בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיור בדרכו של פיקאסו

המוזיאון בלוצרן שנקרא על שם הנערה שצייר, האוסף בברצלונה, הציורים בארמון באנטיב, הגרניקה במדריד. סיור בעקבות "האמן הכי סקרן"

5תגובות

"אין היום ענקים כמו פיקאסו, מאטיס או מירו. הלב שלי אתם". אנג'לה רוזנגרט אומרת לי את הדברים האלה באולם הגדול של המוזיאון שנושא את שמה בלוצרן. סביבנו תלויים ציורים ענקיים של פיקאסו. האולם כולו מוקדש ליצירות שלו ורוזנגרט מצביעה על אחת היצירות ואומרת "במשך שנים הציור הזה היה תלוי אצלי בחדר שינה. יש לילות שבהם אני מתעוררת ועדיין מחפשת אותו".

מעטים הכירו את פיקאסו היכרות אינטימית כמו רוזנגרט. מגיל 17, כאשר החלה לעבוד לצד אביה, זיגפריד, אספן וסוחר אמנות, פגשה את האמנים הגדולים ביותר. פיקאסו היה ידיד אישי של המשפחה. רוזנגרט ביקרה אותו בביתו, פגשה אותו בצרפת ובשווייץ ובמוזיאון בלוצרן תלויים חמישה דיוקנאות שלה, שפיקאסו צייר והעניק לה.

"בכל פעם זאת היתה יוזמה שלו. אני מעולם לא ביקשתי ממנו שיצייר אותי" היא מדגישה
במהלך השיחה. "גם לא הייתי חולמת לבקש ממנו את הציורים לאחר מכן. זאת תמיד היתה החלטה שלו". אחר כך היא מצביעה על התכשיט לצווארה שמופיע באחד מאותם חמישה דיוקנאות מצוירים שלה, ואומרת: "אמש ענדתי אותו. הוא אחד האהובים עלי".

משה גלעד

בדיוק 50 שנה חלפו מאז שפיקאסו צייר את הדיוקן אבל הברק בעיניה של רוזנגרט בת
השמונים עדיין זוהר. החודש מציינים יום הולדת לפיקאסו, אותו מגדירה רוזנגרט כ"אדם
הסקרן ביותר שפגשתי".

האמן, שנחשב בעיני רבים לחשוב ביותר במאה ה-20, נולד ב-25 באוקטובר 1881 במלגה שבדרום ספרד. בכמה מקומות באירופה ובאמריקה אפשר ליהנות ממבחר גדול של יצירותיו, המוצגות בכבוד בכל המוזיאונים הגדולים בפאריס, בלונדון, בברצלונה ובמדריד, כמו גם בניו יורק ובערים המרכזיות בארצות הברית בהן פועלים מוזיאונים גדולים לאמנות, אבל את עיקר העניין כדאי לחובבי פיקאסו לחפש דווקא במוזיאונים קטנים יותר, שמתמקדים בעבודות של האמן. אחד האתרים הבולטים מבין אלה, מוזיאון פיקאסו בפאריס, סגור כבר יותר משנתיים לרגל שיפוצים, והפתיחה המחודשת והמסקרנת שלו מתוכננת רק בעוד כשנה.

לאור זאת כדאי לרוצים לצעוד בעקבות פיקאסו לפנות לכמה מוסדות ייחודיים אחרים.

מוזיאון רוזנגרט, לוצרן

אנג'לה רוזנגרט מגדירה את יצירת האוסף המרשים שלה כ"מזל". אחר כך היא
מסבירה: "אבא שלי קיבל מפיקאסו זכות בחירה ראשונה עוד בשנות ה-50, בהן הוא לא היה מוכר כל כך. אבא שלי האמין בו אבל הרוב התייחסו אליו אז כמו אל משוגע. רק המבינים זיהו את הגאונות. היום זה נשמע כמעט לא מתקבל על הדעת, אבל אז התייחסנו לזה בטבעיות. כיוון שהיינו יותר אספנים מסוחרים יצירות רבות פשוט נשארו אצלנו.
התאהבנו בתמונות ושמנו אותן בצד. לא חשבנו על זה בתור השקעה כספית גאונית אלא
בתור אהבה שאין ברירה אלא להשקיע בה. גם היום זה נראה לי לא סביר שמחיר ציור כזה עלה על מאה מיליון דולר. היחסים עם פיקאסו היו אישיים והאוסף נוצר כמו מעצמו
במהלך השנים. אנחנו כמובן לא נמכור ממנו מאומה".

במוזיאון הקטן בלב לוצרן מוצגות 32 עבודות גדולות של פיקאסו ועוד כמאה ציורים
ורישומים קטנים. באולם נפרד מוצגים תצלומים נפלאים של האמן במהלך עבודתו ובביתו.
באחד מהם רואים את רוזנגרט יושבת כמודל לפני פיקאסו. בימים אלה מציינים במוזיאון
עשר שנים להקמתו. עד שנחנך, היה רוב האוסף מרוכז בביתה של אנג'לה. בניין המוזיאון
ששימש קודם לכן כבנק עבר שיפוץ מקיף והותאם לצרכים העכשוויים.

באולם הגדול, ששימש כאולם המרכזי בבנק מוצגים חמישה ציורי שמן גדולים של פיקאסו. כולם נוצרו בסוף שנות ה-60. "הציורים האלה", מסבירה רוזנגרט, "זכו במשך לא מעט שנים לביקורות שליליות. כולם אמרו שהסגנון נורא. כינו אותם כינויי גנאי, אבל
אנחנו רכשנו אותם בלי היסוס מיד לאחר שפיקאסו סיים לעבוד עליהם". כאשר אני מבקש
לצלם אותה ליד אחד הציורים היא מתלבטת כמה דקות באיזה ציור לבחור, משווה את צבע החולצה שלה לגווני הציור, בוחרת עבודה שאין בה עירום בוטה, מקפידה להניח את התיק שהיא נושאת בצד ומתייצבת ליד הציור.

הכתובת: Pilatusstrasse 10 בלוצרן. אתר: www.rosengart.ch

ארמון גרימלדי באנטיב

ארמון גרימלדי הוא מבנה גדול ומרשים שצופה על חוף הים התיכון באנטיב שבדרום
צרפת. משפחת האצולה גרימלדי בנתה את הארמון המבוצר כבר במאה ה-17 ומאז שימש במשך שנים רבות כבית העירייה של אנטיב. בשנת 1946, זמן קצר לאחר מלחמת העולם, קיבל פיקאסו הזמנה מעניינת מראשי העיר - בוא להתגורר במשך כמה שבועות בארמון גרימלדי. המגורים והשהות על חשבוננו, אבל היצירות שתצייר במהלך השהות יוענקו לעיר. אפשר לשער די בקלות שגם המציעים לא שיערו כמה שפר עליהם מזלם.

פיקאסו שהה בארמון גרימלדי חודשיים - מאמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר. במהלך הסתיו הזה, בפרץ מדהים של פוריות ויצירתיות, השלים 23 ציורים גדולים ועוד 44 רישומים.

משה גלעד

התוצאה הפתיעה כנראה גם את אנשי אנטיב כיוון שרק בדצמבר 1966 החליטו להקדיש את הארמון לאורח הפורה וחנכו במקום את מוזיאון פיקאסו.

במרוצת השנים נוספו לאוסף המוזיאון עוד יצירות רבות של האמן, ביניהן כאלה שהורישו
בני משפחתו. כיום יש במוזיאון באנטיב 245 עבודות של פיקאסו. לא כל היצירות הן
ציורים. יש במוזיאון לא מעט פסלים, עבודות קרמיקה, שישה שטיחים שעיצב פיקאסו ודי
הרבה רישומים. הביקור באתר היפה הזה כדאי מאוד גם לאלה שאינם חובבי אמנות. המיקום של הארמון והמבט שנשקף מן המרפסות שלו על אנטיב ועל חופי הים הסמוכים מצדיקים את המאמץ. בקומה הראשונה מוצגות תערוכות מתחלפות ובקומה השנייה מוצגות יצירותיו של פיקאסו לצד תיעוד מעניין של תהליך העבודה שלו בזמן שהותו באנטיב.

הכתובת: Musee Picasso, chateau Grimaldi, 06600 Antibes
אתר: juanlespins.com¬www.antibes

ארמון בואנוויסטה במלגה
אין בכלל ספק מיהו בנה יקירה של העיר מלגה בדרום ספרד. פיקאסו נולד בעיר
בסוף המאה ה-19 והוא עצמו הביע את רצונו שעבודותיו יוצגו בעיר הולדתו. העובדה
שפיקאסו עזב את מלגה בגיל 14, כאשר הוריו עקרו לברצלונה, ומאז לא שב להתגורר בה מוצנעת במלגה כמיטב היכולת. האחראים הישירים להקמתו של המוזיאון המצוין הזה הם כריסטין רואיז פיקאסו, כלתו של האמן (אלמנתו של פול ¬ בנו הבכור של פיקאסו),
וברנרד - נכדו. התרומות שלהם מהוות גם היום את ליבו של האוסף המרשים שמוצג בעיר.

המוזיאון נפתח רשמית באוקטובר 2003, כאשר בטקס חנוכתו השתתפו חואן קרלוס מלך ספרד והמלכה סופיה. 233 עבודות של האמן, מכל תקופות יצירתו, מוצגות במלגה. המוזיאון פועל בלב העיר העתיקה של מלגה, בארמון מן המאה ה 16 שנושא את השם פלסיו די בואנוויסטה. הארמון נחשב דוגמא מצוינת לאדריכלות האנדלוסית ויש בו שילוב מרתק של מרכיבים מתקופת הרנסנס לצד מאפיינים מוסלמיים. אחד ההיבטים המעניינים במבנה טמון בעובדה שקומת המרתף שלו מציגה חפירות ארכיאולוגיות שנעשו במקום ומתעדות את העבר הפניקי, הרומי והמורי של מלגה.

הכתובת: C/San Augustin 8 ¬ Placio di Buenavista
אתר: www.museopicassomalaga.org

מוזיאון פיקאסו בברצלונה

אם יש עיר אחת לצד פאריס שאליה קשור פיקאסו ועימה הוא מזוהה ¬ ברצלונה היא
העיר. ב-1895 עברה משפחתו להתגורר בעיר וארבע שנים לאחר מכן, כאשר היה בן 18, החל לעבוד בה בסטודיו הראשון ששכר, יחד עם הצייר סנטיאגו קורדונה, בכתובת Blancs  Carrer dels Escudellers. פיקאסו התגורר בברצלונה עד אפריל 1904, כאשר בגיל 23 עבר להתגורר ולעבוד בפאריס. הוא חזר לבקר בבירת קטלוניה פעמים רבות עד שנת 1934, אז נפרד ממנה בגלל מלחמת האזרחים שפרצה שנתיים לאחר מכן.

המוזיאון שנושא את שמו ומוקדש ליצירותיו בברצלונה הוקם על פי בקשתו המפורשת של האמן. המוזיאון נפתח בשנת 1963, בעיצומם של ימי שלטונו של הגנרל פרנקו בספרד ובשיא ימי שפל של ברצלונה, שנחשבה תמיד עוינת למשטר הפשיסטי של החנרליסימו.
מוזיאון פיקאסו בברצלונה מחזיק באוסף הטוב בעולם של התקופות המוקדמות ביצירתו של פיקאסו ובייחוד של "התקופה הכחולה" בעבודתו. האוסף במוזיאון גדול מאוד ומכיל אלפי עבודות, אבל כדאי לזכור שחלק הארי מהן הם הדפסים. אולם מיוחד שנחנך ב-2008 מוקדש כולו להדפסים שיצר. יחד עם זאת, כארבעים מן הציורים שמוצגים כאן נחשבים בין יצירותיו הגדולות של פיקאסו.

הכתובת: Montcada 15-23

אתר: /www.museupicasso.bcn.cat/en

הגרניקה בריינה-סופיה במדריד

ריינה סופיה הוא אחד המוזיאונים לאמנות הטובים במדריד. הוא מוקדש לאמנות
מודרנית ומוצגים בו מאות אמנים, אבל יצירה אחת מושכת בו את רוב תשומת הלב. פיקאסו צייר את ה"גרניקה", שרבים רואים בה את גולת הכותרת של יצירתו, בשנת 1937, כמה חודשים לאחר ההפצצה הקטלנית של העיירה הבסקית גרניקה במסגרת מלחמת האזרחים בספרד. 1600 בני אדם נהרגו באותה הפצצה של הנאצים וכמה אלפים נפצעו.

הציור הוצג לראשונה עוד באותה שנה בביתן של ספרד הרפובליקאית בתערוכה העולמית
שנערכה בפאריס. עד שנת 1982 הוצג הציור במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק
ובעשרות תערוכות ברחבי העולם. על פי בקשתו של פיקאסו שב הציור לספרד רק לאחר
המדינה זכתה בחירות מחודשת ובמשטר רפובליקאי. אולם מיוחד מוקדש כיום לציור
המפורסם במוזיאון ריינה סופיה במדריד. זה ציור שמן ענק בשחור לבן שמתאר את זוועות
המלחמה. רואים בו דמויות סובלות, גוססות, מפוחדות. אי אפשר להישאר אדיש אליו. אי
אפשר שלא להתרשם ואפילו להזדעזע.

הכתובת: .52 Santa Isabel Street
אתר: www.museoreinasofia.es


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו