אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירופה הקלאסית במיטבה: ביקור בברטיסלבה

היא מלאה בקסם אירופאי, אבל ריקה מגדודים של תיירים: טיול בבירת סלובקיה, ברטיסלבה, מזכיר את ימיה הגדולים של השושלת ההבסבורגית - בשילוב בירה מעולה ובתי קפה מלאי אווירה

תגובות

כנסיות מלאות אווירה, רחובות צרים מרוצפים, בתי קפה מעולים ומוזיאונים מוזרים - מה מציעים תושביה של בירת סלובקיה, ברטיסלבה, לתיירים לעשות בעירם? "לנסוע לווינה", השיב לי בחיוך חבר סלובקי שחזר באחרונה למולדתו לאחר שהייה של כמה שנים במדינות אחרות. זה אולי לא הטיפ השימושי ביותר שלנו, אבל זה מדגיש את הנגישות הגבוהה של ברטיסלבה - ששוכנת במרחק של שעת נסיעה מווינה, כשעתיים ו-40 דקות מבודפשט וכארבע שעות מפראג.

העיר האינטימית, שבה מתגוררים כחצי מיליון תושבים, יכולה לשמש מקום מפלט מהאתרים הפופולריים יותר באזור, בעיקר אם נמאס לכם מקהל התיירים בהן. היא מציעה קסם דומה לזה שקיים בערים מרכז־אירופיות אחרות: היסטוריה עשירה, טעמים מקומיים לא שגרתיים, אדריכלות עוצרת נשימה, מסעדות מלאות חיים וחיי לילה.

טיילתי במבוך הרחובות של שכונת Stare Mesto, שבה אפשר לחזות בשרידים מההיסטוריה של העיר. לאחר בחינת אוסף הבקבוקים המוזר והמצועצע בארון התרופות העתיק במוזיאון הרוקחות, טיפסתי במעלה 110 מדרגות עץ ואבן שהובילו לפסגת מגדל סנט מייקל הסמוך, שהיה חלק ממגדלי הביצורים בעיר העתיקה. כשהגעתי לקומה העליונה פתחתי דלת קטנה ויצאתי לכיוון מרפסת תצפית קטנה, שממנה צפיתי בשקיעה מעל גגות סטייר מסטו.

הטירה רחבת הידיים ניצבה מולי, תוך שפעמוני הכנסיות הידהדו ברחובות הימי־ביניימים. המחזה הפנורמי העתיק את נשימתי והופתעתי מכך שאף תייר לא חסם לי את הנוף. זכיתי להצגה פרטית גם במוזיאון השעונים המוזר ( Z idovska 1), ששוכן בבניין צר, המציג שעונים לא שגרתיים. מדוע הייתי שם לבד, ללא תייר אחד לרפואה? אני מניח שכולם העבירו את זמנם במוזיאון הפתוח לכוורנות בכפר הסמוך קרלובה פרי סנסי, שלצערי הרב הותרתי לביקור הבא בעיר.

למרות המחסור בתיירים, נראה כי בתי קפה רבים בסטייר מסטו מצליחים לשגשג, בעיקר בית הקפה שטור (אתר רשמי: shtoor.sk). בית הקפה שאל את שמו מלודוויץ' שטור, מנהיג הפריחה התרבותית במאה ה-19 בסלובקיה והמאבק נגד שלטון האימפריה האוסטרו־הונגרית במדינה. התפריט בשטור כולל טעמים מכל העולם כמו צ'אי לאטה, וטעמים מקומיים כמו סנדוויצ'ים עם טאנגי ברינדצה, סוג של גבינת כבשים קרמית מקומית. מלבד הכריכים, בית הקפה לא נופל ממקומות בברקלי שבקליפורניה או באוסטין שבטקסס, בין היתר בשל העיצוב האוורירי והלא צפוי שלו. בכל מקום שאליו הגעתי היה מגוון טעמים דומה, כמו היינות האלגנטיים שמקורם במחוז אליברנה, אזור מזרח־אירופי באופיו שמשלב ענבי קברנה סוביניון עם ענבי אליקנטה. בפינת ארמון ארובדי בסטייר מסטו, עומד בר היין אלשקו (אתר רשמי: eleskowinebar.sk), שבו אפשר להזמין יינות מהיקב הפרטי של המקום תמורת 5.8 יורו. בחצר של אותו בניין אפשר לאכול בפלאוורס, אחת המסעדות הטובות בעיר, שמציעה מגוון טעמים סלובקיים עשירים (אתר רשמי: www.flowersrestaurant.sk).

כמו באמריקה. קפה שטור (צילום: האתר הרשמי)

בסיומו של היום הראשון הגעתי אל הבר הפתוח סקייבר (אתר רשמי: skybar.sk), שבו הרגשתי שייך אף שלא הייתי רזה, בלונדיני או יפה כמו שאר הלקוחות. הבר, שנמצא בכיכר הפוטוגנית ביותר של ברטיסלבה, משקיף על חלק נרחב מהעיר ועל נהר הדנובה שעובר בלבה. בזמן שהתבוננתי בנוף הסביר לי הברמן בסבלנות על 80 סוגי הוודקה שמציעים שם, שהיקרה בהן, קאופמן פרייבט קולקשן, עולה 40 יורו לשוט. לגמתי בזהירות שוט של וודקה דאבל־קרוס הסלובקית (7.90 יורו לשוט), בזמן שהתבוננתי בנעשה במועדון ומחוצה לו. הייתי כמעט בטוח שלא אצליח למצוא כל כך הרבה קסם בווינה.

לא רק לחתיכים. סקיי בר (צילום: האתר הרשמי)

בחזרה לימי הביניים ההיסטוריה של ברטיסלבה מתקשרת לימי התהילה של אוסטריה והונגריה. הלכתי במוזיאון המשופץ של העיר (אתר רשמי: muzeumbratislava.sk) על פני כנסיות שנבנו לכבוד מלכי הונגריה. בחדר אחר במוזיאון, מפה של וינה מ-1430 הציגה את ברטיסלבה כלא יותר מפרוור של הבירה האוסטרית. בזמן הכיבוש העות'מני של רוב הונגריה, שהחל ב-1526, שימשה העיר כבירה ההונגרית במשך יותר מ-300 שנים. יותר מ-11 שליטים של האימפריה האוסטרו־הונגרית הוכתרו בקתדרלת סנט מרטין שבעיר.

כשצעדתי לצד הכנסייה בשעות בין הערביים, הרגשתי כאילו דבר לא השתנה מאז ימיהם של שליטי בית הבסבורג. ממרחק מזכיר הבניין כנסייה כפרית, ולכן נדמה שזהו מבנה קטן - אך כשהתקרבתי דרך רחובות העיר העתיקה, הבניין נראה גדול הרבה יותר. בניגוד למבנים דומים בבודפשט ובווינה, לא היו שם צלמים רבים, מה שאיפשר לי לשקוע באווירה הרומנטית של הבניין מהתקופה הגותית. סלובקיה ידועה אמנם בגידול הגפנים שלה, אך בעיר אפשר לחוש עניין גובר והולך בבירה טובה, שהביא להקמתן של ארבע מבשלות, כולן בארבע השנים האחרונות. ריכטר יעקב (אתר רשמי: richtarjakub.sk), מבשלת הבירה והבר הראשון בעיר שנפתח בשכונת מגורים בחלקה הצפון־מזרחי העתיק של העיר ב-2008, מציעה עשרה סוגים שונים של בירות שהיא מייצרת, וגם כמה מותגי בירות סלובקיים וצ'כיים.

סליחה, יש לכם מים בברז? מבשלת ריכטר יעקב (צילום: קבוצת הפייסבוק)

ההתפתחות האחרונה היא פתיחתו של בר ומבשלת הבירה זמוצקי פיבובר (אתר רשמי: zamockypivovar.sk), שנמצא במרחק לא רב ממוזיאון השעונים. מבחינת האווירה ומגוון הלקוחות, סצנת הבירה בעיר מתרכזת במסטיאנסקי פיבובר (אתר רשמי: www.mestianskypivovar.sk), בר יפה ומשופץ שסמוך לרחוב הקניות אובחודונה (O bchodna). לסיום סיור הבירות הגעתי בעזרת מונית אל פטרונסקי פיבובר (אתר רשמי: patronskypivovar.sk), שמציע ארוחת ערב טובה של שניצל חזיר וסלט תפוחי אדמה. בבוקר שלמחרת טיפסתי אל גבעת הטירה, כדי להעיף מבט נוסף בעיר לפני שאעלה על רכבת מוקדמת לפראג. בסמוך לקומה העליונה פגשתי בנער ונערה שהתאמנו בפרקור - קפיצה בין גגות. חשבתי לעצמי שבערי בירה סמוכות זה היה בלתי אפשרי בגלל הצפיפות הרבה, אבל כאן לא היה מי שיעמוד בדרכם.

איפה ישנים? שרתון ברטיסלבה: המלון, שפתח את שעריו ב– 2010 , ניצב סמוך לדנובה ולתיאטרון הלאומי של סלובקיה. מחיר לאדם בחדר כפול: החל ב– 120 יורו ללילה (אתר רשמי: www.sheratonbratislava.com).

מרול בוטיק: מלון אינטימי המשלב בחן אדריכלות וינאית עם עיצוב יוקרתי מודרני. מחיר לאדם בחדר זוגי: החל ב– 110 יורו ללילה, פחות ממה שהייתם מצפים לשלם עבור מלון מסוג כזה (אתר רשמי: www.hotelmarrols.sk)

שווה כל יורו. מרול בוטיק (צילום: האתר הרשמי)

*#