${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על אחריותכם בלבד: הספורט האתגרי הכי מופרע בעולם

קפיצות חופשיות מכל מקום גבוה, צלילות למעמקי מערות חשוכות, מירוצי מכוניות מטורפים במיוחד וגלגולים מטלטלים בתוך כדורי גומי ענק: פעילויות אקסטרים עוצרות נשימה ברחבי העולם

תגובות

ספורט אתגרי במהלך טיול בחו"ל נחשב בדרך כלל כאופציה פחות שפויה לבילוי. גם בגלל הדיעה הרווחת שבאותו כסף עדיף לעשות שופינג ולחזור עם שקיות במשקל עודף לארץ, וגם אולי בגלל החשש להסתכן בפציעה והצורך להתקשר אחר כך לסוכן הביטוח ולהסביר לו את השטות שעשיתם.

אבל האמת שלא כל ספורט אתגרי הוא בהכרח סיכון מאולתר - רק הממש פסיכים שבהם. להגיע לכמה מקומות על הגלובוס מבלי לנסות את האטרקציה המקומית האתגרית יכול להיות פספוס חוויתי, שלא לומר בזבוז של הפוטנציאל הגלום בפדיון ביטוח הנסיעה שלכם. הנה כמה פעילויות שיעלו לכם את רמת האדרנלין:

נפילה חופשית: בייס ג'מפינג במלאזיה האמת שבהשוואה לבייס ג'מפינג (BASE jumping, ראשי תיבות באנגלית של בניין, אנטנה, גשר וצוק), אפילו רולטה רוסית לא נראית כמו ספורט כזה מטורף. הרעיון בספורט הפסיכי הזה פשוט למדי - זה היישום שבעייתי, כפי שיעיד אחד מכל מכל 60 קופצים. כלומר, הוא אולי יכל להעיד, לפני שהוא התרסק לקרקע ומת. כל מקום שהוא מספיק גבוה ומתחתיו יש רק אוויר הוא מספיק טוב לבייס ג'מפינג. גם אם במרבית המקרים אין שום אתר שמסדיר את הספורט האתגרי הזה או מוכן לקחת אחריות על הקופצים, המעופפים הנועזים כבר יארגנו לעצמם מרחב אווירי באופן עצמאי ויקפצו על המציאה.

הקפיצה נעשית עם מצנח אחד, ללא רזרבי, שבדרך כלל נפתח רק בגובה 100 מטר לפני הקרקע. ומכיוון שהספורט הזה לא בדיוק חוקי, חלק מהקופצים מעדיפים לעשות אותו בשטחים פתוחים ובקפיצה ממסוק. במקרה כזה לובשים הקופצים חליפת צניחה מיוחדת עם יריעות בד הנפרשות בין הרגלים ובצידי הידיים - מין מראה של סנאי מעופף (יש חיה כזאת) - המאפשרת להם לדאות ב-150 קמ"ש מטרים ספורים מעל רכסי הרים וכמעט לגרד את ההר. אחרי האקסטזה הזאת צריך רק לקוות שהמצנח יפתח בזמן.

בשנים האחרונות נערכות תחרויות קפיצה ממגדלי הפטרונס (Petronas Towers, 450 מטר) בקואלה-לומפור, מלאזיה. אין כניסה למדינה עם דרכון ישראלי, אבל אם אתם אנשים שקופצים מבניינים, אתם בטוח כבר תסתדרו איכשהו.להראות כמו סנאי מעופף:

ללחוץ חזק על הגז: מירוצי מכוניות בלאס וגאס זה אולי קצת חסר סיכוי להציע ריגושים אחרים למבקרים בלאס וגאס פרט לשולחן הפוקר, אבל בכל זאת, אם נשארו לכם בכיס כמה מאות דולרים שעדיין לא קניתם בהם זי'טונים, תוכלו לבזבז אותם על אחת החבילות שמציעים מסלולי מירוצי המכוניות בעיר ולעשות כמה רונדלים במסלול אליפטי.

בלאס וגאס יש כמה מרכזים ל"חווית הנהיגה", כפי שהם נקראים. החוויה הזאת כוללת נהיגה במכונית נאסקאר או אינדי , לפי בחירתכם, ומספר משתנה של סיבובים. המחירים מתחילים מ-160 דולר לשלושה סיבובים ומגיעים ל-2600 דולר עבור 80 סיבובים. המכוניות מוגבלות במהירות – 600 כוח סוס מביאים את הנאסקאר למקסימום 200 קמ"ש. אבל למרות הסירוס שעוברות המכוניות, בחלק ממסלולי המירוץ רשאים הנהגים להתחרות אחד נגד השני, שזה אולי עדיף מסתם לנסוע בסיבובים.

בתי ספר כמו  Richard Petty Driving Experience או Las Vegas Racing School עורכים את המירוצים לתיירים בקומפלקס של מסלול המירוצים של לאס ווגאס - Las Vegas Motor Speedway.אופציה מעניינת לבזבוז כסף:

במידה וחשבתם שלטפס את היהודיה עם אופניים בכל שבת בבוקר קשור לאיזשהו משבר גיל 40, מעניין מה תחשבו על רוכבי אופני הרים שעושים את המסלול המבעית של מצוק מוהר באירלנד (Cliffs of Moher). המצוק, שכבר כיכב בכמה סרטים, כמו הארי פוטר מ-2009, מתנשא לגובה 200 מטר מעל חופי האוקיינוס האטלנטי, ומרוצף במדפי סלע ברוחב של עשרות סנטימטרים בודדים – מרווח שמספיק לגלגל האופניים לעבור, לא יותר מזה. והרוחות העזות שמגיעות מהים ומכות בצוק עשויות לגרום גם לרוכבים מנוסים לרצות ולהחזיר לאופניים את גלגלי העזר.

פארק האופניים בהר וויסלר (Whistler) שבקנדה נחשב למֶכה של רוכבי האופניים האדוקים, ומושך יותר מ-100 אלף משוגעים לדבר בשנה. מסלולי הרכיבה בפארק מתפתלים בין עצי חורש, רמפות עפר ומדרונות סלעיים מדורגים, ומחולקים לשלוש דרגות קושי – ממתחילים ועד מתקדמים. השבילים נחתכים ביניהם ברחבי הפארק, ורוכב שמרגיש שהעסק קצת גדול עליו במסלול שלו יכול לדלג באמצע למסלול קל יותר. במקום גם משכירים ציוד. הפארק פתוח בחודשי מאי-אוקטובר, בשעות 17:00-10:00, כרטיס יומי למבוגר 55-47 דולר.

לא להבהל, יש גם מסלול למתחילים. פארק וויסלר (צילום: andy_c, פליקר)

מה שיותר כחול יותר עמוק: לצלול למערה בפלורידה אם בצלילת ספורט רגילה כאשר מתרחשת תקלה מתחת למים כל מה שצריך לעשות זה לעלות בקו ישר חזרה אל פני הים, בצלילה למערה העניינים קצת עלולים להסתבך במקרה של בעיה, שכן אז צריך קודם למצוא את היציאה מהמערה ולצלול בכיוון אופקי לפני שמתחילים לעלות חזרה למעלה. "החור הכחול" בסיני לדוגמא, הוא אחד מאתגרי הצלילה המוכרים שכבר גבה לא מעט קורבנות בעבר.

בצפון מרכז פלורידה כמה אתרי צלילת מערה פופולריים המתאימים גם לצוללנים מתחילים – בעיקר בנהר הסוואני (Suwannee River) ובג'קסון בלו (Jackson Blue), עם מערות באורך 30 מטר. בשני המקומות נערכים הצלילות עם מדריכים וציוד נדרש: בצלילות הנמשכות זמן ארוך מהרגיל יש צורך כידוע במיכל אוויר עם הרכב גזים שונה, על מנת שלא להגיע למצב דקומפרסיה ועודף חנקן בדם. כמובן שמומלץ  גם להצטייד בפנסים אם רוצים לראות משהו בחשיכה התת ימית. ואם השאלה היא מה בדיוק יש לחפש בחורים האלה חוץ מאדרנלין, התשובה היא חיות וצמחים שלא גדלים במקום אחר, והצצה לפינות האפילות של העולם. טוב, נו, זה רק האדרנלין.

חיות, צמחים ואדרנלין. המערה בנהר הסוואני (צילום: Dreamstime)

הכדור הוא עגול: זורבינג באנגליה תודו שתמיד חלמתם להיכנס לתוך בלון ענק ומרופד מבפנים, להתגלגל איתו חצי קילומטר במורד גבעה, ולהרגיש כמו ערימת בגדים בתוך מכונת כביסה. הרעיון די פשוט, וכך גם הטכניקה. כלומר, אין טכניקה. לתוך הכדור השקוף והמתנפח נכנסים הקורבנות, בפנים הם נקשרים בחגורות בטיחות – או שהם לא נקשרים, ואז הם גם לא יודעים שתכף הם יזרקו אחד על השני ללא שליטה - ומחכים שמישהו בחוץ יתן להם דחיפה קלה וידרדר אותם חסרי אונים למטה. אין אפשרות לשלוט על המהירות או על כיוון הכדור, אבל בהחלט אפשר, ומוצדק, להרגיש דבילים.

הזורבינג - פיתוח ניו זילנדי שנולד כנראה מעודף שיעמום – הוא כדור PVC בעל שני חללים; כדור בתוך כדור: החלל פנימי נועד לתייר האומלל והחלל החיצוני מכיל אוויר ומשמש כבולם זעזועים. ב-Zorb experience שבדורצ'סטר, דורסט (Dorchester, Dorset) שבדרום אנגליה, מציעים חוויה מטלטלת. באחו ירוק, בין פרות גועות, מתגלגלים כדורי הזורב במהירות 50 קמ"ש. האתר פתוח בין חודשי אפריל-אוקטובר. מחיר מינימלי לאדם בקנייה מקוונת – 16.50 ליש"ט. כניסה מעל גיל 6.

יש אנשים שאומרים שהקפיצה הזו שקולה כמעט להתאבדות מבחינת התהליך המנטלי שנדרש כדי לשחרר את הרגליים מעמדת הקפיצה ולזרוק את עצמך למטה. על סף המקפצה הרגליים מתאבנות ושום הסבר רציונלי שתריץ לעצמך בראש על רמת הבטיחות כאן לא יעזור. אז נכון שהקפיצות היום נעשות עם חבלים אלסטיים ורתמה שמתחברת לגוף – וזה לא שרכי הצמחים שהילידים הניו זילנדים קשרו לעצמם לרגליים כשערכו לראשונה קפיצות באנג'י לפני חמישים שנה כחלק ממבחן התבגרות. 

ובכל זאת, ההסבר הרציונלי הזה עדיין לא עובד ברגע האמת לפני הקפיצה. הנוף מהמקפצה הורס את הבריאות – וגם הקפיצה עצמה, בעצם, עלולה להרוס לך את הבריאות אם משהו ישתבש בה. ברגע הקפיצה נפטר ומת ההגיון, ואז באה אשלייה של שנייה שהנה אתה עומד באוויר, אבל רגע אחר כך כדור הארץ כבר מתקרב במהירות לעבר הפרצוף שלך. כשהחבל נמתח פתאום כמו מסטיק והנפילה נבלמת ברכות, מגיעה תחושת הקלה שדומה לרגע בו מתעוררים מסיוט באמצע הלילה ומבינים שזה היה רק חלום.

חמשת הסיוטים הגבוהים בעולם מתפרשים כמעט באופן שווה על כל אחת מהיבשות. בשוויץ - הניוק (Niouc) בגובה 190 מטר, או סכר ורזסקה (Verzasca Dam) המוכר מהסרט גולדן-איי של ג'יימס בונד, עם קפיצה של 220 מטר. גשר בלוקרנס בדרום אפריקה – 216 מטר. מגדל המקאו בסין – 233 מטר. וגשר הרויאל גורג' (Royal Gorge Suspension Bridge) בקולוראדו, ארה"ב – 320 מטר.בסטייל של ג'יימס בונד, סכר ורזסקה:

*#