים, יש חניון משולט שמוביל אל "שמורת הטבע גן רובין ¬ שפך נחל שורק". הטיול בשמורה ללא תשלום. השם גן רובין לקוח מן השם נבי רובין, כפר ערבי שנחרב ב 1948. כיום נותר במקום, כקילומטר במעלה הנחל, מבנה של קבר, בקרבתו ניצב פעם מסגד. יש שמכנים את המקום "קבר ראובן בן יעקב" אלא שאין לכך סימוכין. האתר שימש בעבר כמוקד עלייה לרגל למוסלמים וכאתר להילולות.

חוף פלמחים ניצל לפני כשנה בזכות מאבק ציבורי מהקמת כפר נופש גדול. כיום מוכרז המקום כולו כגן לאומי שהכניסה אליו בתשלום. אמיר חן, מנהל הגן מטעם רשות הטבע והגנים, עורך לנו סיור לאורך החוף ומצביע על המאבק העכשווי החם ביותר ¬ חסימת הגישה של רכבי שטח וטרקטורונים כדי של ישחיתו את החוף. רצועת החול נקייה, רחבה ויפה והלב מתרחב משמחה.

כמה מאות מטרים דרומה מקבוצת העצים שלצד החוף שוכן האתר הארכיאולוגי יבנה-ים המכונה גם מינת רובין (נמל ראובן). המקום שימש במהלך 2700 השנים האחרונות כנמל ומקום יישוב חשוב. החוקרים מבחינים בין שני יישובים שנשאו שם זהה ¬ הכפר יבנה, בו ביקרנו קודם לכן, שפרח כנראה בימי בית שני, והנמל של יבנה, בחוף פלמחים, שהעדויות מצביעות על כך שהיה עתיק יותר. האתר הארכיאולוגי במקום נחפר בשנים האחרונות בידי פרופסור משה פישר מאוניברסיטת ת"א. במקום אמנם נערכו שמונה עונות חפירה, אבל בשטח לא רואים כמעט מאומה. מחשש להשחתה כוסו רצפות פסיפס וממצאים אחרים בידי החוקרים בחול, כדי להגן עליהם. חלק מן הממצאים מוצגים היום במוזיאון "בית מרים" בקיבוץ פלמחים.

הליכה קצרה מובילה אל שונית בולטת, ממנה אפשר להשקיף מגובה כמה עשרות מטרים אל החוף ואל הים. לפני כשנה התגלו במקום זה שרידי מבצר ובית מרחץ מהתקופה האיסלאמית הקדומה (מאות 9 12 לספירה). למרבה השמחה שרידים אלה לא כוסו בחול וכאשר אנחנו עומדים על מרפסת העץ החדשה שהוקמה במקום, מסביר אמיר חן את פרטי האתר העתיק, מצביע על מבנה בית המרחץ ומתפלל בקול רם שאיש לא יעלה בדעתו לפרק את מרפסת התצפית כדי לאסוף עצים למנגל על החוף. לא, זה לא רעיון מופרך לדבריו. את שלטי הסימון שהציב בדרך לכאן כבר עקרו נופשים חסרי מצפון.

איך להגיע?

כדי להגיע ליבנה נוסעים מגוש דן דרומה בכביש 4. לקבר רבן גמליאל יורדים במחלף יבנה ונוסעים מזרחה בשדרות הסנהדרין. פונים ימינה (דרומה) לשדרות העצמאות ונוסעים עד שדרות דואני. פונים ימינה ומיד שמאלה לרחוב גיבורי החיל. גן הסנהדרין נמצא משמאל, ליד מתנ"ס גרמנוב וסיימון.

תל יבנה - חוצים את גן הסנהדרין ואת שדרות העצמאות מזרחה. התל נמצא מעבר לכביש וכמה שבילים מובילים לראשו.

הגשר הממלוכי מעל נחל שורק - נוסעים צפונה ברחוב גיבורי החיל ופונים ימינה (מזרחה) בשדרות דואני. ממשיכים ישר ברחוב הראשונים לכיוון רחובות. ברחוב מבצע דני פונים ימינה וחונים. מכאן יש לחזור ברגל, לחצות את רחוב הראשונים ולפנות ימינה אל הטיילת שמלווה את אפיק נחל שורק.

פלמחים - הנוסעים בכביש 4 דרומה פונים מערבה במחלף גן רווה. השילוט מוביל לכיוון פלמחים בכביש 4311.

 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו