בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלונות הקטנים של לב תל אביב

בטאון האוס מנסים להשרות אווירה ביתית, בעלמה הושקע מאמץ ביצירת חוויה אקזוטית ופנטסטית, ובבראון בכלל אימצו את שנות ה-70. מלונות הבוטיק בתל אביב מחליפים את הדינוזאורים שלאורך הטיילת ופורחים יותר מאי פעם

31תגובות

אין שלט בכניסה למלון דיאגילב. ברחבי האולם הגדול ניצבות עבודות אמנות. בפינה חונים שני סגוויי שחורים, מתאימים לכורסאות. שתי צעירות חייכניות מאחורי דלפק מודות שהגעתי למקום הנכון. על פי האתר Tripadvisor, מלון דיאגילב מדורג כרגע ראשון מבין 77 בתי המלון בתל אביב. ובשביל רבים ברחבי העולם טריפאדוויזר הוא התנ"ך. מיליונים מזמינים חדר במלון רק על פי המלצותיו. מצבם של מלונות היוקרה הוותיקים, אם לשפוט על פי הדירוג של האתר, מדאיג. מלון דן, למשל, ניצב רק במקום ה13 והוא הראשון מבין המלונות הגדולים והוותיקים על חוף הים שמופיעים ברשימה. מקדימים אותו מלונות בוטיק קטנים שנפתחו בחודשים האחרונים, כמו דה-רוטשילד, עדן, טאון האוס, בראון ואחרים.

הטרנד הכי בולט בתיירות בתל אביב בשנתיים האחרונות, ובייחוד בחודשים האחרונים, הוא פתיחה של מלונות בוטיק קטנים, עם כמה עשרות חדרים, רובם סביב שדרות רוטשילד בלב העיר. מלון מונטיפיורי נפתח לפני ארבע שנים וכבר נחשב ותיק. אחריו באו בראון ברחוב קלישר, שנפתח לפני שנתיים, ורסנו בנוה צדק, עדן בכרם התימנים, ברדיצ'בסקי, טאון האוס ורוטשילד ­ שלושת האחרונים פועלים רק כמה חודשים. התוספת האחרונה והבולטת ביותר לרשימה הזאת היא עלמה, מלון בוטיק איכותי ודי יקר, שנפתח לפני כחודש בקרן הרחובות יבנה ואחד העם וכבר מדברים עליו כעל החידוש המרתק ביותר בסצינת המלונאות בתל אביב.

זה כמובן לא נגמר כאן. בחודשים הקרובים ייפתח ברחוב מזא"ה מלון הבוטיק היוקרתי דה נורמנס, שאמור להעלות את הרף דרגה אחת נוספת, ואחריו יבואו מלון בשינקין, ועוד שניים ביפו וכנראה עוד אחד בנחלת בנימין ובנוה צדק והרשימה הזאת חלקית מאוד. ספירה כוללת מעידה שכבר כיום פועלים בתל אביב יותר מעשרים מלונות שמגדירים עצמם כ"בוטיק"; כל בעלי המלונות ששוחחתי עמם אמרו שהם מחפשים, או מפתחים, או עומדים לחנוך את המלון הבא. אף לא אחד מהם רוצה מלון גדול, עם 400 חדרים. הם רוצים לפתוח עוד מלון בוטיק קטן ואיכותי. ואחריו עוד אחד. נראה שמאז תחילת שנות ה70 לא זכתה המלה הזאת לאהבה לוהטת כל כך בעיר.

מרכז תוכן מלונאי

אם לא שמעתם על הדיאגילב, זה לא מפתיע במיוחד. הבעלים אבי יפרח מסביר שהוא לא פונה לקהל ישראלי ואין לו עניין למשוך את מי שמחפש מלון. לכן אין שלט. כמעט כל האורחים במקום הם תיירים מחו"ל. הם הזמינו מקום מראש, כמעט תמיד באינטרנט. הנתונים הנוגעים לזהות האורחים דומים גם במלונות הבוטיק האחרים בתל אביב. האורחים שלהם צעירים מחו"ל, בני 3050, עם כסף, שבאים בדרך כלל לכמה ימים, רצוי בלי ילדים. בסופי שבוע מגיעים מעט ישראלים, אבל זה מרכיב זניח בתמונה הכוללת.

איתי סיקולסקי

את הסגנון של המלון מגדיר יפרח כ"התפרעות בעיצוב". יש בו 400 עבודות אמנות שעומדות למכירה ומוחלפות בכל כמה חודשים, 300 שטיחים שנאספו במיוחד, פריטי עיצוב תעשייתי ועוד ועוד. זה נשמע פנטסטי אבל ההפתעה, בתום ביקור בכעשרה ממלונות הבוטיק החדשים בתל אביב, היא שגם הנתונים האלה לא מייחדים רק את הדיאגילב. הם אופייניים לרוב המקומות שביקרתי בהם, מלונות שפותחו ומופעלים בהשקעה גדולה ובהרבה מאוד תשומת לב ואהבה לפרטים. מעולם לא ראיתי שטיחים רבים כל כך בעבודת יד.

כשמחפשים את ההגדרה המדויקת למלון בוטיק מעלים בעצם את המרכיבים הבאים: עיצוב אדריכלי ייחודי, אינטימי, שמעיד על חום אנושי. לעתים קרובות בעלי המלונות מצהירים שהם פונים לקהל "יצירתי" ולכן נמנעים מסטנדרטים קשוחים ומאחידות בעיצוב. ברבים ממלונות הבוטיק יש תימה שחוזרת בחדרים (אמנות, ספרים, פולקלור); בדרך כלל אין במלון בוטיק יותר ממאה חדרים, אבל בכל המלונות החדשים שקמו בתל אביב יש הרבה פחות (ראו מסגרת).

רונית קופלנד, בעלת חברת ייעוץ, שמתמחה בליווי מלונות בוטיק חדשים, מצביעה על מכנים משותפים נוספים לאלו שנפתחו בתל אביב. ברוב המקרים, היא אומרת, זה עסק משפחתי וכמה מבני המשפחה מעורבים בהקמתו. זו לא "סתם" פעילות עסקית, אלא עסק עם מעורבות אישית חזקה. "הבעלים של המקום עומדים לעתים קרובות בחזית -­ אנחנו יודעים מי הם, מה האופי שלהם ומה החזון שלהם", מסבירה קופלנד.

כך זה במלון מונטיפיורי, שם בולטים רותי ומתי ברודו, ובעלמה, שם הבעלים הם עדי ועירית שטראוס. בדיאגילב וברוטשילד אלה אבי וענת יפרח, בדה-רוטשילד אלה בני משפחת קריגר, בבראון זה ליאון אביגד, בטאון האוס בולט אורי חיות, ובברדיצ'בסקי זו המשפחה של טל גורדון-לוין.

"קשה לי להאמין שמישהו יודע מי הבעלים של שרתון או הילטון או אפילו דן", תוהה קופלנד, "דווקא במלונות הבוטיק זה בולט. יש להם עסקים אחרים אבל אפשר לראות אותם בבתי המלון שלהם כמעט בכל יום. הם שם. זה הבייבי שלהם והם שומרים עליו מקרוב". הסיבה, לדבריה, טמונה בכך שמלון בוטיק הוא יותר מעסק רגיל. הבעלים נכנסים לזה מתוך תשוקה ואהבה, לא רק בשביל הרווח. הם מאוהבים בעיצוב, באירוח, והטעם האישי שלהם מזוהה לחלוטין עם המקום.

כאן מגיעה קופלנד למרכיב משמעותי נוסף -­ ברבים מהמקומות אנחנו יודעים גם מי המעצבים, זה זוכה לפרסום. בחלק מן המקרים, כמו בעלמה שעוצב בידי שאלתיאל קסטיאל ולורי רקנאטי, המעצבים שותפים במלון. בטאון האוס עיצבו יהושע ודפנה קסטיאל וגם הם שותפים. את בראון עיצב רובי ישראלי, שעיצב לאחרונה עוד כמה מלונות בוטיק בעיר. כך גם במקומות אחרים. המעצבים הם חלק בלתי נפרד מן המקום. 

מאפיין מרכזי נוסף שקופלנד מצביעה עליו הוא בחירת "סיפור" מרכזי. בכל אחד מהמלונות האלה מנסים ליצור סיפור ייחודי, שיבדיל אותו מן המתחרים. "הרעיון של מלון בוטיק", היא מסבירה, "טמון בעיקר בחוויה מיוחדת במינה. אורחים לא באים למלון כזה רק כדי למצוא מיטה וארוחת בוקר. הם רוצים חוויה מרגשת ואת זה 'ממציאים' בעבורם מתכנני המלון. הם מחפשים רעיון ייחודי, סיפור שיספק עניין וחוויה".

אורי אקרמן

בכל אחד ממלונות הבוטיק שביקרתי בהם השבוע הצביעו לפני, בלי ששאלתי, על הייחוד, על הסיפור שמוביל את המקום. בברדיצ'בסקי הסביר טל גורדון-לוין שנוצר כאן מלון אירופי קלאסי בלב תל אביב. גם דמותו של ברדיצ'בסקי, סופר עברי-רוסי מסוף המאה ה19, משרתת לדבריו את הסיפור המרכזי הזה.

בטאון האוס הסבירה מנהלת המלון, רננה כהן, שהמלון מעוצב כך שישרה על אורחיו אווירה ביתית בלב העיר. טאון האוס הוא מלון יפה, עם מראות ענק ופריטי ריהוט מפתיעים (הבית שלי כלל לא נראה כך), אבל כל פרט שניצב בחדרים, במסדרונות ובאולם הכניסה נועד, לדברי כהן, לגרום לאורחים שיחושו בבית.

בעלמה זה הפוך -­ שם הושקע מאמץ גדול ליצור חוויה אקזוטית ופנטסטית, שונה ככל האפשר מן המוכר והביתי. מסעדי המיטות הגדולים מעוטרים בדמויות מסתוריות. החדרים צבועים בגוונים עזים, על הרצפה פרושים שטיחים יפהפיים והאורח נותר פעור פה. מנהלת המלון, גלית דוהן, מסבירה שמלבד אוסף הפריטים המרשים ייחודו של המלון בחוויה הקולינרית האיכותית שהוא מציע ­ בקומת הכניסה פועלת המסעדה עלמה לאונג' של השף יונתן רושפלד.

בבראון אימצו את סיפור שנות ה70 והעבר התל אביבי. בלובי תלוי על קיר שלם פוסטר ענקי שהוא עמוד השער של גיליון המגזין "פלייבוי" מאפריל 1970. לצד היפהפייה שנראית בו כתוב "נערות ישראל". הריהוט עתיר הפורמייקה והריפוד המשובץ מזכירים את הסלון של הורי לפני ארבעים שנה, והמוסיקה שמושמעת ברקע משלבת את הבי-ג'יז עם רנדי ניומן הוותיק והטוב.

מיקאלה בורסטאו

בדיאגילב מגדיר אבי יפרח את המלון כ"מרכז תוכן שגם ישנים בו". האורחים מגיעים אליו, לדבריו, כדי לצבור חוויות ולא כדי לישון. עולם התוכן של המקום כולל, הוא אומר, יצירות אמנות, שטיחים, עיצוב תעשייתי ואופנה. "זה מלון בוהמייני בתפישתו", מסביר יפרח ומוסיף שהמיתוג מת, רק המוניטין חיים ואותם צריך לשמר.

גם במלון קטן ושונה מאלה דוגמת TLV88ברחוב הירקון, מקום שכבר חווה גלגולים רבים, אימצו בחצי השנה האחרונה את אופנת הבוטיק. רובי ישראלי עיצב את המקום מחדש במה שתמר לוי ומרסלה טל, מנהלות המלון, מכנות "השראת ראלף לורן על הים". הטפטים מפוספסים בכחול ולבן, פריטי ימאות ואוניות פזורים בחדרים, החדרים צופים אל הים ולדבריהן האורחים אוהבים את זה.

לוי וטל גם בטוחות שהמיקום מול הים, ברחוב הירקון פינת בוגרשוב, הוא הטוב בעיר. במלונות החדשים האחרים ­ שרובם שוכנים די רחוק משם ­ לא מסכימים אתן. ברוב המלונות האלה הסבירו באריכות את יתרונות לב העיר. האורחים היום, טען בחום אודי קריגר, הבעלים של דה-רוטשילד, רוצים לגור איפה שנמצאים תושבי העיר. הם לא רוצים שכונת מלונות מנותקת כמו הטיילת, ולכן שדרות רוטשילד -  מהבימה ועד אלנבי -­ הן לדעתו המקום האידיאלי. קריגר גם בטוח שהאורחים רוצים דירה ולא חדר מלון.

השפע החדש הזה של מלונות בלב העיר משנה, לדברי קופלנד, את המפה המלונאית של תל אביב. לא עוד ריכוז של כל פעילות התיירות לאורך רצועת החוף והפרדה כמעט מוחלטת של התיירים מהעיר. תיירי מלונות הבוטיק מבקרים ביום ומבלים בלילה בדיוק באזורים שבהם מבלים תושבי מרכז העיר. והמגמה הזאת אף עומדת להתחזק בחודשים הקרובים וכנראה גם בשנים הקרובות.

"אנחנו בפיגור יחסית לעולם", מסבירה קופלנד. "שם החלו מלונות הבוטיק הקטנים שבלב העיר ליהנות מפופולריות גדולה כבר לפני יותר מעשר שנים. בערים כמו לונדון, פאריס, אמסטרדם, ניו יורק ובוסטון זו כבר תופעה ותיקה. אצלנו התהליך ארך יותר זמן ועכשיו הוא זוכה לתשומת לב, אבל בשנים הקרובות יקומו בלב תל אביב עשרה מלונות בוטיק נוספים ואולי יותר. כדאי לזכור שלהערכת מומחי תיירות חסרות בעיר כמה אלפי מיטות מלון. גם אם יקומו עשרה מלונות שבכל אחד מהם חמישים חדרים, זה יספק רק עשירית מהמחסור. בתל אביב יש מעט מאוד מקומות שאפשר לבנות בהם מלונות חדשים. הגדלת מספר המיטות צריכה להיעשות אם כך במבנים קיימים שישופצו ­ -ומלונות הבוטיק מתאימים לאילוץ הזה ככפפה ליד".

 

מלונות בוטיק חדשים ­- רשימה חלקית 

מלון ברדיצ'בסקי ­- רחוב ברדיצ'בסקי 14

נפתח לפני חצי שנה. 23 חדרים. בית קפה שמגיש ארוחת בוקר גדולה וספא.

סיפור: "מלון אירופי קלאסי בתל אביב".

חדר זוגי ­ כ220 דולר ללילה. 

טאון האוס ­- רחוב יבנה 32

נפתח במאי. 18 חדרים. בניין משומר משנת 1932.

סיפור: "בית עם אווירה צעירה וחמה במרכז העיר".

חדר זוגי ­ כ220 דולר ללילה.

עלמה ­- רחוב יבנה 23

נפתח לפני כחודש. 15 חדרים בבניין משנת 1923. מסעדת השף עלמה לאונג' בקומת

הכניסה.

סיפור: "עיצוב יוצא דופן ויחס אישי במיוחד".

חדר זוגי ­ כ400 דולר ללילה.  

בראון ­- רחוב קלישר 25

נפתח לפני שנתיים. 30 חדרים.

סיפור: "אהבה לשנות ה70 ולתל אביב של פעם".

חדר ­ 250-200 דולר ללילה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו