טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עכו העתיקה פונה לתיירות ומנסה לא להתרוקן מתושביה הערבים

העיר העתיקה היפהפייה והמתפוררת של עכו עוברת שיקום והמשקיעים, לצד העירייה, מקווים לצרף למהלך את התושבים הערבים ולא לחזור על מקרה יפו העתיקה, שדחקה את תושביה למען רובע אמנים. אז למה הסופר העכואי עלא חליחל פסימי?

13תגובות
ישן ומשוקם בגוש עשר בעכו העתיקה. עד כה השקיעה המדינה 27 מיליון שקל בשיקום 74 מבני מגורים בו
רמי שלוש

עכו העתיקה היא יהלום. אי אפשר להתחרות ביופי שלה, בהיסטוריה, בעושר ובצבעוניות של אחת מערי הנמל העתיקות בעולם. ובכל זאת ניצב מעליה סימן שאלה ענק. המונומנטים הגדולים שלה — המצודה, החמאם ואחרים — שוקמו, שופצו ואפילו זוכים להצלחה ומושכים מבקרים. סימן השאלה הגדול מרחף עכשיו על היתר: מה יקרה ברחובות הצרים שמקיפים את אולמות האבירים? האם תיירים, ישראלים או זרים, יישארו בה ללינת לילה? האם הם יבלו ערב על הטיילת? והאם תושבי העיר העתיקה ימשיכו לגור בה?

5,000 תושבים, כולם ערבים, מתגוררים בעכו העתיקה. בעיר כולה חיים 47,000 תושבים (שני שליש יהודים ושליש ערבים). אוכלוסיית העיר העתיקה נחשבת חלשה יחסית. העשירים שיכלו להרשות לעצמם עזבו לשכונות טובות יותר, אלא שדווקא הבתים בעיר העתיקה הם העתיד התיירותי של העיר. התיירים רוצים ללון בבית אבן שצופה אל הים, עם קשתות מן התקופה העות'מנית ושרידים צלבניים.

עכו העתיקה - דלג

ביקור עכשווי בעכו העתיקה מעיד שיש בה המון יוזמות תיירותיות, אבל הבעלים המקוריים של הנכסים, ערבים תושבי עכו, מגששים עדיין את דרכם למפת התיירות המקומית. רוב בתי המלון החדשים ויוזמות האירוח המקומיות נמצאים בבעלות ובניהול של יהודים, שהגיעו מחוץ לעיר וראו בה השקעה טובה. הסיוט הגדול הוא שבעוד עשר שנים עכו תהיה דומה לרובע המשופץ והשומם של יפו העתיקה.

ביפו, 100 קילומטרים דרומה על חוף הים התיכון, נעשו צעדים אחרים לחלוטין. מאז שנות ה–60, כבר יותר מחמישים שנה, אין אף תושב ערבי ביפו העתיקה. תושבי הרובע העתיק מעל הנמל פונו ב–1965 והרובע "שוקם", "שוחזר" ואמור היה לאכלס אמנים וגלריות. 50 שנה לאחר מכן יפו העתיקה נראית כחלום הבלהות של כל מי שעכו יקרה לליבו.

כמי זריהן־הלר מהחברה לפיתוח עכו (מימין) ומריים עייק, שתהפוך ארבעה מחדרי ביתה לחדרי אירוח לתיירים
משה גלעד

הציפיות היו בשמיים

מרים עייק מראה לי את הבית שלה בגאווה גדולה. יש לה במה להתגאות. המבנה העתיק (בניין 140 בגוש 10 בעכו העתיקה), בן מאות שנים. יש בו חדרים ענקיים, עם תקרות גבוהות, כמה מהן מצוירות. קירות האבן הגבוהים, חלקם חשופים מטיח בכוונה, וחלונות העץ הכחולים משרים אווירה טובה. מהמרפסת שלה רואים את גגות העיר העתיקה ואת המפרץ. אנחנו שותים אספרסו ממכונה ביתית במטבח של עייק והיא מסבירה איך תהפוך ארבעה מן החדרים בבית לחדרי אירוח. לעסק יקראו "בית היסמין" והיא מתכננת להציב בכניסה עציץ גדול עם פרחי יסמין. העציץ עדיין לא שם, וגם חדרי האירוח לא מוכנים אבל עייק אופטימית.

ב–2001 הוכרה עכו העתיקה כנכס תרבות עולמי ונכנסה לרשימה היוקרתית של אונסק"ו. עיר החוף הצפונית היתה המקום הראשון בישראל שזכה להכרה כזו. הציפיות היו אז בשמיים. 17 שנים חלפו, ישראל הודיעה לאחרונה על פרישה מאונסק"ו, אבל עכו, כך נדמה, מתחילה רק עכשיו לקטוף את הפירות.

לפי נתוני הרשות לפיתוח עכו פקדו את העיר בשנה האחרונה שני מיליון מבקרים, עלייה של 30 אחוז לעומת 2016. לפי משרד התיירות ביקרו בעכו ב–2017 כחצי מיליון תיירים מחו"ל. כשמנסים לברר כמה מהם נשארו ללון בעיר המספרים מעורפלים ועגומים. הרוב חוזרים לתל אביב או לנים בחיפה.

בסימטאות עכו העתיקה
רמי שלוש

עכו העתיקה כולה הוכרזה כאתר עתיקות. המשמעות היא שחוק העתיקות חל על כל המבנים בה. קריסתו השבוע של מבנה במסעדת דוניאנא, סמוך לנמל הפיזאני וצמוד לחומת העיר, היא תזכורת כואבת למורכבות המצב: אתר מורשת עולמי בן מאות שנים שחלקים גדולים ממנו במצב פיזי רעוע, שאנשים פרטיים, לצד העירייה, הרשות לפיתוח עכו, רשות מקרקעי ישראל וגופים אחרים, מפעילים בו עסקי תיירות.

לאחר הכרזת אונסק"ו החליטה ממשלת ישראל לשקם את מבני המגורים בחלק מן העיר העתיקה, כניסוי לבחינת האפשרות לשמר את הרובע העתיק ולשפר את מצב התושבים. כולם הסכימו שהפוטנציאל התיירותי עצום. יש בעיר נכסים פנטסטיים כמו אולמות האבירים ויש בה גם אלפי תושבים שחיים בבתי מגורים, רובם מתפוררים ומוזנחים עד כאב. הוגדר רובע מגורים — גוש 10 — והוא נלקח מניהול עמידר והועבר לניהול החברה לפיתוח עכו. 129 מבנים יש ברובע הזה, שנמצא מול קו המים, בפינה הצפון מערבית של עכו העתיקה. כל אוכלוסייתו ערבית. 102 מהמבנים היו בבעלות ציבורית. האחרים היו בבעלות פרטית או בבעלות הוואקף המוסלמי. כמעט בכל המבנים ברובע גרו דיירים מוגנים.

המתכננת כמי זריהן־הלר, מנהלת פרויקטים תיירותיים, היא האחראית מטעם הרשות לפיתוח עכו העתיקה על שיקום המבנים בגוש 10. לדבריה, אם רוצים להביא תיירים חייבים לשקם גם את מבני המגורים בעיר ולא רק את מבני הציבור המרשימים. המונומנטים הגדולים לבדם אינם יכולים למשוך תיירים. המפתח, לדברי זריהן־הלר הוא יצירת שימושים מעורבים, ושיקום מבני המגורים הוא בעיניה רכיב חיוני בחוויה של עיר עתיקה תיירותית.

בתים משוקמים בעכו העתיקה
רמי שלוש

הפרויקט שמובילה זריהן־הלר מתמקד בשיקום פיזי של מבני מגורים עתיקים, רבים מהם הוקמו על שרידים צלבניים עם שכבות עותמניות. מטרות נוספות הן עידוד הדיירים המוגנים לרכוש את הנכסים מן הרשויות, והעשרת חווית הביקור של התיירים. עלויות השיקום הן במימון מלא של המדינה (רמ"י), ללא השתתפות מצד הדיירים. "בהתחלה הדיירים אמרו לי 'אהה, זה אונסק"ו משלמים'. אחר כך אמרו שערב הסעודית משלמת. לתושבי עכו העתיקה קשה להאמין שמדינת ישראל עושה עבורם משהו טוב — אבל זו המציאות".

זריהן־הלר מדגישה שהשיקום נעשה למבנים עצמם ולא לפנים הדירות. "אנחנו לא מחליפים ריצוף באמבטיה או ארונות במטבח, אבל ברור שהנכסים זוכים להשבחה משמעותית. אנחנו מתמקדים בשלד, בחזית ובפתחים".

הסיור בעכו העתיקה לצידה של זריהן־הלר כולל מצד אחד הסברים מקצועיים על מורכבות השיקום של מבני אבן כורכר עתיקים שניצבים מול הים, לצד שיחות, חיבוקים וויכוחים אינסופיים עם דיירים מקומיים, שמשבחים בהתרגשות את המעורבות שלה או דורשים במפגיע שתתקן להם עוד היום נזילה במרפסת.

עד כה השקיעה המדינה 27 מיליון שקל בשיקום מבני המגורים בעכו העתיקה. בסך הכול שוקמו 74 מבנים. "נוצרו בעכו תנאים ייחודיים", אומרת זריהן־הלר. ברמלה, דוגמה מקבילה מבחינות רבות, זה לא קורה. הבנו שאי אפשר להטיל על האוכלוסייה המקומית המון איסורים — כי היא חיה באתר עתיקות — ומצד שני לא לעזור לה בשיקום. רבים מהתושבים כאן מבוגרים שחיים על קצבת הכנסה. צריך לפתח את הסמטאות, לאפשר לתיירים לפגוש אנשים, ללון בבתים מקומיים".

117 עסקאות נחתמו עד כה בגוש 10, במסגרתן רכשו דיירים מוגנים את הנכס המשופץ מן המדינה בתנאים נוחים והפכו לבעליו. "בהתחלה לא היו בכלל עסקאות ולא ידענו לקבוע מחיר, עכשיו כולם מתעניינים ויש שוק תוסס. מי שקנה נכס ומחזיק בו רוצה לפתח תיירות, צימרים, חדרי אירוח". זריהן־הלר יודעת היטב שמילות המפתח הן "ומחזיק בו". רבים מאלה שרכשו נכס הזדרזו למכור אותו במחיר גבוה ליזמים, רובם יהודים, שהבינו שעכו היא עכשיו תיבת המטמון.

עכו העתיקה
רמי שלוש

כל חורבה היא ארמון

מלון "אפנדי" של אורי ירמיאס (אורי בורי) הוא אחד הוותיקים והמפורסמים בעיר העתיקה. לצידו קמו לא מעט יוזמות אחרות — "ערבסק" של אבן ומיכה פלנברג, מלון "זרקא" של יורם בר אבי ו"עכותיקה" של מאיר דוידסון. האחרון מפעיל עכשיו 14 יחידות נופש (סוויטות) ברחבי עכו העתיקה. בשיחה עימו, לאחר שהראה בגאווה כמה דירות נופש, מסביר דוידסון שהיתרון העיקרי של לינה כאן הוא באפשרות להציע לתייר לישון בחדר בן 400 שנה, בשכונה אותנטית. "יש כאן תושבים שמשפחתם חיה ברובע הזה מאות שנים. אנחנו מציעים להם פרנסה ותעסוקה".

עם זאת מודה דוידסון שחלק מהתושבים מתייחסים בחשדנות למשקיע יהודי שפועל בעיר העתיקה. "כנראה שאם הייתי מתחיל לפעול בשכונה חרדית התגובה היתה דומה. אני גר כאן כבר שלוש שנים ובסך הכל התקבלנו היטב. הסברתי מיד מה אני מתכוון לעשות. אני מביא לכאן תיירים, משפר את השכונה, נותן עבודה לתושבים ועוזר לשכנים שלי שרוצים לפתח עסק תיירותי".

דוידסון מסביר שהחרדה הגדולה ביותר שלו היא נטישת התושבים המקומיים, כי העיר תיפגע מכך אנושות. "אני חושש להפוך ליפו העתיקה או לוונציה. שם יש רק תיירים בלי תושבים מקומיים וזה לא מצב בריא". לדברי דוידסון בעלי נכסים ערבים מבינים עכשיו שלא כדאי להם למכור נכסים ליהודים אלא להפעיל בעצמם עסקי השכרה דרך AIRBNB או פלטפורמות דומות. "אנחנו, היזמים היהודים, מביאים סכומי כסף גדולים, אבל לתושבים הערבים יש יתרונות על פנינו בתחום התיירות — הם מבשלים הרבה יותר טוב מאיתנו, הם יכולים להציג בפני האורחים תרבות מקומית חזקה שאין לנו, מוזיקה ביתית ואירוח ביתי. אלה יתרונות אדירים בתיירות".

אלה יונגמן, מתכננת ואחראית פיתוח תיירות, עבדה בעיר העתיקה בעכו ארבע שנים. "כל חורבה כאן היא ארמון, אבל המכשול העיקרי שצריך לחצות הוא ההבנה של התושבים שגורלם יכול להשתנות אם ייטלו יוזמה. חשוב לגרום להם להרגיש שהם אדונים לגורלם". מלון "ערבסק" אותו עיצבה הוא בעיניה הדגם המוצלח של יזם שהגיע מתל אביב ונשבה ביופיו של המקום. חצי מהצוות שמפעיל כיום את העסק הוא ערבי.

"רבים אמרו לי 'אנחנו יכולים לפתוח מסעדה מזרחית, אבל מה אנחנו מבינים במלונאות?' יש בעכו בעיה של דימוי עצמי ירוד ולכן יש חשיבות גדולה להגעת משקיעים חיצוניים שלא סובלים מכך, בהם מומחים למלונאות, שאליהם יצטרפו מקומיים". לדברי יונגמן התחולל בעכו מהפך גדול. הצעירים המקומיים ראו בעבר את עתידם בחיפה או בחו"ל, והיום הם מנסים לבנות עתיד בעכו. הפעילות בגוש 10 הניחה לדבריה את התשתית להכרה שאפשר אחרת, שהערבים המקומיים יכולים להיות בעלי הנכסים ולעשות עבור עצמם. "ברור שיש מי שיגידו — 'היהודים באים להשתלט, שוב אתם גוזלים מאיתנו'. אבל חייבים לראות מה היה כאן לפני עשר שנים ומה יש עכשיו. המצב השתנה לחלוטין ולטובה".

עלא חליחל
רמי שלוש

"זו ג'נטריפיקציה"

הסופר עלא חליחל, תושב עכו, פרסם לפני כחודשיים את ספרו השני, "להתראות עכו". הספר היפה עוסק בניסיון הכיבוש של עכו בידי נפוליאון, שכשל אך גרם להרס חלקים גדולים מהעיר במהלך המצור. בשיחה עמו השבוע מגדיר חליחל את התהליך בעכו העתיקה כג'נטריפיקציה (מעבר אוכלוסייה חזקה לשכונות חלשות במרכזי ערים). "זה לא חמור כמו ביפו, אבל זה חוזר. אנחנו שמחים על קידמה ופיתוח, אבל האם זה חייב לבוא על חשבון הוצאת תושבים ערבים ותיקים מבתיהם? איך ייתכן שהתוצאה, שוב, היא הכשרה והכנסה של תרבות יהודית לעיר ערבית?"

הדוגמאות המאיימות בעיני חליחל הן יפו, צפת ועין הוד. הבעיה הגדולה של תושבי עכו היא שהמחירים עולים במהירות והפיתוי למכור גדול. "אנחנו עדיין לא יודעים למצוא הון ערבי שיתחרה בזה. הלוואי שזה היה קורה. יש מיעוט קטן בעיר העתיקה שלא ימכור ליהודים כי זה יביא לחיסול האוכלוסייה הערבית בעיר. הרוב פשוט רוצה לשפר את חייו ויעשה מה שטוב לו". חליחל מדגיש שאינו מצביע כאן על "מזימה ציונית", אלא מדובר בקפיטליזם, שחי טוב עם ציונות ועם רצון לדחוק את הערבים מכל פינה. הכיוון, אומר חליחל, הוא בבירור רובע האמנים ביפו העתיקה.

כדוגמא חיובית נותן חליחל את עורך הדין העכואי מואנס ח'ורי, בעל כמה נכסים בעיר, שבונה עכשיו בית מלון בבית משוקם ומשפץ מסגד שניצב לצידו. אלה הדוגמאות שהרשות לפיתוח עכו צריכה לדבריו לעודד. "אנחנו לא רוצים לחיות בגטו. אנחנו פשוט רוצים שישתפו אותנו בתנופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#