בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעלי אברהם הוסטל פותחים סניף בתל אביב וכבר לא חולמים לכבוש את המזרח התיכון

אברהם הוסטל, שנפתח השבוע בתל אביב, הוא האכסניה הפרטית הגדולה בישראל. השותפים שהקימו אותו מסבירים מה ההיגיון לפתוח אכסניה כשהתיירות בישראל סובלת ממשבר ולמה בחרו להקים אותו במבנה ישן

32תגובות
מימין לשמאל: ירון בורגין, גל מור, דרור טישלר, ניצן קמחי, מעוז ינון.
דניאל צ'צ'יק

מהקומה הרביעית של אברהם הוסטל החדש ברחוב הרכבת בתל אביב רואים היטב את חפירות הרכבת הקלה. מקימי ההוסטל מתלוצצים ש"אלה החדרים עם מראה טוב של הבור". עבודות החפירה, כך נראה השבוע, מתנהלות בעצלתיים. העבודות להשלמת חדרי האכסניה נמרצות הרבה יותר. אברהם הוסטל שנפתח השבוע בתל אביב הוא האכסניה הפרטית הגדולה בישראל. כאשר יושלמו העבודות יושכרו בו 92 חדרים ובהם 390 מיטות. התזמון נראה בעייתי או אם לצטט את המלים המדויקות של מקימי ההוסטל: "זה הטיימינג הכי מחורבן שיכולנו להמציא". באופן אופייני הם אומרים את זה בחיוך גדול.

השיחה עם שלושה מחמשת השותפים שהקימו את ההוסטל החדש נודדת בין תחומים שונים, אבל חוזרת בכל פעם לשלוש שאלות הבסיס: מה ההיגיון בפתיחתו של הוסטל גדול בתל אביב כאשר התיירות בישראל סובלת ממשבר קשה וממושך? מה ההיגיון בפתיחת אכסניה כאשר יש בתל אביב היצע משגשג של מאות חדרי Airbnb שמושכרים במחירים זולים? מה ההיגיון בפתיחת מקום אירוח חדש כאשר בדיוק מולו החלו עכשיו חפירות הרכבת הקלה? אבל שותפי אברהם הוסטל, בדרכם המשעשעת, נעים בין אופטימיות גדולה לייאוש מוחלט.

חדר האוכל של ההוסטל
דניאל צ'צ'יק

עיצוב החדרים באברהם הוסטל התל אביבי פשוט ונקי. בכל חדר יש חלון, מיטות, שירותים עם מקלחת, ארון בגדים ומזגן. החלונות, מדגיש ניצן קמחי שעורך לי את הסיור בבניין, אטומים אקוסטית, כדי למנוע מרעשי חפירת הרכבת לחדור ולהחריד את שלוות האורחים. הכל נראה בסיסי מאוד, לא מהודר, אבל נעים. ריח של צבע שנמרח לאחרונה עומד באוויר. באולם הגדול בקומת הקרקע, שישמש כחדר אוכל, בר ומועדון הושלם יום קודם לביקור ציור קיר ענק שציירו אמני הגרפיטי איתמר פלוג'ה ודיאוז. תל אביב נראית בציור כעיר צבעונית, עם נערות בבגדי ים וחופים ארוכים. היא נראית גם כמקום שאין בו סדר, אסתטיקה מרהיבה או תכנון מוקפד. בלגן שמח היא כנראה ההגדרה המתאימה – לעיר ולאכסניה. המחירים אמורים למשוך את קהל היעד – תיירים, בעיקר צעירים. מיטה בחדר משותף תעלה 100 שקל ללילה. חדר זוגי יעלה 390 שקלים. המחירים, מדגישים המקימים, דומים למחירי הלינה באכסניות מקבילות במערב אירופה.

הבניין שבו יפעל אברהם הוסטל קיים כבר עשרות שנים ושימש עד לאחרונה את חברת בזק. הבעלים החדשים שכרו אותו לעשרים שנה. קמחי מסביר שהשימוש בבניין ישן הוא חלק מן האידיאולוגיה של המקימים. כך עשו גם באברהם הוסטל בירושלים, אותו הקימו לפני כחמש שנים במבנה בכיכר הדוידקה, ששימש בעבר את עיריית ירושלים. בבניין בתל אביב יש שבע קומות והשיפוץ החיצוני שעבר המבנה מינימלי. הכסף, כעשרים מיליון שקל, הושקע בהסבתו של הבניין הגדול למקום שמתאים לארח כמה מאות תיירים.

קמחי, יחד עם דרוד טישלר ומעוז ינון, שלושה מחמשת השותפים, יושבים לצדי בבית הקפה מול ההוסטל. ינון משמש כמנהל ההוסטל בתל אביב. שני השותפים האחרים הם ירון בורגין שמנהל את האכסניה בירושלים וגל מור שמנהל את מחלקת הטיולים של השותפות.

"אין בישראל בעיה בתיירות", אומר טישלר בפתיחת השיחה. "יש בעיה במדינה. אם המדינה תלך לפח, מה שאני חושש שאכן יקרה, אז גם אנחנו נלך לפח יחד אתה. ההקמה והפתיחה של ההוסטל החדש בתל אביב היא בניגוד להיגיון שלי, אבל העשייה הזאת היא פשוט הדרך שלנו להילחם במה שקורה כאן. אם זה יצליח – ניצחנו".

קמחי מוסיף: "האמירה שלנו היא שאנחנו מנסים להשפיע. אנחנו מוכנים להשקיע את הכסף שלנו כדי שיהיה כאן טוב. זאת אמירה דרמטית, אבל אני דווקא אופטימי. מאמין שיש עתיד. אם לא הייתי מאמין לא הייתי שם כסף".

לפני חמש שנים, אני מזכיר להם, כאשר הקמתם את האכסניה בירושלים, טענתם שהרשת תקים אכסניות דומות ברחבי המזרח התיכון. "לא ויתרנו על הרעיון האוטופי הזה", אומר ינון, "זה החזון שלנו, אבל ברור שקשה יותר לדבר על זה היום. זה לא רלוונטי. אנחנו מתמקדים יותר בפתיחה בתל אביב".

לובי ההוסטל
דניאל צ'צ'יק

זאת האכסניה השלישית בבעלות הרשת. את הראשונה, פאוזי עזר, הקים ינון בנצרת לפני יותר מעשר שנים. לאחרונה הצטרפו שותפיו באברהם הוסטל לבעלות על האכסניה בנצרת. השנייה, בירושלים, הוקמה לפני כחמש שנים ונחלה הצלחה גדולה.

"היו לנו המון פניות להקים אכסניות בערים אחרות, אבל השבנו על כולן בשלילה." אומר ינון. "מנקודת המבט שלי המדינה ויתרה על הפריפריה. אין סיכוי לתיירות מחוץ לירושלים ותל אביב. אין תחבורה ציבורית, אין ודאות. עברתי בעשר שנים חמש מלחמות בנצרת וכל אחת מהן הרסה אותי. התיירות בישראל מתנהלת במחזורים של שנתיים. שנה אחת לפני מלחמה ושנה אחריה. קשה מאוד לפתח כך תיירות. העסקים בפריפריה, בייחוד בעיר ערבית, נפגעים קשה בכל אירוע. כואב לי מאוד שאי אפשר לעשות עסקים תיירותיים במגזר הערבי, אבל בשלב מסוים הבנתי שאם אני אנהל אכסניה בתל אביב, אוכל להביא מכאן יותר תיירים לנצרת. זאת חלק מהמטרה שלנו, חלק מהחזון".

החזון של מקימי אברהם הוסטל הוא למשוך קהל מטיילים עצמאיים, שלא מגיעים בקבוצות מאורגנות ולהציע להם גם טיולים, סיורים ואפשרויות בילוי. התיירים העצמאיים (FIT) נחשבים לפלח בצמיחה הגדולה ביותר בתחום התיירות בעולם. הטענה שינון ושותפיו משמיעים כבר כמה שנים היא שבישראל, למרות שמכירים בכך שפלח התיירות העממית מגיע ל-40% מן התיירים בארץ, עדיין נוטים להתעלם ממנו ומשקיעים בקבוצות גדולות כי זה קל יותר. הרעיון שלהם פשוט – לספק נוחות בסיסית במחיר הוגן ולהדגיש ככל האפשר את ההיבטים החברתיים ואת המפגשים והשיתוף בהוסטל כחלק מן החוויה.

"האורחים שלנו רוצים לפגוש אנשים כמותם. הם לא רוצים רק מקום לינה הם רוצים חוויה חברתית" זאת המנטרה שחוזרת ועולה בשיחות. זאת גם התשובה שלהם לתחרות עם חדרים להשכרה שמציע האתר Airbnb. באכסניה פוגשים אנשים, זוכים לחיי חברה, מבלים. בחדרים להשכרה, הם מסבירים, אין את היתרונות האלה. כחלק מן התפישה הזאת מבקשים מאורחי המקום לשטוף את הכלים שלהם בתום ארוחת הבוקר ומציעים להם חדר אירוח גדול עם ספות, כורסאות, ערסלים, שולחן ביליארד, טלוויזיה ובר ארוך בו מוכרים משקאות. גיל האורחים נע לדבריהם בין 18 לארבעים, אבל חלק מן הקהל מבוגר יותר. הרוב המוחלט – תשעים אחוזים – תיירים מחו"ל, אם כי בתל אביב הם בונים גם על קהל שונה במקצת מזה שפוקד אותם בירושלים. לתל אביב מגיעים לדבריהם גם אנשי עסקים צעירים ולא רק תרמילאים, ואלה מחפשים מקום מרכזי, פשוט ונוח עם חיי חברה פעילים.

דלפק הקבלה
דניאל צ'צ'יק

שמונים אחוז מן ההזמנות נעשות באינטרנט, ישירות באתר של ההוסטל או דרך מנועי חיפוש מלונות. החשיבות של דירוגי הגולשים, אורחים שהתאכסנו במקום בעבר, אדירה. זה גם החשש הגדול של מקימי אברהם הוסטל. עבודות הרכבת הקלה, המצב בארץ או אירועים אחרים יכולים לגרור ביקורות לא מחמיאות לאכסניה החדשה בתל אביב והם יודעים היטב שאחר כך קשה לתקן. הם עצמם מודים שבירושלים זכו לפינוק גדול ואוסף מחמאות שלא קל לשחזר בעיר שונה. האכסניה בירושלים נבחרה בשנים האחרונות כמה פעמים ברשימת האכסניות הטובות מסוגה בעולם. הם בונים על כך שתל אביב פחות רגישה לאירועים לאומניים. הם גם יודעים שהתחרות קשה יותר. בתל אביב פועלים יותר מעשרה הוסטלים שמציעים לינה במחירים דומים. ינון מסביר: "בירושלים במצב רגיל יש לנו 85 אחוזי תפוסה וזה מצב בו אנחנו מרוויחים. כרגע התפוסה שם עומדת על 50-60 אחוז בלבד וקשה לשרוד כך. אנחנו כל הזמן מקווים שהגל העכור יחלוף ואפשר יהיה לחזור למצב נורמלי".

טישלר מסביר את השינוי שחל מאז הפתיחה בירושלים: "שם קמחי ואני התחברנו לחזון של השותפים האחרים, הצעירים יותר. רצינו להאמין שיש מקום לאכסניות מסוג זה בישראל. היססנו לגבי ההיתכנות הכלכלית של יוזמה כזאת ונסחפנו פנימה. בשנים שחלפו הוכחנו שיש היתכנות כלכלית ולכן החלטנו להמשיך ולהתקדם. בתל אביב אפשר למנף את זה טוב יותר. בסיס הלקוחות דומה אבל בתל אביב נפנה יותר לקהל ישראלי שרוצה להתאכסן בזול ולבלות בעיר. האפשרות להציע לאורחים שלנו בירושלים אכסניה בתל אביב וההיפך היא כמובן ערוץ שיווק מצוין, שיכלול הסעות בין הסניפים".

טיולים מודרכים וסיורים ברחבי הארץ הם חלק מן הפעילות של אנשי אברהם הוסטל. ישראל, הם מסבירים, לא מתאימה למטייל עצמאי. הסיורים שהם מציעים, שכמחצית המשתתפים בהם אינם מתאכסנים בהוסטלים, מקלים על מטיילים שרוצים לשלב ביקור בישראל עם גיחה לירדן או מחפשים סיורים נושאיים כמו היכרות עם שכונות חרדיות, או סדנאות בישול. הטיולים מהווים היום 30 אחוז מהמחזור ומהרווחים של אברהם הוסטל.

השאלה על היחסים שלהם עם הממסד התיירותי בישראל מעלה עוד חיוך. קמחי מסביר: "אלה יחסי אהבה־שנאה. יש לנו המון ביקורת על משרד התיירות, אבל אנחנו מצדיעים לאמיר הלוי, המנכ"ל הנוכחי של המשרד. הוא אדם שמתחבר מצוין לחזון של תיירות עממית. כבר שנים שנושא התיירות לא בדיוק בוער בעצמות של השרים שממונים למשרד הזה. ברוב המקרים הם לא מפריעים והלוי כמנכ"ל תומך ועזר לנו בהרבה דרכים. הפוטנציאל בתחום עצום. אפשר, גם היום, להביא לכאן המוני תיירים, זה פשוט לא במקום גבוה בסדר העדיפויות של המדינה. תיירים מהסוג שמתאכסן אצלנו נשארים זמן ממושך – לפחות ארבעה לילות – ומוציאים סכומי כסף גדולים בעסקים קטנים באזור – מסעדות, ברים, בתי קפה, מוניות ובילויים. זה ענף היצוא הכי טוב למדינה."

השאלה על האכסניה הבאה שיקימו נדחית על הסף. החוויה של הקמת ההוסטל בתל אביב עדיין חזקה מדי, רוויה בסימני שאלה, בהשקעות גדולות ובסיכונים ברמה גבוהה. טישלר אומר במבט עייף: "תן לנו לגמור את הפרויקט הזה. תן לי לנסוע לנוח כמה חודשים בהוסטל נידח בניו זילנד. תן לנו לשרוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו