בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רמון נגד רמון?

מרכז המבקרים המחודש במצפה רמון מציע הנצחה יפה של האסטרונאוט אילן רמון ובנו אסף, לצד מצגת גיאולוגית נהדרת על היווצרות מכתש רמון. ועדיין נשאלת השאלה אם שני הנושאים מתיישבים יחד ואם לא הוחמצה הזדמנות למצב את האתר כמרכז נופי, היסטורי ואסטרונומי

49תגובות

מרכז המבקרים מכתש רמון ניצב על שפת התהום, באחד המקומות היפים בעולם. לאחר שעמד סגור במשך יותר משנתיים, נשלמות בו בימים אלה ההכנות לפתיחה מחודשת. המרכז משנה עכשיו את פניו לחלוטין וכאשר ייפתח מחדש ייקרא "מרכז המבקרים מכתש רמון ע"ש האסטרונאוט אילן רמון". השינוי בשם מעיד גם על שינוי משמעותי בתוכנו של המקום ובתצוגה ובנושאים שייחשפו בו לקהל המבקרים.

ב-1 בפברואר ימלאו עשר שנים להתרסקות מעבורת החלל קולומביה שעל סיפונה נהרגו שבעה אסטרונאוטים וביניהם טייס חיל האוויר הישראלי אילן רמון. בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה כבר ב-2003 ובשיתוף הדוק עם משפחת רמון נקבע שמרכז המבקרים המחודש במצפה רמון ישלב שני סיפורים – הנצחתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון וסיפורו של המכתש הגדול בעולם.

במבנה מרכז המבקרים יש משהו צנוע. הוא לא בולט מדי מעל קו האופק, פוער חלון ענק ועגול אל נוף המכתש ומזכיר קצת עמדת שמירה מדברית. הוא נראה תמיד כמו המוצב האחרון בציוויליזציה. כל מה שמעבר למרכז המבקרים היפה הזה הוא ארץ בראשית פראית ולא נודעת. מדרום לכאן מתחילה ההרפתקה.

משה גלעד

כבר 30 שנים, מאז שנחנך ב-1983, מהלך עלי המבנה הנפלא הזה קסם. הוא מעוגל ובצורתו החיצונית אין קיר אחד ישר. המיקום שלו מזכיר קצת מגדלור בראש צוק וצורתו מזכירה חללית. הוא שייך למקום בו הוא ניצב אבל נראה גם כלקוח מסיפור מדע בדיוני. האדריכל רפי לרמן תכנן את מבנה מרכז המבקרים מכתש רמון בתחילת שנות ה-80. כאשר נחנך לפני כשנה בסמוך לו מלון "בראשית", מצדו הצפוני של כביש 40, התברר לפתע עד כמה מרכז המבקרים צנוע, יפה ובנוי בתבונה. על המלון ואיכותו האסתטית מוטב שלא לומר מלה.

בתום השיפוצים המקיפים נערכת עכשיו במרכז המבקרים המחודש פעילות הרצה. מבקר שפוסע בשעריו חולף באולם מבואה ובמעבר חצוב וחדש ונכנס לאולם הנצחה לאילן רמון. במרכז האולם, בקפסולה שקופה, מרחפת חליפה כתומה של אסטרונאוט. סביבה ניצבים לוחות גדולים ועליהם צילומים של אילן רמון במהלך שירותו בחיל האוויר וציטוטים של דברים שאמר בעברית ובאנגלית. בפינת האולם מזדקר דגם מצולם של מעבורת החלל. על שני מסכי טלוויזיה גדולים רואים רגעים מטיסתו של רמון בחלל. מעלית עגולה וגדולה מסיעה את המבקרים לקומה השנייה, שם הם נכנסים לאודיטוריום בו מוקרנים על כמה מסכים פרקים נבחרים מחייו של אילן רמון. פרק בולט מוקדש לצילומים וראיונות בנושא הפצצת הכור הגרעיני בעירק ביוני 1981, בה השתתף רמון כטייס צעיר. פרקים נוספים בסרט עוסקים בארבע שנות הכשרתו כאסטרונאוט בבסיסי נאסא בארצות הברית ובאגרות המצולמות שהעביר למשפחתו במהלך טיסתו בחלל שנמשכה 16 ימים. רמון נראה בצילומים אלה מאושר ואוהב.

משה גלעד

>>> התרסקות מעבורת החלל קולומביה - שידור בסי-אן-אן

פרק קצר וכאוב במיוחד מוקדש לראיון עם בנו אסף, שנהרג בתאונה כטייס צעיר בחיל האוויר בספטמבר 2009 (מאמר המערכת בעיתון "הארץ" בעקבות מותו של אסף רמון). כאשר מסתיים הסרט על חייו של רמון נפתח וילון עבה שמכסה את קיר האודיטוריום ומול הקהל היושב מתגלה מעבר לזכוכית הנוף הרחב, הצהוב והעצום של מכתש רמון.

רק בשלב זה, כ-20 דקות או חצי שעה לאחר שהחל הביקור (איני בטוח לגבי פרק הזמן) מגלה הצופה שהוא נמצא בעצם על שפת המכתש. זאת תמונה מרהיבה, אבל היא גם מבהירה היטב את הבעייתיות שיש בביקור החדש שנרקם במרכז המבקרים. בעייתיות שמתמקדת בשאלה האם ההחלטה להנציח את זכרו של אילן רמון דווקא כאן היא החלטה נכונה ונבונה, אבל לפני שעוסקים בה מוטב להשלים את הביקור.

מן האודיטוריום עוברים המבקרים לאולם ספירלי ובו תצוגה שמתארת את התהליכים הגיאולוגיים באזור. במרכז האולם הזה מוקרנת המחשה תלת ממדית נהדרת של אופן היווצרותו של המכתש. ההמחשה הזאת (פרי עבודתו של המעצב גדי מה-טוב) היא אחד ההסברים היפים והבהירים שראיתי אי פעם לפעילות גיאולוגית, נושא שזוכה בדרך כלל להסברים מייגעים ומשמימים. ההמחשה החדשה היא סרט מתח שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים. המשך הביקור מוביל לאודיטוריום נוסף בו מוקרן סרט (פרי עבודתו המצוינת של אייל ברטוב) על בעלי החיים שמשוטטים במכתש רמון ובאזור. זה סיומו של הביקור שנמשך כשעה. מכאן מוזמנים המבקרים לעלות לגג המרכז, ממנו רואים היטב את הסיבה העיקרית למענה הגענו – מכתש רמון.

משה גלעד
משה גלעד

מוזיאון חיל האוויר, למשל

השאלה הגדולה שנשאלת כאשר מסתיים הביקור במרכז המחודש היא האם נכון לספר את סיפורו הדרמטי והטרגי של האסטרונאוט הישראלי הראשון דווקא מול אחד ממראות הנוף הכי דרמטיים בישראל? האם שני הסיפורים האלה, שמסופרים בתמציתיות גדולה במבנה צנוע אחד, אינם מתגוששים ומפילים זה את זה? האם המבקרים מרוויחים מכך או שמא אנחנו יוצאים בהפסד? האם לא מוטב היה, למשל, להנציח את זכרו של אילן רמון במוזיאון חיל האוויר בחצרים ולא מול נופי המכתש, וכך להפנות את תשומת הלב והמשאבים אל ערכי הטבע הנדירים של אזור מצפה רמון? שאלה אחרונה שכדאי להציג היא האם הבחירה של אנשי רשות הטבע בשילוב סיפור ההנצחה בסיפורו של המכתש אינה מעידה על כך שהם אינם מאמינים עוד ביכולתו של הטבע בלבד למשוך לכאן קהל מבקרים גדול?

אושרה גבאי, עובדת רשות הטבע והגנים, ניהלה את מרכז המבקרים ב-15 השנים האחרונות. בימים אלה היא מסיימת את תפקידה ומעבירה את הניהול לאיתי נווה. שניהם, כך נדמה, מוכנים מראש לשאלה. "הצעת החתונה הזאת הגיעה כהצעה ולא כהחלטה", מסבירה גבאי. "יכולנו, כאנשי רשות הטבע והגנים, לסרב. לאחר מחשבה ההצעה התקבלה ואומצה בחום. הקונצפט הרעיוני שהנחה את מתכנני הפרויקט היה החיבור בין שמים לארץ ובין אדמה לחלל. בין מכתש רמון – במלוא הדרו - לבין סיפורו מעורר ההשראה של אילן רמון". גבאי ונווה מסבירים שהם שלמים לחלוטין עם התוצאה. לדבריהם היא מאוזנת ונכונה. מנקודת מבטם, ייצוגו של המכתש נותר חזק מספיק. "זכינו בגדול מן החיבור הזה" מסכמת גבאי.

לא כולם יסכימו עם המסקנה הזאת. זיו ספקטור, תושב מצפה רמון, היזם והבעלים של חוות "צל מדבר", העוסק בתיירות אקולוגית כבר יותר מ-20 שנה, מתנסח בעדינות ובזהירות אבל מביע חששות רבים מן התועלת שיביא השינוי: "אין ספק שדרוש היה ריענון וחידוש של מרכז המבקרים, אבל לטעמי נוצר כאן בלבול מסוים ברמת החשיבה. היו כמה אפשרויות טובות ואף אחת מהן לא נבחרה. אופציה אחת היתה להקדיש את המקום לארץ המכתשים. יש כאן מגוון נושאים שצריך לעסוק בהם ולחשוף בפני המבקרים – גיאולוגיה עתיקה והיסטוריה אנושית מרתקת, כולל דרכים עתיקות שחצו את האזור, יציאת מצרים, תולדות הנבטים, ציורי סלע מרתקים. אלה לא זוכים לחשיפה ונותרים כתעלומה למבקרים.

“אפשרות נוספת עליה דובר היא הפיכתו של המרכז למוקד עיסוק באסטרונומיה. זה כבר קישור שמתחבר טוב פי כמה להנצחתו של אילן רמון אבל בסופו של דבר ויתרו גם עליו ובחרו בכיוונים אחרים. חבל, כי נושא השמים והכוכבים חשוב מאוד, מסקרן את המבקרים הישראלים והזרים ואינו זוכה לטיפול בשום מקום אחר. היתה כאן הזדמנות חד פעמית למצב את מצפה רמון כמרכז האסטרונומי המוביל בישראל ופספסנו אותה".

משה גלעד

אחר כך, בזהירות גדולה, כדי שלא לפגוע בזכרו של אילן רמון או בבני משפחתו, מסביר ספקטור את דעתו: "אני עוסק הרבה בתיירות זרה ואני לא חושב שכמו שזה נבנה האתר ימשוך תיירים. אני חושש שתייר זר לא יתחבר לעבר של רמון בחיל האוויר או להפצצת הכור בעיראק. לפעמים צריך להפריד, והלאומיות או הלאומנות הישראלית לא חייבת להיחשף בכל מקום, גם אם היא חשובה. מבקר במרכז כזה צריך לחוות סביבה, גיאולוגיה והיסטוריה ולא בהכרח רוצה לחוות דווקא כאן הנצחה של דמות, חשובה וטרגית ככל שתהיה. יצרו כאן חיבור בין שני דברים – הנצחה וסביבה. כאב לי שכך נעשה כי אני יודע מה תיירים מחפשים. המרכז הזה צריך להיות הפנים של האזור כולו, הסיבה לבוא למצפה רמון, ואם זה פועל עכשיו כמפעל הנצחה אני חושש שרבים, בייחוד תיירים מאירופה, ידלגו עליו".

תנועת התיירים תקבע

האדריכל רפי לרמן, מתכנן המבנה של מרכז המבקרים, אומר שבמצב הרע שאליו הגיע המבנה כל שיפוץ הוא לטובה. לדבריו החיבור עם הנצחתו של אילן רמון הביא לגיוס תקציב שאיפשר את חידושו של הבניין ועל כך יש לברך. האם זה חיבור טוב או רע? לרמן סבור שמוקדם עדיין להשיב ושזה תלוי בתגובה הציבורית בה יתקבל המרכז המחודש. "המטרה היא להביא מבקרים ותיירים למצפה רמון. אם המקום ייהפך אטרקטיבי בזכות התוכן החדש – זאת הצלחה". אחר כך הוא מוסיף, שייתכן כי הנצחתו של אילן רמון ראויה לבניית אתר נפרד.

בסיום שיחתנו מפציר בי לרמן לשוחח עם הגיאולוג פרופסור עמנואל מזור, אביו מולידו של הפארק הגיאולוגי הלאומי במכתש רמון. אני מצטט בפניו שיחה קודמת שניהלתי עם פרופסור מזור במשרדו במכון ויצמן (במסגרת הכנת כתבה על פארק צבעי רמון). אז אמר לי פרופסור מזור בחיוך אופייני שהוא מקווה שתלמידי ישראל לא יקבלו חלילה את הרושם שהמכתש נקרא על שם אילן רמון. הוא הביע אז חשש מוקדם מפני מרכז מבקרים ראוותני מדי, אבל נזהר וסייג את דבריו באומרו שהביקורת שלו באה מאהבה גדולה וחשוב לבחון את התוצאה הסופית.

אפי פרי, מנהל בית ספר שדה הר הנגב של החברה להגנת הטבע, סבור שהמרכז החדש נבנה ברמה בינלאומית גבוהה ולדבריו כל מה שעוזר לקדם את התיירות במצפה רמון מבורך. גם הוא זהיר בדבריו ונמנע למתוח ביקורת אך מוסיף ש"צריך לפתח את התיירות במכתש רמון ומרכז המבקרים אמור לשמש רק כמבואה לדבר האמיתי – השטח. זה שער הכניסה ומה שחשוב הוא לקדם את התיירות. השאלה היא האם המרכז החדש יעשה זאת בצורה טובה.

רונה רמון, שלדברי אנשי רשות הטבע והגנים היתה מעורבת בעיצובו המחודש של המרכז, בחרה שלא לענות השבוע לשאלות לגבי מרכז המבקרים מכתש רמון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו