טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לכל מי שמאס בקיץ: המקומות הכי קרים בעולם

פתיחתו של הקיץ הישראלי הלוהט מזמינה פנטזיות על מקומות בהם מים רותחים קופאים באוויר, עשרות סנטימטרים של שלג מכסים כל פינה והטמפרטורה נמוכה ממינוס 70 מעלות. מאנטרטיקה, דרך לפלנד ועד סיביר: כך נראים החיים הקפואים

תגובות

30 מעלות בצל, 80 אחוזי לחות, זיעה חמוצה, מדוזות, צרפתים קולניים, גברים בגופיית רשת, שביתת מצילים וברחשים. המכות האלו הופכות בכל שנה את הקיץ הישראלי לקלאב הוטל אחד גדול ושמח, כמו ששום ברושור של משרד החוץ לא יצליח לשווק לתיירים בחו"ל. חבל, כי בטוח יש כמה סיבירים או לאפים שישמחו לקצת מהקדחת שכאן: בזמן שפה מבקשת חברת החשמל מהציבור לצמצם הפעלת מזגנים בשל עומס על המערכת, במקומות אחרים בעולם יש אנשים שדווקא מתעטפים בעוד שכבת צמר, מסננים "יובטפויומט" ויוצאים להביא עוד עצים להסקה. הנה כמה מן המקומות שמהווים אנטיתזה מוחלטת לקיץ הישראלי הלוהט.

סוף העולם שמאלה: אוימאקון, סיביר סיביר, דה פיינל פרונטיר. חבל הארץ שבמרכז רוסיה נחשב בתקופת שלטון הצארים והקומוניזם לסוף העולם, אליו הוגלו מתנגדי משטר שלא שפר עליהם מזלם. אולם עבור 1200 תושבי הכפר אוימיאקון (Oymyakon), המקום המיושב הקר בעולם, סיביר היא בית. מאז שנמדדו באופן רשמי באוימיאקון 71 מעלות מתחת לאפס ב-1926, מזג האוויר דווקא השתפר פלאים, והיום עומדת הטמפרטורה הממוצעת בחורף על מינוס 45 מעלות בלבד. בפריג'ידר שלכם הרבה יותר חם.

באקלים המאני-דיפרסי של אוימיאקון קופצת הטמפרטורה בקיץ (יוני-אוגוסט) ומגרדת את ה-20 מעלות, לפני שהיא צונחת שוב לשנת חורף ארוכה וקפואה. יסודות הבתים נבנים כך שיעמדו בשינויי הטמפרטורה הקיצוניים ויוכלו להישאר יציבים כשאדמה הקפואה מפשירה בקיץ. למרבה הפלא, במקלחות כמעט שאין מערכת לחימום מים. גם לתלמידים באוימיאקון לא עושה מזג האוויר המקפיא את החיים לקלים; אם בירושלים מייחלים התלמידים בכל חורף לקצת שלג שיביא איתו יום חופש מהלימודים, באוימיאקון בתי הספר נסגרים רק אם הטמפרטורה יורדת מתחת למינוס 52 מעלות. קומוניסטים תמיד הצטיינו במשמעת.

כאמור, אוימיאקון אינה מרכז העולם. למעשה, לתושב שנתקע בלי טיפת וודקה ייקח שלושה ימים להגיע לעיר הסמוכה יקוטסאק (Yakutsk), שם כמעט רבע מיליון איש קופאים יחד במינוס 40 מעלות בחורף. עור חשוף בטמפרטורות כאלה עלול להוביל לאובדן תחושה ברקמה, מכת קור ואפילו לסכנה בעת הרכבת משקפיים משום חלקי המתכת שעשויים להידבק לעור. השפה המקומית אגב, מוצאת ביטוי למזג אוויר שכזה, הנע סביב המינוס 40: "cold but not very cold".

חפש באנטרקטיקה: ווסטוק, הקוטב הדרומי את השקט במדבר הקרח של הקוטב הדרומי, ממלכת הפינגווין הקיסרי וכלבי הים, מפרים לעיתים רק גושי קרחונים הנמסים וקורסים למים בקול גדול. כלומר, רק הקרחונים ו-30 אלף התיירים והחוקרים המגיעים בשנה לאנטרקטיקה. בשנים האחרונות התפתחה תיירות, אם אפשר לקרוא לה כך, של טיולים היוצאים מנמל אוסואיה בדרום ארגנטינה אל עבר היבשת הקפואה; מסע של כמעט אלף קילומטר. המחירים מתחילים מ-3,500 דולר לכעשרה ימים. אין צורך בויזה או אישורי שהייה, שכן אף מדינה אינה מחזיקה בבעלותה שטחים באנטרקטיקה, ומדובר ביבשת ללא חוק, למרות תביעות טריטוריאליות של אנגליה, רוסיה, אוסטרליה וארגנטינה.

98 אחוז משטחה של היבשת החמישית בגודלה מכוסים קרח עד, כמעט כולה נקייה מטביעות רגל של אדם. בקרוז התיירותי היוצא לאנטרקטיקה משמשת הספינה כבסיס לוגיסטי ממנו יורדים התיירים המעטים בסירות זודיאק אל חופי הקרח הבתולים שמצפון. באיזורים הללו מזג האוויר בקיץ נחשב לנסבל - רק 2 מעלות מעל האפס. באיזורים אחרים, כמו זה שבתחנת המחקר ווסטוק שבדרום אנטרקטיקה, המופעלת על ידי אמריקאים, רוסים וצרפתים, נמדדו בשנות ה-80 לא יותר מ-89 מעלות מתחת לאפס. במהלך החורף הטמפרטורה יורדת למינוס 65 שזה, אגב, אפילו קר יותר מהקפאה קריוגנית למטרת שימור אדם והפשרתו בעתיד.

פינגווינים פינגווינים, בואו הביתה. אנטרטיקה (צילום: dreamstime)

הלוקיישן בסרטים של האחים כהן תמיד היה חלק מהסיפור, כמעט כמו שחקן אילם שלא מוציא הגה מהפה אבל קובע את הטון במהלך הסרט. ככה זה היה עם הביצות של המיסיסיפי ב"אחי איפה אתה", ככה במדבריות טקסס ב"ארץ קשוחה", וככה במישורי השלג המדכאים של מיניאפוליס, מינסוטה, בסרט "פארגו". אבל מיניאפוליס היא לא המקום הכי קר במינסוטה, גם לא שכנתה הפריג'ידית דולוט' - שחוץ מתחנת רדיו סבירה בשם "דה ברידג'" אין לה הרבה מה להציע - למרות שהשלג שם מגיע כבר באמצע נובמבר והטמפרטורה יורדת בשיא החורף למינוס 15 מעלות.

את הבכורה לוקחת אינטרנשיונל פולס, 6,500 תושבים, שיושבת ממש על הגבול מצפון ומחוברת לעיר פורט פרנסיס הקנדית - מין עיירה שחולקה לצפון ודרום; קצת כמו הכפר הצפוני רג'ר, רק עם הבדל מהותי שבטח מיותר להסביר. בינואר מגיעה הטמפרטורה באינטרנשיונל פולס למינוס 20 והשלג נערם בחורף עד לגובה של 170 סנטימטרים – שזה קצת יותר גבוה מאשר ברכבל התחתון של החרמון, ומה גם שזה בחינם ולא עולה כסף לגעת בשלג.

במקום חמסינים - מכות קור:

רק סככים עפים לשם: לפלנד גם אם הפולקלור של חבל הארץ הסקנדינבי הוליד את הדמות הכי יחצנית, שמנה ומזוקנת שיש ללאפים, חלק גדול מ-300 אלף תושבי המקום כבר מזמן החליפו את מזחלות האיילים בחתולי שלג וג'יפים. המיקום האסטרטגי של החבל המשתרע על פינלנד, רוסיה, שבדיה ונורבגיה, מוליד בכל בחורף בחסות השמים מופע פירוטכניקה של זוהר הקוטב, ובקיץ מציג את "שמש חצות" – שמש שזורחת 24 שעות במשך חודש שלם, וקשורה אגב בעקיפין לתופעת היפומאניה (כתוצאה מעודף אור), מה שאולי מסביר את הצחוק המטורף של סנטה קלאוס.

רובניימי, בירת לפלנד הפינית, כמעט 60 אלף תושבים, נחשבת לעיר הגדולה בחבל ובשטחה ניצב ה"ארטיקום" – מוזיאון המציג לראווה את עולם החי העשיר של לפלנד, רק בצורה המפוחלצת שלו. בין יתר האטרקציות התיירותית שמציעה לפלנד מככבת הסאונה הפינית - כשבחוץ שוררים מינוס 15 מעלות – ומיץ לחיזוק השפיץ: חלב איילים מחומם שאמור לפי האמונה המקומית לשפר את כוח הגברא.

סנטה מזמין אתכם הביתה:

בשפיץ של אמריקה הצפונית: בארוו, אלסקה כאשר וויליאם סיוארד, מזכיר המדינה של ארה"ב יזם את רכישת אלסקה מידי הרוסים ב-1867 תמורת 7 מיליון דולר, הוא נתקל בהתנגדות מבית והואשם בבזבוז כספי הציבור. 7 מיליון דולר נראו בזמנו כסכום אסטרונומי עבור גוש הקרח הצפוני. כמה עשורים אחר כך - אחרי שמתנגדי סיוארד ילכו לעולמם ולפני שיספיקו לאכול את הכובע - התבררה העסקה כגאונית, לאחר שנתגלו באלסקה מרבצי זהב, נפט, גז, פחם ושרה פיילין. עד היום חוגגים באלסקה בכל חודש מרץ את יום סיוארד. אבל לא רק זהב ונפט רכש סיוארד במחיר מבצע, אלא גם כמה מהמקומות הקפואים על הגלובוס. הבהלה לזהב שבאלסקה משכה להרים המושלגים גדודי הרפתקנים שחיפשו התעשרות מהירה. ממש כמו הנווד הקטן, צ'רלי צ'אפלין בסרט "הבהלה לזהב", כשיצא לחפש אוצרות באלסקה, בסרט שצולם 50 שנה אחרי הרכישה המוצלחת.

ספינת משא תקועה בין קרחונים בבארוו, אלסקה (צילום: AP)

העיר בארוו (Barrow) בצפון אלסקה נחשבת לאחת הערים הצפוניות ביותר על הכדור מבחינת קו רוחב - 500 קילומטר בלבד מהקוטב הצפוני. האוויר קר כקרח ויבש כקרח יבש. כ-5000 תושבי העיר מתמודדים בחורף עם מינוס 30 מעלות בצל – או יותר נכון בחושך, כשהלילה נמשך כמעט חודשיים בין נובמבר לינואר והשמש לא עולה מעל קו האופק. זוהר הקוטב הנצפה משם באותה עת הוא אולי יותר מחצי נחמה. ואגב, גם חום יולי אוגוסט הוא לא יותר משמונה מעלות בממוצע, ככה שלפחות בקטע הזה נחסכה לתושבי המקום הטרחה שבהורדת בגדי הקיץ מהמדפים העליונים של הארון בכל סוף חורף.

לקפוא מקור עם דובי קוטב. בארוו באלסקה (צילום: noaaphotolib, פליקר)

*#