${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר עם תקווה: מדריך למבקר המתחיל בטורונטו

מאזור הנמל השוקק, דרך הרובע הכי יצירתי בעיר ועד לסצינת האמנות הפועמת ומועדוני הג'אז האיקוניים: הביקור בטורונטו שבקנדה הוא חוויה עשירה ומרתקת. הכרות ראשונית עם העיר הצבעונית

תגובות

בחנויות אינדיגו, רשת קנדית המתמחה בספרים ותרבות, כתוב על הקירות כמו בגרפיטי - "העולם זקוק ליותר קנדה בתוכו". באמירה הזו חבויה תקווה לעולם טוב יותר שיגיח מבין הניכור, וכך גם בטורונטו עצמה. אפשר להבחין בכך כבר כששועטים על ה-QEW, הכביש הקנדי המהיר ממפלי הניאגרה צפונה, בואכה טורונטו. ממש לפני כן השמש נוגעת בחופזה בקצות מגדלי העיר, ורגע אחד צבעוני מאוד עוטף את האגם הגדול בתוך צללי השיכחה. מחזה הרגע הזה אצור כנראה היטב אצל אנשי טורונטו, אחרת קשה להסביר את האנרגיה הטובה השורה על העיר דרך קבע.  

פירוש השם "טורונטו" הינו "מקום מפגש", ולקוח משפת ילידי הארץ הקדומים משבט אלגונקווין. לפני שנים נחשבה הקרת הזו ליפה אך נטולת אנרגיה מספקת, עיר אנמית אמרו עליה. התרחשות אחזה בעיר כבר לפני עשור והכל הפך בה לשונה. כיום טורונטו כשמה כן היא - מקום מפגש ללא עוררין. מפגש בין לאומים ותרבויות ודעות שונות ורגשות וקולות, כל מה שמתחבר.

ההחלטה העקרונית לייצר ארץ מהגרים חופשית ופתוחה להשפעות, יחד עם הרצון לשמר על הגינות, כבוד ונימוס, הפיחו לאורך זמן נשמה ייחודית בעיר הקנדית הסואנת הזו. גם לדור הצעיר יש חלק בעניין, אבל מה שתורם יותר מכל לתחושת הנועם למרות העירוניות הסוערת הוא מזגם הנוח והסבלני של הבריות המקומיות. זאת משום שמקורה של טורונטו היא באנגליה, וברבות השנים רוכך מאוד קור המזג של התושבים במפגש עם שאר בני העמים, והותיר בהם רק טוב.

סואנת, אבל ברגש. טורונטו (צילום: dreamstime)

העיר מאפשרת מגוון רב של חוויות חושניות מאוד. כיוון שאין בה כמעט גבעות והיא שטוחה מן האגם צפונה, קל לנוע בה והביקור משול לקריאת ספר טוב - סוג של הרפתקה מרתקת מעין כמוה. באשר למועד ולזמן הנכון לביקור - הקיץ החמים והירוק והסתיו עשיר הצבעים מומלצים במיוחד. האביב בטורונטו אפור מדי והחורף אמנם יפה, אך מיועד לאמיצים בלבד שלא סובלים מקור.

בעיר קיימים מחוזות מעניינים רבים, אבל הראשון שכדאי להתחיל ממנו הוא קו החוף. אזור הנמל שוקק החיים (Harbour front) ומרבץ הסירות הצבעוני בו הוא נקודת אמצע שממנה אפשר לנוע מערבה או מזרחה, לפי התחושה. תוך כדי הליכה נחשפים פה ושם למופעי רחוב או בזארים בלתי מחייבים הפזורים סביב. מגדל ה-CN (מגדל התקשורת Canada's National Tower  שמתנשא לגובה 533.33 מטרים) המשקיף ממעל וכמה איים מיוערים מאוד באגם הכחול מקרינים במשותף מן שלווה סטואית מול העירונית הסואנת. למי שמתחשק קצת שקט ושלווה, הפלגה קצרה במעבורת יכולה להוביל אתכם לאותם איי נופש המציעים מוסיקה, חופים חוליים, יערות עד ושבילי אופניים (המומלץ מביניהם הוא warts).

אל הים, אל הסירות והגלים. קו החוף של טורונטו (צילום: dreamstime)

חזרה בקו החוף, במרחק הליכה קצר לכיוון צפון מזרח מתגלה ה"דסטילרי" - רובע קטן במרחב תחום, אשר בעברו שימש את תעשיית הבירה בעיר. מאז עבר מטמורפוזה, וכיום מתקיימת ב"דסטילרי" אחת הסצנות התרבותיות הייחודיות במערב. חשיבה יצירתית ופתוחה איפשרה למיזם המופעים הזה להתגשם ולהפיח חיים חדשים בחיי השכונה כולה.

מרחב הגלריות ברובע הנו מסע מיסתורי בתוך מבחר אמנותי חדשני וחושני מאוד. מבנה האבן הכבד תורם לחוויה, בעיקר משום שהוא משלב בין גמישות עצומה ליציבות ונוכחות. מסעדות ובתי קפה משובצים כאן כמו באקראי, בין פסלים אדירים שנוכחים פתאום. פתחי גלריות בסגנון אקלקטי מרענן מציצים מעבר לסמטאות, ואפילו מאחורי כוכים אפלים. 

אתר רשמי: thedistillerydistrict.com

במקום אלכוהול - תרבות ואמנות. דסטילרי (צילום: האתר הרשמי)

אם אתם כבר באיזור, מומלץ להציץ אל הגלרייה יוצאת הדופן  Julie M Gallery. המייצגים מדברים בעד עצמם והמארחת, שהיא גם בעלת הגלרייה, מסבירת פנים במיוחד. מעט העברית שבפיה מסגירה את הקשר הישראלי, אותו אפשר למצוא לא מעט בעיר. בתוך כל אלו תוכלו, אם התמזל מזלכם, להאזין למפגש מוסיקלי במרכז הפתוח, להריח את ניחוח ארומת הקפה שפולטים בארים מקומיים ואפילו לאחוז תכשיט נהדר למראה בחנויות קטנות שמזכירות מעט את פריז של פעם. אפילו טעימה קלה של יין ארומטי במסעדה האנינה Tappo לא תזיק לאווירה.

אורות מהבהבים בשלל צבעים. דסטילרי (צילום: האתר הרשמי)

לקראת ערב כדאי לנוע לכיוון שוק קנסינגטון, למרות שמדובר בנסיעה מעט צפופה ברחובות עמוסי תנועה. מחלון המכונית תחזו במעבר מישן לחדש - בין מבנה העירייה הישן ברחוב ביי פינת בלור, לבין מבנה סופר מודרני שהוא אכסניית אנשי העירייה כיום. כשתגיעו לצומת הרחובות ספדיינה וקווין תבינו שהיה כדאי. החנו את הרכב או רדו מקרונית הרחוב האדומה והרשו לניחוח המפגש בין צ'יינה טאון לגרוביות השנקינאית להרנין את רוחכם. מכאן צפונה הכל נראה יותר ויותר אופנתי, והצבעים השונים מתאחדים להרמוניה בתנועה.

שוק קנסינגטון מונח צפונה מעט מכאן, מה שמצריך הליכה רצופת התרגשויות בין רחובות צפופי מראה ושוקקי חיים. לאחר שכבר עוברים את רח קולג' ופונים אל עבר השוק עצמו, הכל מרגיש פתאום קרוב, טוטאלי, ממש כמו בבית.

הרמוניה בתנועה. שוק קנסיגטון (צילום: dreamstime)

כדי לראות את פעימות העיר ולא רק לחוש אותה, כדאי להדרים ליורקויל. צומת הרחובות בלור ואבניו היא אבן סימון טובה, אליה אפשר להגיע ברכבת התחתית כשיורדים בתחנה שנקראת מיוזיאום (על שם מוזיאון רום שניצב ממש מחוצה לה). כל השכונה הזו היא שילוב מנצח של אורות ומבנים ארכיטקטונים אמיצים, והיא מזכירה רנסאנס אירופאי קלאסי מעורבל היטב בקורטוב של עירוניות מודרנית מאוד, מסעדות אנינות טעם, חנויות פאר נוצצות, נשים גבוהות בנעלי עקב גבוהות עוד יותר וכו'.

חייבים להזכיר ג'אז, כמובן - אחד מעמודי התווך של הרדיו העולמי בתחום הג'אז משדר ישר מכאן, דאון טאון טורונטו. כוונו את הרדיו במכונית או בסלולרי ל-91.1 (www.jazz.fm) וכבר תחושו את מה שאמר הפסנתרן בסרט "1900" - "אם אתה לא יודע מה זה, זה כנראה ג'אז". אם תבחרו להישאר כאן לילה, אל תפספסו בילוי באחד ממועדוני הג'אז הפרועים של העיר השוקקת הזו. פרטים מלאים ועדכניים על אתרי הבילוי כולם אפשר למצוא במגזין NOW, המחולק חינם בכל פינה.

החתולים לא מתחברים. תחנת הרדיו 91.1FM (צילום: האתר הרשמי)

קפה של בוקר שליו מומלץ בחום לשלב עם ביקור בשכונת "הביצ'ס" (החופים), שנמצאת ממש במזרח העיר ונוגעת קלות במים הכחולים של אגם אונטריו. שם אפשר למצוא בתי עץ נעימי מראה ומסעדות צבעוניות שמעניקים חוויה של חופש, בשכונה שמשדרת לטיניות בכל מאודה.

את אחר הצהריים של אותו היום כדאי לבלות דווקא בחלק הצפוני של העיר, היכן שנמצאת אחת מן הגבעות הבודדות של טורונטו עליה ניצב במסתוריות רבה מבצר הקזלומה. התחושה בזמן הטיפוס לטירה היא שמישהו הלך כאן פעם ופשוט שכח איך לחזור. ואכן - איש אחד, עשיר מאוד, החליט באיזו תקופה מאנית מאוד של חייו לבנות לבת זוגתו האהובה בית חלומות של מלכים. אלא שממש רגע אחד לאחר שמימש את חלומו נותר נטול ממון ואיבד את כל נכסיו. לבני העיר שרכשה את האתר נותר מבנה להתפאר בו, אך גם להרים גבה ולתהות עד כמה כולנו יכולים לאבד את הצפון בכזאת קלות, למרות הכל.

מומלץ לבקר גם בשלושת מרכזי האמנות הייחודיים של העיר: AGO (כתובת: Dundas st west 317, אתר רשמי: www.ago.net), ה-Gardiner (כתובת: 111 Queen’s Park, אתר רשמי: www.gardinermuseum.on.ca) וה-ROM - Royal Ontaryo Museum (כתובת: 100 Queen's Park, אתר רשמי: www.rom.on.ca). שלושתם מעניקים שילוב של חוייה ארכיטקטונית אחרת עם טעם אמנותי בינלאומי, ובכולם שורה האווירה האותנטית הזו. קשה שלא לחייך בעיר הזו, בעיקר בזמן תנועה.

חוויה ארכיטקטונית. תערוכה במוזיאון AGO:

אי אפשר שלא לספר על מחוז אחד קסום מחוץ לעיר. אם תתאמצו מעט ותצפינו כמחצית השעה וקצת על כביש 400, תגיעו לקליינברג הקטנה שהיא ממש כמו דובדבן לקינוח. בקליינברג החליטו לפני כמה עשרות שנים להקים את בשורת האמנות של קנדה - מוזאון מקמייקל. מדובר למעשה באנדרטה חיה להוד הטבע. בשנות ה-50 של המאה הקודמת קמה קבוצה שנקראה קבוצת השבעה - אמני ציור בטבע הקנדי שאזרו אומץ ונשבעו לחבר את כישרונם לעולם הפרא שבתוך היערות, מחוץ לתחומי החיים של האדם המודרני. כשנכנסים לשטח המוזיאון כבר חשים את שקיפות הבריאה - הנוכחות הקולחת של הצומח והחי באמנות הישירה הזו מקבלת עוצמה מן המבנה, שמאפשר ליער הרב גוני סביבו לחדור מכל פינה ולהשתקף מן הקירות . כל שנותר הוא לצאת אל רחבי העיירה האיטלקית הצוהלת, הבנוייה סביב היער והמוזיאון, וללגום אספרסו חזק, להלך בין הסמטאות הצרות או לבקר בבית העץ העתיק (מומלץ בחום), שמסמל עד היום את תחילת הדרך של אנשי אונטריו. כיום משמש בית זה כחנות פרחים ססגונית, כאילו להעיד שהכל כאן רומנטיקה צרופה.

*#