בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העצים שיצילו את ניו יורק

האם שתילת מיליון עצים בשכונות מצוקה בניו יורק יכולה לשנות את הגישה של התושבים לעיר? אדריכלית הנוף דבורה מרטון מסבירה, לרגל בואה לכנס בירושלים, את היתרונות הטמונים בכך

10תגובות

ברחוב 53 במנהטן יש פינה ירוקה, ששבתי אליה בכל ביקור בעיר. תריסר עצים דקיקים צומחים שם בין אבני הריצוף, לכודים בין הבניינים הגבוהים. מאחוריהם שוטף את קיר הלבנים מפל מים מלאכותי ובקדמת הרחבה הקטנה ניצבים כמה שולחנות של בית קפה זעיר. הפינה הזאת מתוכננת כמפלט מהרעש ומהבלגן של העיר הגדולה. קול המים שניתכים מחריש את רעש המכוניות והמולת העיר. העצים מטילים מעט צל, מוסיפים צבע ירוק ותחושה מופרכת של אוויר נקי. פיסת טבע קטנטונת בין בנייני הענק של מנהטן.

אם כמה עצים דקיקים גורמים נחת כה רבה בניו יורק - מה יעשו מיליון עצים? גם אם קשה קצת לדמיין איפה אפשר לשתול מיליון עצים בניו יורק - זהו פרויקט מעשי ומסקרן מאוד, שהושק לפני חמש שנים ומתוכנן להימשך חמש שנים נוספות. "Million Trees" הוא פרויקט משותף של עיריית ניו יורק ועמותת NYRP (Restoration  Project New York) שהקימה השחקנית בט מידלר לפני כעשור, כדי לטפח את הגנים והצמחייה במנהטן וברבעים האחרים. בדיוק לפני שנה נטע ראש העיר מייקל בלומברג את העץ החצי מיליון בפארק סנט ניקולאס בצפון מנהטן וסימן בטקס חגיגי את מחצית הדרך אל המטרה.

משה גלעד

דבורה מרטון, אדריכלית נוף מניו יורק, שבאה השבוע לישראל כדי להשתתף בכנס
אדריכלות נוף בינלאומי בירושלים, שיתקיים ב-8 ו-9 בחודש, עומדת בראש הפרויקט.
בראיון טלפוני היא מסבירה את היתרונות הגדולים של מה שהיא מכנה "יער עירוני
בשכונות נצרכות". "עצים שנוטעים בעיר מספקים לתושבים יופי, צל, אנרגיה. הם אוגרים
מים ומפחיתים זיהום. יער עירוני קריטי לבריאות התושבים ולאיכות החיים שלהם.
היתרונות האלה חשובים במיוחד בקהילות עניות, שם סובלים התושבים מבעיות בריאות,
שעצים עוזרים לפתור. יש בניו יורק התאמה ברורה בין מספר מקרי הילדים שסובלים
מאסתמה לבין מספר העצים בשכונה. ככל שעולה מספר העצים פוחת מספר מקרי האסתמה. יש גם קשר ברור בין מספר העצים בשכונה לבין הנטייה של התושבים לצעוד ברגל. ככל שיש יותר עצים התושבים נוטים ללכת יותר ברגל, כנראה בגלל הצל והתחושה הנעימה. בשכונות העשירות הבעיה די קטנה. הנכסים היקרים ביותר בניו יורק מסודרים יפה סביב סנטרל פארק, אבל בשכונות העניות הבעיה די חמורה".

מקום פנוי

היתרון הגדול של הפרויקט טמון, לדבריה, בכך שיש בו שילוב בין פעילות
העירייה שעד 2017 אמורה לשתול 700 אלף עצים בפארקים עירוניים וברחובות, לבין
פעילות העמותה, שתשתול עד סיום הפרויקט 300 אלף עצים - בחצרות פרטיות, בשטחים של דיור ציבורי, בגינות ובחצרות של בתי ספר וספריות ובעצם בכל מקום שבו רשויות העיריה אינן רשאיות לפעול.

"אנחנו מתבוננים במפה של העיר ושואלים את עצמנו איפה זקוקים לעצים שלנו במידה
הרבה ביותר", מסבירה מרטון את דרך הפעולה של העמותה. השאלות שעולות בזמן קבלת ההחלטות הן איפה יש מקום פנוי? איפה רמת התחלואה גבוהה ביותר? באיזו שכונה יש לתושבים הכנסה נמוכה ביותר? איפה מתעורר הצורך הגדול ביותר בעצים? במזרח הארלם, שכונה שעונה לדבריה על כל הקריטריונים ונזקקת באופן נואש לתוספת ירוקה, שתלה העמותה מאז 2007 עשרת אלפים עצים. העירייה הוסיפה בשכונה זאת עצים בפארקים ובצדי הרחובות. "אם ביקרת במזרח הארלם לפני חמש שנים ותשוב לשם היום לא תכיר את המקום. נעשה שם שינוי מהותי, שמשפיע באופן ממשי על חיי התושבים. היו שם הרבה אזורים שלא צמחו בהם עצים בכלל, והיום השתלט עליהם הצבע הירוק".

דוגמאות נוספות שמרטון מציגה, כדי להבהיר את החשיבות וההצלחה של הפרויקט, הן דרום ברונקס, צפון מנהטן ומרכז ברוקלין. כולן נחשבות "שכונות קשות". בכולן הושקע מאמץ גדול לטעת עצים רבים ככל האפשר. אלה הן, לדברי מרטון, השכונות עם ההכנסה הנמוכה ביותר בעיר. דווקא לשם משתדלים אנשי העמותה להביא את המימון לשתילת עצים. עד כה נשתלו במנהטן כ-10% ממספר העצים ובברונקס 27% מן העצים.

כאשר אני שואל אם התושבים מרוצים מכך שתקציב גדול כל כך מגויס לטובת שתילת עצים, האם לא היו מעדיפים שהכסף יופנה לאפיקים אחרים, עונה מרטון בביטחון שהפרויקט מתקבל באהדה רבה. "הרוב שמחים ומבינים את הערך שיש לעצים. תמיד יש אמנם כמה שמתלוננים, אבל זהו מיעוט קטן. אנחנו מכינים את התושבים לפני השתילה ומזמינים אותם לעזור לנו. כולם מודעים לכך ששתילת העצים היא רק הצעד הראשון. העצים האלה הרי זקוקים לטיפול ואנחנו מנסים לשלב בפרויקט תהליך של חינוך הציבור להבנת החשיבות של האקולוגיה העירונית". לדברי מרטון, זהו מבצע משולב - שינוי הנוף העירוני לצד שינוי הגישה של התושבים ושל מקבלי ההחלטות ברמה העירונית.

בכתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" בדיוק לפני שנה הוצגו גם עמדות אחרות. בין היתר
התלוננו תושבים בפני הכתבת ליסה פודררו שהעצים הרבים מדי יהרסו את ריצוף המדרכות, העלים שלהם יזהמו את השכונות, והענפים הבולטים יסכנו את העוברים והשבים. שליש מן התלונות שמופנות למוקד העירוני 311 בניו יורק עוסקות בעצים. כמה מהן אמנם נשמעות מעט סהרוריות, כמו אותה אשה שפנתה לרשויות והתחננה שלא ישתלו עץ מול ביתה כי הכלב שלה עלול להתבלבל מן הריחות החדשים, אבל רבות מהן מוצדקות. העץ, אגב, נשתל מול ביתה של בעלת הכלב ולכולם שלום.

ביקורת רצינית יותר הועלתה באותה כתבה מפיהם של תושבים ונבחרי ציבור שחוששים מפני הזנחת העצים הרבים שנשתלים ללא תקציב הולם לטפח אותם. עד לאחרונה גזמו את העצים בעיר אחת לשבע שנים. כעת עושים זאת אחת ל-15 שנים. שאלות אחרות צצות בנוגע לתקציב שמוקדש לפרויקט מיליון העצים. מרטון מסבירה שזהו אכן פרויקט יקר מאוד - שתיל צעיר עולה לדבריה בין 10 ל-20 דולר. עצים גדולים יותר עולים בין 500 ל-1,000. המימון של 700 אלף העצים שהעירייה מחויבת לשתול מגיע מכספי מסים. הכסף שמשקיעה NYRP מגיע מתרומות של אנשים פרטיים ושל חברות.

קרוב לבית

מרטון שנולדה בברוקלין ובילתה את ילדותה בניו ג'רזי מתגוררת מאז גיל  22
במנהטן. "לרובנו אין מכוניות" היא מסבירה. "רק שליש מתושבי מנהטן מחזיקים מכונית.
המשמעות היא שחשוב שיהיו לנו פארקים קרובים לבית, כדי שנוכל להגיע אליהם בהליכה. יש היום שני פארקים קטנים שאני יכולה לצעוד אליהם, קרובים לביתי. בכל סוף שבוע אני רצה בערך עשרה מייל. עכשיו, בזכות פיתוח של גנים חדשים, אני יכולה לרוץ לאורך קו המים בדאון ריבר פארק החדש".

כמה ימים לפני השיחה עם מרטון התפרסמה הידיעה שאיש העסקים האמריקאי ג'ון פולסון
תורם מאה מיליון דולר לשימורו וטיפוחו של סנטרל פארק בניו יורק. זאת התרומה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הפארקים והגנים בניו יורק וכנראה גם באמריקה כולה. מרטון לא ששה לדבר על כך. היא מדגישה תחילה ש-40 מיליון מבקרים פוקדים את סנטרל פארק בכל שנה וזה לדבריה לחץ עצום שדורש תקציבים גדולים. "זה היהלום בכתר של העיר ותרומה גדולה כל כך היא כמובן לא רעיון רע. בייחוד שפולסון ידוע כמי שאוהב את הפארק ומבקר ורץ בו לעתים קרובות. אנשים רבים שנהנים מן הפארק רוצים לעזור ורובם מתנדבים לעבודה בפארק. פולסון עוזר בדרכו וזה כמובן משמח". רק לאחר שתיקה קצרה מוסיפה מרטון "יתכן שאפשר היה לחלק את מאה מיליון הדולר טוב יותר ולתרום גם לשיקום של פארקים בקהילות אחרות, נזקקות יותר".

את הגישה הזאת מנסים לדבריה ליישם אנשי עמותת NYRP ב-52 הגנים הקהילתיים
שבאחריותם. הם מעודדים את תושבי השכונות לבוא לגנים ולעבוד בהם. צוות של 40
מעובדי העמותה פוקד את הגנים פעם בשבוע כדי להדריך את התושבים שעובדים בהם, לייעץ להם בנושאי גינון ולעודד אותם לטפח את הגן הקהילתי שלהם. מרטון מסבירה שבעולם מושלם לכל אחד תהיה גישה קלה ונוחה אל הטבע. במצב הנוכחי שבו רוב האוכלוסייה גרה בערים מוכרחים לדבריה להכניס את הטבע בחזרה אל הערים, וזה בדיוק מה שפרויקט מיליון העצים מנסה לעשות.

אחרי "סנדי"

הראיון הטלפוני עם דבורה מרטון התקיים יומיים לפני שסופת ההוריקן "סנדי" פגעה בניו יורק וגרמה לנזקים אדירים. כאשר ביקשתי ממרטון מיד לאחר הסופה עדכון על הנזק ושאלתי אם השתנו בעקבות זאת התוכניות של עמותת NYRP השיבה בקצרה: "ההוריקן
גרם להרס אדיר בעיר שלנו. הארגון שלי עסוק כבר עכשיו בשיקום ובניקוי של העיר
והפארקים ותבין שאיני יכולה להאריך ולפרט עכשיו את הפעולות הדרושות".

אן טאן, דוברת עמותת NYRP העריכה שתיקון הנזקים יימשך כמה שבועות. עדכון על מצב הגנים יש באתר www.nycgovparks.org. אלף ושבע מאות הפארקים והגנים ברחבי ניו יורק ספגו מכה אנושה ונפתחו לציבור רק ב-3 בחודש. המספר המדויק של העצים שנפלו במהלך הסופה עדיין אינו ידוע. יותר מ-8,000 שיחות שדיווחו על נפילת עצים התקבלו במחלקת הפארקים העירונית במהלך ימי הסופה ולאחריה. בתחילה הוערך ש-7,000 עצים קרסו ברחבי ניו יורק במשך הסופה.

דיווחים ראשונים שהופיעו ב"ניו יורק טיימס" עשויים להבהיר את גודל הפגיעה: בסנטרל פארק דיווחו על נפילת 250 עצים בוגרים. פארק האדסון ריבר, שאורכו כשבעה קילומטר הוצף לחלוטין, מבאטרי פארק ועד רחוב 59. רשויות הפארק דיווחו שמלבד ההצפות לא נגרמו נזקים גדולים. בפארק היי ליין דווח על הצפות ונזק למערכת החשמל אבל לא לעצים. בפארק ריברסייד דווח על הצפות גדולות ועל כמה עשרות עצים שנפלו וכמה מאות שנפגעו אך נותרו לעמוד. בגן הבוטני של ניו יורק בברונקס דווח על נפילת כמאה עצים, ביניהם כמה עצי אלון עתיקים ויקרי ערך. בגן הבוטני בברוקלין דיווחו על נפילת כמה עשרות עצים. בפרוספקט פארק יש הערכה ראשונית שכמאה עצים נפלו. למרות הדיווחים האלה ברבים מן הפארקים ציינו לאחר הסופה שדווקא העצים מנעו נזקים גדולים פי כמה כי שורשיהם "החזיקו" את הקרקע ומנעו סחף הרסני.



 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו