${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברוכים הבאים לפירנצה: מדריך לטיול בעיר

בירת מחוזם של מיכאלאנג'לו ולאונרדו דה וינצי' מציעה לכם טעימה מאיטליה הקלאסית של ימי הביניים. מהפסל המפורסם של דויד, דרך דלתות גן העדן ועד עוגת הערמונים המסורתית: קפיצה קטנה לעיר הרנסנס

תגובות
הגשר העתיק (Ponte Vecchio)
Getty Images ISRAEL

במהלך אלפיים שנות קיומה של פירנצה היא הספיקה להתנצר, להכבש על ידי שבטים ברבריים, להתנהל כרפובליקה ולאחר מכן כדוכסות, להפוך לבירת טוסקנה כולה ואפילו לעיר הבירה של איטליה במשך חמש שנים. כל אלה הם רק חלק מהסיבות בגינן העיר שופעת כיום יופי ואטרקציות מקצוות שונים: משרידי חומות בני אלפיים שנה ועד חנויות מודרניות עם חלונות ראווה בעיצוב מיוחד, מרחובות ימי-ביניים ורנסנסיים בהם התהלך ויצר מיכלאנג'לו ועד למילה האחרונה בעיצוב. אותה נערה אצילה בת האלפיים מציעה כמעט מכל פינת רחוב וכיכר שפע של יופי ואסתטיקה, ריחות קפה ודברי מאפה, מבקרים מקומיים ותיירים בערבוביה ואין ספור תחומי עניין. קומץ מכל אלה מובא בפניכם ובעבורכם במטרה להעמיק ולהעשיר את החוויה, בין אם זה לכם הביקור הראשון או הרבה מעבר לכך.

מקומות מרכזיים לביקור בחוצות העיר

מבין אין ספור המקומות שבחוצות העיר, שלושת המפורסמים ביותר הם הכיכר האזרחית, הגשר העתיק (Ponte Vecchio) והכיכר הדתית. הכיכר האזרחית של פירנצה נקראת פיאצה דלה סיניוריה (Piazza della Signioria), כלומר "כיכר הבכירים". היא מאוכלסת בפיסול נפלא של דמויות תנ"כיות ומיתולוגיות אשר קמות לתחיה לנגד עינינו. אחד מהמפורסמים שביניהם הוא (העתק) פסל 'דוד' של מיכלאנג'לו (המקור הוכנס לגלריית האקדמיה בפירנצה בשלהי המאה ה-19). פסל מרשים נוסף שסמוך אליו הוא 'פרסאוס', אותו גיבור מיתולוגי שנשלח לערוף את ראש המדוזה, אותה אישה אשר במקום שערות היו לראשה נחשים וכל מי שהביט בה התאבן. בצד המזרחי של הכיכר ממוקם מבנה אדיר ממדים בעל מגדל פעמונים שמרקיע כמעט לגובה של 100 מטר. זהו הפאלאצו ווקיו (Palazzo Vecchio), הארמון העתיק בו ישבה בשלהי ימי הביניים מועצת העיר, ומאוחר יותר התמקם בה הזוג הדוכסי של העיר. כיום המבנה משמש כבית המועצה של פירנצה וגם כמוזיאון מעניין. חצר המבנה שפונה לעבר הכיכר מעוטרת בפיתוחים מתובלטים ופרסקאות (ציורי קיר) ובמרכזה פסל מזרקה. זהו העתק של פסל לו אחראי אנדראה דל וורוקיו, שהיה גם המורה של ליאונרדו דה וינצ'י.

מהכיכר האזרחית ניתן להמשיך לעבר הגשר העתיק של העיר שמכאן גם שמו באיטלקית, הפונטה ווקיו (Ponte Vecchio). הגשר נבנה באמצע המאה ה-14 וממנו נשקף מראה הנהר וגדותיו שמתעטפים במבני העיר. לאורך צידו המזרחי של הגשר בנויה תוספת של מסדרון ארוך וצהוב עם חלונות קטנים ועגולים מסורגים, ועוד שלושה גדולים במרכזו. זהו חלק מאותו מסדרון ארוך ומפותל שנבנה במהירות שיא באמצע המאה ה-16 ואיפשר לדוכס העיר לעבור מארמון אחד שלו (הפאלאצו ווקיו) לארמון השני שלו מעל לאנשים ובכך לא נאלץ מבלי ללכת ביניהם ולהסתכן. כאשר אחד מיורשי הדוכס עבר בגשר, הטרידו את אפו הדוכסי הריחות שעלו מחנויות הדייגים והקצבים שאיכלסו אותו. לפיכך, הוא הורה שבמקום אלה יהיו על הגשר חנויות של צורפים בלבד. ואכן, שימו לב בעודכם עוברים על הגשר, כי הרוב המכריע של החנויות שנמצאות בו הן של תכשיטים.  המרכז הדתי (נוצרי) של פירנצה נמצא בכיכר בשם פיאצה סן ג'ובאני (Piazza San Giovanni), כלומר הכיכר של יוחנן המטביל הקדוש לנוצרים. בכיכר הזו נמצאת הקתדרלה שהיא הכנסייה הראשית של העיר, בסמוך אליה מזדקר מגדל הפעמונים, ומולה בית הטבילה (מקום שמשמש להטבלת אנשים לנצרות). הקתדרלה הענקית שנקראת סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), כלומר "מריה הקדושה של הפרח", נושאת על כתפיה כיפה אדירה ענקית מאמצע המאה ה-15, שהינה למעשה כיפה בתוך כיפה בגובה של 107 מטר וקוטר של 42 מטר. למעוניינים, בהתאם לשעות הפתיחה ודרך כניסה נפרדת, ניתן לעלות את 463 המדרגות עד לקצה ולחוות מראה עוצר נשימה על העיר.

הכירו את מדור טיולים החדש של הארץ עם כל המידע למטיילים ולנוסעים

במידה ונכנסתם לכנסייה עצמה, בעודכם עומדים על הרצפה ומתבוננים על הכיפה הפנימית, שימו לב לציורי הפרסקאות (ציורי קיר) שמתארים את 'יום הדין האחרון'. על פי האמונה הנוצרית, יום זה יהיה היום האחרון בהיסטוריה האנושית בו ישפטו כולם ובעוד שהצדיקים ילכו לגן העדן, הרשעים ישלחו לגיהנום בו יסבלו לנצח. גודל הקתדלרה והציורים הללו יכולים לסייע בידי המבקר בן המאה ה-21 בכל גיל שהוא להתרשם ולדמיין עד כמה הכנסייה הזו העצימה מחד את גאוות בני העיר במהלך המאות, ומאידך העבירה רטט של פחד ויראה.

בסמוך לקתדרלה מזדקר לו לגובה של כמעט 85 מטר, זקוף, צבעוני ובחלונות שנראים כעשויים תחרה, מגדל הפעמונים של העיר. מטרתו של זה, כפי שמובן משמו, היא לצלצל בפעמונים ובכך לקרוא לתושבי העיר לתפילה, לאסיפות או התראה. גם כאן, בכפוף לשעות הפתיחה, ניתן לטפס עד לקצה המגדל.

מבנה בן כמעט אלף שנים.בית הטבילה, או כפי שנקרא באיטלקית הבטסיטרו (Battistero)
Getty Images ISRAEL

המבנה השלישי בכיכר שבן כמעט אלף שנים הוא בית הטבילה, או כפי שנקרא באיטלקית הבטסיטרו (Battistero). אמנם בתוכו תקרת המבנה מצופה בעבודות פסיפס מרהיבות, החלק המפורסם שלו הוא דווקא הדלתות המזרחיות החיצוניות שלו שמכונות גם 'דלתות גן העדן'. דלתות אלה (כעת העתק מדוייק של מקור השמור במוזיאון הסמוך) הן בצבע זהב ומתארות עשרה סיפורים מהתנ"ך, או כפי שנקרא בנצרות, הברית הישנה. 

גלריות ומוזיאונים מתוך מגוון האפשרויות העצום והמעניין, מובאים כאן מספר כנסיות ומוזיאונים חשובים בעיר.

גלריית האופיצי (Galleria degli Uffizi) – האופיצי, ששמו מגיע מהמילה 'משרדים' (Uffici באיטלקית המודרנית), מכיל אוסף יצירות עשיר שהשתייך תחילה לבית משפחת מדיצ'י, משפחת בנקאים שהפכו לדוכסים, ושלטו בעיר המדינה פירנצה (ואחר כך כמעט בכל טוסקנה) עד לתחילת המאה ה-18. כיום גלריה זו ידועה בראש ובראשונה בזכות ציורים מפורסמים שבה של אמנים רנסנסיים דגולים דוגמת בוטיצ'לי (Botticelli), מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ורפאל. מעבר לאלה ולערב רב של ציורים אחרים, מעניין לא פחות לשים לב לפסלים השונים שבצידי המסדרונות אשר ברובם המכריע נעשו בתקופת רומא העתיקה. בשל היות הגלרייה הזו מפורסמת ומבוקשת כל כך, ההמתנה עלולה להיות ארוכה בעיקר בתקופות המתויירות. כדי להמנע או לצמצם במידת האפשר את ההמתנה, חשוב לבצע הזמנה מראש (בגינה תחויבו בעלות נוספת על זו של הכרטיס). הגלרייה ממוקמת בסמוך לכיכר הסיניוריה (בצידה הדרומי) וכתובתה הוא 'פיאצה דליי אופיצי' (Piazza degli Uffizi) 6. 

גלריית האופיצי (Galleria degli Uffizi)
Paul Mayall / ullstein bild via

גלריית האקדמיה (Galleria dell’Accademia) – אחד מהפסלים המפורסמים ביותר בעולם הוא ללא ספק 'דוד' של מיכלאנג'לו שנמצא בגלרייה הזו. חוץ ממנו, נמצאים בה גם פסלים נוספים של האמן הגאון, דוגמת אלה שמכונים 'העבדים' או גם 'האסירים' ושייכים לפרויקט אותו הוא הגדיר 'הטרגדיה של חייו'. פסלים אלה נראים כבוקעים מתוך השיש שעדיין מקיף אותם וחובק חלקים שונים מאבריהם אשר טרם השתחררו ממנו. עד היום נותר ויכוח פתוח האם האמן לא סיים את הפסלים כי לא רצה בכך, או שאולי הותיר אותם כך בכוונה תחילה. גם בגלרייה הזו, כמו באופיצי, ההמתנה עלולה להיות ארוכה בעיקר בתקופות המתויירות. כדי להמנע או לצמצם במידת האפשר את ההמתנה חשוב לבצע הזמנה מראש (בגינה תחויבו בעלות נוספת על זו של הכרטיס). הגלרייה ממוקמת ברחוב בשם 'ויה ריקאזולי' (Via Ricasoli) 58/60.

מוזיאון הברג'לו (Museo del Bargello) - המבנה בצורת המבצר שימש במשך מאות שנים כבית כלא, מקום לעינויים והוצאות להורג. למרבה השמחה, המהות שלו הפכה לפני יותר ממאה שנה למוזיאון אדיר של פיסול המציג יצירות בעיקר מהמאות ה-15 ועד ה-17, ושכיות חמדה מעניינות אחרות. בעוד שאת ה'דוד' המפורסם של מיכלאנג'לו ניתן למצוא בגלריית האקדמיה כפי שצויין קודם לכן, במוזיאון הזה תוכלו למצוא שלושה פסלי 'דוד' אחרים שקדמו לזה של מיכלאנג'לו. כשתגיעו, שווה להתבונן ולעמוד על ההבדלים ואת קווי הדימיון בין אלה לבין זה של מיכלאנג'לו. המוזיאון נמצא ברחוב בשם 'ויה דל פרוקונסולו' (Via del Proconsolo) 4.  

מוזיאון הברג'לו (Museo del Bargello). פסל ונוס במוזיאון ברגלו
Robert Alexander / Getty Images

כנסיות

מעבר למוזיאונים, פירנצה מציעה מספר רב של כנסיות אשר בחלקן נגבה תשלום בעבור הכניסה.

סנטה מריה נובלה (Santa Maria Novella) – מיכאלאנג'לו כינה את הכנסייה בת המאה ה-13 "לה מיה ספוזה" (La mia sposa), כלומר "הכלה שלי". בתוכה נמצאים ציורי קיר מרהיבים כשהראשון שיחשף בפניכם עם הכניסה אליה יתן לכם תחושה של גומחה בקיר. היום, עיני האיש המודרני קהו ביחס לפלאי יכולות הפרספקטיבה (הצגת המציאות התלת מימדית על משטח דו מימדי), אבל עבור תושב פירנצה של לפני חמש מאות ושש מאות שנה, המראה הזה היה מדהים ומרגש כאחד. בקצה הצפוני של הכנסייה, בו נמצאת הקפלה המרכזית, נמצאים פרסקאות יפהפיים. את אלה צייר האמן בשם דומניקו גירלאנדיו כשאחד מהעוזרים שלו היה ככל הנראה הנער הצעיר והמתלמד מיכאלאנג'לו. 

ואגב מיכלאנג'לו, הקבר של הגאון נמצא בכנסייה זו, שלו ושל דמויות חשובות נוספות דוגמת גלילאו גלילאי וכן של ג'ואקינו רוסיני (מלחין 'הספר מסיביליה'). כנסייה זו הינה גדולת ממדים ומרשימה מחד, אך יחד עם זאת פשוטה וצנועה באופן יחסי בעיטורים שלה על פי עקרונות המסדר הפרנצ'יסקני האחראי לבנייתה בסוף המאה ה-13.

סנטה מריה נובלה (Santa Maria Novella) – מיכאלאנג'לו כינה את הכנסייה בת המאה ה-13 "לה מיה ספוזה" (La mia sposa), כלומר "הכלה שלי"
בלומברג

שווקים ואזורי קניות בפירנצה קיימים שווקים ניידים אשר נמצאים בימים מסויימים בשבוע ו/או בחודש, ושווקים קבועים שפתוחים כמעט כל ימות השנה. להלן שלושה מהשווקים בעיר.

שוק סן לורנצו (Mercato San Lorenzo) - קרוב מאוד למרכז הדתי של העיר ממוקם אחד מהשווקים המפורסמים ביותר של פירנצה בשם שוק סן לורנצו (San Lorenzo). שוק זה נחלק למעשה לשני שווקים: האחד הוא שוק אוכל מקורה, שלמעט יום ראשון וחגים שונים הוא פתוח בשעות הבוקר, וביום שבת בדרך כלל נסגר רק לקראת אחר הצהריים. גם למי שלא מתכוון לקנות לאכול או לסעוד באחת ממסעדות הפועלים שבו, שווה לבקר ולחוות את ההווי הפיורנטיני המקומי, את הריחות, הצבעוניות, את הקולות והמקומיים (והתיירים הסקרנים) העסוקים לעבור מדוכן אחד לאחר. השוק השני הוא זה שנמצא תחת כיפת השמיים מסביב לשוק המקורה ובו מוצעים למכירה דברי עור, חולצות, נעליים, מזכרות וכמעט מכל הבא ליד. שוק זה פתוח בדרך כלל ברוב ימות השנה, לרבות יום ראשון, משעות הבוקר ועד הערב.

השוק ה'חדש' (Mercato Nuovo) - שוק אחר בקרבת הגשר העתיק (הפונטה ווקיו) הוא זה שלעיתים מכונה גם 'שוק הקש'. כאשר נבנה במאה ה – 16, לידו היה שוק ישן שאינו קיים עוד, ומכאן שמו. הסחורה שמוצעת בו מקבילה על פי רוב לזו שבשוק הפתוח של סן לורנצו.

שוק סנטו ספיריטו (Mercato Santo Spirito) - את פירנצה מפלח נהר בשם 'ארנו' (Arno) מדרום וצפון. החלק הדרומי של העיר נקרא ה'אולטרארנו' (Oltr’arno), ובו גם כיכר 'סנטו ספיריטו' (Piazza Santo Spirito). כאן ממוקם שוק מקומי נוסף אל מול כנסייה בעלת חזית צהובה ו'עירומה'. ברוב ימות השבוע במהלך השנה מתקיים כאן שוק קטן ומקומי בשעות הבוקר, שלעיתים כולל מספר דוכנים בלבד דוגמת דוכן פירות וירקות, ובימים אחרים דוכנים נוספים שמציעים מוצרי בית שונים, מצעים, בגדים, פרחים וכדומה. מעניין להסתובב בכיכר בין המקומיים שבוחנים בין בהתבוננות או בין בנגיעה, את הסחורה המוצעת.

מעבר לשווקים השונים, הרחובות של פירנצה מלאים בחנויות שונות שמציעות מגוון רחב של מוצרים, מחנויות צעצועים ועד לחנויות היוקרה של השמות הגדולים. אחד מהרחובות המרכזיים שנפרש ממערב למזרח, ארוך מאוד ומחליף את שמו לאורכו אך לא את אופיו, הוא ויה דל קורסו (Via del Corso). רחוב זה עשיר בחנויות משני צדידיו וכאשר מרימים מעט את הראש להמשך המבנים בהן מאוכלסות, אפשר לראות כיצד החדש והמודרני משתלב בהיסטוריה של העיר. רחובות נוספים עטורי חנויות הם אלה שמצטלבים איתו, ויה קלימלה (Via Calimala) שמשתנה לויה רומא (Via Roma), ומקביל אליהם ויה קלצאיאולי (Via Calzaiuoli). למבקשי המותגים היוקרתיים, ויה טורנבואוני (Via Tornabuoni) וויה דלה וינייה נואובה (Via della Vigna Nuova) שאינם רחוקים משם, הם חלק מהרחובות שמעניקים היצע מגוון ועשיר של אלה.

מאכלים טיפוסיים המטבח הטוסקני מספק מבחר רב של מאכלים מעניינים שהינם חוויה לעין ולחך. לאור השפע הרב, מובאות כאן בפניכם מנה טיפוסית אחת מכל אחד משלבי הארוחה השונים.

המנה שלפני הארוחה, האנטיפסטי (Antipasti) – אחד מהמתאבנים הטיפוסיים הוא זה שנקרא "קרוסטיני די פגאטיני" (Crostini di fegatini). אלה הם טוסטונים שמוגשים עם ממרח כבד עוף חם שנמרח מעליהם.

מנה ראשונה, פרימו פיאטו (Primo Piatto) – מרק סמיך מאוד שעשוי מירקות שונים, שעועית, כרוב ועוד, נקרא "ריבוליטה" (Ribollita). שמו, שמשמעותו "מבושל שוב", מעיד על מהותו. מסופר שהטוסקנים בתום הארוחה נמנעו מלהשליך את שאריות האוכל שראויות עדיין למאכל. לפיכך, אלה נאספו ובושלו שוב ביום למחרת בתוספת שעועית, שמן ולחם, ומכאן נולד המאכל הטיפוסי ריבוליטה, המבושל שוב.

מנה שנייה, סקונדו פיאטו (Secondo Piatto) – ה"למפרדוטו" (Lampredotto) הינו מאכל בשרי שעשוי מהקיבה התחתונה של הפרה. למי שמעוניין להתנסות בחוויה, ניתן לאכול את הלמפרדוטו בלחמניה, או בנפרד, מתובל במיני תבלינים שונים, או רק עם הרוטב שלו.

קינוח, דולצ'י (Dolci) – עוגה פיורנטינית טיפוסית, שונה ומעניינת היא ה"קסטאניאצ'ו" (Castagnaccio). מדובר בעוגה שטוחה וחומה העשוייה מקמח ערמונים, ולכן נאפת בדרך כלל בעת הערמונים בשנה (סתיו). מעל לעוגה מפוזרים צנוברים ולעיתים משולבים בה גם עלי רוזמרין.

אזורי בילוי

ברים, בתי קפה ומועדונים, נמצאים בכל רחבי המרכז ההיסטורי, כאשר מן הסתם הימים הפעילים יותר הם אלה של סוף השבוע. להלן שלושה איזורים שונים ברחבי העיר בהם נמצאים מקומות בילוי שונים. למרגלות החזית הלבנה של כנסיית סנטה קרוצ'ה (Santa Croce) נפתחת כיכר ענקית. מסביב לה וברחובות השונים שבאיזור זה נמצאים בתי קפה רבים, ברים ומסעדות אליהם מגיעים מקומיים ותיירים כאחד.

ה"קסטאניאצ'ו" (Castagnaccio). מדובר בעוגה שטוחה וחומה העשוייה מקמח ערמונים
iryna grygorii / Getty Images Is

איזור אחר ממוקם בצידו הדרומי של הנהר וידוע בשם אולטרארנו (Oltr’arno). כיכר גדולה שנמצאת אל מול כניסה בעלת חזית חשופה וצהובה נקראת בשם פיאצה סנטו ספיריטו (Piazza Santo Spirito). את הכיכר מקיפים בתי קפה ומסעדות, ומדרגות הכנסיה שפונות לעברה מציעות לעיתים תכופות סוג של מושבים עליהם מתגודדים הבליינים. מדי פעם במהלך השנה מועלות בלב הכיכר הופעות שונות הפתוחות לקהל הרחב. כמו שבכיכר עצמה כך גם ברחובות הסמוכים לה נמצאות מסעדות שונות וכן מקומות בילוי נוספים. באותו צד של הנהר נמצא רובע מעניין בשם סן ניקולו (San Niccolo). גם כאן המקום מציע לבליינים מסעדות שונות, בתי קפה ומקומות אטרקטיביים נוספים, וכל אלה בתחושה אותנטית של פירנצה והפיורנטינים.

פירנצה ויהדות

. למרגלות החזית הלבנה של כנסיית סנטה קרוצ'ה (Santa Croce) נפתחת כיכר ענקית. מסביב לה וברחובות השונים שבאיזור זה נמצאים בתי קפה רבים, ברים ומסעדות
Getty Images IL

ההיסטוריה היהודית בעיר הינה בת לפחות שש מאות שנה וניתן למצוא בה סממנים שקשורים לעם היהודי מאז ועד היום. כאחד מהמקומות האטרקטיביים הוזכרו קודם לכן דלתות גן העדן שההעתק שלהן ממוקם בחזית בית הטבילה אל מול הקתדרלה. דלתות אלה מציגות עשרה ארועים מהתנ"ך, ומרתק לראות כיצד בני המאה ה-15 בחרו להציג את ירושלים, יריחו, הצורה המיוחדת שבה מופיעה תיבת נח, בית המקדש ודמויות תנ"כיות שונות.

כיכר גדולה שממוקמת בין הכיכר הדתית לכיכר האזרחית בעיר היא פיאצה דה לה רפובליקה שנבנתה מחדש בסוף המאה ה-19. עד אז, את חלקה כיסו מבנים של הגטו היהודי שנבנה בסוף המאה ה-16. עם קבלת היהודים שיוויון זכויות בשלהי המאה ה-19 הוחלט להרוס את הגטו והיהודים היו רשאים לגור בכל מקום בו חפצו ולעסוק בכל משלוח יד בו בחרו. מספר שנים לאחר מכן החלו בבניית בית הכנסת החדש שבנייתו נמשכה שמונה שנים בלבד.

בית הכנסת של פירנצה, או הסינגוגה (Sinagoga) כפי שקרוי באיטלקית, מיוחד מאוד. מעניין לראות שהאופן בו הוא נבנה מזכיר מאוד את האופן בו נבנו בדרך כלל כנסיות, ושעיטוריו הן מבחוץ והן מבפנים, מצוטטים מהאמנות המוסלמית. לדוגמא, בתוך המבנה כאשר מביטים לעבר ארון הקודש נראה אלמנט שלקוח מתוך כנסייה והוא זה שנקרא דוכן המטיף (פולפיט). בנוסף, העיטורים המהודרים השונים דוגמת הקשתות הקטנטנות וציורי הפיתוחים על הקירות הן מאפיינים של אמנות מוסלמית. בקומה הראשונה והשנייה של בית הכנסת נמצאים מוזיאונים הקשורים להיסטוריה היהודית בעיר ומציגים חפצים שונים ומעניינים מתרבות ומסורת עשירה. בסמוך לבית הכנסת ממוקם בית חב"ד ובאותו איזור מסעדה כשרה חלבית אשר מציעה אוכל בשרי על פי הזמנה מראש. 

בית הכנסת של פירנצה, או הסינגוגה (Sinagoga) כפי שקרוי באיטלקית
Getty Images IL

פירנצה ממשיכה ומציעה מראות שונים ומעניינים, וחולשת על מגוון אפשרויות ונושאים שונים בה. בעודכם מטיילים בעיר וחווים את אוצרותיה ויופיה באופן אישי, הזכירו לעצמכם מדי פעם שכאן, ממש כאן, החלה תקופת הרנסנס, היינו 'הלידה מחדש'. מי יודע, אולי לידה מחודשת כזו יכולה לקרות למי מכם.

ליאור אביב הוא מדריך טיולים מורשה ומוסמך בפירנצה בעברית, אנגלית ואיטלקית - אתר רשמי: www.florenceasyouwish.comאימייל: liorinfirenze@gmail.com נייד: 3298159160 (39+)

*#