אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממלכת הוויקינגים עדיין שולטת: טיול בנורווגיה הקדומה

זו נורווגיה הישנה שנורווגים רבים מזדהים עמה, בה הלוקסוס הנחשב ביותר הוא פיורד פרטי. אבל לפני שמגיעים אליה צריכים לברוח מנורווגיה היקרה - בעלת המסים הגבוהים והרגולציה המסובכת

תגובות
רויטרס

שטנו בסירת מנוע מגומי בקצה הסונייפיורד, הפיורד הארוך ביותר בנורווגיה, וחתכנו את המים שנדמו לזכוכית ירוקה כהה. השמים נפרשו מעלינו, בעוד רציפי העיירה הקטנה בלסטרנד הלכו והצטמקו מאחורינו. כל חמשת הנוסעים עטו חליפות שחורות מנופחות ששימשו כאפוד הצלה, והיו אמורות להחזיק אותנו למשך יומיים במקרה של תאונה, כפי שהבטיח לנו הקברניט.

פיורד נראה כמו אגם, אך למעשה מדובר בלשון ארוכה של מים מלוחים אל תוך היבשת. כשנכנסים לפיורד נראה שהוא גוף עצמאי, עד שלפתע עוברים פינה ולמרגלותיכם נפתח פיורד נוסף. בעודנו ממהרים קדימה, נדמה היה כי הסירה כמעט אינה נוגעת במים, ועולם קדום חלף במהירות על פנינו: עצי עד צפופים, אסמים אדומים, גבעות ירוקות עטורות כיפות שלג לבנות, סוסים רועים במדרונות המדושאים.

לפתע זינקנו מעבר לפינה אל תוך מפרץ קטן מוקף כמעט לגמרי גבעות. הוא היה, כפי שגילינו זמן קצר לאחר מכן, הלוקסוס הנורווגי הנחשב ביותר - פיורד פרטי. לפני כמה שנים, אדם בשם אינגבריגט פינדבוטן ירש שם כמה אלפי דונמים, ובחר לחלוק אותם עם העולם באמצעות הקמת בית הארחה בן 9 חדרים. תיכננו לשוב לבלסטרנד עם יתר הנוסעים, אך בהחלטה של רגע שינינו תוכניות ונשארנו ללילה - ללא מזוודות או מברשת שיניים.

אשתי ואני יצאנו בקיץ שעבר למסע יבשתי וימי בפיורדים המערביים של נורווגיה, בתקווה לגלות את ארץ הוויקינגים, ולא את המדינה המודרנית המעניקה פרס נובל לשלום. קיווינו כי מקום זה ישמש חלון הצצה לנורווגיה שלפיה מגדירים הנורווגים את עצמם. במאות קודמות, החיים באזור זה של מערב נורווגיה היו קשים. בהרים מעל פינדבוטן, קבוצה של נשים היו מייצרות גבינה, ויורדות מדי כמה ימים כדי להעביר אותה לבני זוגן, שהיו משיטים אותה לשווקים מעבר לפיורדים. הקרקע כה תלולה וסלעית, עד שחקלאות היתה כמעט בלתי אפשרית. אך הקרקעות הפוריות נוצלו עד תום, ומערכת מורכבת של כבלים שנמתחו מעל הקרקע העבירה שלוחות של דשא מאות מטרים למטה - מהמקומות שבהם הוא היה צומח למקום שבו הבקר יכול היה לאכול אותו בבטחה. ההר היה נדיב: הוא הניב תותים ביוני, חמוציות ביולי, פירות הדס בספטמבר. אך הוא גם היה לא צפוי, ונטה למפולות חול ושלג מסוכנות.

vision of the seas royal caribbe

כמו אז. נורווגיה (צילום: dreamstime)

זו נורווגיה הישנה, שנורווגים רבים מזדהים עמה. אך לפני שהגענו אליה, היה עלינו לברוח מנורווגיה היקרה, בעלת המסים הגבוהים והרגולציה המסובכת. על רקע העלות הגבוהה של הכל - 20 דולר עבור המבורגר בדוכן רחוב, 13 דולר לגלון דלק - החלטנו להצטייד בסופר. העמסנו על עצמנו מצרכים לכריכים, בתוספת תפוצ'יפס, שוקולד וכלים חד פעמיים ב-1000 Rema, סופר מקומי בנקודת המוצא שלנו, עיר החוף המערבית אלסונד, שאליה הגענו בטיסה. מילאנו את הסיטרואן C4 שלנו במזון, הפעלנו את ה-GPS ויצאנו ליערות הנורווגיים.

ביום הראשון של הנהיגה, לעבר עיירה זעירה בשם אוי, חצינו גאיות שהשתרעו בין הרים ירוקים ומושלגים. מדי פעם צצו אגמים. חלק מהכבישים, הנסגרים לתנועה בשערי ברזל בחורפים הקשים, זה עתה נפתחו מחדש. בדלפק הקבלה של מלון יוניון אוי, פקידת הקבלה נתנה לנו מפתח וקערת מתכת שבה שלושה ראשי שום. "זה עבור החדר הכחול", היא אמרה. "לכל החדרים האחרים יש שמות של בני אצולה, אך לא לזה, מכיוון שיש בו רוח רפאים". הקערה נועדה להישאר מחוץ לדלת כדי להרתיע את הרוח.

היעד שלנו ביום השני היה בלסטרנד, עיירה על הסונייפיורד, 240 ק"מ דרומה בנסיעה בכבישים ובמעבורות. עצרנו לצהריים לחופי אגם הורנינדל, מהעמוקים באירופה, שם ראינו שולחנות פיקניק נעימים. המשכנו אל עבר העיירה סטרין, שעליה שמענו שהיא מקום טוב לקניות. אבל הגענו ביום רע. או טוב, למי שרוצה לבלות בפקק של מצעד מכוניות קלאסיות. פעם בשנה, העיירה שבה כמה רחובות בלבד נשאבת לטירוף של מכוניות ישנות. כשהגענו, תריסר מכוניות קדילאק פנו אל הכביש הראשי בצפירות חזקות. קורבטים ומכוניות פורשה התערבבו עם טנקים צבאיים ומשאיות סקאניה.

נורווגיה
אי־אף־פי

הגענו לבלסטרנד בסביבות חצות, כשבחוץ עדיין היה מספיק אור כדי להביט בסונייפיורד ממרפסת חדרנו בקוויקנס הוטל. בבוקר הראה לנו בעל המלון את אוסף האמנות הנרחב שלו, והציע כי ניקח סירה במורד הפיורד - כך הגענו לפינדבוטן. משפחת פינדבוטן דיווחה לי במייל כי הם העמידו את הנכס למכירה, וכי הוא פועל רק הקיץ כבית הארחה בשירות עצמי, לפי דרישה.

זמן קצר לאחר שהתמקמנו, יצאנו לטיול רגלי מפרך של שעתיים. טיפסנו בהר, חצינו מעברים ביצתיים ודילגנו מעל נחלים, עד שהגענו לעמק מוגבה שמעליו התנשאו הרים גבוהים יותר. במלון זכינו לארוחת ערב נורווגית משובחת: פורל ורוד עם קרם פרש ולימון, אספרגוס, אפונה, תפוחי אדמה ברוזמרין ולחם, לצד יין פורטוגלי.

ביום הרביעי הגיע הגשם. חזרנו לבלסטרנד בסירה ובמעבורת ושבנו למכוניתנו. היינו בדרכנו לגיירנגרפיורד, הנחשב לאחד הפיורדים היפים במדינה. איפשהו על ה-E39 נתקלנו בפקק תנועה כפרי, שנגרם על ידי קבוצת עזים. התחלנו להתפתל בסדרת עיקולים חדים, מעלה מעלה לכיוון השמים. לפתע נהפך העולם לקרח והירוק נעלם: חצינו משטחי בזלת ושלג בגובה של יותר מ-900 מטר מעל פני הים. ערימות שלג גבוהות ממכוניתנו ריצפו את הכביש.

כשהגענו להוטל יוניון בגיירנגר, המשקיף על הפיורד, הערפל הסתיר את הנוף, אך עדיין אפשר היה לזהות את יופיו. נהנינו מהנוף בסאונה החיצונית של המלון, והגעתי למסקנה כי הדרך הטובה ביותר להביט בפיורד - או לשתות בירה - היא להיות חצי טבול במים חמים.

בבוקר כבר ראינו את הפיורד ברור יותר. חצינו אותו בשעתיים במעבורת, כשההרים מקיפים אותנו, ושמענו הסבר על האזור בכריזה שנועדה לתיירים. ההסבר הזכיר לנו כי אנשים נאבקו כאן בטבע מדי יום. אנשים היו חוצים את הפיורד מדי יום כדי להביא מים מתוקים מהאגמים עבור מטעי הפירות. מימין היה צוק כה עמוק עד כי האיכרים היו קושרים את ילדיהם לקרקע כדי למנוע מהם ליפול. ירדנו מהמעבורת ועלינו על הכביש לאלסונד. הערפל היה כה סמיך עד כי ראינו 3 מטרים קדימה בלבד. זה גרם לנורווגיה להיראות מושכת ובוגדנית כאחד.

איפה ישנים?

מלון יוניון באוי מציע ארוחות ערב אלגנטיות וסיפורי עם ליד האח בסלון הנעים. מחיר חדר זוגי: 240 דולר ללילה. unionoye.no

מלון קוויקנס בבלסטרנד מציע ארוחות בוקר טעימות לצד סיור שעורך הבעלים באוסף האמנות שלו. מחיר חדר זוגי: 340 דולר ללילה. kviknes.no

בית ההארחה של פינדבוטן עומד למכירה. בינתיים אפשר ללון שם על בסיס שירות עצמי. אפשר ליצור קשר עם הבעלים טוריד פינדבוטן במייל post@findebotten.no

כתבות שאולי פספסתם

*#