חו"ל על שתי רגליים: הטרקים המרתקים בעולם

הרחק מכבישים סואנים וצוויליזציה, בנתיבים של עולי רגל ודרכים עתיקות, אפשר לצאת לטיולים בין סימוני השבילים. מגוון מסלולים מומלצים מקפריסין ועד צ'ילה

משה גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אחד משבילי "קמינו דה סנטיאגו" בספרד. "מפה לשם, פשוט המשכנו והמשכנו ללכת", אומרת אן ביוסט
אחד משבילי "קמינו דה סנטיאגו" בספרד. "מפה לשם, פשוט המשכנו והמשכנו ללכת", אומרת אן ביוסטצילום: MIGUEL RIOPA / AFP

הליכה בשביל מסומן מספקת נחמה, ופסי הסימון הצבעוניים גואלים אותנו מן הדאגה המקננת בנו שמא תעינו בדרך. כך אנו יכולים לשבח את עצמנו על הניווט המוצלח ולהתעלם מכך שגם אידיוט מושלם, שכמעט ואינו יוצא מפתח ביתו, יכול למצוא די בקלות את הסימון הבא ואז להתמלא עזוז כדי לצעוד עוד קטע קטן ולמצוא בתחושת רווחה את הסימון הצבעוני שאחריו. הנוף משתנה, העייפות משתלטת, הצמא גובר ורק סימון השביל נותר ברור ואחיד.

שבילי הליכה ארוכים, שסומנו על פני מאות קילומטרים, נותנים לטיול הליכה מסגרת שונה, מעניינת יותר, ובעיקר המשכיות שמאפשרת לבחון חבלי ארץ גדולים כיחידה אחת מחוברת ולא כקטעי שביל פזורים ומקריים. שביל ישראל נמתח על פני כ-900 ק"מ, מדן ועד אילת. שביל הגולן, שמדריך ראשון ויפה שלו יצא לאור בימים אלה, מתפתל על פני 120 ק"מ מהחרמון ועד עין תאופיק. ה"קמינו דה קומפוסטלה", שחוצה את צפון ספרד, מאפשר לחובבי הליכה עקשנים במיוחד לצעוד לאורך 780 ק"מ.

במקרים רבים מחליפים שבילים אלה את הנתיבים העתיקים של עולי הרגל. בדרך כלל הם מרוחקים מכבישים סואנים וממכוניות דוהרות, ומאפשרים ליהנות בשלווה מן הטבע. אפשר להתייחס אל השבילים הארוכים האלה כאל אתגר מתמשך. אבל אפשר גם להתייחס אליהם כאל סיפור בהמשכים, ולשוב בכל פעם לקטע הליכה נוסף. הזיכרון מהקטע הקודם מאפשר לערוך השוואות לגבי הנוף, הצבעים והצמחייה. כך מספקים השבילים הארוכים אתגר שקל למדוד, לחלק לקטעים קטנים, לחשב בפרקי זמן וקילומטרים ולהתגאות עם השלמתו. שביל ישראל ושביל הגולן הם הדוגמאות הישראליות הקרובות והנוחות ביותר לביצוע, אך גם באירופה אפשר למצוא הזדמנויות לראות את הנוף ברגליים בין סימוני השבילים.

קפריסין: אורנים וארזים

4E (אירופה 4) הוא שביל ארוך מאוד שחוצה למעשה את כל דרום אירופה מגיברלטר ועד קפריסין. הקטע הקפריסאי מאפשר לצעוד בנתיב מרתק, שחולף בכמה מן הנופים היפים ביותר באי. אורך קטע השביל בקפריסין הוא 640 ק"מ, והוא סומן ב-2005. השביל מחבר את נמלי התעופה של לרנקה ושל פאפוס. הסימונים ברורים, בשלטים צהובים. השביל חוצה בכמה מקומות כבישים ראשיים. כלומר, אפשר לצעוד קטעים מן השביל ולדלג די בקלות לקטעים אחרים. הרוצים לצעוד ברציפות לכל אורכו של השביל, יזדקקו לפחות לשבועיים. כמה קטעים הוכשרו כמסלולי נסיעה לרכבי שטח, אך דווקא קטעים אלה פחות מעניינים.

אם רוצים להתמקד בקטעים היפים, כדאי להרחיק לקצה המערבי של האי, לאזור חצי האי אקאמאס (Akamas), או לצעוד ביערות שיורדים לכיוון העיר פאפוס ובאזור הרי הטרודוס הגבוהים בלב האי. חלקים גדולים בקטעים אלה מוצלים, עוברים ביערות אורנים וארזים גדולים ומלווים בפריחה נהדרה באביב.

באקאמאס כדאי להתמקד בקטע שמוביל מפגאיה (Pegeia) למרחצאות אפרודיטה. השביל מקיף בקטע זה את מפרץ לארה. קטע יפה נוסף של ה-4E נמתח באזור ליסוס (Lysos). בעלי מזל יצליחו אולי לראות בקטע זה את המופלון, עז הרים נדירה, שחיה בטבע רק בקפריסין וקשה לגלות אותה ולצפות בה. עוד מידע על השביל

טורקיה: עתיקות וחופי ים

"הדרך הליקית" (The Lycian Way) שאורכה 500 ק"מ, חוצה את חבל ליקיה בדרום טורקיה, ומחברת בין הערים פתייה (Fethye) לאנטליה. לא מדובר בדרך עתיקה ששוחזרה או סומנה מחדש. קייט קלאו, אנגלייה שמתגוררת בטורקיה, "המציאה" את הדרך הליקית כיוזמה פרטית. "אספתי נתיבים של כמה דרכים עתיקות", הסבירה בעבר בראיון ל"הארץ", "בחרתי את הטובות ביותר, רובן דרכים רומיות, וחיברתי ביניהן בשבילי פרדות שמצאתי, או בדרכים קטנות אחרות".

קלאו לא זוקפת את הצלחתו של השביל שנחנך לפני עשר שנים לזכותה, אלא לנוף המיוחד: "אי אפשר לעמוד בפני היופי הזה, חופי ים, צוקים, הרים, אתרי עתיקות, יערות. אין פלא שאנשים נמשכים לדרך הליקית".

היכרות עם כמה קטעים קצרים של שביל ארוך זה מעידה על כך שהוא אמנם מוביל לנופים יפים במיוחד, אבל הסימון לא תמיד באיכות גבוהה, והשביל עצמו נוטה "להיעלם" לפעמים בסבך הצמחייה והשטחים החקלאיים. ב-2004 חנכה קלאו שביל נוסף שסימנה במערב טורקיה - דרך סנט פול שגם אורכו כ-500 ק"מ. מידע על שני השבילים באתר

צרפת: מהים הצפוני לים התיכון

שביל זה נושא שני שמות. בצרפת קוראים לו 5GR שפירושו "השביל הגדול 5", וברשת השבילים האירופית הוא מכונה גם 2E. הוא נחשב לשביל ההליכה החשוב ביותר במערב אירופה. הוא מתחיל בחוף הים הצפוני בהוק ואן הולנד (Hoek Van Holland), ומסתיים בחוף הים התיכון בצרפת. אורכו הכולל 2,500 ק"מ, והעקשנים שרוצים לצעוד לכל אורכו יזדקקו לזוג נעליים טובות במיוחד ולשלושה וחצי חודשי הליכה מאומצת.

כמה מן הקטעים היפים נמצאים מדרום מערב לפריז, באזור בורגונדי ופארק דה מורבאן (Morvan), ליד העיירות אבאלון (Avalon) ווזלה (Vezelay). קטעים מרהיבים נוספים, אם כי מאתגרים יותר להליכה, נמצאים בהרי האלפים, ובסיום המסלול בחוף הים. מידע נוסף: www.grfive.com

ספרד: אכסניות ותחנות רענון

קמינו דה סנטיאגו אינו שביל אחד. זו רשת דרכים עתיקות ששימשו עולי רגל בדרכם לסנטיאגו דה קומפוסטלה בצפון מערב ספרד. שביל ההליכה הפופולרי ביותר נקרא קמינו פרנקה (Camino frances). אורכו 780 ק"מ, והוא מוביל מסנט ז'אן פייה דה פור (St. Jean Pied du Port) ליד ביאריץ שבדרום צרפת לסנטיאגו. לדרך זו מתנקזים שבילי הליכה ושבילי עלייה לרגל רבים נוספים מרחבי צרפת וספרד.

הפופולריות של קמינו דה סנטיאגו עצומה. אלפים עושים את הדרך בכל שנה, חלקם מסיבות דתיות ואחרים כטיול. הנתיב כולו משולט היטב, מרושת באכסניות, חדרים להשכרה, מסעדות, תחנות רענון ועזרה שממשלת ספרד מגישה לצועדים. הדרך חוצה שלוש ערים גדולות - פמפלונה, בורגוס ולאון. אלה המקומות הנוחים ביותר להצטיידות. מידע באתר

בין נפאל לפקיסטאן

כריס אלדן ופדי אלן מ"גרדיאן" בחרו לפני זמן מה את עשרת מסלולי ההליכה המרתקים ביותר בעולם. הם מצביעים על המסלולים שחייבים לראות בהליכה, כאלה שאין שום דרך אחרת לחוות אותם או ליהנות מהם. להלן המסלולים שמופיעים ברשימתם:

• מקיף אנאפורנה, נפאל

המסלול שמקיף את רכס אנאפורנה בנפאל נחשב אחד ממסלולי ההליכה היפים בהימלאיה. הוא לא דורש מיומנות טיפוס או ידע טכני. הדרך חולפת בעמקים פוריים, לצד מקדשים בודהיסטיים יפים, ובמעברי הרים. ההליכה סביב האנאפורנה נמשכת בין 17 ל-19 ימים. החודשים המתאימים ביותר הם אוקטובר, נובמבר ואפריל.

• הקניון הגדול, אריזונה, ארצות הברית

מסלול ההליכה חוצה את הקניון הגדול מדרום לצפון. אורך המסלול כ-40 ק"מ, וההליכה נמשכת בדרך כלל ארבעה ימים. החודש המתאים ביותר הוא אוקטובר. דרגת הקושי בינונית. יש צורך באישור אם רוצים ללון בקמפינג בשטח הפארק.

• דרך האינקה, פרו

שביל האינקה הקלאסי המוביל למאצ'ו פיצ'ו בהרי האנדים בדרום פרו, נחשב למסלול הנודע והפופולרי ביותר באמריקה הדרומית. בשנים האחרונות יש שממליצים לצעוד בו דווקא בעונה הרטובה, בין אוקטובר לאפריל, מכיוון שהצפיפות בעונה היבשה עלולה להיות בלתי נסבלת. ההליכה נמשכת כארבעה ימים. החודשים הנוחים ביותר, בין מאי לספטמבר. נמל התעופה הסמוך נמצא בעיר קוסקו.

• האוורסט, מחנה הבסיס, נפאל

זה המסלול לחובבי הגבהים ותצפיות הנוף הרחבות והרחוקות. משך ההליכה כשבועיים. סופו במחנה הבסיס למטפסי האוורסט, שנמצא בגובה 5,364 מטר. ההליכה במסלול זה אינה דורשת ידע טכני בטיפוס, אבל היא קשה ומאתגרת. החודשים המתאימים הם בין אוקטובר למאי.

• האטלס הגבוה, מרוקו

המסלול חוצה את רכס הרי האטלס במרכז מרוקו. משך ההליכה 16-18 ימים. העונה המתאימה היא במאי או בספטמבר. אין כמעט אפשרות לצעוד עצמאית במסלול זה ורוב המטיילים נעזרים במדריך מקומי, שמכיר היטב את תנאי השטח. הלינה לאורך מסלול זה - בתנאי קמפינג בלבד.

• הקילימנג'רו, טנזניה

הטיפוס על הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה, נחשב אתגר חשוב לכל חובב הליכה רציני. המסלול בצפון טנזניה נמשך עשרה ימים. נמל התעופה הקרוב הוא בעיר ארושה. החודשים המתאימים ביותר הם ינואר-פברואר, או יולי-אוגוסט.

• מילפורד, ניו זילנד

המסלול נחשב לשביל ההליכה היפה ביותר בניו זילנד. ההליכה נמשכת שמונה ימים. החודשים המתאימים הם בין דצמבר למארס. נמל התעופה הקרוב נמצא בקווינסטאון.

• הקפת המון בלאן, צרפת

המסלול עובר בתחומן של שלוש מדינות - צרפת, שווייץ ואיטליה - וחולף בין הנופים המרהיבים של לב הרי האלפים. זמן ההליכה 10-14 ימים, והעונה המתאימה היא הקיץ. דרגת הקושי בינונית-קלה, ורוב הצועדים יכולים להתמודד עם מסלול זה ללא בעיה.

• טורס דל פיינה, צ'ילה

שיני הסלע המושלגות בדרום צ'ילה הן מן המראות המפורסמים ביותר באמריקה הדרומית. משך ההליכה 5-6 ימים. נמל התעופה הקרוב פונטה ארנאס. העונה המתאימה היא בין אוקטובר למארס.

• עמק הונצה, פקיסטאן

המסלול העובר בדרך המשי בצפון מזרח פקיסטן אינו פתוח לישראלים. ההליכה נמשכת שבוע והעונה המתאימה היא אוגוסט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ